צפון קירגיזסטן

קירגיזסטן שוכנת במרכז אסיה ובעברה הייתה חלק מדרך המשי ורפובליקה סובייטית, דבר זה יוצר סינתזה מעניינת של תרבות נוודים עם ניחוח סובייטי ומעל הכל טבע מהמם ומגוון

תאריך הטיול	August 2018
משך הטיול	10 ימים
עונה מומלצת	העונה המומלצת לטרק האלא קול זה יולי עד סוף אוגוסט, בחורף המדינה מושלגת ומאוד קר

תוכן עניינים

הקדמה

קירגיזסטן היא מדינה במרכז אסיה השוכנת בין סין לקזחסטן בצפון ומזרח ובאוזבקיסטן וטג'יקיסטן בדרום והמערב. מדובר במדינה ענייה יחסית המתבססת בעיקר על חקלאות ושאריות מפעלים מהתקופה הסובייטית. רוב האוכלוסיה במדינה היא מוסלמית סונית עם מיעוט נוצרי ממוצא רוסי בעיקר בערים הגדולות.
מבחינה גיאוגרפית על רוב שטח המדינה מתפרש רכס הטיאן שאן עם עמקים רחבים פה ושם, בצפון המדינה מצוי האגם (המלוח) הגדול במדינה- אגם איסיק קול. השפה המדוברת במדינה היא קירגיזית (ממשפחת השפות הטורקיות) ולצידה רוסית. המטבע במדינה הוא סום (Som) ו-100 סום שווים בערך 5 שקלים.

סגנון הטיול במדינה הוא טרקיסטי ברובו ולמרות שהגיעו איתנו במטוס קבוצה של מבוגרים ישראלים שלא נראו שהגיעו לטרקים אין כל כך מה לעשות במדינה זו לדעתי מלבד טרקים. רק בזמן האחרון קירגיזסטן עלתה על מפת הטרקים העולמית (ואולי רק אני מרגיש ככה) ככה שהשירותים התיירותיים עדיין בחיתוליהם אם הם בכלל קיימים, ועדיין ניתן לתכנן בה טיול יחסית בקלות הודות לחומר הרב המצוי ברשת. ניתן (ומומלץ) לשלב ביקור במדינה במסגרת ביקור בשכנותיה, מבחינה זו צריך להשים לב שאתם לוקחים ויזה עם מספר הכניסות המתאים.

דגשים לטיול בקירגיזסטן

מקומיים: הקירגיזים הם אנשים חביבים ונחמדים והמדינה עצמה בטוחה לתיירים, לשנייה אחת לא חשתי סכנה או משהו בסגנון והמוסלמיות שם מתונה מזו שאנו מכירים (נכנסתי למסגדים וכו') אבל לצד זאת אני חייב להביא מספר סייגים:
(1) תרבות הנהיגה במדינה- מדובר במדינה עם תרבות נהיגה בעייתית, ב2012 היו שם 20-25 הרוגים בתאונות דרכים על כל 100,000 תושבים (בישראל פחות מ-5), חלק מהרכבים במדינה עם הגה בצד שמאל וחלק עם הגה בצד ימין והדבר חוקי לחלוטין, רוב הרכבים ישנים ולא מתוחזקים והדרכים, בעיקר באזורים ההררים, משובשות. בשל כך אנחנו קבענו לעצמו כלל שלא עושים נסיעות בחשכה ושאם צריך מבקשים בנימוס מהנהג להאט (פשוט תגידו לו ברוסית זַמֵדלִיטֶה ,zamedlite. ברוסית- замедлите). שמענו וקראנו סיפורים על נסיעות שהפכו לחלום בלהות אבל לצד זה לא הייתה לנו אחת כזאת במשך כל הטיול (אם כי בעיקר נסענו במרשרוטקות ושם המצב יותר טוב). אל תתפלאו אם עוצר רכב מולכם ברחוב (לא מונית) ושואל לאן אתם צריכים, זה מקובל במדינה (אותי לקח שוטר במדים טרמפ כזה בתשלום).

(2) מיקוח ואירוח- רצוי מאוד להתמקח במדינה, זה מקובל ולא מזלזל. לדוגמא אנחנו נסענו במונית משדה התעופה מאנאס לבישקק ב300 סום ופגשנו במהלך הטיול ישראלי ששילם 1500 סום (המחיר שממני דרשו בהתחלה היה 800 סום), קנינו כל מיני כלי חרס בשליש מהמחיר הרשום עליהם וכולם היו מבסוטים בסוף. כמו כן רצוי להבהיר מראש איך מוגדרת הטבה שאתם מקבלים טרם קבלתה, אל תתפלאו אם בגמר חשבון באירוח יספרו ויחשבו לכם כמה כוסות תה שתיתם ואם אתם מעוניינים בטרמפ ולא לשלם עליו בסופו פשוט תאמרו מראש "בלי כסף" (ביז דנג, biz deneg. ברוסית- без денег). טיילו איתנו ישראלים שאירחו אותם מקומיים באחד הכפרים, כאילו הכנסת אורחים לבבית, אבל בסוף דרשו מהם תשלום מופקע. חשוב לי להדגיש שממש לא כל הקירגיזים כאלה, לקחו אותנו בחינם הרבה פעמים וגם אירחו אותנו בנדיבות בחינם, אבל תמיד דאגנו להבין מראש איך הצד הנותן מגדיר את הנתינה מבחינת תמורה חומרית.

תקשורת: תשכחו מאנגלית, נדיר מאוד למצוא מישהו שדובר גם ברמה נמוכה. אני ממליץ ללמוד קצת רוסית (לפחות את האלף-בית הקירילי) ולהסתובב עם שיחון. ניסינו לתקשר בעזרת גוגלטרנסלייט עם מקלדת ברוסית, לא נחל הצלחה.

אינטרנט: בשדה התעופה מאנאס יש דוכנים של חברות סלולר מקומיות שמחלקים כרטיס סים בחינם אבל התפעול שלו עולה כסף (נראה לי 1 ג'יגה לשבוע עולה משהו כמו 100 סום), אנחנו הסתבכנו ופשוט נכנסנו לכל חנות סלולר של המותג שקנינו עד שמצאנו מוכרת שהבינה מה אנחנו רוצים ותפעלה לנו את המכשירים. יש מצב שזה מקרה של טכנופוביה, בכל מקרה בגסטהאוסים נראה לי יהיה מי שיוכל לעזור בזה.

ניווט: להשקיע כמה עשרות שקלים ולרכוש בחנות האפליקציות את האפליקציה soviet military maps, מפה נוחה ומדוייקת, אנחנו קנינו מפה של טרק הקראקול ולא השתמשנו בה. רק תבואו עם מטען נייד טוב.
לינק להורדה- https://play.google.com/store/....

ביגוד: בקיץ בישקק חמה לכל אורך היממה, קראקול קרה בלילות ובהרים צריך ציוד תרמי טוב (יורד שם בקלות באוגוסט לסביבות המינוס עשר מעלות).

תחבורה: התחבורה הבין עירונית היא על בסיס מוניות שירות בשם מרשרוטקה, לא תמיד נוח אבל זה מה שיש. בבישקק כדאי להסתמך על אפליקציית 2GIS שעובדת כמו Moovit אבל offline ושימושית מאוד בקרב הארצות הדוברות רוסית.
לינק להורדה-https://play.google.com/store/apps/details?id=ru.dublgis.dgismobile&hl=en_US

בישקק

נחתנו במאנאס ויצאנו להסתובב בעיר, העיר עצמה די מוזנחת יחסית לעיר בירה והפאר המועט שיש בה מגיע בעיקר מהמבנים מהתקופה הסובייטית. לא צריך להקדיש אליה מעבר לחצי יום לדעתי. לא לפספס את האוש באזר, שוק ענקי שמוכרים בו פשוט הכל- מפירות יבשים ומאפים ועד כלי בית, מזכרות וכו'.

לינה בבישקק-
אנחנו לנו שלוש פעמים בבישקק (לילה לפני/אחרי הטיסה ועוד לילה לפני מעבר גבול לקזחסטן). הכי טוב היה Bishkek Guest House עם מיקום, מתקנים ושירות מעולים (עלה 15$ לחדר זוגי), אח"כ Bishkek Homestel עם פרמטרים סבירים (עלה 17$ לחדר זוגי) ולבסוף ההוסטל החביב על הישראלים ושאני לא הבנתי מה כל כך אוהבים בו- Sakura Guesthouse שהיה סביר מינוס (עלה 14$ לשתי מיטות בדורמס).

קראקול

למחרת יצאנו מוקדם מבישקק ונסענו לקראקול, משם נצא לטרק האלא-קול, המרשרוטקה לקראקול יוצאת מתחנת האוטובוסים המערבית (Western Bus Station Западный Автовокзал) ונסיעה עולה 350 סום לאדם ולוקחת כ-5 שעות. קראקול היא עיירה/ כפר גדול עם שני שווקים טובים (אחד בצפונה ואחד במרכזה). בעיר ישנה כנסייה מרשימה עשויה מעץ ומסגד דונגן (Dungan), מסגד מאוד מיוחד של המיעוט האויגורי (עם ממוצא טורקי שרובו חי בסין) שמבנהו בצורת פגודה.

לינה בקראקול-
ישנו ב-Guest House Tunduk, זוהי למעשה יחידה בתוך בית משפחתי. המקום מצויד היטב (מכונת כביסה, מטבח), זול מאוד (10$ לחדר זוגי) ועם מארחים אדיבים (שמרו לנו את הציוד העודף כשעשינו את טרק האלא- קול) ומיקום טוב. מומלץ.

טרק האלא- קול

אקדים ואומר שכנראה יש סיפורי דרך טובים יותר (שגם אני נסמכתי עליהם) בכדי לתאר את הטרק, כאן אני אביא כיוון לעשותו למי שהטרק נפסק עקב מזג אוויר גרוע. הטרק עצמו לא כל כך קל וכולל שני מעברי פאס הררים למי שמתחיל אותו מג'טי אוגוז (כמונו).

ציוד מומלץ לטרק-
אני לא אפרט הכל אלא רק מה שמבחינתנו עשה הבדלים מהותיים בשטח:
(1) שק"ש ואוהל טובים- לנו היה Blue Kazoo של TNF ו*עדיין* היה לנו קר בלילה הסיבה לדעתנו היא שהתפשרנו קצת באוהל (sling ferrino) כדאי להשקיע גם באוהל טוב, לגבי שק"ש קומפורט של מינוס עשר זה לדעתי יהיה הכי טוב. עצה נוספת להתחממות בלילה היא לישון עם בקבוק מים חמים בתוך השק"ש.
(2) ביגוד תרמי- מכנסיים וחולצה תחתיים תרמים, פליז וסופטשל טוב. לא צריך לסחוב יותר מדי.
(3) מכנסיים ומעיל עמידים לגשם, כיסוי גשם למוצ'ילה- כשאנחנו היינו כל יום היו כמה שעות טובות של גשם.
(4) מקלות הליכה- חובה! בייחוד בירידה התלולה והמושלגת מהפאס שני.
(5) מכשיר איתור לווייני.

יום ראשון:
יצאנו בבוקר לכיוון הבאזאר של קראקול ומשם לקחנו מונית לג'טי אוגוז ב100 סום והתחלנו את הטרק ב10:00. היום הראשון מתאפיין בהליכה מישורית ברובה עם עליות קטנות פה ושם. בהתחלה רואים יורטות משפחתיות עם ילדים מתוקים וסקרנים ולאט לאט נשארים לבד עם סוסים ופרות. מתישהו במהלך היום ניגש אלינו פרש קירגיזי ודרש מאיתנו 20 סום בכדי לעבור בגשר שליד היורטה שלו, לא הסכמנו ואחרי רבע שעה של הליכה ראינו גשר בטון קטן וחצינו עליו, בסביבות 13:00 התחיל גשם לא חזק שהיה כשעתיים. הגענו לשלט ECOTREK ב15:00 בצהריים והחלטנו לישון שם (אין ברירה, זוהי תחתית פאס טלטי).

יום שני:
קמנו מוקדם והתחלנו לעלות לפאס טלטי, העלייה לפאס לא קלה ולוקחת 4 שעות בערך. חשוב להיצמד למפות, חברה ישראלים שעלו איתנו לקחו מתישהו פנייה לא נכונה וטיפסו על בולדרים ענקיים לחינם תוך סיכון עצמי. הנוף מהפס מדהים, ושווה עצירה ארוכה (טיפ: אחרי שהגעתם לפאס תנסו לחפש מימין שבילון שעולה עוד קצת לנקודה עם תצפית טובה יותר). קצת אחרי שהתחלנו לרדת מהפאס התחיל גשם חזק (בפאס עצמו זה היה שלג) שנמשך לאורך שעות ארוכות, ההליכה הייתה קשה ואולי בדיעבד היה כדאי לפתוח אוהל, ידענו שבהמשך ישנו מחנה יורטות והחלטנו לישון שם בלילה. הגענו אליו ב17:00 רטובים כולנו ולשמחתנו גילינו שיש שם תנור עצים, תה חם חופשי ומין מקלחת/ סאונה רוסית. לילה עלה שם 400 סום לאדם ביורטה ומתישהו הגיע פקח שדרש תשלום של 500 סום על כניסה לשמורה. לאט לאט ולתוך החשכה החלו להגיע מטיילים רטובים. שמנו את הבגדים לייבוש מול התנור עצים והלכנו לישון ביורטה.

יום שלישי:
הבוקר נפתח בגשם חזק ומבדיקה במכשיר הלווייני ועם החברה המקומיים במחנה היורטות הבנו שכל היום הקרוב הולך להיות גשום וכנראה ימשיך ככה במהלך השבוע. שם סיפר לנו אחד העובדים במחנה שבעונה הזאת של השנה כל צהריים יורד גשם חזק ולעיתים הוא נמשך גם ללילה. רוב המטיילים במחנה חזרו לקראקול (וגם אנחנו) עם ג'יפ שיצא משם (נסיעה של שעתיים, עלה משהו כמו 1500 סום לאדם) ושנחליט שם מה עושים. בקראקול חלק מהמטיילים המשיכו ליעדים אחרים כמו ג'ירגאלאן, חלק החליטו לחזור למחרת על הבוקר ולעשות את המקטע בין מחנה היורטות לאלטין ארשאן ביום אחד (יומיים ביום אחד) ואנחנו החלטנו להגיע למחרת לאלטין ארשאן ברגל ומשם להגיע לאגם אלא קול, הרציונל שלנו היה שאם הגשם מתחיל בצהריים נוכל לעשות זאת הלוך- חזור מאלטין ארשאן עם מינימום זמן גשם.

יום רביעי:
הלכנו לשוק ולקחנו מונית לאק סו שנמצאת מעט מזרחית לקראקול (20 סום) ומשם הולכים 15 ק"מ (בערך חמש שעות בהליכה סבבה) ומגיעים לאלטין ארשאן, בערך חצי שעה לפני שהגענו לאלטין ארשאן הגיעה מנת הגשם היומית בליווי ברד בגודל חצצים. אלטין ארשאן (עמק הזהב בקירגיזית) הוא עמק יפה ויש בו מספר מעיינות חמים אנחנו לנו בELZA GUESTHOUSE שמוכר מאוד אצל ישראלים וקיבל אותנו הבן שלו, אלנר. לילה אצלם עולה 800 סום לזוג בדורמס בלי ארוחות וכניסה למעיין החם הפרטי שלהם ששוכן בחצר בבקתת עץ עולה 200 סום ל-40 דקות, יש אופציה לארוחות בוקר/ערב אצלם. למרות שהאגם לא כל כל רחוק (בערך 10 ק"מ לכיוון) החלטנו להגיע לאגם עם סוסים, אלנר תיווך בנינו לבין אחד מבעלי הסוסים שם וסיכמנו שנצא ב7 בבוקר לאגם על סוסים ועם מדריך (4000 סום, כל סוס 1000 סום ועוד 1000 לסוס של המדריך ו1000 שכר בשבילו), לא זול אבל רצינו לרכוב בקירגיזסטן אז זאת הייתה הזדמנות טובה.

יום חמישי:
קמנו וחיכינו למדריך בקור ב7 בבוקר, הוא הגיע ב8 באמתלה שהסוסים קמו רק עכשיו (?), יצאנו לדרך ב8 וחצי וב10:30 עצרנו במחנה יורטים בתחתית הפאס לאגם. משם העליה לוקחת שעה בערך, המרחק הגיאוגרפי קצר אבל העליה תלולה מאוד. עלינו וסוף סוף ראינו את האגם, מראה מדהים! ירדנו (חובה מקלות הליכה בחלק הזה) וחזרנו בערך ב15:00 לאלטין ארשאן, קצת אחרי שהגענו חזרה החלה סופות ברקים וממטרים חזקים שנמשכו לתוך הלילה.

למחרת קמנו בבוקר, לקחנו מונית עם לאדה סובייטית עתיקה ב4000 סום למונית כולה וחזרנו לקראקול.

איסיק קול

מקראקול נסענו שעתיים לצ'ולפון אטא שנמצאת על שפת האיסיק קול, המטרה בביקור הייתה צפייה במשחקי הנוודים העולמים שהעיר ארחה. צ'ולפון אטא מזכירה קצת את טבריה שלנו, עם טיילת ובנייני שיכונים ולחופה יש הרבה בתי ארחה. אין הרבה מה לעשות בעיר, מלבד שחייה באגם יש פארק פטרוגליפים, ציורי אבן עתיקים מהתקופה הפרהיסטורית שפזורים במעין מוזיאון פתוח, ששווים ביקור (100 סום לכניסה ליחיד).

משחקי הנוודים העולמים

משחקי הנוודים העולמים, World Nomad Games, הם תחרויות בינלאומיות של ספורט אתני (מעין אולמפיאדה) של מדינות חבר העמים בעיקר אבל כמעט כל מדינה שולחת לשם נציגים (היו אפילו שניים מישראל, בג'ודו). משחקים אלו נערכים אחת לשנתיים משנת 2014 וצ'ולפון אטא אירחה את כולם. ב2020 המשחקים ייערכו לראשונה מחוץ לקירגיזסטן, בטורקיה. במשחקים אלו ניתן לצפות בסוגי ספורט שונים ומשונים: Kok-boru - מעין כדורגל על סוסים עם פגר עז ערוף ראש, Er Enish - האבקות על גבי סוס, Salburun - תחרות ציד עם חץ וקשת ובעזרת בזים, מרוצי רכיבת סוסים ועוד. בעיר ישנו היפודרום גדול וחדש שנבנה לצורך המשחקים וכן אצטדיון האבקות חדיש. בנוסף בונים בהרים שמעל האיסיק קול כפר בשם קירצ'ין שמדמה התיישבות מימי הביניים האופיינית לאזור ושם נערכות תחרויות הציד והחץ וקשת.

לתחרות טקס פתיחה מושקע ויפה (כרטיס עולה 600 סום וכדאי לקנות מראש) ומגיעים אליו מנהיגים אזוריים (מהמוכרים לישראלים ראינו את ארדואן, הייתה שמועה שגם פוטין היה) ולאחר מכן יש חמישה ימי תחרות. אנחנו התלבטנו בין לעשות עוד טרק לבין צפייה במשחקי הנוודים ולא מתחרטים לרגע שבחרנו במשחקים, מדובר בגן עדן לחובבי תרבות זרה.