בוקרשט
טיול בבוקרשט - יומיים אחרונים שלנו ברומניה!
| תאריך הטיול | October 2008 |
|---|---|
| משך הטיול | יומיים |
| עונה מומלצת | יוני אוקטובר |
תוכן עניינים
מבראשוב לבוקרשט
השכמנו מוקדם במיוחד, העמסנו את כל התיקים וצעדנו לתחנת האוטובוס הקרובה. לאחר מספר דקות הגיע האוטובוס העירוני ואסף אותנו בדרכו לתחנת הרכבת. על אף שבשעה מוקדמת כזו הכבישים ריקים לחלוטין, האוטובוס נוסע מאוד מאוד לאט כדי להגיע לתחנות בזמן המתוכנן ולא לפני כן. זה שעשע אותנו מאוד.
בתחנת הרכבת אוטוגארה אונו הצטיידנו בפירות וחטיפים לדרך ולא שכחנו להצטייד בבקבוק פלסטיק של ליטר בירה, כזה עם פקק מתברג שאפשר לסגור.
כרטיס לבוקרשט ברכבת פרסונל עלה לנו 17 רון לכרטיס. זה מאוד זול, אבל אני חייב לציין שבקו ראשי כזה הרכבת די עמוסה ועוצרת בכל חור, כך שאורך רוח הוא תכונה נדרשת.
במהלך הנסיעה קראנו, שיחקנו בקלפים, נשנשנו חטיפים ושתינו בירה. היה איתנו בתא עוד איש צעיר ועוד זוג מבוגרים. האיש הצעיר שלף את המצלמה הדיגיטלית שלו והמבוגרים שאלו מה זה המצלמה המוזרה הזו.
הוא הסביר להם על נפלאות הצילום הדיגיטלי, ואפילו צילם אותם ומיד הראה להם. הם היו מלאי התפעלות ועשו פרצופים של "תראה מה זה, איזה דברים ממציאים היום" שההורים שלי עושים כל פעם שאני קונה להם איזה מכשיר חדש.
בתחנת הרכבת בבוקרשט הלכנו קודם כל לשמירת החפצים על מנת להפקיד שלושה מבין ארבעת התיקים שלנו. בספר שלי היה כתוב שתיק גדול זה 7 רון ותיק קטן זה 4 רון, אבל הנשים הלא נחמדות בשמירת החפצים אמרו שהכל עולה 7 ולאחר שנפרדנו מ-21 רון, יצאנו עם תיק קטן אחד לשוטט בעיר.
היינו רעבים במיוחד וקצת לא מצאנו את עצמנו, עד שרכשנו מפה נהדרת שעוזרת להתמצא בעיר.
זו מפה מצויינת, אם כי קצת יקרה (11 רון), אותה ניתן להשיג בכל קופות הכרטיסים. פתרון טוב למי שאין
לו הרבה זמן להתברברויות.
שוטטנו קצת בכל מיני פארקים בעיר וצעדנו לבניין הפרלמנט. אני לא אפרט עליו כיוון שבכל ספר כתוב עליו, רק אציין שבכדי לבקר בו צריך להתקשר מראש ולהזמין מקום ורק אז להגיע ולרכוש כרטיס כניסה.
ברחבי העיר פארקים נחמדים וכיכרות מפוארות, זהו טיול עירוני שכדאי להקדיש לו בין יום אחד
לשלושה ימים – תלוי מה אתם אוהבים לראות. חובה לשוטט עם ספר ומפה כדי להתמצא בעיר
בקלות.
אכלנו צהרים באיזו מסעדת מזון איטלקי מהיר. הזמנו פיצה ופסטה שהיה בלתי אפשרי לגמור – מנות טעימות אך ענקיות.
לאחר מכן שמנו פעמינו אל קניון Bucuresti mall שבאיזורVitan (עכשיו היה לנו הרבה יותר קל למצוא אותו ולהגיע אליו עם המפה המשוכללת שלנו..).
הקניון נהדר ויש בו המון מה לראות ולקנות. אל תצפו למחירים זולים – המחירים כמו בארץ לפחות. עם זאת, יש בגדים מעניינים וכיף לשוטט. אתם צריכים להבין, אחרי כמעט שלושה שבועות של טיולים בהרים ושינה בכפרים, הסצנה העירונית והשופינג ממש שיכרו אותנו...
לאחר מספר שעות בקניון נזכרנו שעוד לא מצאנו מקום לישון הלילה ועוד לא דיברנו עם אירינה (הרומניה הנחמדה שפגשנו בבוצ'גי) איתה רצינו לבלות בעיר.
התקשרנו אליה והיא שמחה מאוד ואמרה שציפתה לטלפון מאיתנו. היא ידעה שאנו מגיעים היום כי כתבנו לה את זה במייל וכבר תכננה שנלך יחד לאיזה מופע מחול (??) ואחר כך נצא עם חברות שלה מהאוניברסיטה. לגבי השינה היא הזמינה אותנו לישון אצלה בבית ובכך פתרה לנו את הבעיה. מיהרנו לכיכר האוניברסיטה (יש שם תחנת מטרו) ופגשנו אותה.
לאחר חיבוקים ונישוקים היא הסבירה שאמא שלה עובדת באיזה תיאטרון וסידרה לנו כרטיסים לאיזו להקת בלט יוונית שהגיעה להופיע בבוקרשט.
אני לא מבין בבלט בכלל, אבל אם כבר בחו"ל ואם כבר חוויות חדשות ועוד בחינם – אז למה
לא.
הבלט היה ביזארי ביותר – כפי שאמרתי אני לא מבין בזה בכלל ולכן כל דבר מוזר שעשו אמרתי לעצמי שאני בטח לא מבין את המשמעות העמוקה שמאחורי זה. בהתחלה שיחקו על הבמה כל מיני משחקים, אבל כשהרקדניות (היו שם איזה שבע בחורות) התחילו להתפשט ולרקד בתחתונים עם או בלי חזיה, חשבתי לי שאומנות יכולה להיות מאוד מהנה לפעמים.
מאוחר יותר הגיעו הבחורות כנראה לשלב הבגרות בחייהן, ולאחר שלב המשחקים ושלב גילוי הגוף והמין, הן גילו את הפוריות.
זה התבטא בהשלכת בובות של תינוקות על הרצפה בעוצמה (נשבע לכם!) ואז כבר קרין ואירינה פרצו
ברעמי צחוק שגרמו לאנשים בקהל להרים גבה.
כשיצאנו מהמופע הן לא הפסיקו לצחוק. הייתה עוד שעת ערב מוקדמת, ואירינה קבעה עם חברות מהאוניברסיטה לבירה.
החלטנו ללכת לפאב ברגל, כדי להנות מיופיה של העיר בחושך. ואכן, הרחובות הראשיים יפים והכיכרות מאוד
מטופחות.
ישנם מבנים מחודשים שמוארים בערב וזה מאוד כיף לשוטט כך. אירינה לא ממש שלטה בכל רחובות העיר ונזקקה למפה שלנו כדי לנווט – סיבה מצויינת לרדת עליה.
לבסוף הגענו לפאב המדובר ופגשנו את החברות. מסתבר שהן מכירות את ישראל מצויין ואף מכירות
חבר'ה ישראלים שהן פגשו במחנות קיץ בכל מיני מקומות בעולם.
היה מאוד נחמד ולאחר כמה שעות כשיצאנו, ראינו שמזג האוויר השתנה לחלוטין ויורד גשם זלעפות.
לקחנו מונית ונסענו לאירינה הביתה. מסתבר שהיא גרה לבד באותו בניין בו גרים הוריה, בדירת סטודיו מגניבה לחלוטין עם חלון ענק שפונה לעיר.
אירינה הראתה לנו את הבית ועלתה לישון עם ההורים. מה שהשאיר לנו את הדירה לעצמנו, וזה היה פינוק גדול. תכננו להיפגש למחרת בצהרים לארוחת פרידה.
שופינג בבוקרשט וטיסה לישראל
התעוררנו למחרת ליומנו האחרון ברומניה.
השמש עלתה ונכנסה מבעד לחלון הגדול בדירתה של אירינה. יש לה גם מרפסת נאה המשקיפה לעיר.
עשינו לנו תה ושתינו בניחותא, בעוד חשבנו שאין לנו מושג איפה אנחנו נמצאים - בערב לקחנו מונית ואירינה הנחתה את הנהג לאן לנסוע. אבל אנחנו לא באמת יודעים איפה היא גרה...
יצאנו החוצה וחיפשנו תחנת מטרו, בעזרת המפה התמצאנו חיש קל ושמנו פעמינו ל... ניחשתם נכון –Bucuresti
mall.
לאחר שסיימנו את סיבוב השופינג שהתחלנו אתמול, חשבתי שאולי יהיה כאן זול לקנות אביזרים לקטנוע החדש שלי, אבל איפה לעזאזל מוצאים חנות לאביזרי אופנוע בעיר הזאת? השיטה הפשוטה ביותר הייתה להיטפל לאופנוענים בדרך ולשאול איפה הם קנו את המעיל והקסדה..
עד מהרה הגענו לשתי חנויות בהן רכשנו במחירים זולים מאוד מעיל, כפפות ומגיני ברכיים.
אחר הצהרים נפגשנו עם אירינה באיזה בית תה נחמד במיוחד, שהוא גם ספריה (נראה שהטרנד הזה הגיע גם לרומניה).
ישבנו וקשקשנו עד שהגיע הזמן לנסוע לשדה התעופה. נפרדנו מאירינה לא לפני שנתנו לה מתנה שקנינו לה,
השבענו אותה לבוא לבקר בישראל והענקנו לה ברוב פאר והדר את מפת בוקרשט שלנו, שתדע להתמצא בעיר של עצמה.
לקחנו את אוטובוס מספר 783 שמגיע עד שדה התעופה – חשוב לעלות על האוטובוס בכיוון הנכון (יש לו כמה תחנות בעיר) ולרדת במקום הנכון (יש לו כמה תחנות יעד).
לאחר מספר שעות כבר נחתנו בארץ ומיהרנו הביתה לפגוש את החתולים שלנו. למזלנו היו לנו עוד יומיים בבית לפני החזרה לעבודה – חיוני כדי לנוח מכל הטרקים ולהרגיע את השרירים והעצמות.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם