טרק ההולי לייק עם מדריך (טיול מעגלי מארסלן בוב- מחוז ג'לל עבד)

התארגנות

שפה -
השפה הרשמית היא קירגיזית, השפה המשנית היא רוסית- אין זכר לאנגלית. אם אתם דוברי רוסית- מעולה. אם לא- חשוב להצטייד בשיחון, ללמוד מראש מילים בסיסיות או כל פתרון בסגנון.

ציוד -
חשוב להצטייד בכדורים (או כל פתרון אלטרנטיבי) לטיהור מים. כמעט תמיד גם אם תשתו מהנחל מיד כשהשלג נמס למים- איכשהו מילימטר לפני יהיה עדר עצום שיחרבן אליו.. קשה לתפוס את כמות חיות המרעה במדינה. כדורים נגד מחלת מחלת גבהים (מגיעים בטרקים די גבוה). שק שינה ואוהל מחממים ואמינים- הלילות קרים, מאד! וודאו שלאוהל כיסוי גשם טוב כי צפויים לילות גשומים. מקלות הליכה- אני אישית לא חובב ובכל זאת ממליץ בחום כי המסלולים מורכבים מעליות ענקיות, ירידות ענקיות ודרדרות. והרבה משקל.

נסיעות -
הנהגים מסוכנים מאד. אין הרבה איך להשפיע על כך חוץ מלהשתדל להימנע מנסיעות בחושך, לדעתי לחלוטין אם אפשר.

CBT community based tourism -
הדעות חלוקות.. משרדיהם ממוקמים במרבית הכפרים מהם יוצאים לטרקים וגם בחלק מן הערים (אפשר למצוא באינטרנט בקלות). בדר"כ יודעים אנגלית ברמה סבירה. יכולים לעזור לתכנן מסלולים, לספק שרותים כמו מדריכים, פורטרים או טיולי סוסים, והעיקר מבחינתנו- מפנים לבתים של משפחות מקומיות ל homestay. גובים מחירים גבוהים יחסית עבור מוניות וכו' ויש תחושה כללית של עסקנות בחלק מהמשרדים אבל החוויה של הhomestay אדירה ואחרת פחות קל להגיע לזה לבד.

ניווט בטרקים -
בדומה למסלולים אחרים בעולם ובשונה מאד מהארץ- אין סימון שבילים כזה או אחר. יותר מכך- תוואי השטח רצוף דרדרות גדולות, תהומות, נחלים.. והמסלולים ברובם עדיין לא כ"כ מתויירים. אם מצליחים להשיג מפות נייר של הטיולים הכי טוב. גם אם כן וגם אם לא יש להוריד את האפליקציה של המפות הסובייטיות ואת הקבצים הרלוונטיים. מומלץ גם להוריד את אפליקציית maps.me ובה את המפות של קירגיזסטן. בשל אלה מומלץ גם להצטייד במטען סולרי/סוללה נטענת או ספייר לפלאפון.

אנואר המדריך היה אחראי, מקצוען, ממש נחמד וחוץ מהניווט שירד מאיתנו (במסלול די מבלבל) לגמרי שידרג את האווירה. את כל הארוחות בטיול אכלנו יחד ובשיתוף וגם שתינו בערב קוניאק עם סיגריה בפתח האוהל. כרגיל במדינה- חוסר שפה משותפת אבל זורמים. הוא הגיע בבוקר לבית שישנו בו בארסלן בוב (אצל נאזיגול המלכה. בית מס' 14 של ה cbt) כפי שקבענו ב09:00, לקח מראש את הכסף (8,000 סום לארבעת הימים), בין היתר כדי לקנות לעצמו אוכל בשוק (תמונה 1), ואחרי שכולנו התארגנו יצאנו לדרך.

היום הראשון

המסלול מתחיל בהליכה מנהלתית בתוך הכפר (תמונה 2), כלפי מעלה (רואים כמעט עד הפס מההתחלה). לאחר בערך שעה הליכה מה cbt יוצאים לטבע ירוק עם עצי פרי סביב. אחרי מישור לא ארוך מתחילים לעלות- בעצם עלייה שתימשך יומיים רצופים. הנופים מעט משתנים והצמחייה מתחילה להיעלם. הדרך רצופה באפשרויות למילוי מים מהנחל עד שלב מסוים- בערך חצי שעה לפני הנקודה בה עצרנו ללילה. בחרנו במקום הכי קרוב לפס- ממש מתחתיו (תמונה 3) לקראת מעין ואדי. איך שהחושך התחיל לרדת נהיה מאד מאד קר ורוחני (תמונה 4) וגם ירד קצת גשם.

היום השני

את הבוקר פתחנו עם ירידה לא גדולה לואדי ומיד אחריה עלייה כן גדולה, תלולה ומתמשכת. אחרי איזה שעה בעלייה כבר יש מקודה נוספת למילוי מים. ככל שמתקדמים הדרדרת נהיית יותר תלולה ובעייתית מבחינת אבנים מדרדרות. שימו לב איפה דורכים ושימרו מרחק כדי לא לפגוע אחד בשני. מידי פעם עוברים על פני שלוגיות וקרחונים קצת מחליקים. הפס עצמו לא כ"כ יפה או מרשים ולהערכתי כמעט תמיד אין משם ראות מי יודע מה (תמונה 5). הירידה כלפי מטה כבר הרבה יותר יפה- הנוף נפתח כך שמשמאל רכס הרים עם שלג שנערם כמעט עד אלינו והאופק מתגלש לעוד ועוד הרים (תמונה 6). מזג האויר משתנה תכופות בין שמש חמה לעננות שמגיעה פתאום עם קור מקפיא וקצת שלג. תישארו עם איזה פליז בשלוף. באיזשהו שלב מתחילה שוב להופיע צמחייה וגם מתחיל להתחמם. כשתגיעו למעין תל צהוב כזה תדעו שכדאי לכם לרוץ למעלה כי משם יש תצפית יפה להולי לייק. כמו כל הקירגיזים חובבי הסוסים (ולמרות שהוא בכלל אוזבקי) אנואר המדריך הראה לנו איך הוא מדמיין את האגם מלמעלה כמו סוס (תמונה 7). תכלס די דומה. מכאן בעצם נשאר לנו רק לרדת ממש עד שפת האגם ושם נישן הלילה. הירידה פשוטה (תמונה 8) אבל לוקחת קצת יותר זמן ממה שנראתה לי לפחות מלמעלה. הדרך מפוצצת בצל ירוק. אנחנו קטפנו לבישולים של הערב. מגיעים למעין פחון כזה שאם מעדיפים אפשר לישון בתוכו (לדעתי לא כדאי כי נראה ג'יפה ונראה לי שאם יורד גשם הוא מתופף על הגג ברעש). אם מקיפים קצת את האגם ימינה (נגד כיוון השעון) חולפים על פני חווה עם כבשים וכלבים ומגיעים לאזור של זרימה מהאגם שעדיף למלא את המים בו. שקיעה יפה ולילה פחות קר (תמונה 9).

היום השלישי

מפנים גב לאגם אבל תוך הליכה קצרצרה מגיעים לעוד אגם, קטן יותר (תמונה 10). הוא לא קדוש ולכן מותר לרחוץ בו (אבל הוא די מוצל וגם בוצי ואותי אישית לא פיתה). אחלה מקום לא. בוקר. בהמשך הדרך קצת נאבדת וצריך להתמיד בשמאל למרות שזה נראה קצת מוזר- לעלות על דרדרת קטנה של אבני בזלת ולתפוס גובה- אחרי הסיבוב תראו חיבור לשביל. קטע הליכה מישורי קצר ואחרי שחולפים מימין למחנה יורטות קטן ניצבים לפני עלייה מתפתלת די ארוכה אבל לא תלולה (תמונה 11). בסופה פס ממש יפה. 360° של נוף ירוק וחום ואינסוף שטח. מקום נהדר לא. צהריים (רק קחו בחשבון שחשופים מאד לרוח). מכאן ועד סוף היום הליכה במרעולים משתלבים מעל עמקים ענקיים. כל הזמן פוגשים עדרים ומידי פעם מגיע נווד על סוס או חבורת סוסים (תמונות 12-14). הכיוון הכללי מאד ברור. כל כמה דקות המפנה של הנוף משתנה לעמק אחר או להר אחר. אחרי כמה שעות כאלה חתכנו למטה לכיוון הנהר למחסה ללילה. לצערי לא עקבנו בסובייט מאפס ולא יודע לתאר בדיוק איפה.. הירידה קצת מעצבנת אבל כפיצוי היה עדר של יקים. כשבוחרים מקום ללילה חשוב שתשימו לב לא רק למישור ולהגנה מהרוח אלא גם למרחק סביר מדרדרות של אבנים. השטח מלווה כמובן בנהר גדול שאפשר למלא בו מים.

היום הרביעי

היום הרביעי- התחלנו את הבוקר די מאוחר וזה יום די קצר. אין בכלל עליות. הנוף יפה, הרבה יותר "קיצי" וקצת יותר מוכר לנו מהארץ- גוונים של חום וצהוב, הרבה עצים וקוצים. שבילים רחבים ומאד ברורים וכל הדרך מלווים מלמעלה נחל שמתפתל עד כפר רחוק מתחתינו. אחרי 4 שעות הליכה מתחילים לצוץ בהדרגה בתים בודדים ושטחים חקלאיים והדרך הופכת משביל עם בולדרים לדרך ג'יפים. זרמנו עם הצעתו של אנואר לעצור בכניסה לכפר בבית המתהווה של הבת שלו. שם פגשנו את כל המשפחה המורחבת משפצת ובונה יחד וישבנו יחד בגינה, עם הלחם הטרי של הבת שלו. גם צילמנו המון תמונות שלהם כדי לפתח בחנות קטנה בכפר. כשכבר ממש צעדנו בכפר קפצנו על איזה טנדר שגלגל אותנו עד ה cbt ושם שתינו יחד בירה. הלכנו לפתח את התמונות למשפחה ולרועים ונפרדנו כידידים.

קישורים חיצוניים

• הלילה הראשון
• הלילה השני
• הלילה השלישי