מטאש ראבאט לאגם צ'אטר קול

אוריינטצייה כללית

הטיול הוא באזור אט באשי (At Bashy), עיירה במזרח קירגיזסטן אליה ניתן להגיע מנארין (Naryn) בטרמפים או במונית שירות (מרשרוטקה) שנוסעת לשם באופן קבוע (בזמן שאני הייתי שם זה עלה 100 סום).
אט באשי שוכנת למרגלות תחילת רכס הרי הטיאן שאן הגבוה, על הגבול עם סין.
אפשר להשיג באט באשי מצרכים וגם ללון במידת הצורך בבית הארחה של ארגון ה-CBT וגם לברר שם פרטים לגבי טיולים באזור. הרכס מאחורי אט באשי יפה למדי ושווה חקירה מעמיקה מעבר למה שאני אתאר כאן- לתשומת לב ההרפתקנים מגלי הארצות.
בכל מקרה, לצורך המסלול שעליו אדבר צריך להתקדם דרום מערבה בהמשך הכביש מאט באשי למקום בשם טאש ראבאט (Tash rabat), בכיוון מעבר טורוגרט (Torugart-מעבר הגבול עם סין). אין תחבורה ציבורית על הדרך הזאת לכן צריך לארגן מונית (אפשר באט באשי, בנארין, או אפילו בבישקק למי שהכסף מצוי בכיסו ולא בא לו להתברבר בדרכים יותר מדי) או לנסות לתפוס טרמפים (בדרך כלל בתשלום. צריך להתמקח. אני שילמתי 500 סום אבל בהחלט יכול להיות שאפשר פחות מזה).
טאש ראבאט נמצאת בוואדי בהרים במרחק כמה וכמה קילומטרים טובים מהכביש. כדאי לסדר עם מי שמביא אותכם לכאן הקפצה עד טאש ראבאט עצמה, אם כי הדרך אליה, ברגע שנכנסים לוואדי עצמו, נחמדה למדי.

טאש ראבאט ("מבצר אבן" בקירגיזית, כניסה 60 סום) היא מבנה עתיק קבור בחלקו בצלע גבעה ולאף אחד לא ברור למה בדיוק הוא שימש. יש אומרים שזה היה תחנת מנוחה לנוסעים בדרך המשי ויש הטוענים כי מדובר בכלל במנזר נסטוריאני.
בכל מקרה, המקום יפה ומסתורי משהו ומחנה היורטות שלידו, אף שמטרתו העיקרית לשרת תיירים שבאים לבקר במבצר, מאוכלס באנשים חברותיים ונחמדים שבניגוד לשאר קירגיזסטן אף מדברים אנגלית, כך שגם אם לא מתארחים אצלם בתשלום, בהחלט ניתן לפטפט ולהתיידד.

מי שהפרוטה מצויה בכיסו יכול לשכור כאן סוס ומדריך, מה שבהחלט מוסיף לחווייה ניחוח נחמד ומאפשר להגיע למעבר ולחזור באותו יום בלי בעיות, אם רוצים.

בכל אופן, מכאן אתאר את המסלול כטיול רגלי.

תיאור המסלול

המסלול פשוט וקל, אם כי לעשות את כולו ביום אחד דורש יציאה מוקדמת בבוקר מטאש ראבאט. עדיף לחלק אותו ליומיים (עם לינה באוהל בשטח) ולהיות רגועים.

מטאש ראבאט ממשיכים במעלה העמק בלי להסתבך. ההליכה קלה ולא תלולה בכלל אם כי לפעמים צריך לחצות בדילוגים את הנחל שזורם ליד השביל.
סביב סביב הכל ירוק, מלא במחילות של מרמיטות שבעצמן אינן ביישניות בכלל- רואים אותן בכל מקום ואם יבוא איתכם אחד הכלבים מהמחנות באזור אולי תזכו לחזות במעשה צייד.
ההליכה עוברת ליד שלוש בקתות רועים ריקות, ומעט אחרי השלישית העמק מתפצל לשני כיוונים. פה צריך לפנות ימינה. הפניה נעשית קצת לפני הפיצול עצמו, בשביל עזים קטן המטפס על הצלע הימנית של הוואדי וממשיך ימינה מעל לאפיק הנחל.
כעבור פרק הליכה נוכל לראות מולנו את סוף הוואדי בו אנו הולכים ומשמאלנו התפצלות של וואדי נוסף, צר וסלעי מעט יותר. אנחנו יורדים אל אפיק הנחל, חוצים אותו ופונים אל הוואדי הזה. אם נביט ישר לתוכו בשלב הזה נוכל לראות בקצהו את המעבר אליו נטפס.
הולכים בוואדי הזה עד שמגיעים למין אמפיתיאטרון של פסגות, מקיף אותנו מכל הכיוונים, חצוי לשניים היישר ממולנו על ידי שלוחה. נביט מעלה מעבר לשלוחה הזאת ונראה שני מעברים, אחד מכל צד שלה. אני טיפסתי אל הימני, משם ככל הנראה יש נוף יותר יפה (כך לפחות אמרו לי- לא הייתי במעבר השמאלי) אבל המעבר השמאלי יותר נמוך וככל הנראה יותר נוח לטיפוס.
בכל אופן, השבילים המובילים אל המעברים שניהם מקיפים את השלוחה מצד שמאל (צפון) שלה. הצד הימני שלה בלתי עביר.
בשלב הזה המדרון נהיה תלול יותר והטיפוס קשה יותר, מה גם שאנחנו כבר גבוהים- כמעט 4000 מטר מעל פני הים- נא לשים לב למצבנו הגופני בשלב זה. מחלת גבהים זה לא נעים.
מהמעבר אפשר לראות את אגם צ'אטר קול (Chatyr Kol, "האגם על הגג" בקירגיזית) פרוש לו בעמק אק סאי בצד השני של הרכס. מעבר לאגם מתנשא רכס הרים נוסף ומעבר לו- סין.
כדי לטייל בעמק אק סאי עצמו דרוש אישור מיוחד (כי הוא קרוב לגבול הסיני) אבל מי שיש לו זמן ויכולת בהחלט מוזמן לרדת אל האגם ולחנות שם לילה או אפילו להתארח באוהלי הרועים ששוכנים שם בקיץ.

חוזרים לטאש ראבאט בדרך שבה הגענו.

טיפים

• האנשים במחנה השני בטאש ראבאט (לא זה ממש ליד המבנה אלא זה הבא במעלה העמק) נחמדים מאוד- שמם מאיראם בק ונאזירה. נאזירה מדברת אנגלית טובה מאוד. יש להם סאונה שמאוד נעים לפקוד אחרי הטרק...
• רוב מי שבא אל המקום הן קבוצות מאורגנות שנוסעות אחר כך לסין, מה שאומר שהנהגים שלהם חוזרים חזרה משם עם אוטו ריק. שווה לברר איתם לגבי טרמפ החוצה מהאזור.