תאריך הטיול | July 2014 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יוני- ספטמבר |
אני לא ארחיב במילים על אגם סונג קול מכמה סיבות
1. יש המון מידע והמון תיאורים על האגם - מדובר ביעד מאד פופולרי בקירגיסטן
2. ישנו כבר סיפור דרך טוב באתר
מה ייחודו של סיפור הדרך שלי:
זאת לדעתי הדרך העצמאית ביותר להגיע לאגם ללא שכירת מדריך, נהג או סוסים.
כל מי שחשוב לו לטייל עצמאית לחלוטים יאהב את סיפור הדרך.
מבסיס היציאה (העיירה בה מצטיידים באוכל ומשאירים ציוד שאינו נחוץ לטרק) תופסים טרמפ של כמה שעות לכפר שממנו מתחילים את הטירוק.
צפונית לכפר ישנו רכס הרים שמפריד ביניכם לבין האגם ואותו צריך לחצות במעבר הנוח ביותר.
הטיפוס והירידה לאגם לוקחים יום הליכה וכוללים טיפוס כולל של כ800 מטרים (בערך).
לאחר לינה בשטח או ביורטה מקומית ניתן לשכור סוס מאחד מהמקומיים ולסקור את השטח או לשוב על עקבותיכם.
העיירה הנוחה ביותר אשר תשמש אתכם כבסיס התארגנות היא KOCHKOR.
יתרון גדול שלה הוא תחבורה ציבורית יומית מKARAKOL לקוצ'קור (זה לא מדוייק, עוצרים בעיירה אחרת כחצי שעה ממנה ומשם לוקחים מונית משותפת) ועל כן מהווה המשך טבעי לכל המטרקים באזור KARAKOL.
בעיירה תוכלו למצוא מקומות לינה טובים מאד במחירים סבירים, דוכני פירות ומרכולים להצטיידות לקראת הטרק.
אינטרנט איטי ישנו גם כן נכון לשנת 2013 (לטוב ולרע).
CBT - כמו תמיד כבדהו וחשדהו -סניף בעייתי. החבר'ה ניסו להפחיד אותנו בסיפורים תלושים מהמציאות מדוע לא לטרק לבד לאגם (המניע ברור) ובנוסף לקראת סוף המפגש היו מאד גסי רוח.
העזרה היחידה הייתה במציאת מקום לינה (עם משפחה באמת מקסימה). כן יאמר לזכותם שלפחות לא התעלמו ממני לחלוטין כששאלתי שאלות שברור שרמזו על כוונתי לטייל ללא שכירת שירותי הדרכה או הסעה.
החלטנו לבצע את הטרק עצמאית לחלוטין.
אפשרות אחרת ופופולרית מאד היא לשלם לCBT או לחברה מסוימת המציעה את שירותיה לשכור רכב שייקח אתכם לנקודת התחלה כלשהי ומשם להיאסף על ידי מדריך וסוסים. מאנשים שפגשנו שבחרו באופציה הזו הבנו שהם נהנו מאד, אבל היו "אי הבנות" עם המדריך שיצרו חיכוכים וקצת ריבים + מרבית הטיולים הללו הם לצד המזרחי והמתויר של האגם.
כיצד עשינו זאת?
הטרק שעשינו מתואר בקצרה בלונלי פלנט - שם ממליצים להתחיל מעיירה בשם KYZARK/KYZART.
כדי להגיע לעיירה נדרשת נסיעה של כמה שעות מקוצ'קור בדרך שרובה כביש משובש. אין תחבורה ציבורית יומית בין העיירות ולכן נדרש לשכור מונית או יותר טוב (כפי שאנו עשינו) להצטרף לאוטו של מקומי שנוסע לשם בכל מקרה ולשלם על "חלק מהדלק".
את הטרמפ ניתן לקחת ממרכז העיר (זה די ברור), אנחנו מצאנו בחורה מקומית שידעה אנגלית ומאד עזרה לנו להתמקח על המחירים. בסופו של דבר נסענו עם בחור צעיר שקונה מצרכים ב"עיר הגדולה" לאנשי הכפר.
לאחר כמה שעות נסיעה הגענו לכפר, שם בנימוס אך עם חוצפה ישראלית בריאה ביקשנו שיוריד אותנו לא במרכז הכפר אלא כמה שיותר קרוב לתחילת הטרק, הבחור היה ממש נחמד (כמו רוב המקומיים) ונסע במיוחד לשדות צפונית לכפר עד אשר לא יכל יותר (חסך לנו שעה הליכה מנהלתית).
כשהגענו כבר היתה שעת צהריים והיינו בתוך עמק רחב, חקלאי ו... חם!!! ביולי אוגוסט חם מאד בעמקים בקירגיסטן.
החלטנו שבשל החום והשעה נטפס כשעתיים ולאחר מכן נקים אוהל - שימו לב כי ניתן בהחלט לבצע את הטרק ללא אוהל אך זה ידרוש יום ארוך הישר מהכפר לאגם והסתמכות על לינה ביורטות של מקומיים באגם ללא גיבוי (שנמצאים שם בוודאות, אך רק בקיץ).
הPASS שאתה מחפשים דקור במדוייק במפה שצירפתי ומהכפר הוא נראה כמו "חיוך" מושלם ובהחלט המקום ההגיוני ביותר לחצות בו. בנוסף שימו לב שיש שביל ברור מאד לאחר חציית השדות (שלעיתים מתפצל ל5 שבילים שכולם מובילים באותו כיוון ומתאחדים בחזרה). לאחר שעתיים טיפוס הקמנו מאהל כ200 מטרים במעלה העלייה צפונית לרכס ולאגם.
ממשיכים בעליה אל האוכף.
כשמגיעים למעלה נשקף נוף די מרשים של האגם (רואים רק את חלקו המערבי). ישנם 2 אופציות ירידה:
1. שביל שיורד בגיא למטה
2. שביל שחותך לשלוחה ממזרח ויורד איתה
שניהם מובילים לאותו מקום - למטה.
מכאן המשכנו למטה ודרומה כשאנחנו נצמדים תמיד לימין (מערב).
היורטה הראשונה שנתקלנו בה היתה לתיירים וכנראה שלא במקרה מוקמה בסיום הירידה.
באופק ראינו כמה יורטות "אותנטיות יותר" המשכנו ללכת והתוצאה היתה תשלום של 200 לסום לבן אדם על לינה ביורטה + 3 ארוחות.
המשפחה שאירחה אותנו היתה מקסימה ומאחרת פנים.
חזרנו על עקבותינו- זה לא מחויב למציאות אך כך בחרנו.
הגענו בצהריים חזר לKYZARK. משם תפסנו טרמפ לאורך הכביש הראשי חזרה לקו'צקור
1. שימו לב עם מי אתם עולים לטרמפ.
2. הטרק לא נמצא במקום מאד מבודד, בעיקר לא בסטנדרטיים של קירגיסטאן אבל הכל יחסי, לא פגשנו בשום תייר אחר במהלך 3 הימים שלנו וטיילנו ביולי של אמצע העונה.
3. כמו תמיד במקום אפילו קצת מבודד במדינת עולם שלישי לדעתי חשוב שיהיה לך אמצעי תקשורת עובד כלשהו. כמו בטרק אחר גם כאן השתמשתי מכשיר GPS של חברת עולם קטן שהשכרתי, היה מאד שימושי לאורך הטיול בכלל ובפרט כאן - כך שמרתי את מסלול הטרק שעשיתי (ניתן לשמור את הנ.צים המדוייקים של המסלול שעשית בנוסף לאופציית שליחת ההודעות).
תהנו!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם