שלושה שבועות בקירגיזסטן

שבוע ראשון

יצאנו מהארץ ביום חמישי בערב לטיסת קונקשיין דרך טורקיה עם פגסוס.
הטיסה התעכבה וההינו בטוחים שנפספס את הקונקשיין ובמזל גם הטיסה השניה התעכבה ולא פספסנו אותה(בדיעבד תכנון להיות עם קונקשיין של שעה בטורקיה שזה היה קצת עם סיכון גבוה למרות שהבנו שהרבה פעמים בחברות כאלה שה הזמנים)
נחתנו בבישקק בשישי בבוקר וישר יצאנו לכיוון קרקול במטרה להתחיל בראשון את טרק האלה-קול.
בשביל להגיע מהשדה לעיר לקחנו מרשטוקה(ממש מהיציאה מהשדה תעופה מצד שמאל) לתחנה מרכזית בבישקק שם לקחנו את המרשטוקה הבאה לקרקול.
אפשר לקחת גם מונית מהשדה אל העיר, אבל זה יוצא משמעותית יותר יקר(ניגע במוניות ובמרשטוקות בסוף)
אחרי ששילמנו למרשטוקה לכיוון קרקול הנהג רצה שנשלם לו עוד כסף כי יש לנו תיקים גדולים, אחרי קצת וויכוח הם הסכימו לוותר.
לאחר שש שעות נסיעה הגענו לקרקול ושם עשינו את השבת.
בגדול התכנון שלנו היה להתחיל בראשון מג׳טי-אוגוז ולסיים בגירגלאן ביום חמישי/שישי.
לאחר דיבור עם חברה בגסטהוס הבנו שכדאי להתחיל יחסית רגוע להרגיש את הגוף לראות איך מתמודדים עם ההפרשי גבהים ולא ישר לקפוץ לאתגרים, כמו גם שלא מצאנו נקודת סיום טובה לטיול במידה ולא נגיע עד גירגלאן.
אז החלטנו לקצר את המסלול ולעשות שלושה ימים, להתחיל בגטי אוגוז ולסיים בעמק אלטין ארשאן(יש הרבה מטיילים שעושים את זה בארבע ימים)
אני אפרט קצת על כל יום אבל בגדול יש אינסוף מידע באינטרנט על המסלול הזה.

לפני הכל חשוב לי להגיד שאנחנו זוג שאוהב לטייל וזו לא פעם ראשונה שלנו, אבל לא הבנו את המשמעות של ההפרשי גובה והעליות שם וזה היה לנו מאוד מאתגר וטוב שהתחלנו לקצר. חשוב לדעת לפני שיוצאים לטרק הזה גם אם עושים אותו מקוצר יותר, שהוא די מאתגר.

מוצש-לקחנו מונית דרך ההוסטל לעמק גטי אוגוז וישנו שם.

יום ראשון
קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו לדרך בעמק גטי-אוגוז לכיוון הטלטי פאס, שבאותו יום ישנו מתחתיו.
בגדול זה היה סוג של יום חימום כזה עליה יחסית מתונה לאורך כל הדרך, התרגלות למשקל שעל הגב. הגענו יחסית מוקדם מתחת לעליה לפאס והחלטנו שננוח נישן מוקדם ונעלה אותו יום למחרת.

עמק גטי אוגוז(jeti-oguz) - מאהל מתחת טלטי פאס(teleti pass )
סהכ: 13.8 קמ
עליה: 760 מ׳

יום שני
קמנו מוקדם בשביל לעלות את הפאס בשעות הבוקר.
העליה היתה קשה מאוד, זה עליה של 900 מ׳ בערך שמתפרשת על כ3קמ׳
לקח לנו לעלות אותה באזור השעתיים וחצי.
לאחר העלייה לפאס ירדנו ליד נחל יפיפה לכיוון עמק הקרקול.
הגענו לעמק הקרקול באזור הצהריים. העמק עצמו מדהים ביופיו אבל גם יחסית מתויר.
כשהגענו לעמק ההינו מותשים לגמרי אבל החלטנו להמשיך לעלות לכיוון אגם אלה קול ולישון באמצע העליה בשביל לחסוך ביום שלמחרת.
וכך מצאנו את עצמנו שוב מטפסים בחוסר כוחות לעבר הקאמפ בבאמצע הדרך לאגם.

מתחת לטלטי פאס(steleti pas) - אמצע העליה לאלה קול.
מרחק: 16 קמ
עליה כוללת: 1222 מ
ירידה כוללת: 1274 מ

יום שלישי
קמנו מוקדם בשביל לטפס בשעות הבוקר, וכי הזהירו אותנו שעומדת להיכנס מערכה של גשם באותו יום ואז זה בעייתי לעלות למעלה.
העלייה לאגם היתה קשה אבל בהחלט שווה את זה!!
אחרי שהגענו לאגם המשכנו לעלות לפאס אלה קול שמשם נשקף נוף מטורף לגמרי-כל האגם פרוס למטה ורואים את הקרין שמזין את האגם.
בעליה לפאס תפס אותנו קצת גשם והגענו קפואים ללמעלה.
הירידה מהפאס לכיוון אלטין ארשן, בהתחלה שלה ממש קשה וחדה והגשם הפך הכל למחליק.
הגענו לקראת ערב לאלטין ארשן, שמה שילמנו קצת כסף בגסטהוס אלזה בשביל להיכנס למעיינות חמים(שווה בהחלט!!) ולחגוג את סוף המסלול הראשון!!!

אמצע העליה לאלה קול - מעיינות חמים אלטין ארשן(altyn-arashan)
סהכ: 14.8 קמ
עליה כוללת: 979 מ׳
ירידה כוללת: 1415 מ׳

סיכום אלה קול:
מסלול מדהים!! יש לקחת בחשבון שהוא לא פשוט מבחינת ההליכה והמשקלים(תחסכו כמה שיותר!!! מה שלא חייבים לא לוקחים)
וניתן לעשות אותו בלי אוהל על הגב עם תכנון מקדים(לאורך המסלול יש יורטות שאפשר לשלם ולישון בהן)

יום רביעי
לאחר לילה גשום באוהל יצאנו חזרה לכיוון קרקול, התכנית שלנו היתה לתפוס מרשטוקה לגירגאלן.
לקחנו מונית מהעמק לכיוון הכפר אק-סוו(Ak-suu) המונית היתה יקרה מאוד!! גם אחרי מיקוח, ההינו שם לבד ולא היה מי שיחלוק איתנו את המונית. העדפנו לשלם ולא לצאת מהעמק ברגל…
הגענו לכפר, הכפר מאוד מפותח(בנקים וכו) ורצינו משם לקחת כבר את המרשטוקה לכיוון גירגלאן(Jyrgalan).
ניסינו להבין מאיפה לוקחים אותה ולא הצלחנו להבין אם היא עוברת שם או לא. בסוף לקחנו מרשטוקה לקרקול ומשם לקחנו מרשטוקה לגירגאלן והבנו בדיעבד שהמרשטוקה כן עוברת בכפר ak-suu…

יום חמישי-שישי
ההינו בגירגלאן עד יום שישי.
הכפר יפה ממש ושקט אבל בתכלס אין שם הרבה מה לעשות, יש מעט טיול יום מסביב לכפר ואפשר לשלב שם טיולי סוסים(יומיים או יותר)
מקום נחמד ממש אבל לא ההיתי נוסע לשם במיוחד, רק אם יש כמה ימים פנויים שרוצים קצת נחת במקום קסום.

יום שישי-
לקחנו מרשטוקה מהכפר לקרקול ומשם לבאחליצי(balykchy) בשביל להמשיך לשבת בקוצקור.
מבאחליצי לקחנו מונית משותפת לקוצקור והגענו קצת לפני שבת.
קוצקור נמצאת כבר יותר דרומית ורואים ממש את השינויים בנוף, הדרך יפייפה נוסעים במדבר עם המון מים והפסגות הרחוקות מלאות שלג.
לא ידענו מה נעשה בקוצקור ידענו רק שיש לנו יומיים לטייל.
מקוצקור לרוב יוצאים או לקול אקוק או לאגם סונג קול.
בהתחלה חשבנו לשלב טיול סוסים לסונג קול/קול אקוק אבל החברות טיולים הציעו מחירים ממש גבוהים והחלטנו לוותר על זה.
לבסוף החלטנו שנעלה ברגל לאגם קול אקוק נעשה שם לילה ונחזור חזרה.

שבת עשינו בקוצקור, הסתובבנו קצת בשוק(המון פירות וירקות) וחיפשנו את השוק בהמות שהבנו שיש שם בסופש אבל לא מצאנו אותו…

שבוע שני

יום ראשון
יצאנו מהגסטהוס עם מונית לתחילת המסלול של קול-אקוק (kyol-ukyok). טיפסנו למעלה בשביל ג’יפים(כמעט עד לאגם זה שביל ג’יפים יחסית משעמם) עד שבאמצע הדרך פגשנו מדריך טיולים רוסי שלקח אותנו טרמפ כמעט עד למעלה עם הגיפ שלו(עשה לנו את הדרך)
האגם עצמו יפייפה, יש שם גם מס יורטות למי שרוצה לישון שם. הגענו לאגם בצהריים והחלטנו להמשיך לעלות למעלה לאגם קטן וגבוה יותר(שווה ממש רק צריך לשים לב שזה מוסיף עוד כ5 קמ לכל כיוון) אחרי שהגענו לאגם ירדנו חזרה לקול אקוק העברנו שם את הלילה באוהל, תוך כדי סופה שלא נרגעה לרגע בלילה-ונתנה לנו את הזכות לקום לפסגות מושלגות…
סהכ:25 קמ(כולל הליכה לאגם העליון וחזרה לקול אקוק)
עלייה כוללת: 1547 מ
ירידה כוללת: 500 מ׳


יום שני
ירדנו במהירות שיא לקוצקור ולקחנו מרשטוקה לבישקק שם התמקמנו ב Sakura Guesthouse
ללילה אחד והסתובבנו קצת בעיר.

יום שלישי-רביעי
עוד מהארץ קבענו עם מדריך טיפוס מקומי(בדיעבד נשיא איגוד הטיפוס של קירגיסטן) לעשות יומיים של טיפוס סלעים באזור אלא-ארצה.
ביום שלישי הוא אסף אותנו עם הוואן ונסענו יחד איתו ועוד מדריכה אירנית שמתלמדת ליומיים טיפוס באחד מהקניונים שליד אלא ארצה.
שנינו עם ידע בסיסי בטיפוס וזו היתה חוויה מיוחדת מאוד. גם אנשים מקסימים וגם הלימוד מאנשים מקצוענים.
אני אשים את המספר שלו למטה לכל מי שרוצה-ממליצים בחום! אפשר לקבוע איתו ללמוד גם דברים שונים כמו טיפוס אלפיני ודברים בסגנון…

יום חמישי
חזרנו ביום רביעי בלילה לבישקק ובחמישי היה יום העצמאות הקירגיסטני. הסתובבנו במהלך היום בעיר, בדיעבד לא היה איזה משהו מאוד מיוחד.
הבנו שבאוש התקיימו משחקים מסורתיים לכבוד האירוע אבל לא זכינו לראות…התכנון שלנו היה לטוס לאוש בדרום ולעשות שבת בסארי מוגול.
לא הצלחנו להזמין כרטיסי טיסה באינטרנט ולכן הגענו לבסוף לדוכן ברחוב של חברת התעופה והזמנו כרטיסים פנים אל פנים. הטיסה שלנו היתה בשישי לפנות בוקר ולא היה לנו טעם לישון בבישקק לכן נסענו לשדה תעופה וישנו שם עד לטיסה.

יום שישי
הדרום שונה מהצפון, הנוף הרבה יותר צחיח ונראה ייחודי למקום בנוסף הכפרים בדרום הרבה פחות מפותחים והאנשים גם לרוב יותר דתיים.
הגענו לאוש מוקדם בבוקר עשינו קצת קניות לקראת הטרק של הסארי מוגול וחיכינו למרשטוקה שיוצאת לסארי מוגול(לסארי מוגול אפשר להגיע במרשטוקה/מונית משותפת) הגענו לסארי מוגול (בנס אחרי שהמרשטוקה הצליחה לסחוב בקושי בעליות בדרך) לקראת שבת.
התמקמנו בגסטהוס של CBT והעברנו את השבת בכפר.
במוצש לקחנו מונית דרך הCBT לתחילת הטרק של הסארי מוגול(ישנו מתחת סארי מוגול פאס)

הקדמה לטרק:
הכפר סארי מוגול שוכן בעמק ענק בין שני רכסי הרים.
הרי הפמיר מדרום והרי האליה מצפון.
הרי הפמיר מדום הם הגבול של קירגיסטן-טג’יקיסטן והם הרים שמתנשאים לגבהים מרשימים(7000+) שם נמצא גם הלנין פיק.
מהצד השני ישנם את הרי האליה שהם מתנשאים לגבהים נמוכים יותר וטומנים בחובם נופים יפיפיים.
אנחנו תכננו לעשות פשוט לעשות בארבע ימים את הטרק היחסית בסיסי של סארי מוגול ולוותר על הצד של הרי הפמיר.
כשהגענו לכפר הבנו שאין סיכוי שהגענו עד לשם ואנחנו לא עוברים גם בהרי הפמיר ולכן תכננו פשוט לנסות ללכת קצת יותר מהר את הטרק ולעשות אותו בשלושה ימים שנספיק יום אחד להגיע לכיוון הרי הפמיר.

שבוע שלישי

ראשון
יצאנו בבוקר לטיפוס מאתגר לכיוון סארי מוגול פאס.
הפאס עצמו מדהים ואחד הנקודות הכי מרשימות בטיול.
משם ירדנו לכיוון הכפר סארי מוגול הקטן(יש את הכפר סארי מוגול הרגיל שאליו מגיעים מאוש, ויש עוד כבר בעל אותו שם-יותר קטן שנמצא בין ההרים צפונית לכפר סארי מוגול הגדול)
המשכנו מעט אחריו וישנו בנחל בין סארי מוגול הקטן לבין הכפר kyzyl-chara.
הכפר סארי מוגול הקטן הוא כפר מהמם שבדיעבד התבאהו שלא נשארנו פשוט לישון בכניסה אליו, בנוסף הגענו בתקופה של איסוף התפוחי אדמה אז נתנו להם שם יד.
בין סארי מוגול הקטן לבין הכפר השני עובר כביש עפר שמשרת את המשאיות באזור(יש שם מחצבה או משו) חשבנו שולי נצליח לתפוס טרמפ לכיוון המשך הטרק ללא הצלחה לכן מצאנו נקודה בין הכפרים לישון.



יום שני
התחלנו בהליכה לכיוון הכפר kyzyl-chara וקצת לפניו שברנו שמאלה והתחלנו לטפס לכיוון kosh-moynok pass העליה היתה ארוכה יחסית אבל לא נורא קשה.
מהפס יורדים לעמק לעמק יפייפה ששם עשינו הפסקת צהריים. מהעמק עולים לכיוון sary-bel pass שהיה הפאס הכי פשוט שעלינו בטיול.
מה סארי בל פאס מתחיל החלק הכי מטורף בטרק. הסארי בל מדריך על ערוץ קניוני עם סלעים אדומים וצורות מוזרות שגורמות לך להרגיש במאדים וזה חד משמעית מהנקודות הכי טובות בטרק.
יורדים מהפאס עד לכפר kojoklen. בירידה כדאי לשים לב שיורדים דרך המעיין בכניסה לכפר(אשרור את הנקודה במפה) פיסת גן עדן.
בכללי הכפר יפיפה ויושב מתחת מצוק אדום ענק ומרשים.
מהכפר החלטנו לנסות לקחת טרמפ עד מתחת לJipptik pass כדי להספיק את הטרק בשלושה ימים. אפשר לקחת מונית דרך הcbt בכפר אבל זה היה יקר לנו וניסינו פשוט לשלם למישו שיקח אותנו. מצאנו מישו שהסכים לקחת אותנו בסכום הגיוני, ישבנו מעל שעה לחכות לו והוא מרח אותנו מלא זמן, בסוף שבאנו לעלות איתו לרכב הוא עשה לנו קטע והקפיץ את המחיר, אחרי וויכוח סוער וכמעט מכות המשכנו ללכת ברגל. אחרי כמה קילומטרים מצאנו מישהו אחר שהסכים לקחת אותנו עד מתחת הפאס.
הדרך לפאס יפה מאוד אבל כמעט כולה אפשר לעשות עם רכב…

יום שלישי
קמנו מוקדם ועלינו ל לJipptik פאס
עליה אחרונה ולא פשוטה בכלל לטיול הזה. אחרי כמה שעות טיפוס טובות זכינו בראות מדהימה לכיוון כל העמק והרכס של הרי הפמיר.
בפאס הפגשנו זוג צרפתיים שרצו לחלוק איתנו מונית חזרה לכפר וכבר סגרנו איתם ליום למחרת שנעשה מונית משותפת לכיוון הרי הפמיר. אם אתם רוצים להזמין מונית בסוך הטרק חזרה לכפר אז בפאס יש קליטה ואפשר לדבר עם בגסטהוס של הcbt להקפצה בתחתית הפאס(לחלופין אפשר להמשיך ללכת מתחת לפאס עד לכפר)

סיכום הטרק:
טרק מיוחד במינו, מגוון מאוד ובשונה לאלה קול גם עם נוף יותר ייחודי לאזור הזה של העולם(פחות אלפיני)

יום רביעי
יצאנו עם הזוג צרפתיים במונית משותפת לtulpare lake אגם למרגלות הלנין פיק.
משם הלכנו לTravellers pass לנקודת תצפית על הלין פיק(הליכה יחסית קלילה עם תצפית מטורפת)
וחזרנו באותו יום עם הזוג צרפתים חזרה לכפר.

יום חמישי
לקחנו מרשטוקה חזרה לאוש, והסתובבנו קצת באוש בזאר, שוק שיש בו באמת הכל
ומשם המשכנו לבישקק וחזרה לארץ

טיפים

• מרשטוקות- כל נסיעה במרשטוקה תבררו את המחיר עם המקומיים(אנחנו עשינו את זה בגוגל טרנסלט) הרבה פעמים הנהגים פשוט ממציאים מחיר. לפעמים מבקשים עוד כסף אחרי שמשלמים על התיקים, מהנסיון שלנו זה משהו בר מיקוח
• מוניות- תמיד אם לוקחים מוניות לבדוק לפני זה באפליקציית yango מה המחיר(אפשר גם להזמין פשוט מונית דרך האפליקציה) זה זול משמעותית ואפשר להראות לנהגים מה המחיר האמיתי(לדוגמה לשדה תעופה רצינו מונית מבישקק, הההגים רצו 2000 סום ודרך האפליקציה הזמנו ב800 סום)
• ניווט- עשינו דרך maps.me הורדנו מפות אונליין והיה מעולה
• הטרקים לצאת באמת עם מינימום ציוד, זה משפיע המון! אבל להביא שקשים וביגוד חם. יש לילות קפואים!
• יכול לתפוס סתם ככה באמצע היום גשם, לבוא מוכנים גם מהבחינה הזו
• אוכל/מים- יש מים זורמים בשפע כמעט תמיד ולכן לא סחבנו עלינו. הבאנו איתנו בקבוק מסנן וזה היה מעולה. בדיעבד ההיתי מביא גם כלור ליתר ביטחון(נהרס לנו המסנן באמצע) אוכל לקחנו על עצמנו הכל יש ברוב הטרקים יורטים שאפשר לשלם להם לאיזה ארוחה(אנחנו לא השתמשנו בזה)
• כל מי שחובב טיפוס/רוצה ללמוד את הבסיס או להתקדם גם מעבר(טיפוס אלפיני וכו) ממליצים ממש על מישה המדריך שלנו! היה איתו חוויה ממש מוצלחת ‭+996 (778) 789-717‬
• הטרקים ישנו באוהל שלנו, אם אתם מביאים אוהל שיהיה אוהל טוב נגד מים. יש אופציה לעשות את הטרקים ולישון ביורטים(לא סגור אם חייבים להזמין מראש מקום או שלא)
• לא סימנו על המפה את הצד של טראוולאר פאס אבל בהחלט מומלץ להגיע