| תאריך הטיול | July 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 36 ימים |
| עונה מומלצת | סוף יוני - אמצע ספטמבר |
בחלק זה של סיפור הדרך נכתוב בקצרה על המסלול שהלכנו עם משפט-שניים על כל יום. פירוט נוסף ניתן ומומלץ לקרוא בספר של השביל - Hiking Canada’s Great Divide Trail 3rd Edition שכתב Dustin Lynx. אפשרות מעולה נוספת היא לעבור על המסלול הצפוי לפי יום ה-FarOut ולקרוא את התגובות של המטיילים לנקודות השונות שהועלו.
במהלך המסלול השתמשנו בשתי האפשרויות הללו כדי לדעת למה לצפות.
הבהרות:
- הנתונים המוצגים הם מתוך אלו שהוקלטו בשעון גרמין. מבחינת ק״מ יצא בפועל כ-10-15% יותר מאלו שחושבו באפליקציות הניווט השונות (Gaia, FarOut). מבחינת עליות מצטברות נראה היה שהשעון מחשב כ-40% יותר טיפוס מצטבר כל יום. נראה לטעמנו מופרז וכנראה האמת איפשהו באמצע (הרי גם בשביל שמסומן על אותו קו גובה לא רץ על מסלול ישר לחלוטין ויש בו עליות וירידות לעיתים תכופות). בחרנו לא לכלול את הנתונים האלו מסיבה זו.
- העלינו את קבצי ה-GPS הרשמיים מהאתר. מכיוון שהם לא מסומנים במלואם ע״ב שביל קיים באפליקציות קשה לקטע את הקבצים לפי ימי ההליכה שלנו. אנחנו הורדנו אותם לשעון ולפלאפון ועקבנו אחרי המיקום שלנו ביחס אליהם. ההליכה לא מדויקת לפי השביל ובכל יום הייתה סטייה בקילומטראז׳ בהתאם למה שכתבנו (לכל עונדי הגרמין).
תכנון כללי:
כפי שכתבנו בסיפור הדרך הקודם, הבחירה במקטע C להתחלה התאימה לנו גם בהקשר זמנים וגם בזכות טיב השבילים. מכיוון שלא ידענו באיזו שעה נגיע לתחילת המסלול, את היום הראשון תכננו כקצר מאוד (8.5 ק״מ). בנוסף, כדי להנות מחצי יום מנוחה, היום החמישי בו יצאנו מהשביל כדי להגיע לבאנף היה קצר גם הוא (15 ק״מ).
אם תופסים כושר הליכה מלפני כן, אפשר בקצב ממוצע גם לתכנן את המקטע ל-8 ימים.
הגעה ויציאה:
- השביל מתחיל ב-Kananaskis, Peter Lougheed Provincial Park, כשעתיים נסיעה מקלגרי. תחילה תכננו לקחת אוטובוס לעיירה Canmore ומשם להתקדם בטרמפים בכביש המהיר דרומה. מספר ימים לפני ההגעה שלנו לקנדה פרסמו זוג מטיילים בקבוצת הפייסבוק על אפשרויות הקפצה לתחילת המסלול במחיר סמלי (170$ לשנינו, זהה למחיר האוטובוס). בקיצור, מומלץ להתעדכן באפשרות הגעה בסמוך ליציאה למסלול.
- המקטע מסיים בעיירה Field, אך ההגעה אליה מסתיימת בכ-8 ק״מ הליכה על הכביש המהיר. על חלק זה החלטנו לוותר ותפסנו טרמפים מזרחה לעיירה Lake Louise (כ-15 דקות נסיעה מעבר לField, מחוץ לשביל, שם בילינו את יום המנוחה בין המקטעים).
- יציאה באמצע ל-Banff הייתה באמצעות רכבל מ-Sunshine Village (ללא עלות בירידה, 55$ לאדם לכיוון אחד בעליה למחרת) ואחריו אוטובוס חינמי מהחניון הגדול למרכז העיירה. שעות השאטלים מפורסמות בחניון (בערך כל שעה וחצי). בערך שעה-שעה וחצי להגעה מהשביל עד באנף.
הצטיידות:
- Calgary: את ארוחות הבוקר והצהריים הכנו מראש בארץ ואותן גם שלחנו בסניף הדואר בקלגרי לכל נקודות האספקה העתידיות. ב-MEC סניף קלגרי (חנות טיולים ענקית, דומה בסגנון ל-REI) השלמנו גז, ספריי דובים, חטיפי אנרגיה/חלבון וארוחות ערב מוכנות (Freeze-Dried). בנוסף רכשנו מכשיר לוויני Garmin Messenger שנמכר בהנחה משמעותית. אפשר להתעדכן באתר מראש אם צריך השלמות ציוד.
- Banff: אחרי 5 ימים יצאנו מהשביל לבאנף לחצי יום מנוחה והצטיידות מחדש. עיירת סקי עם הרבה מסעדות, חנויות טיולים (Monod, Patagonia, Arc’teryx, Smartwool ועוד ועוד). לא ידענו מראש למה לצפות מבחינת מלאי זמין בעונת התיירות אז עשינו הזמנה מ-Monod Sports לארוחות ערב באיסוף עצמי. את שאר הארוחות השלמנו בסופרמרקט המקומי. למגיפה שפקדה את השביל - החלפת מעילי גשם - בבאנף היו הרבה יותר אפשרויות מאשר ג׳ספר שבהמשך. ישנו בהוסטל HI Banff.
- Sunshine Village: מתחם תיירות גדול עם בר/מסעדה ואפילו חנות קטנה להשלמת ציוד (לא שמנו לב אם יש גז). אפשר לשלוח למקום חבילות בעלות 110$ (+ מיסים).
יום 1: Bolton Creek Trailhead - Forks (8km)
שביל ברור מאוד, יום קצר, מישורי יחסית. קמפ כולל לוקרים למזון, שירותים וגישה למים.
יום 2: Palliser Pass (22km)
שביל נוח עד העלייה האחרונה שם מעט פחות נוח. כשהגענו המתנדבים עבדו על שיפור העבירות בו. הקמפ לא מוסדר במקום שטוח ליד מים. חמוד מאוד.
יום 3: Marvel Lake (31.3km)
איכות השביל משתפרת משמעותית אחרי Palliser Pass. שביל נוח, מישורי ברובו. קמפ בוצי, גישה למים קרובה יותר במשטחים 6-9, שירותים, לוקרים רחוקים.
יום 4: Porcupine (32km)
ב-13 ק״מ הראשונים אין כמעט גישה למים. כדאי למלא בקמפ (בספר נכתב שאין כלל, בתקופה שלנו היה קצת בדרך). יום יפה, שביל מאוד נוח, הקמפ ב-Og Lake מהמוסדרים הבודדים שמשקיפים על נוף. מהאגם עצמו ועד Porcupine אין גישה למים (כדאי למלא עוד ב-Assiniboine). קמפ רגיל - משטחים לאוהל, שירותים, לוקרים, מים.
יום 5: Banff (15.3km)
טיפוס תלול, לא ארוך, בבוקר לחזרה לשביל הראשי. שביל נוח מאוד, מטיילים מצטברים בסמוך ל-Sunshine. כשעה וחצי עד שהגענו לבאנף מהעליה לרכבל.
יום 6: Ball Pass Junction (24.8km)
שביל מעולה עד לירידה ל-Haiduk Lake שם צריך להיות יותר במעקב אחר ה-GPS. קמפ רגיל - מים, משטחים לאוהלים, לוקרים רחוקים, שירותים.
יום 7: Floe Lake (25.1km)
שביל טוב, רוב היום ביערות השרופים אז חשוף לשמש. העליה ל-Floe Lake בשביל מעולה. מתונה עד ל-2 ק״מ האחרונים. אגם יפהפה, אפשר לשחות, חלק מהמשטחים בקמפ משקיפים אליו. לוקרים, שירותים, גישה למים בסמוך לאגם.
יום 8: Wolverine Pass (23.15km)
שביל נוח, בעיקר עליות/ירידות, לא הרבה מישור. יוצאים מהשביל מערבה 300 מ׳ וחולפים על פני שלט שמסמן את קצה שמורת הטבע כך שמותר Wild Camping. מקום יפה, מספר מקומות שטוחים לאוהל. מים עדיף למלא בצומת. היינו לבד ואהבנו מאוד.
יום 9: McArthur Creek (24.7km)
הליכה ב-Rockwall Trail היפה. מ-Goodsir Pass בירידה האחרונה השביל מעט פחות טוב אך עדיין ברובו מצוין. ישנים בסוף בקרקע המישורית הסמוכה לבקתת הריינג׳ר. הקמפ עצמו לא רלוונטי מסכנת נפילת עצים. יש שירותים ומתלה דובים. היה נראה מאוד אקראי, ללא הגבלת מקום.
יום 10: Lake Louise (15.5km)
שביל רחב מאוד, רובו בירידה. הגעה מהירה לכביש המהיר ומשם תפסו טרמפ.
בדיעבד, המקטע הכי נוח בשביל בזכות השבילים הברורים ומרגיש כמו טרק מוסדר סטנדרטי. החלק המאתגר הוא הטיפוס המצטבר, אך אם מגיעים מוכנים ממקטעים קודמים / כושר מהבית זה יכול להקל משמעותית.
ההתחלה ההדרגתית הייתה כזו ששמחנו ממנה. ככה״נ היינו מוסיפים אפילו עוד יום מנוחה בבאנף.
תכנון כללי:
את המקטע נהוג לחלק ל-4-5 ימים. בחרנו להתחיל ב-Kiwetinok Alternate (בדומה לכל מי שפגשנו) כי היא נראה שעובר בתוואי גבוה ויפה לעומת השביל המקורי שרץ בעמק. כדאי לשים לב בשלב התכנון לשוני בין המסלול העדכני לסימון הישן שמופיע באפליקציות כמו Gaia והוביל לסטיות משמעותיות בין התכנון שלנו להליכה בפועל.
הגעה ויציאה:
- תפסנו טרמפ מ-Lake Louise ל-Field להתחלת המסלול.
- הסיום עובר ב-Crossing Resort, כשה-5.5 ק״מ האחרונים הם על הכביש המהיר צפונה. מסיבה לא ברורה הלכנו אותם. גם פה היינו תופסים טרמפים בדיעבד.
הצטיידות:
את יום המנוחה בחרנו לבלות בעיירה Lake Louise במקום ב-Field מכיוון שהיה נראה שישנן מעט יותר אפשרויות זמינות בה. ישנו בהוסטל HI Lake Louise איתם יצרנו קשר מראש לשליחת חבילות. השלמת קניות - גז וחטיפים - עשינו במכולת ובחנות הטיולים שנמצאות במתחם תחנת הדלק. מדובר במכולת אז המחירים לא אטרקטיביים, אבל למרות הגודל הקטן היה נראה שיש בה עוד הרבה מוצרי מזון רלוונטיים (תערובות אגוזים וגרנולה לדוגמה).
יום 1: Field - Little Yoho (26.2km)
מתחילים בעליה תלולה בשביל נוח. ממשיכים לקמפ היפה ב-Yoho Lake ומשם ל-Iceline Trail שהיה יחסית מתויר. יום יפהפה. קמפ עמוס עם הרבה מקומות נוחים לאוהלים, מתלה דובים, שירותים וגישה נוחה סמוכה למים. הייתה גם בקתה כ-200 מ׳ לפני הקמפ שלא בדקנו מה טיבה.
יום 2: Ensign Creek (26.9km)
דרך נוחה עד הפאס. ממנו בהמשך כביכול לאוכף על אותו הרכס ממערב (Kiwetinok Gap), אך הדרך יורדת עד למטה לנחל ורק לאחר מכן עולה לאוכף. עד ההתחברות בחזרה לשביל הראשי (8 ק״מ) ההתקדמות איטית - הדרך מהפאס למטה מסומנת חלקית ברוג׳ומים, והדרך מהנחל לאוכף הבא ומשם לשביל באמצעות סרטים כתומים/ורודים. לציין שהסימון מפסיק באוכף וחוזר כ-900 מ׳ מאוחר יותר בירידה, בכניסה ליער (כ-100 מ׳ אחרי הנקודה המסומנת ב-FarOut). משם ההליכה ביער, ומסומנת תכופות בסרטים. מהחבירה לשביל הראשי הדרך ברורה ולעיתים עוברת בסבך. לא קמפ מוסדר אלא קרקע שטוחה נוחה לאוהל וגישה סמוכה למים.
יום 3: Howse River/Conway Creek Confluence (30.4km)
עקב מז״א הלכנו בהתחלה ע״ב שביל ג׳יפים רחב ביער השרוף איתו התחברנו ל-Collie Creek Alternate. מסומן בדגלים וברור להליכה. הגשר שחוצה את הנחל ומורכבת מ-3 גזעים גדולים קשורים וראצ׳טים מלמעלה לאחיזה היה יציב ונוח (מצורפת תמונה). עוברים במספר קמפסייטים פוטנציאלים נוחים. ה-500 מ׳ האחרונים ביום לפני ההגעה לנק׳ בה עצרנו - מפגש הנחלים - הייתה בסבך (Bushwhacking) וסומנה בסרטים כתומים. מקום יפהפה לאוהל (תמונה מצורפת).
יום 4: Crossing Resort (30km)
יום בסימן רגליים רטובות ואינספור חציות של Howse River בתוך ה-Floodplains. מעברים תכופים בין הליכה בקרקע בתוואי של הנהר היבש לבין הליכה בתוך סבך. המעברים מסומנים ב-GPS ובסרטים. יום מאוד יפה ומיוחד. קצת לפני היציאה מזרחה השביל מסתדר והופך מאוד נוח להליכה עד ההגעה ל-Mistaya Canyon ההומה אדם.
מקטע שונה מאוד מ-C. להוציא את היום הראשון בדרך החלופית, הוא הרבה פחות מטויל והשביל מאפשר התקדמות פחות מהירה. מאוד אהבנו אותו, ובפרט את היום האחרון והראשון. כדאי להתעדכן לקראת היציאה על המעבר בגשר ב-Collie Creek Alternate. כשהגענו היה נראה יציב מאוד.
Crossing Resort הזכיר לנו שילוב של צימר זול עם מלון דרכים. חדרים בסיסיים, כביסה, חד״כ, סאונה, מכולת, מסעדה, בר ומסעדת מזון מהיר. אין חלופות בסביבה. הזמנו מהאתר שלהם מראש (פברואר) וקיבלנו ואוצ׳ר לבופה ארוחת בוקר לכל אחד ו-10% הנחה לארוחת ערב.
עלות ל-2 לילות: 714$
תכנון כללי:
את המקטע הלכנו ב-7 ימים כשהיום הראשון קצר. במידה שבוחרים כמונו לתפוס טרמפים מ-Crossing Resort לתחילת המסלול (Owen Creek Trailhead) אפשר גם לקצר ל-6 ימים דחוסים.
הגעה ויציאה:
- כאמור, המקטע מתחיל בכ-7 ק״מ מ-Crossing Resort עד ל-Owen Creek Trailhead ע״ב הכביש המהיר. לא הרבה מכוניות נוסעות בכיוון הזה אך בכל זאת הצלחנו לתפוס טרמפ תוך חצי שעה מהצומת.
- המקטע מסתיים בג׳ספר, כשה-11 ק״מ האחרונים עד לעיירה עוברים בתוך הפארקים המוסדרים בעמק. בחניון הקטן עם ההגעה לכביש המהיר תפסנו טרמפ לג׳ספר וויתרנו על ההליכה. לציין שאין ממש מקום לעצור בצד הדרך והחניון עצמו קטן מאוד, כך שבמקרה בדיוק סיימו מטיילים אחרים מסלול הליכה בחניון והסיעו אותנו.
הצטיידות:
שלחנו מראש חבילות ל-Crossing Resort. מכיוון שהם לא מקבלים ישירות דואר למקום (תא הדואר שלהם ב-Lake Louise), הם ממליצים לשלוח את החבילות כחודש טרם ההגעה. עלות איסוף חבילה 100$, שמנוכה אם שוהים לילה במקום. מומלץ לשלוח הכל, כולל חטיפים, כי המחירים במכולת מאוד יקרים (Cliff לדוגמה עולה 7$ לעומת 2-3$ בקלגרי).
יום 1: Michelle Lakes (18.6km)
מ-Crossing Resort תפסנו טרמפ ל-Owen Creek Trailhead במקום 7 ק״מ ע״ב הכביש (כביש לא עמוס בנוסעים). העליה מתחילה בשביל ברור שבהמשך הופך להיות ע״ב סרטים / רוג׳ומים לעיתים רחוקות. לשים לב שלא עולים משמעותית מהנחל עם הפיצולים השונים מהשביל. לאחר מעבר קו העצים אין שביל ברור אך הכיוון והדרך ברורות. Michelle Lakes לא אתר מוסדר לקמפ, אבל כן יש בו לוקרים לדובים. מקום יפהפה בין שני אגמים. חלק עוצרים במפלס של האגם העליון וחלק, כמונו, יורדים למפלס של האגם התחתון להגנה חלקית מרוחות חזקות. סה״כ יום לא ארוך, כמעט כולו בעלייה, עם סיום מאוד יפה. שמחנו לעצור מוקדם.
יום 2: Cataract Creek - Random Camping (30.3km)
העליה ל-Michelle Lakes Pass (הנק׳ הגבוהה ביותר בשביל) וממנו למטה ל-Waterfall Creek לא מסומנת. עקבנו אחרי ה-GPS כדי לא לסטות יותר מדי, אך הכיוון דיי ברור וההליכה סה״כ נוחה. בהגעה למטה מומלץ לתפוס את הנק׳ ב-FarOut לחזרת השביל הנוח לקראת העליה הבאה ״Waterfall Creek״. משם ועד ל-Cataract Creek השביל נוח וברור, אך יש חלקים בוציים בסמוך ל-Pinto Lake ועוד שתי חציות נחלים - אחת קלילה מצפון לאגם ובצמוד אליו, למעבר לגדה המערבית והשנייה לחציית Catarct Creek שיכולה בקלות להתפספס כי נראה שהשביל ממשיך בהתחלה צפונה לאורך הנחל. החצייה המסומנת והמומלצת היא מיד בהגעה לנחל, כמה מטרים מימין לשביל המתעקל, לעבר סימון בגדה השנייה. ישנו על שפת הנהר, קרקע שטוחה מתחת לעץ עם גישה צמודה למים. ממוקמת בדיוק 2.3 ק״מ צפונה מהנקודה ב-FarOut שנקראת Cataract Creek (ק״מ מספר 687.6). מיקום מעולה. הרבה מתקדמים עוד וחונים ללילה מתחת לפאס.
יום 3: Four Point (26.7km)
היום השני הכי יפה בשביל בעינינו. הדרך ע״ב הנחל יחסית פחות נוחה וקצת יותר איטית. העלייה ל-Cataract Pass לא מסומנת וקצת תלולה יותר ממה שצפינו, אבל הדרך עצמה דיי ברורה. העליה לפאס, הנוף ממנו וההליכה אחר-כך בעמק פשוט מדהימות. הקמפ סטנדרטי - בין עצים, לוקרים, שירותים. המים הסמוכים לקמפ לא נקיים אז מומלץ למלא כ-1.5 ק״מ לפניו, במעבר על הגשר (או להתקדם קצת רחוק יותר למקום בו המים זורמים טוב יותר).
יום 4: Waterfall (30km)
יום מעורפל אז לא ראינו יותר מדי. שביל ברור ונוח למדי למעט חלקים בוציים לפרקים. קמפ סטנדרטי - לוקר, שירותים. לציין שיש רק 4 מקומות לאוהל אז כנראה קשה לשריין שם מקום. גישה למים לא מאוד קרובה, מעט אחרי הקמפ בחציית הנחל הקרוב.
יום 5: Mary Schaffer (31.6km)
יום בוצי עם הרבה חציות נחלים בדרך במקום גשרים שהתמוטטו ככה״נ בסמוך להגעה שלנו (ב-FarOut נכתב על חצייה אחת בלבד). החציות יכולות להיות מאתגרות לאחר גשמים מרובים, כמו במצב שלנו. אחת שראויה לציון נמצאת 2.2 ק״מ צפונית לנקודה ב-FarOut ״Maligne Pass Trailhead״ שם יש גשר שבור, שהזכר לו רק בגדה השנייה. הנהר זרם חזק וחצינו כ-100 מ׳ במעלה הזרם, בסבך, במקום שהיה חזק גם הוא אבל עביר בצורה גבולית מאוד (גם זו לא נקודה מומלצת). ממטיילים אחרים לא שמענו על הגשר הזה אז משערים שהוא קרס בגשמים שהיו יום לפני ההגעה שלנו. היום כולו עם הליכה מרובה בבוץ, אך פחות סבך ממה שציפינו. הקמפ חמוד מאוד - 3-4 מקומות לאוהלים, שירותים, לוקרים, גישה סמוכה למים.
יום 6: Curator (41.7km)
מהקמפ ועד ל-Trapper Campsite ההליכה בשביל לא נוח עם הרבה סבך, בפרט ב-2 ק״מ לפני ואחרי חציית Maligne River. החצייה שלו הייתה נוחה למרות הגשם שירד - עד גובה אמצע ירך (גובה 1.73), אך מאוד תלויה במז״א (יום לפנינו היא הייתה מאוד מאתגרת וכמעט לא עבירה לחלק מהמטיילים שפגשנו שהתעכבו שם כמה שעות). מהקמפ השביל רחב ומאוד, מאפשר התקדמות מהירה. גם העליות ב-Skyline אפשרו קצב הליכה מהיר. עצרנו לצהריים במרכז המבקרים של Maligne Lake במסעדה (נפתחת ב-11) ואח״כ בוופל-בלגייה לתדלוק נחוץ ביותר (עיקוף 800 מ׳ מהשביל). משם המשכנו עוד 20.5 ק״מ אותם הלכנו ב-5 שעות עד הקמפ. המיקום שלו לא מאוד אידיאלי (1 ק״מ ו-150 מ׳ ירידה מהשביל, הקיצור אליו הוצג כחסום להליכה בשלט בכניסה) אבל עדיין נוח ביחס לשאר החלופות. ככלל, הקמפים על Skyline מאוד מבוקשים ונוטים להיתפס מהר.
יום 7: Signal Mountain Trailhead / Jasper (27.7km)
שביל ברור מאוד ונוח לאורך כל היום. בהגעה לרכס תפסה אותנו סופה רצינית אז נאלצנו ללכת במהירות ללא הפסקות (לפחות קיבלנו את השביל לעצמנו). יום עם הרבה פוטנציאל. הירידה מהרכס ברובה ביער שרוף על שביל מאוד רחב. הרבה מטיילי יום מג׳ספר. תפסנו טרמפ עם אחד מהם בדרכו למטה איתנו תוך ויתור על ההליכה המישורית בפארקים המאורגנים של ג׳ספר (11 ק״מ). לציין שהחניון הזה קטן ובחיבור שלו לכביש הצר אין מקום לעצירה נוחה.













- 3 ימים ראשונים יפהפיים, שהמשיכו לעוד 3 ימים שאיך לומר, קצת פחות, אך גם לא מתוירים ובסוף Skyline Trail שבהחלט ראו את הפוטנציאל ליום יפה יותר. קיבלנו טעימה לעתיד לבוא בהקשר חציית הנחלים, אשר בדיעבד מז״א גרם להן להיות מורכבות יותר מאשר ב-F ו-G.
- אין מקומות לאספקה בדרך אך אפשר לקנות ארוחה וחטיפים במרכז המבקרים של Maligne Pass, לקראת סוף המקטע.
- כדאי להתעדכן על חציית הנחלים ובמצב הגשרים (בפרט Maligne River) ולקחת בחשבון שהדרך תהיה מאתגרת יותר אחרי גשמים מרובים.
- הבנו שיש יחסית הרבה מוסים באזור של Maligne Lake. לצערנו לא זכינו לראות.
תכנון כללי:
- במהלך הדרך פגשנו מספר אנשים שבחרו לוותר על מקטע G עקב החציות המרובות והצורך בהצטיידות ארוכה. במקרים כאלו נקודת היציאה תהיה במרכז המבקרים של Mount Robson (ממשיכים דרומה במקום צפונה אחרי חציית Smoky River).
- לפני היציאה למקטע עברנו על הימים הצפויים וניסינו ללקט תגובות מועילות על הנקודות ב-FarOut. סימנו לנו ככה חציות בעייתיות ושבילים פחות מתוחזקים כדי לדעת למה לצפות.
- תכננו בהתחלה את היום הראשון של המקטע כקצר (16 ק״מ), ואת היום הרביעי שמסומן כמישורי כארוך (32 ק״מ). כשירדו קצת יותר לפרטים בשהות בג׳ספר זיהינו שתי בעיות בתכנית:
1. תכננו לינה כ-12 ק״מ מ-Smoky River בסוף יום השלישי וחצייתו בשעות הצהריים ביום הרביעי. הנהר מוזן מהפשרת קרחונים ולרוב לא ניתן לחצייה בשעות הערב, עם לא מעט תגובות על כך בפייסבוק וב-FarOut.
2. במקטעים F G השבילים פחות מסומנים, וגם כשמסומן מישור לרוב יש חציית נהרות והליכה בבוץ. 32 ק״מ יכול להיות בעייתי.
מהסיבות האלו החלטנו להמשיך כ-10 ק״מ ביום הראשון, ולמשוך כ-8-10 ק״מ את היומיים שאחריו. השינוי כולו היה נוח והחצייה בשעות הבוקר הייתה קלילה (במז״א שמשי).
הגעה ויציאה:
- המקטע מתחיל ב-20 ק״מ הליכה מג׳ספר על הכביש הראשי עד ל-Miette River Trailhead. בדומה למטיילים אחרים, לקחנו מונית מג׳ספר עד לנקודה המסומנת ב-FarOut (עלות 45-55 דולר).
- מאגם Kakwa, נקודת הסיום הצפונית של השביל, ישנה דרך ג׳יפים ישנה באורך 100 ק״מ עד למפגש אקראי עם הכביש המהיר הקרוב. דרך הפייסבוק הגענו ל-Robson Backcountry Adventures שמציעים, בנוסף לאספקה ל-Blueberry Lake, הקפצה ל-70 הק״מ האחרונים (כלומר, עדיין צריך להתקדם מ-Kakwa בשביל 34 ק״מ). העלות להסעה היא לכל הפחות 660$ שמתחלקים בין הנוסעים (להבנתנו אם יש 4 נוסעים עדיין המחיר הוא 218$ לאדם). בתאריך שרצינו לחזור התפוסה הייתה מלאה אז שון, הנהג, הציע לנו שנשלם חצי מהמחיר ויסיעו אותנו בבגאז׳ של הטנדר עד לחיבור עם הכביש המהיר.
- בכביש המהיר אין תחנות דלק או שוליים רחבים נוחים לעצירת טרמפים. הוא בנוסף ידוע לשמצה בהקשר חטיפת נשים שעומדות לבד בטרמפים* (קנדה, באמת??). עצרו לנו אחרי 40 דקות בטרמפ עד לג׳ספר (שעתיים וחצי).
* התלבטנו אם לכתוב על השמועות בנוגע לכביש, אבל מקומיים הזהירו לא פעם בהקשר הזה מטיילת שפגשנו שרצתה לתפוס שם טרמפים לבד. מצד שני ולעידון ההזהרה, זה מה שתמיד היו עושים שם לפני שירותי ההסעות.
הצטיידות:
- שתי חבילות אספקה שלחנו ל-Jasper Downtown Hostel. בעיירה יש מבחר גדול של חנויות טיולים וסופרמרקטים כך שבהחלט אפשר לקנות הכל שם.
- הרבה מטיילים חיפשו להצטייד במעיל גשם חדש בג׳ספר. לכאורה נראה היה מלאי גדול אך לא הרבה במידות רגילות.
- בחרנו להצטייד מראש לכל המקטע (11 יום) מכיוון שהמשמעות של כל אפשרויות האספקה הייתה יציאה מהשביל לכל הפחות ליום (פגשנו מאוחר יותר זוג ששילמו 400$ ואז הקפיצו להם את החבילה למתלה שבקמפ ב-Blueberry Lake, אך כנראה גם על האפשרות הזו היינו מוותרים.
- לאחר הויתור על השקיות האטומות לאחסון השקיות האטומות של האוכל שלנו הצלחנו לדחוס (באגרסיביות) את כל האוכל שלנו ל-Ursack 2XL. נציין שארזנו אוכל בכמות ונפח קטנים יחסית לשאר המטיילים שפגשנו. לפי האתר של Ursack השק אמור להספיק ל-14 יום אוכל (אצלנו כאמור 22).
יום 1: Miette River - Random Camping (26.7km)
הגענו במונית לנקודת ההתחלה - Miette River Trailhead. משם כ-4 ק״מ בשביל רחב ע״ב מסילת הרכבת עד לתחילת העלייה. השביל צר וברור ונראה שהמתנדבים עברו שם ושיפרו את העבירות. במהלך היום אין כמעט נחלים לחצות אך קשה שלא להירטב מהבוץ. עצרנו בנקודה אקראית 1.6 ק״מ לפני Miette Lake, לצד נחל אותו צריך לחצות. קרקע שטוחה ומיקום יפה לאוהל אחד. להבנתנו הקמפ באגם מצריך סטייה קלה מהשביל ולא יוצא דופן.
יום 2: Colonel Creek (27.1km)
ההליכה הבוצית ממשיכה. בפנייה ל-Miette Pass ישנו שלט אך הדרך לא מסומנת והשביל נעלם לקראת הפאס. השביל חוזר 2.4 ק״מ מצפון מערב לפאס בנקודה ב-FarOut שנקראת “Creek Ford״ (נחל קטן, לא חצייה משמעותית בכלל), כשעד ההגעה אליה מומלץ להישאר באותו קו גובה פחות או יותר ולהקיף את העצים מלמעלה. משם השביל סה״כ ברור עד לסוף היום, אך לציין שבירידה מ-Colonel Pass המון עצים שנפלו ועיכבו את ההליכה בצורה משמעותית. מהצומת בסוף הירידה השביל שוחזר ועובר בגדה המזרחית של Moose River. קמפ חמוד, לא מוסדר, עם קרקע שטוחה לאוהלים וגישה סמוכה למים.
יום 3: Calumet Creek (28.1km)
יום מהנה מאוד (במז״א שמשי) עם אינספור חציות של Moose River. השביל לא תמיד מסומן אז מומלץ לעקוב גם ב-GPS. ב-FarOut מצוינת נקודה Upright Creek Ford כחצייה בעייתית, אך כשהגענו היה שם גשר מאולתר מגזעי עץ כך שלא הייתה שום בעיה. אחרי הליכה ארוכה ע״ב הנחל, עולים לעבר Moose Pass ביער. הפאס והדרך אליו מהמראות היפים שראינו בשביל. הקמפ יפה, לא מוסדר, עם קרקע שטוחה לאוהל וגישה סמוכה למים.
יום 4: Chawn Creek (29.7km)
מתחילים בשביל ברור בירידה אך מהר מאוד השביל נעלם בצמחייה השטוחה (willows) ושם צריך לעקוב אחר המסלול ב-GPS, ללא שביל, ולא לנווט ע״ב הנחל שמתרחק ממנו (בהגעה לעצים, השביל מתרחק מהנהר ועולה מעט). את Smoky River חצינו בשעה 9 בבוקר בנקודה המסומנת ב-GPS שאכן נראית הייתה רחבה יחסית. הזרם חזק ולא רואים את הקרקעית כדי לאמוד את העומק, אך החצייה הייתה קלה (כמוזכר מס׳ פעמים, בשעות מאוחרות יותר לא ניתן לחצות את הנהר). משם השביל ברור ע״ב ה-Floodplain של Smoky River. מאוד יפה. לשים לב לא לפנות בעיקוף שמכוון להקיף את Mumm Creek. הגשר אמנם שבור ונטוי, אך החצייה להולכי רגל אפשרית (להתעדכן לפני באפליקציה אם יש הערות אחרות). במהלך היום יש עוד מספר חציות לא משמעותיות, האחרונה בהן ממש אל ה-Campsite עליה נכתב שיכולה לעיתים להיות גבוהה ומאתגרת. חצינו בשעות הערב, בסוף יום שמשי, גובה ברך-אמצע ירך, חצייה נוחה. קמפ לא מוסדר, מים כאמור בסמוך, קרקע שטוחה לכ-4 אוהלים ואפילו מקום למדורה. מיקום יפהפה.
יום 5: Blueberry Lake (29.2km)
היום הקשה ביותר והיפה ביותר בתכנון ההליכה שלנו. מתחילים ע״ב הנהר הרחב, ללא שביל, עד ההגעה לקו העצים והעלייה ל-Bess Pass (כדאי להיצמד למסלול שב-GPS כדי לא לפספס את העליה). הדרך לפאס סבוכה ובוצית, יותר מאשר מקומות אחרים בשביל, בעיקר מהפאס ועד מעבר קו העצים בעליה ל-Bess Shoulder. בניגוד לפאס, הנוף מהכתף מרשים ביותר. יורדים מהכתף ועולים שוב ל-Jackpine Pass שקצת לפניו יש פיצול של השביל הראשי שמאלה. בתחילת העלייה מהפאס יש שביל אך מהר מאוד הוא נעלם וההליכה עוברת להיות בניווט על קו הרכס כשלעיתים רחוקות יש רוג׳ום לסימון. לציין שההליכה על הרכס עצמו עם הרבה עליות/ירידות קטנות ובולדרים, אך שקצב ההתקדמות אינו מהיר כמו שצפינו. הנוף יפהפה. הקמפ לא מאורגן, הרבה מקומות שטוחים לאוהל. גישה למים או בנחל שבירידה לאגם או בזה שבקצהו הדרומי (שם יש גם מתלה לשקי האוכל אך לא השתמשנו).
* יש קמפ סוסים יותר מוסדר שלא בדקנו אותו, 400 מ׳ אחרי האגם.
* זו נקודה בה נפרדנו משתי הקבוצות שפגשנו בקמפים עד כה במקטע כשהם עצרו לאספקה (7.3 ק״מ, כ-900 מ׳ ירידה/עלייה לכיוון).
יום 6: Jackpine River - Random Campsite (29km)
יום מהנה עם המון חציות של הנהר (שמש היא ההבדל בין גן עדן לסיוט). אין הרבה עליות אבל הקצב מוגבל קצת בגלל בוץ והחציות התכופות. כדאי לעקוב בקובץ ה-GPS כדי להימנע מהליכה עודפת בסבך. עצרנו בנקודה המסומנת כקמפ ונקראת Jackpine River. קרקע שטוחה עם מקום ל-3 אוהלים, סמוך למים. בתגובות מוזכרת קרקע שטוחה כ-1 ק״מ צפונה בסמוך לשרידי בקתה עתיקה אך בעינינו הרבה פחות יפה.
יום 7: Morkill Pass (29.1km)
יום לא פשוט. מתחילים בעליה ל-Little Shale Hill בשביל נוח. בסוף הירידה חוצים את Pauline Creek שהיה יחסית עמוק (אמצע ירך/מותן) אך זרימה מאוד איטית. שביל יחסית ברור, תלול, בטיפוס השני של היום ל-Big Shale Hill. במעבר קו העצים השביל נעלם ויחזור רק בפאס שבירידה מהרכס, בחזרה להליכה בין העצים. העליה לרכס תלולה אך הכיוון ברור - למעלה. ההליכה על הרכס קצרה, מאוד יפה ומרשימה ונוחה. השביל מהפאס למטה היה נוח בצורה מפתיעה ובאיכות שהזכירה לפרקים את ההליכות בבאנף. קמפ סוסים עם מספר מקומות שטוחים לאוהל וגישה סמוכה למים (אפילו כיסא ובולי עץ לישיבה).
יום 8: Suprise Pass (36.2km)
שביל באיכות טובה לאורך כל היום בלי עליות תלולות. לציין שבין Casket Creek ועד Copper Kettle לא היו נחלים זורמים למילוי מים. תכננו לעצור ב-Copper Kettle (מקום פסטורלי ובנו אפילו ספסלים שמשקיפים על הנחל בשקיעה), אבל החלטנו להתקדם עוד 6.5 ק״מ בהתאם להמלצה שקראנו ולישון מתחת ל-Suprise Pass. במעבר מהקמפ לכיוון העליה לפאס יש הרבה פיצולים של השביל אז לשים לב לא לזרום איתם ולעקוב אחרי ה-GPS. מילאנו מים לפני ההגעה לפאס בהתאם להמלצות אבל זה לא היה מאוד נחוץ כי היו הרבה נחלים באזור, כולל זרימה משמעותית בסמוך לנק׳ העצירה שלנו. עצרנו בדיוק 7 ק״מ אחרי היציאה מהקמפ, כשהתחלנו לעבור את קו העצים, בקרקע שטוחה לאוהל. קיבלנו שקיעה מהממת בין Bastille Peak ל-Suprise Pass.
יום 9: Kakwa Lake (27.6km)
זריחה יפה ושמיים בלי עננים אפשרו לנו להתקדם לסיום דרך Suprise Pass High Route Alternate. מז״א טוב הוא תנאי הכרחי לנתיב הזה. הדרך מדהימה, אך לא מסומנת כלל וכוללת ניווט והליכה על בולדרים (גם לא רוג׳ומים). קובץ ה-GPS לא הוקלט בצורה מדויקת ובעיקר מסמן כיוון כללי לנתיב - החל מהפיצול לנתיב החלופי שהוא לחלוטין אקראי וחוצה את הנחלים שבדרך (לא נרטבים) וממשיך לעלייה לרכס וההליכה עליו שהן דיי אקראיות (כלומר, ללכת על בסיס ה-GPS, אבל לא להיצמד אליו לגמרי כי זה לא רלוונטי). העלייה העלייה האחרונה ל-Wapiti Mountain תלולה מאוד אבל על קרקע נוחה יותר מהחלקים שקדמו לה ברכס. הירידה ארכה לנו כשעה וחצי בקצב איטי היא לא מסוכנת במז״א טוב אבל תלולה ולפרקים טריקית, אבל לפחות עם נוף ל-Kakwa
המיוחל. לסיכום, דרך מאוד מומלצת, רלוונטית למז״א טוב בלבד, לתכנן 4-5 שעות הליכה. מהחבירה לשביל הראשי נשארו עוד כ-10 ק״מ, מעט בוציים אבל עברו תחזוקה ע״י המתנדבים בסמוך להגעה שלנו. נרגשים מאוד הגענו לסוף. הבקתה עם אח, שולחן ושני מפלסים ויכולה להכיל כ-9 מטיילים (אפשר להידחס יותר). בחוץ יש פינת ישיבה ומקום למדורה. כשיש מתנדבים לשמור על המקום יש גם ווייפי. ברז מים יש ליד הבקתה של המתנדבים.
יום 10: Ski Hut (19km)
קמנו בנחת, כשהתחמם ניפחנו מזרנים ושיחנו באגם. אחה״צ הלכנו לבקר בנק׳ הסיום של השביל ויצאנו לדרכנו בשביל הרחב. התקדמות מאוד מהירה בשביל נוח. החלטנו לחלק את הדרך עד לנק׳ האיסוף ליומיים רגועים. לאחר כ-4.5 שעות הגענו לבקתת סקי שפתוחה ״לכל מי שזקוק לה״. בקתה מאובזרת מאוד עם מיטות ומזרנים בקומה העליונה. הפתעה נעימה מאוד, בעיקר לאור היעדר התגובות על קיומה. בסמוך לבקתה יש נחל אותו צריך לחצות ומגיע לגובה ברך. לראשונה מזה שבועיים חלצנו נעליים לפני החצייה.
יום 11: Bastille Creek Trailhead (15.6km)
מהבקתה הלכנו בשביל הרחב, אך בוצי, עד לנקודת האיסוף. שון מ-Robson Backcountry Adventures הגיע בדיוק בזמן. נסענו כאמור בבגאז׳ של הטנדר עד החיבור לכביש בחצי מחיר (109$ לאדם, אך מן הסתם אפשרות שהוצעה לנו רק כי הרכב היה מלא). בכביש עצמו לא פשוט לתפוס טרמפים אז התקדמנו קצת למקום בו הדרך התרחבה והיה ניתן לראות אותנו מרחוק. לאחר כ-40 דקות עצר לנו בחור נחמד לטרמפ שעתיים וחצי עד לג׳ספר. והמסע הגיע לסיומו.
















- המקטעים האהובים עלינו - הן מתוך השביל והן בהתייחסות אליהם כטרק בפני עצמם. שילוב של בידוד (בקושי ראינו מטיילים במהלכם למעט ב-Blueberry ובסוף ב-Kakwa), פסגות מושלגות מכל עבר, הליכה על רכסים לראשונה (עבור מי שלא היו במקטע B, חוץ מ-Skyline שהתפספס עבורנו) ואינספור חציית נהרות.
- בהקשר החציות, אין ספק שמז״א הוא האקס פקטור. זכינו לימים חמים ושמשיים, כמעט ללא עננים, שהפכו את החציות לחוויה מהנה מאוד. עם זאת, גם במז״א טוב היו חציות (בודדות אמנם) שהגיעו כמעט עד גובה המותן.
- בניגוד לציפיות שלנו, השבילים במקטע היו סה״כ ברורים, אך הקצב היה יחסית איטי בגלל הבוץ הרב והעצים שנפלו וחסמו את הדרך. בימים בהם ישנן חציות מרובות - Moose River ו-Jackpine River - השביל פחות ברור ודרש מעקב ב-GPS כדי לא לאבדו. בימים האחרונים, מ-Big Shale Hill הלכנו בשביל מאוד נוח, שעבר עבודות תחזוקה מרובות ע״י קבוצות המתנדבים בסמוך להגעה שלנו. הקל משמעותית.
- קיטוע שכולו בסימן רגליים רטובות - בוץ עמוק, המון חציות, צמחייה רטובה - ללא אפשרות להתחמק מזה. כדאי לקחת משחה לפטריות / משולבת אנטיביוטית (שתי קבוצות שפגשנו התעכבו ביום בהגעה ל-Kakwa בגלל זיהומים ברגליים)
- לא לבנות על מוצרי מזון עודפים לאספקה אקראית ב-Kakwa. מבקשים לא להשאיר שם כלום.
- לשקול להישאר יום מנוחה שלם ב-Kakwa. הבקתה מאוד נוחה (מקום בערך ל-9 מטיילים). בחודשי הקיץ, כשיש מתנדבים ששומרים על המקום יש ווייפי. האגם יפהפה. המזרנים המתנפחים הומרו לעזרי ציפה במים.
- הדרך מ-Kakwa דיי משעממת להליכה, על שביל רחב. התקדמות מאוד מהירה, ברובה ירידה. ה-10 ק״מ האחרונים לפני Bastille Creek Trailhead בוצית מאוד אבל לא משהו שלא נתקלנו בו קודם. לא יודעים כמה אפשר לבנות על הבקתה בק״מ ה-18, אבל כשהיא זמינה - כיף גדול.
קשה לסכם הרפתקה שכזו. נכון לכתיבת שורות אלו, זה המסלול הכי טוב שעשינו בחיינו, בהרבה מובנים - איזון טוב בין חלקים מטוילים יותר ופחות, שבילים מתוחזקים וניווטים, מז״א הפכפך, חציית נהרות, ציפייה לבע״ח (לצערנו כל המטיילים הסמוכים אלינו ניצחו אותנו בענק בזה) ופסגות מושלגות מכל עבר.
שמחנו שהתכנית שנרקמה בהרבה עמל אי שם בינואר יצאה לפועל במלואה כמתוכנן.
ממליצים בחום על השביל וזמינים לשאלות :)
עפרי ofrik2409@gmail.com
עדי adimarder@gmail.com
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם