טרק בפגאראש

כללי

החלטנו לטייל רומניה בעקבות המלצה של חבר ועל בסיס סיפור דרך שקראנו באתר. תכננו לנחות ביום ראשון, לצאת מבוקרשט בשני בצהרים ולחזור בשישי בערב/שבת בבוקר. הבחור היה חולה אז את יום ראשון בילינו בלישון, בשני התארגנו ובשלישי בבוקר יצאנו.

יום שני- התארגנות לטיול

ביום שני הסתובבנו בבוקרשט. קנינו בלון גז בככר אונרי בחנות בשם KAKI , חנות ציוד לטיולים וצבא. הבלון עלה לנו 44 ל"י לבלון גדול (לא היו להם בלונים קטנים במלאי אבל בלון קטן עולה שם 33 ל"י).
הלכנו לטוריסט אינפורמיישן ברחוב ויקטוריה, הם היו מאד ידידותיים ועזרו לנו:
1. קבלנו שתי מפות של בוקרשט
2. בדקו לנו רכבות לעיירה Fagaras, משם לקחנו מונית לתחילת המסלול. ישנן כ-4 רכבות ישירות ביום, פעם בארבע שעות. הנסיעה לוקחת ארבע וחצי שעות.
3. קנינו סט של שתי מפות של רכס הפאגארש. אחת בקנ"מ 1:75,000 והשניה בקנ"מ של 1:35,000 מפות מצוינות שהחסרון היחיד שלהן הוא שהן לא מנוילנות. יתרון גדול במפות הוא שכל מסלול ממוספר ובצד האחורי של המפה יש מידע על המסלול (מרחקים, גובה, שלטרים וכו').
חלק מהאוכל הבאנו מהבית וחלק קנינו ברשת Lidl שהייתה זולה בצורה מגוחכת. הדבר היחיד שלא מצאנו בסופר היה עדשים כתומות.

חשוב לציין שהרומנים לא מדברים אנגלית בכלל. יצא לנו לתקשר עם נהגי מונית בספרדית, אבל זהו. ועוד יותר חשוב לציין שבוקרשט מאד יפה ונעים להסתובב בה. מומלץ (:

יום שלישי- יום א של הטיול

לקחנו מונית לרכבת של 10:00 (הראשונה). המוניות זולות מאד, יש להקפיד לעלות על מונית של 1.39 ל"י ולבקש מונה (כתוב על הדלת של המונית את הסכום).
הגענו כעשרים דקות לפני הרכבת ועמדנו בתור, וכשהגענו לקופה נאמר לנו בשפת הסימנים שאין יותר כרטיסים לרכבת של 10:00. המוכרת לא דברה מילה באנגלית (ברמה שהיא מצביעה על מסך המחשב שכתוב עליו 14:00 ואומרת לנו twelve). קנינו כרטיסים לרכבת בשעה אחרת ועלינו על הרכבת של 10:00. לכרטיסן ממש לא היה אכפת וגם מצאנו מקומות ישיבה בלי בעיה.
עלינו על הרכבת המיושנת והגענו לעיירה Fagaras בסביבות 14:30. משם לקחנו מונית לBreaza. מומלץ להראות לנהג על המפה לאן רוצים להגיע, כיוון שאותנו הוא לקח בהתחלה לLisa. גם הוא לא דבר מילה באנגלית אבל ראה שאנחנו עם תיקים גדולים אז הוא לקח אותנו ממש לתחילת המסלול. הוא בקש 55 ל"י אבל בגלל הסיבוב שהוא עשה וכיוון שהוא הביא אותנו עד היער נתנו לו יותר.
התחלנו את המסלול מקצה Breaza, יש בתחילת המסלול שני משטחים עם סימני מדורות שנוח לישון בהם. אנחנו החלטנו להתחיל ללכת ולישון באוהל ליד הבקתה ההרוסה Cabana Urela.
- מומלץ להתחיל את המסלול עד 4 שעות לפני השקיעה על מנת לא להכנס לחושך ביער.
- יש לא מעט סרפדים בדרך, מומלץ ללבוש חולצה ארוכה דקה ומכנסים ארוכים.
- חשוב! למלא את המים כשנפרדים מהנחל ולהביא לפחות 4 ליטר לאדם וטבליות טיהור. אנחנו הבאנו פחות והיינו קצרים.

הדרך מBreaza לCabana Urela עוברת בתחילה ליד ומעל נחל שוצף ויפייפה. אחרי כמה ק"מ הדרך נפרדת מהנחל ועולה בזיגזגים תלולים לקבאנה. הסימון מעולה, משלוש לבן ובתוכו משלוש אדום.
בערב עשינו מדורה וישנו באוהל.

יום רביעי- יום ב של הטיול

8 דקות הליכה מהקבאנה יש זרזיף מים לא מוצלח ובוצי שאפשר למלא בו את הבקבוקים (אנחנו מילאנו בו כי לא חשבנו למלא יום קודם בנחל). ההליכה לזרזיף המים הזה היא חזרה לכיוון BREAZA מהצד השני של של השלוחה, במסלול שמסומן בעיגול אדום בתוך עיגול לבן,
התחלנו ללכת ב11:30 לאחר בוקר נינוח, בשביל עולה שמסומן בעיגול אדום בתוך עיגול לבן וגם משלוש כחול בתוך משולש לבן. הערה למי שמטייל באירופה פעם ראשונה (כמוני)- מסתבר שמקובל להתחיל לטייל ב10:00 בבוקר. לפני זה פשוט קר מדי.....
הדרך מתחילה ביער, לאט לאט הצמחייהה הופכת לשיחים צפופים ולבסוף מגיעים למשטחי עשב. הנוף נפתח ואפשר לראות מלעלה את העיירה שהתחלנו בה ואת הנקודה שישנו בה. די מספק.
עברנו בדרך עוד שלטר אדום לבן שמופיע במפה כ-refugiul mosuleata. שאלטר די גרוע ומסריח, לא מומלץ לישון בו אבל אפשר לישון לידו. בכללי, רוב השלטרים שראינו די גרועים אבל נוח מאד לישון לידם באוהל.
המשכנו לטפס, הגענו לפיצול שבילים, ולקחנו את השביל שמטפס לרכס שמסומן במשולש כחול בתוך משולש לבן. הדרך הייתה מכוסה ערפל, והמשכנו ללכת בו עד שהגענו לאחת הפסגות, VF.URELA שנמצאת בגובה של 2473 מ'. עצרנו בפסגה אחרי עליה תלולה וסלעית לארוחת צהרים. אחרי הארוחה הנוף התבהר והיה עוצר נשימה.
משם התחברנו לשביל לבן-אדום-לבן שהוא השביל המרכזי שחוצה את רכס הפאגארש.
הלכנו בו שעד שהגענו לאוכף שהתחשק לנו להקים בו אוהל. יש לציין שבכל היום לא היה מקום למלא מים. 1000 מטר מתחתינו ראינו ושמענו נחל שוצף וברכס מולנו ראינו את המפלים נופלים לואדי.

יום חמישי- יום ג של הטיול

יצאנו לדרך ב10:30. 20 דקות מנקודת הלינה שלנו היה שאלטר נוסף שמופיע במפה כ- ref.fer.mica. שם פגשנו לראשונה מטיילים נוספים. דרומית לקבאנה במרחק ראיה יש נחל בו ניתן למלא מים. בזמן שמלאנו את המים עדר כבשים שעט לעברנו והתחיל לשתות ולחרבן בנחל, ונגמר הדיון האם לטהר את המים...
עלינו כשלוש פסגות באותו יום, יום של נופים הררים ואגמים. הגענו לפיצול בין השביל המוליך להר מולדוביה, הפסגה הגבוהה ביותר ובין ויקטוריה, הישוב בו רצינו לסיים את הטיול. היה ערפילי אז החלטנו שאין טעם לעלות כדי להיות בתוך ענן והתחלנו לרדת לויקטוריה. זו ירידה קשה וסלעית של 1000 מטר גובה, הירידה לקחה לנו שעתיים שבסופן הייתי גמורה.
כקילומטר לפני השלטר יש בקתת רועים כחולה שלא מופיעה במפה ולידה הקמנו את האוהל שלנו. הקרקע לא מאד נוחה בנקודה הזו ויש הרבה קקי באיזור אבל לא רצינו להמשיך. יש בקרבה המון מפלים ועשרים דקות הליכה מהבקתה מגיעים לנחל שוצף.

יום שישי- יום ד של הטיול

התחלנו ללכת כבר ב8:30 (מאד מוקדם במושגים אירופאיים). הגענו לנחל ועצרנו לארוחת בוקר וטבילה במים הקפואים. השלטר היה 40 דק' הליכה מאיפה שישנו, באמצע היער. שאר ההליכה היתה ביער, לאורך הנהר, בדומה ליום הראשון. לאחר כמה ק"מ נפרדנו מהנחל והדרך הפך לשביל עפר בשביל ג'יפים. אף שעברו אותנו מספר רכבים איש לא עצר לנו לטרמפ. בסוף עצר לנו טרקטור, שמנו את התיקים בכף שלו והתחילה נסיעה מפוקפקת לויקטוריה.
קיווינו לתפוס מויקטוריה מונית אבל כשהגענו לשם גילינו שאין שום מוניות ואין מאיפה להזמין. בלת ברירה תפסנו טרמפ ובמזל גילינו שבעיירה קרובה יש תחנת רכבת. לעיירה קוראים Ocea, יש משם רכבת ישירה לבוקרשט. הרכבת איחרה ב35 דק והנסיעה לקחה חמש שעות.
למחרת בילינו את היום בבוקרשט וחזרנו בשבת בערב לישראל.

טיפים

• להביא טבליות טיהור, מקלות הליכה (לא השתמשתי במקלות לפני והן מאד הקלו על כל העליות), מומלץ לטייל עם חולצה ארוכה לפחות לאורך הנחל.
• המוניות מאד זולות. יש להקפיד לעלות על מונית שכתוב עליה 1.39. אם יש לכם כתובות או מפה להראות לנהג מונית ולא רק להגיד.
• חובה לטייל עם אוהל, בלילה קר!!! אפשר להקים את האוהל בכל הנקודות במסלול.
• מתחילים לטייל ב10:00 ומסיימים בין חמש לשבע
• למלא מים כשאפשר, להביא 4 ליטר לאדם ומקסימום לא למלא את הכל אם באמת יש מים כל שני מטר
• קחו בחשבון שבמסלול הזה אין איפה לקנות אוכל ואי אפשר להדליק מדורה ברוב המקומות כי אין עצים.