טיול עירוני בבראשוב ובסיביו
| תאריך הטיול | October 2013 |
|---|---|
| משך הטיול | חודשיים |
תוכן עניינים
טיול עירוני בבראשוב
כאמור הקדשנו את היום לטיול בעיר. יצאנו
בבוקר למדרחוב ושתינו כוס קפה (6 רון לכוס קטנה!) ופנקייק. המשכנו לכיוון השוק
הפתוח והשוק המקורה, קרין אכלה בשר על האש (מוגש עם פרוסות לחם וחרדל), וחן אכל
אקלר של בוקר בבית מאפה מפואר במיוחד הממוקם בשוק המקורה.
יש גם דוכני נקניקים
ודוכני גבינות מגרים במיוחד, ובעלי הדוכנים מזמינים את העוברים והשבים לטעום
ולקנות ממרכולתם. ביקרנו בחנותInter Sport
שבהמשך הרחוב וב"משביר" הרומניStar.
חזרנו דרומה דרך המדרחוב בדרכנו לכנסיה השחורה ולרובע שקיי. חלפנו על פני בית הספר
הרומני הראשון (הליסאום) והגענו עד פיאצה אונירי (Piata
Uniri),
שם אכלנו במסעדת קאזה רומנסקה (Casa Romaneasca)
שהומלצה על ידי הלונלי פלנט (שתי בירות, מרק, חזה עוף על הגריל, תפוחי אדמה
ופטריות – 38 רון).
משם המשכנו לקתדרלת ניקולס הקדוש המרשימה, וצפינו במספר חתונות
שהתקיימו שם. התרשמנו במיוחד מבגדיהן של הכלות ומלבושם של האורחים – חלקם מוזרים
ומשעשעים.
בערב יצאנו לארוחת ערב מלכותית – פנינו
שמאלה מהגסט האוס על סטראדה צ'רבולוי ולאחר כמה עשרות מטרים פנינו שמאלה שוב על
סטראדה סטורי (Strada Storii), שפירושו רחוב החבל. אורכו
83 מטר
ורוחבו 1.32 מטר
– אחד הרחובות הצרים ביותר באירופה. הסמטה המרוצפת אבן שופצה לאחרונה, ומשקיפה על
השלטBrasov שעל הר טמפה.
כשיצאנו
מהסמטה לרחוב פורטה שקיי (Porta Scheii) המשכנו דרך הכיכר למסעדתBella Musica שהומלצה גם כן על ידי הלונלי פלנט. מסעדה יוקרתית בעיצוב מיוחד,
השוכנת בתוך מרתף דמוי מערה. אכלנו שניצל ותבשיל פטריות, שתינו בירה וקולה והשארנו
שם 44 רון. האווירה הייתה נעימה וחמימה.
חזרנו לחדר בתחושה שמיצינו את בראשוב עד תומה – עיר קטנה ויפה שניתן לחרוש את המרכז שלה תוך יום-יומיים. מחר יוצאים לטרק
ברכס פוסטבארו הסמוך, או לפחות זה מה שחשבנו כשהלכנו לישון.
מ-בראשוב ל-סיביו
בניגוד לכל התכנונים לטרק ברכס פוסטבארו,
התעוררנו באמצע הלילה לרעם רעמים וברק ברקים, וגשם שוטף החל להכות בחלון חדרנו ללא
הפסקה.
בבוקר חיכינו וחיכינו, אך לא נראה שיש לזה סוף. החלטנו לנסוע לסיביו,
השוכנת למרגלות רכס צ'ינדרל, ובכך לנצל יום של גשם לנסיעות. הנסיעה ארכה שעתיים
ורבע, באוטובוס מתחנת אוטוגארה אונו, 20 רון לאדם. הנהג התלהב מכך שאנחנו ישראלים וסיפר לנו שהיה בישראל – בנתניה, ואפילו אמר "בבקשה" כשהחזיר לנו את
העודף.
הגשם לא פסח גם על סיביו, ומיהרנו מתחנת האוטובוס למסעדה סמוכה,Grand Plaza, שהומלצה על ידי הלונלי פלנט. זו ללא ספק המסעדה המשתלמת ביותר
שהיינו בה ברומניה. אוכל מגוון וטוב, במחירים זולים, תפריט באנגלית ושירות מצויין.
יש אפילו פינה ללא מעשנים.
מאחר והגענו רטובים מכף רגל ועד ראש ועמוסים בתיקים
גדולים, מייד הושיבו אותנו באיזו פינה בה נוכל לרכז את כל רכושנו המטפטף, להוריד
מעילים ולהתרווח. אכלנו שני מרקים חמים ומצויינים, שתי מנות עיקריות + תוספת, שתי
בירות וליקר דובדבנים, הכל עלה 46 רון. יצאנו מעודדים ושבעים וצעדנו בגשם עדPension Ela הסמוך. הפנסיון יפהפה ויש לו חצר פנימית וחדרים מפוארים בנויים
מעץ. חדר מרווח מאוד עם מיטה זוגית ועוד מיטת יחיד, טלוויזיה, שתי כורסאות, שידות,
שטיח גדול ומקלחת+שירותים ברמה של צימר, עלו לנו 110 רון לילה. קיבלנו גם מגבות
גדולות במיוחד ונקיות.
התקלחנו והתייבשנו (יש רדיאטור ענקי),
נחנו קצת ויצאנו לסיבוב לילי בעיר. הגשם לא פסק ושמחנו שוב על מעילי הגשם שהבאנו
איתנו – כמעט ולא תופסים מקום בתיק, ונהדרים כנגד גשם ורוח, הן בערים והן בטרקים. היינו
במרכז העיר, בו מתחברות שלוש כיכרות יפות:Piata Mica, Piata
Mare, Piata Huet. בכיכרות ישנם מספר מגדלי פעמון וכנסיות, והן מוקפות בתי קפה,
שהכניסו את שולחנותיהם פנימה בשל הגשם. נכנסנו לכנסיה שבפיאצה חואט וראינו את 67
מצבות האבן היפות המנציחות אישים שונים. אמור להיות שם גם עוגב מרשים בעל 6002
צינורות, אך לא ניתן היה להגיע אליו בשל שיפוצים במקום. כשיצאנו מצאנו דוכן בו
מכרו את הממתק ההונגרי האהוב עלינו קורטוש קולאש. פגשנו אותו לראשונה לפני כמה
שנים בבודפשט ואנחנו לא מפסיקים לפנטז עליו מאז. מדובר בבצק מגולגל על גליל מצופה
בסוכר, וניתן לקבל גם עם תוספות אחרות – קוקוס, קינמון, אגוזים ועוד. גליל אחד קטן
עולה 5 רון.
הכל מושלם וטעים ויפה, אבל הגשם לא חדל
לרדת.
סיביו
גם במשך הלילה המשיך הגשם לרדת ללא הפסק.
במשך היום עשינו טיול עירוני בסיביו – מצאנו בפנסיון מפה עירונית עם מסלול טיול
יפה, העובר בכל האתרים המרכזיים בעיר.
חלפנו שוב, באור יום, על פני שלוש הכיכרות
היפות שבמרכז העיר. עברנו במדרחוב, שם שתינו קפה ואכלנו עוגה (7.5 רון לאדם),
פסענו בסמטאות ציוריות בעיר העתיקה, עברנו תחת קשתות צבעוניות וראינו כנסיות
מפוארות. מצאנו את השוק המקורה בפיאצה צ'יבין (Piata Cibin),
שם מוכרים פירות, ירקות, פרחים, בשר וגבינות.
עצרנו לקנות גבינות. איש זקן ונחמד
נתן לנו לטעום שלוש גבינות שהיו טעימות מאוד. בחרנו לבסוף בגבינה ששמה טלמאו (Telemeau) בעלת טעם נפלא. עברנו גם בבית הכנסת של סיביו. בניגוד לבראשוב
היה בית הכנסת פתוח והיו בו אנשים – תלמידי בית ספר שערכו בו טקס והקריאו טקסטים
באנגלית הקשורים להיסטוריה של יהודי רומניה.
בית הכנסת נראה מבפנים ומבחוץ צנוע אך
יפה. בכניסה ישנו תיאור באנגלית של ההיסטוריה של יהודי סיביו: באמצע המאה ה-19 היו
בעיר 168 יהודים, במלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה כ-1000 איש ובמלחמת העולם
השניה כ-1700. בסוף המלחמה היה מספרם 2000 בשל פליטים שהגיעו מרחבי אירופה, אך הם
איבדו את מקצועותיהם והוכרחו בעבודות פרך ללא תשלום. לאחר קום מדינת ישראל ירד
מספרם של יהודי סיביו מאוד בשל עלייתם ארצה. כיום ישנם 62 יהודים המשמרים את שני
בתי הכנסת ו-10 בתי הקברות היהודיים שבעיר.
בתום הסיור אכלנו במסעדתCrama Sibiul Vechi שבסמוך למדרחוב. מסעדה מלאת
אווירה במרתף דמוי מערה (קצת מזכירה אתBella Musica
של בראשוב). מוסיקה רומנית ותפאורה מסורתית, אך מחירים יקרים.
בסמוך לעיר נמצא המוזיאון לתרבות עממית
מסורתית. זהו מוזיאון פתוח המכיל 120 בתים, טחנות ובתי מלאכה שהביאו לכאן מרחבי
רומניה. לרוע מזלנו האוטובוס מהעיר למוזיאון יוצא רק בארבע, והמוזיאון נסגר כבר
ב-18:00, אז החלטנו לוותר ולבקר בו ביום אחר.
חזרנו לחדר לכרסם בלחם רומני ובטלמאו
שלנו, ובערב יצאנו לסיבוב נוסף במרכז העיר. הגשם הבלתי פוסק לא נטע בנו שום תקוות
לגבי מזג האוויר של מחר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם