הגיאולוגיה של קירגיסטן

קירגיסטן מגלה נופים משגעים שנוצרו בעיקר בגלל הטקטוניקה והתהליכים הגיאולוגים שהתרחשו באזור. אני אשמח, במגבלות היכולת שלי, לחלוק את המידע והידע שאספנו במהלך הטיול שלי ושל חברתי באזור.

תאריך הטיולAugust 2021
משך הטיולחודש

פתיחה

אני וחברה יצאנו לטייל במהלך חופשת סמסטר והיה מאוד מהנה לבדוק ממה הנוף הקירגזי מורכב. זו מדינה מסקרנת מאוד והנופים בהחלט מצדיקים את ההתעקשות לברוח לכאן בזמן הקורונה.
עשינו טרקים ככל מטייל אך בדרך בדקנו ובחנו את אופי הסלעים, דיברנו אליהם, ליקקנו, שברנו, זרקנו וחיבקנו. היה כיף.
אין הרבה מידע על מקום המשגע ופראי הזה וחשבתי לעלות על הכתב את מה שכן למדנו, מבחינה גיאולוגית לפחות.
כל פרק בסיפור מכיל טרק שעשינו ואני פשוט אספר מה ראיינו בו מבחינה גיאולוגית וננסה להסביר כשנוכל למה אלו הסלעים שרואים, שזה לא פחות חשוב.
מקווה שזה יהיה לעזר ואני כמובן אשמח להערות, חידודים ושאלות.
חשוב להבין שכל אינטרפטציה או זיהוי מסלע שאני עושה כאן יכולה להיות שגויה, אני סך הכל סטודנט שנה שלישית בתחום ואני גם בן אדם ואנחנו נוטים לטעות מסתבר, אז קחו את זה קליל.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מבוא גיאולוגי

נתחיל במבוא כלשהו של מושגים בגיאולוגיה שאני חושב שכל חובב טיולים וטבע ישמח לדעת.
גיאולוגיה זה מדע שחוקר את כדור הארץ, ממה הוא מורכב, למה הוא מורכב ככה, מה התהליכים שמתרחשים בו. למשל, התנגשות שני לוחות יבשת אחד בשני שיוצרת שרשרת הרים דרמטית שישראלים יכולים לקפוץ לטרק בה איזה חודש חודשיים, קל.
גיאולוגיה בסיסית זה מדע של סלעים ומינרלים, הם החלון שלנו לשיחזור האירועים שהתרחשו בעבר. יחד עם עוד הרבה מאוד מישורים בהם ניתן לבחון דברים בצורה גיאולוגית, בשדה יש לנו בעיקר אותם ואנו נעזרים רק בפטיש, חומצה ואולי איזה ספרון.
אם נמצאה שכבת אבן גיר זה אומר שהיה כאן ים וייתכן שיש בו מאובנים שיצביעו על אופי החיים באותה תקופה, אם ימצאו סלעי יסוד (גרניט למשל) זה אומר שהסלע היה פעם עמוק הרבה יותר באדמה מתישהו כשהוא התמצק והיה אירוע שהרים אותו כלפי מעלה, אם נמצא העתק(fault) אז אולי התרחש אירוע טקטוני כלשהו וכדומה.

אני חושב שהתמונות יחד עם ההסבר בהן מסבירות מושגים בגיאולוגיה בצורה שאני לא יכול לעשות. כמובן שהם לא שלי אלא חלקים מהמיני פלקטים של החברה להגנת הטבע.

אגדיר כמה מושגים שאשתמש בהם ואינם בתמונות:
סלעים מותמרים - סלע כלשהו שעבר תהליך התמרה(שינוי צורה) ע"י טמפ' ו\או לחץ גבוהים, המינרלוגיה והמבנה של הסלע עשויים להשתנות לחלוטיין.
בגרדיאנטים שונים של לחץ וטמפ' יתקבלו סלעים מותמרים שונים.
גריין שייסט - סלע בעל מישור כיווניות ברור בדרגה נמוכה יחסית של לחץ וטמפ'.
סלע פלוטני - סלע יסוד של כדור הארץ, נוצר ממגמה שהגיעה מבטן האדמה.
העתק - מישור בגבול בין שני גושים הנעים בצורה יחסית בכיוונים שונים.
לרוב ההעתקים הם אנכיים, כלומר התזוזה היחסית בינהם מתבצעת בצורה אנכית אחד עולה למעלה והשני יורד למטה.
סטרייקסלייפ - העתק מישורי, שני גושים שהתזוזה היחסית ביהם היא אופקית.
פטינה - שכבת הכיסוי של הסלע, הרבה פעמייןם היא מאופיינת בצבע שונה מהסלע עצמו וזה תלוי מאוד במינרלוגיה של הסלע שכן הפטינה זה החלק הבלוי של אותם מינרלים.
אבן חול/קונגלומרט בוגר או צעיר - התייחסות לבגרות סלע משקע קלאסטי משמעותה להבדיל מה הדרך שהחומר עבר עד שהגיע להשקעה. כלומר אם החומר ששקע הוא חומר שעבר כבר מספיק בלייה כדי שהוא יהיה בעיקר קוורץ(קוורץ לא מתפרק כמו האחרים) במקרה כזה הוא יהיה בוגר, במקרים אחרים כמו בחופי רכסי הרים למינהם החול יהיה מורכב בין היתר מפלגיוקלס, פלדספר וקוורץ מה שמעיד על "טריותו" מאחר והגיע מסלע יסוד והורבד לאחר מסע לא ארוך במיוחד, במקרה זה הוא צעיר.

היסטוריה גיאולוגית - כאן הסיפור מתחיל

היסטורייה גיאולוגית של כמעט כל מקום היא מאוד מסובכת, זו תמיד שאלה של כמה רחוק בעבר מסתכלים וכמה בדקדקנות.
ננסה להתייחס לדברים שהם כמעט ברורים מאליהם כדי לתת תמונה פשוטה ללמה יש הרים בקירגיסטן ובמרכז אסיה בכלל.

לפני בערך 50 מליון שנה, בתקופת האאוקן המוקדם, לאחר שיבשת הודו הבודדה נסעה לה בערך 70 מליון שנה באוקינוס צפונה התרחשה התנגשות יבשות.
יבשת הודו ויבשת אירואסיה התנגשו, ההתנגשות הזו יצרה את שרשראות ההרים המיוחדות של ההימלאיה, טיבט, הפמיר, הטיאן שאן ועוד.
קשה להסביר בדיוק איך דבר כזה קורה ולכן אני מצרף סרטון שמסביר זאת מאוד טוב בהקשר של הודו והוא נכון כמעט באותה מידה כלפי רכס הטיאן שאן.
מרכז אסיה היתה אזור שטוח למדי לפני ההתנגשות המיוחלת ואזור קירגיסטן היווה ים או מדף יבשת חופי ונע בין ים ליבשה, כך גם הודו לפני כן.
כדי להבין איך התנגשות כזו מביאה להיווצרות רכס הרים כל כך גבוהה ומרשים מיבשות שטוחות לגמרי צריך לנסות לחשוב על הלוחות הטקטונים כפי שהם - חתיכה מאוד עבה של סלע קשה שנוסעת וזזה בצורה מאוד איטית על בסיס חומר צמיגי יחסית שמאפשר את התנועה שלה.

יש הבדל מאוד חשוב בין לוח יבשתי לימי בעיקר בעובי ובצפיפות. כשיש התנגשות של לוח ימי ביבשת מתקבל רכס הרים שנראה כמו הרי הרוקי או האנדים, הרים בצד אחד וים בצד שני כאשר הלוח הימי הצפוף יותר מתכנס פשוטו כמשמעו מתחת ללוח היבשתי.
אבל כששתי לוחות יבשתיים מתנגשים מתרחש אירוע מסוג אחר לגמרי, הם שניהם באותה צפיפות, אף אחד לא מפנה מקום הם פשוט נדחסים אחד נגד השני ומתעמקים וגדלים כלפי מעלה ולא פחות חשוב גם כלפי מטה.
הגבוה הטקטוני של ההימלאיה בצורה מעניינת ודי הגיונית הוא לא רק הגבוהה ביותר אלא גם העמוק ביותר - מגיע עד 80-90 ק"מ.

בהתנגשות הזו, להבדיל מהתנגשויות אחרות, מגמה לא עולה לייצרת הרים וולקנים, לא משנה כמה תחפשו הסיכוי למצוא הר וולקני פעיל בהימלאיה או ברכס הטיאן שאן הוא נמוך.
ההפך בעצם קורה כאן, מגמה נוזלית מתרחקת מפני השטח ומתמצקת ובמקום זה סלעים קיימים נדחסים והופכים למותמרים.
בעצם אם תסתכלו על מפת לווין של קירגיסטן תראו סלעי משקע חשופים באזורים הנמוכים, אלו הם הסלעי הכיסוי שהיו והצטברו לאורך השנים בים ובחופים ולא עברו תהלכי שינוי כלשהם ולצידם כל הרכסים שעלו מבטן האדמה על גבי צירי העתקים גדולים שאיפשרו חומר מבטן האדמה לעלות למעלה כתוצאה מלחץ והאנרגיה האדירה של התנגשות הלוחות.
זה מה שיוצר את הנופים הדרמטיים האלו וזה מה שרואים בטרקים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

אזור קארקול

אנחנו יצאנו לטרק של שמונה ימים שהתחיל מעמק kyzyl-suu דרך שלושה פאסים ונגמר בעמק Altynarashn, מאוד ממליץ על המסלול הזה.
הרכס המהמם הזה נמתח לאורך העתק אגרסיבי שבונה אותו בכיוון מערב-מזרח כמו רוב העתקים ברכס הטיאן שאן.
לא כל כך משנה מאיזה עמק תיכנסו אליו כנראה תמיד הנוף החשוף יתחיל באבן חול כלשהי או מסלע סדימנטרי, בתחילת עמק kyzyl-suu כשם העמק(מים אדומים) ישנם גבעות של אבני חול אדומים נטויים בכיוון דרום.
בשלב מסויים, לאחר גבול ההעתק, המסלע הופך ברובו לפלוטוני.
אם מסתכלים לכיוון מערב בעמק רואים בברור גרניט ורדרד ומנצנץ(בחושך הוא כל כך בוהק שזה נראה כמו קרחון).
זה גרניט עשיר במוסקוביט(זה מה שמנצנץ), בפלדספר והוא מאוד פורפירי, כלומר רואים גבישים שלמים מאוד גדולים.
הסיבה להיווצרות גרניט פורפיר היא התקררות איטית בזמן התגבשות הסלע. הרי הגרניט הזה היה מגמה מתישהו, בשלב מסוים היה קר מספיק כדי שהוא יתגבש למוצק, ככל שההתקררות איטית יותר הגבישים יהיו גדולים יותר ולהפך, זו הסיבה שלבה וולקנית מתגבשת לסלע שלא רואים בו את הגבישים - הקירור פשוט מהיר מדי כדי ליצור גבישים גדולים.
הדרך לArcha פאס בצד המערבי ברובה גרניט(לפעמיים הגרניט מותמר) עם דייקים של ריוליט פורפירי, וממזרח המסלע הוא בעיקר גריין שייסט.
כשמגיעים לפאס ממש מזהים את השייסט המיוחד של האזור.
הסלע הירוק הזה נקרא גרין שייסט הוא תוצר של התמרה בדרגה נמוכה יחסית של לחץ וטמפ' שיוצרת מינרלים ירוקים כמו אפטיט, כלוריט, אקטינוליט ואלביט(מההווה את החלקים הלבנים בו).
זה המקום הכמעט יחידי בקירגיסטן בו ראיתי מישורי קרינולציה לגריין שיסט, כלומר שני מישורים לפחות של אירועי התמרה - הסלע הזה בוודאות עבר שני אירועים לפחות של התמרה שיוצרים את הגלים המגניבים האלה במישורי הסלע.
דבר מגניב נוסף הוא העתק שחוצה את הפאס בדיוק באמצע ורואים אותו בבירור ממרחק בגלל השוני בצבעי הסלע.

לאחר מכן עוברים לעמק ג'טי-אגוז, המסלע לא מאוד משתנה ובעיקר פחות חשוף, יש לא מעט דיוריט בדרך וגרניט מותמר מעט.
העמק שעולה לTelti פאס מאופיין ברובו בשייסט ירוק (שוב בעל מישורי קרינולציה) וסלייט סגול ממערב.

את הדרך מכאן לצערי פחות תיעדתי מאחר והלא היו שינויים מיוחדים. העלייה של אלא-קול הייתה מרובה בגרניט(מותמרת לעיתים), ברגע שמגיעים לאגם מזהים בקלות את המעבר למסלע מותמר, כהה יותר, מרוסק יותר, הדרך לפאס לטעמי מרובה באותו גרין שייסט משתנה.
צריך לזכור שגרין-שייסט זו דרגה מטמורפית ולא בהכרח סלע ספציפי כמו גרניט או אבן חול, גרין-שייסט יכול להיראות שונה בהתאם לסלע הקודם שהוא היה(זה נכון לכל הסלעים המטמורפים).

מילה נוספת על הרכס הזה, כדאי לדעת שקירגיסטן היא יצואנית זהב מהגדולות בעולם.
ממש 50 ק"מ מקרקול בגובה 4000 מטר יש מכרה עצום של זהב האצור באותם סלעים פלוטונים. עם כמה שזה מגניב זה גם חבל, אם אתם שואלים אותי אז זה רק יוצר זיהום ושחיטות מכרה זהב במדינה הזו אבל לא ניכנס לפוליטיקה.

אזור קוצ'קור

קוצ'קור מאוד הפתיעה אותנו ביופייה ודווקא כל הגיאולוגיה שמתחוללת בדלת האחורית של העיר הדהימה אותנו.
מאוד ממליץ לעלות לנק' תצפית מאולתרת בצד הצפוני של העיר.
אם תסתכלו מרחוק צפונה, תראו גבעות עם צבעים מגוונים כאלו.
כל האלה הם סלעים פלוטונים, כנראה גרניט אולי בכל מיני הרכבים דומים ובעיקר הרבה מאוד דייקים של בזלת וריוליט פורפירי.
בנוסף נודע לי לאחר מכן שבקוצ'קור עצמה יש מציאות של מאובנים גדולים של יונקים מעניינים, אולי שווה לבדוק.
בכל אופן הטרק שיצאנו אליו זה לאגם קול-א-קול והקטן שמעליו, שני לילות סך הכל.

כמו בכל רכס הרים באזור יש העתק שקובע את מישור התרוממות של הרכס.
בתחילת הטרק הנוף מאופיין באבן חול בהירה עד שבשלב מסויים(כאן עובר ההעתק) כשמתחילים לראות את הנחל באמת המסלע משתנה פתאום לגרניט וסיאניט, לרוב המסלע נראה ורדרד וזה הודות לפלדספר שמרוכז מאוד בסלע .
אם למשל תבדקו את המסלע באוכף של הנוף הראשון לאגם תמצאו סיאניט מאוד יפה עם גבישים גדולים של מוסקוביט, פלדספר, ביוטיט וכלוריט.

אזור נרין ורכס אט-באשי

לאזור הזה לא הרבה מגיעים, נראה שבעיקר אין הרבה מידע על האזור אבל אני חייב לומר שרכס אט-באשי הוא פשוט מרהיב והנסיעה לכאן מקוצ'קור היא לא יותר משעתיים וחצי במוניות שירות.
התרגשתי להגיע לרכס הזה ספציפית מאחר ומצאתי מאמר פטרולוגי אחד שסוקר אזור מסוים בו ונותן תובנות מעניינות על היווצרות הרכס.

מאט-באשי יצאנו למפל Shaar, טרק של לילה אחד אפשר גם ביום אחד להספיק הלוך חזור.
כמו בכל רכס כאן המסלול מתחיל בסדימנט חולי עד להעתק אט-באשי שמייד אחריו מגיעים סלעי מיקה שייסט אפורים מנצנצים עם גבישים גדולים בתוכם שלא הצלחתי לזהות(אולי אמפיבול א-מורפי).
יש גם לא מעט גרין שייסט במיוחד כשמגיעים לאזור של המפל עצמו, המטריקס של השייסטים האלו מאוד מאפי(ברזלי ושחור).
במקומות מסוימים ניתן לראות גרין שייסט שעבר קרינולציה(שני מישורי התמרה שונים).
אמנם לא צפיתי בעצמי במסלע כזה אבל ע"פ המאמר קיים מעט בלו-שייסט ואקלוגיט - שתי דרגות המסלע האלה מייצגים גרדיאנט טמפ' ולחץ גבוהים מאוד שבדר"כ לא קיימים ברכס הטיאן שאן, הם עשוים להגיע ללחצים של עד 23 kbar בהיווצרותם המתאמים לעומק של 40 ק"מ מתחת לפני הקרקע.
כלומר משהו בהיסטוריה של האזור הזה הביאה סלע שהיה מעל פני השטח חזרה לעומק של 40 ק"מ מתחת לפני הקרקע, העבירה אותו התמרה ושוב חזרה אלינו לגובה 2-4 ק"מ מעל פני הים - זה אירוע מטורף שצריך קצת יותר אמצעים וידע כדי לנסות להבין ולחקור אותו.

רכס אליי Alay

בשביל רובנו רכס אליי מהווה את טרק הסארי מוגול פאס של ארבעה/חמישה ימים.
בהחלט מסלול מרהיב ומעניין, אליו יצאתי לבד מסארי מוגול עד קוג'קולון ושם סיימתי ונסעתי לאוש.

בניגוד לכל טרק אחר, ברכס הזה קצת קשה יותר להצביע על העתק אחד מרכזי וברור שמגדיר מה ואיך מתבצעת העלייה היחסית של הרכס, כאן יש יותר בלאגן של העתקים קטנים.
מתחילים מנק' ההקפצה בקניון מרשים של דולומיט אפור(היתכן וזה כבר שיש) עם פטינה חומה אדמדמה.
כשממשיכים במעלה הקניון מתחילים לשים לב לדיוריט בין הרגליים שמגיע כנראה מהנפילים שבצד הדרום מערבי.
כממשיכים עד האוכף שממנו רואים כבר את הפאס ניתן לראות טקסטורות מגניבות מאוד ממזרח של שייסט והתמרת שיש - המסלע בעל כיווניות ופיתולים מעניניים.
בהמשך ככל שמתקרבים לפאס המסלע הופך לשחור וסגלגל- זה בעיקר סלע סלייט(מותמר מדרגה נמוכה).
בעמק שלאחריו לא ראיתי דברים מאוד מיוחדים, היה הרבה סלייט, גברו וקונגולמרט צעיר.

החלק של הטרק לאחר שני הפאסים הנמוכים הוא מעניין ומיוחד מאוד.
אחרי הסארי בל פאס מתגלה נוף מרשים של קונגלומרט אדום, לוקח כמה ק"מ עד שמקבלים את הזווית הנכונה לספוג את הנוף הנכון של המחשוף הזה ולהבין מה בדיוק נמצא מעל מה.
בעקרון זה פשוט סנדוויץ מאוד עבה ויפה של סלע קלאסטי נטוי מערבה.
בחלק העליון יש קונגלומרט אדום, לאחר כמה עשרות מטרים מתחיל בברור אבן חול אדומה יותר, לאחר כמה עשרות ק"מ נוספים האבן חול משתנה לאפורה לבנה.
בקרבת קוג'קלן יש כמה מערות בתוך האבן חול הלבנה, תחילה חשבתי לעצמי שזה מוכרח להיות אבן גיר עם חללים כאלו של מערות ואז נכנסתי לאחת מהן וראיתי את המים המחלחלים ממש דרכה מה שהוכיח שהמרצה שלי להידרולוגיה לא שיקר, אבן חול באמת מוליכה מים!

פמיר קירגיזי ואזור לנין פיק

באזור הלנין פיק אנחנו בחרנו להגיע עד קאמפ 1 ומשם להעפיל ליוחאינה, סך הכל שלושה ימים.
יום ראשון לבייס קאמפ, יום שני לקאמפ 1, יום שלישי עלייה ליוחאינה וירידה לבייס קאמפ לעוד לילה/ לחזור לסארי מוגול.

דבר ראשון חשוב לקחת בחשבון שאזור הזה כבר חלק מרכס הפמיר שרובו נמצא בטג'יסטן אם כי לדעתי אין בכך חשיבות מאוד גדולה, מה שחשוב באזור הזה זה שיפה שם בטירוף.
מבחינה גיאולוגית מאוד מעניין שם כי הרבה מסלע חשוף.

נתחיל מהנוף שרואים קצת מעל הבייס קאמפ. אם מסתכלים מזרחה רואים הרים של אבן חול אדומה-בורדו נטויה דרומה ודרומית אליה הר מלא צבעים שכמעט ואיננו נטוי ומגלה מן הסתם מסלע שונה לגמרי - בין שניהם עובר העתק כלשהו.
רק מהתבוננות על זה קשה לי להגיד מה בדיוק קורה שם אבל עצם ההבנה שמצאנו את ההעתק האגרסיבי אליו הרכס נע זה כבר מידע חשוב מאוד.

אם תמשיכו לכיוון תחילת העליה תגלו סלע אפור-שחור שלמרבה ההפתעה הוא אבן גיר מאוד ספריטית(כלומר ראוים בה גבישים מנצנצים), היא אמנם עלולה לתעתע כסלע פלוטוני אבל תסיסת גיר בחומצה זה משהו שקשה להפריך.
אותו גיר מצוי גם בצידו הדרומי של העתק שדיברנו עליו ואותו העתק חוצה גם את הצד שעליו אנחנו הולכים רק שקשה לשים לב אליו.
כשממשיכים לכיין הפאס העלייה אליו מתבצעת על אותה אבן חול אדומה שאותה ניפגוש עוד הרבה פעמים בטרק ומצידו השני של העלייה מסלע רך ולבן לחלוטיין שאני מעריך כגבס מאחר ואיננו תוסס בכלל ויש בו משקעי לימוניט שזה אינדקציה לסולפט(גבס עשוי מסולפט - SO4).

לאחר מכאן בדרך לקאמפ 1 יש הרבה סלעים כמו חוואר אפור, אבן חול צהובה, גרין שייסט, בזלת, ,סלייט סגול, קונגלומרט צעיר ומעניין, גיר עם מאובנים, דולומיט צהוב ובטוח שפיספסתי עוד הרבה.
חלק מהסלעים ניתן לראות ממש בדרך בתוך הסלע כמו אבני החול המחודדים בצבעים שונים וחלק פשוט מהנחלים.
זה בדרך כלל רעיון לא מדהים להסתכל על סוג הסלעים בנחלים אבל באפיקי נחלים ברכס הכי גבוהה באזור, לחלוקים האלה לא היה שום מקום אחר להגיע ממנו חוץ מההרים בסביבה.

בדרך ליוחאינה יש די הרבה גרין שייסט ירוקים יפים, המסלע ברובו מותמר וקצת דומה להרבה מהשייסטים שכבר סקרתי כמו הכתמתם עם מישור פוליאציה אחד.

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )