תאריך הטיול | October 2016 |
---|---|
משך הטיול | 10 ימים |
עונה מומלצת | סוף יוני עד אמצע ספטמבר |
להלן סיכום מסע של שביל פסגות הבלקן שעשינו בתחילת אוקטובר 2016 (1-10 באוקטובר):
נתחיל בכך שהייתה זאת סוף עונת הטיולים והרגשנו זאת גם מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת זמינות מקומות הלינה. מאחר וידענו שזה המצב סחבנו איתנו ציוד ללינת שטח וקמפינג במשקל רב שהקשה לא מעט על ההליכה.
למרות תיאורי המסלול הרשמיים והפוסטים הקיימים בפורומים השונים החלטנו להתחיל את הטרק בקוסובו ולא באלבניה כפי שמתואר בכל מקום. אורך המסלול המלא 192 ק"מ, אנחנו הלכנו 156 ק"מ ממנו.
1. Permits: את אישורי מעבר הגבולות הוצאנו מראש דרך אתר הנקרא zbulu של סוכנות טיולים שעושה זאת בתשלום (לנו עלה 60 יורו עבור 5 אנשים). בפועל איש לא ביקש מאיתנו להציג את האישורים וכשהלכנו למשטרה ב Plav והצגנו את האישורים (כפי שנדרש) הם לא ממש הבינו מה אנחנו רוצים מהם, הסתכלו 10 שניות על האישור ואמרו שהכל בסדר.
2. ציוד: מאחר וזה היה סוף עונה והודיעו לנו שכנראה 2-3 כפרים יהיו כבר נטושים בתאריך הנ"ל החלטנו לקחת איתנו אוהלים שק"שים וציוד בישול. (בפועל לא נאלצנו להשתמש באוהלים). וכמובן ציוד נגד גשם וביגוד חם.
3. GPS: היה לנו מסלול מפורט עם קורדינטות GPS מדוייקות של כל יום במסלול הן לסלולר (אני השתמשתי באפליקציה שנקראת OruxMaps והורדתי מראש מפה של האיזור) והן לשעון של אחד המטיילים (Suunto) וזה היה חשוב מאוד כי היו הרבה מקומות לטעות בהם.
4. מפה: קנינו מפה של הטרק דרך Amazon וניילנו אותה עצמאית. השימוש בה היה טוב והיא מדויקת מאוד
5. שפה: בכל האיזור מדברים אלבנית ולרוב מבינים גרמנית ולפעמים קצת איטלקית. אנחנו לא ידענו אף אחת מהשפות הללו ועדיין הצלחנו להיסתדר יפה מאוד.
6. כסף: בקוסובו ומונטנגרו משתמשים רשמית ביורו ובאלבניה מקבלים יורו בכל איזורי הטרק אז לא ראינו צורך להשתמש באף מטבע אחר. קוסובו משמעותית יותר זולה מאלבניה ומונטנגרו.
7. מזג אוויר: כפי שאמרתי זו הייתה סוף העונה ולכן חוץ מארבעת הימים הראשונים שהיו יפים ובעלי שמיים נקיים שאר הימים היו קודרים עם יום וחצי של גשם שוטף והליכה ארוכה בתוך ערפל סמיך (שקצת מבאס כי לא רואים את הנוף היפה), וכמוכן היו ימים ולילות קרים - 0-5 מעלות.
8. טיסה: אנחנו הגענו בטיסה לפרישטינה בירת קוסובו דרך איסטנבול ($320) ומשם לקחנו מונית ספיישל לPeja ב40 יורו.
נחתנו אחרי הצהריים בפרישטינה אליה הגענו בטיסת המשך מאיסטנבול של חברת פגסוס. לקחנו מונית לPeja שלקחה אותנו ישירות למלון Camp Karagaq. שמנו את התיקים בחדר (50 יורו לסוויטה ל3-4 אנשים ,צוות המלון ממש נחמד) ויצאנו להצטייד בגז לגזיה ובחטיפים לדרך. העיר ממש זולה וניתן לאכול ארוחה מלאה ב 3-4 יורו. ליטר בירה עולה 2.5 יורו.
21.3 ק"מ (שש וחצי שעות הליכה)- אכלנו ארוחת בוקר במלון (3 יורו לאדם) ולקחנו מונית לכפר Reka e Allages במחיר 15 יורו. המונית הורידה אותנו 3 ק"מ מתחילת המסלול. בפועל זהו אחד הימים הקשים וכולל שני עליות וירידות קשות. התחלנו ללכת בעשר בבוקר ולקח קצת זמן למצוא את המיקום המדויק שבו השביל עולה מהכפר אבל ה GPS עזר מאוד. עוברים 3 כפרים בדרך (Pepaj,Drulaj,Dugaive) לכפר Kucishte הגענו בשעה 18:00 והחלטנו לבקש ממקומיים הקפצה בתשלום למלון Guri i Kuq (במרחק 5 ק"מ הליכה במעלה כביש סלול) תמורת 20 יורו. הלינה במלון עלתה 10 יורו והאוכל במסעדה של המלון לפי תפריט. יש לשים לב שבקוסובו כל שבילי הטיולים מסומנים באותו האופן (אדום-לבן-אדום) וקל לטעות ולעלות על השביל הלא נכון.
16.4 ק"מ (שש שעות הליכה)- אכלנו במסעדה של המלון ארוחת בוקר והתחלנו לטפס מסביב למלון, לאחר טיפוס קצר מגיעים לאגם חביב ולאחר ירידה קצרה חולפים על פני עוד אגם ומתחילים טיפוס לעבר הפס שבגבול בין קוסובו למונטנגרו 2260 מטר. אחרי הפס הולכים לאורך שיא הגובה וניתן לראות את העמק בשני הצדדים ואת הפסגות המדהימות שממול עד שהגענו לשלט שכיוון אותנו לירידה לעמק שבו נמצאת Babino Polje. למזלנו לא נאלצנו לחפש את ביתו של ארמנד והוא פגש בנו במקרה בכניסה לכפר והכווין אותנו לביתו. ארמנד היה המארח הנחמד והנדיב ביותר בכל הטרק ויצר אצלנו ציפיות גבוהות מידי משאר מקומות האירוח. הוא כיבד אותנו בתה ועוגיות עם הגעתנו ואישתו הכינה לנו סעודת מלכים וגמרנו איתו בקבוק יין שלם. בבוקר הם הכינו לנו ארוחת בוקר מסורתית וסנדוויצ'ים לדרך. השהות אצלו עלתה 25 יורו לאדם.
21.6 ק"מ (שש שעות הליכה) - החלטנו לשלוח את תיקי הגב שלנו לPlav עם ארמנד ולטייל עם תיקים קלים (תמורת 20 יורו). המסלול מתחיל בעליה דרך היער על דרך 4X4 שהופכת לשביל צר עד שמגיעים לאגם המדהים והצלול Hridsko jezero. בימים חמים יותר הוא מומלץ לטבילה קלה. מכאן השביל עוקף את האגם ומטפס לרכס שממול עד שנפגש עם דרך 4X4 כמעט בפסגתו. מכאן מתחילה ירידה מתונה, תחילה על השביל ולאחר מכן על שביל צר שקל לעיתים לאבד ( במונטנגרו הסימונים הוא של עיגול לבן בתוך עיגול אדום ולרוב הסימון טוב וברור) עד שהשביל חובר שוב לדרך 4X4 היורדת לPlav שם התיקים חיכו לנו בבית קפה Timms שבו גם לנו (10 יורו ללינה בלבד).
מאחר ואת היום הרביעי תכננו לחלק ל-2 חלקים (כדי לא ללכת 27 ק"מ ביום אחד) ולבסוף החלטנו לקצר את המסלול ולעשות זאת ביום אחד, התפנה לנו יום והחלטנו לנוח ב Plav ולעשות טיולי יום קצרים (עלינו לגבעה שמשקיפה על העיר ממערב וירדנו לסיור ברציף האגם). בעיר מסעדות רבות לאכול בהם וסופרים להצטייד בציידה לימים הבאים.
14.5 ק"מ (שש שעות הליכה עם ברבור של 4 ק"מ) - לפי עצתו של ארמנד קיצרנו את המסלול בכך שלקחנו ג'יפ לכפר הנטוש Feratovica וחסכנו הליכה של 9-10 ק"מ על דרך 4x4 ובנוסף ביקשנו שיקפיצו לנו את התיקים לכפר הבא (65 יורו עבור 2 השירותים). היום הזה היה קר מאוד וברובו הלכנו בתוך ענן עם ראות של מספר מטרים בלבד, לקראת הפיסגה Bora היו הקרקע והעצים מכוסים מעטה קרח לבן דק. גם כאן השימוש באפליקציה עזר מאוד לנווט בערפל הסמיך (בדיאבד אחרי שהלכנו 2 ק"מ בכיוון הלא נכון ועברנו בטעות את הגבול לאלבניה). לאחר הצהריים הערפל התפזר והתחלנו את הירידה לכפר Vusanje שם התיקים חיכו לנו במסעדה שליד המפל (10 יורו ללינה וארוחות לפי תפריט). בכפר יש גם מכולת קטנה שבה הצטיידנו בקצת ציוד (בעיקר לחם גבינה וירקות לארוחת צהריים).
20.4 ק"מ (שש וחצי שעות הליכה) - אחד הימים היפים בטרק כשההליכה במעלה העמק עד הפס מלווה בצוקים תלולים ומדהימים משני צידי העמק. מתחילים בעליה מתונה בדרך 4x4 שהופכת לשביל צר לקראת הגבול (בפועל אין שום סימון לגבול) העמק מתחיל להיסגר והשביל מטפס בצידו הדרומי אל עבר הפס. אזור הפס נמשך כ-2 ק"מ עד שנחשפים לעמק בצד האלבני שבו מתחילה ירידה תלולה מאוד לעבר הכפר Theth. בכפר גסטהאוסים רבים ואנחנו ישנו במקום על יד הגשר (20 יורו ללינה + 3 ארוחות).
14.4 ק"מ (חמש שעות הליכה) - החלטנו לקחת סוס שיסחוב את הציוד שלנו ושוב הלכנו עם תיקי גב קלים בלבד (במחיר 50 יורו). השביל חוזר כק"מ בדרך שבה באנו ואז מתחילה לטפס במתינות במעלה ההר עד מעבר Valbone. בדרך יש בית קפה מקסים שהיווה אתנחתא מעולה ומקום מעולה לשתות תה ולאכול Fli. לאחר הפס השביל שוב יורד בתלילות לכיוון Valbone ובאמצעו בית קפה נוסף. במהלך כל היום ירד לנו גשם שוטף שלא הקל על ההליכה לכן העצירות בבתי הקפה היו מעולות ואיפשרו לנו להתייבש ולהתחמם קצת מול אש חיה. החלטנו ללון בגסטהאוס שנמצא כ 100 מטר אחרי המלון הגדול (3 ק"מ לפני הכפר Valbone) הלינה עלתה 8 יורו והאוכל לפי תפריט.
17.5 ק"מ (חמש וחצי שעות הליכה) - על הקטע מValbone ל Cerem החלטנו לוותר כי הוא מורכב מ 12 ק"מ
הליכה לאורך כביש סלול ועוד 8 ק"מ על דרך 4X4 ולקחנו ג'יפ שהקפיץ אותנו ל Cerem תמורת 50 יורו. השביל מתחיל בעליה מהכפר על דרך 4x4 שבנקודה מסוימת מתפצלת ויש לבחור את המסלול שמכוון למונטנגרו. השביל חוצה את הגבול למונטנגרו וממשיך מספר ק"מ מעבר לגבול עד שבפס חוצה שוב לאלבניה ומתחיל לרדת במתינות. ליד הפס הייתה בקתה ריקה ועצרנו בה להפסקת צהריים. השביל יורד ליד כפר נטוש וממשיך על צלע ההר ולבסוף עולה קצת עד שיוצאים מהיער והכפר Doberdol נפרש לפנינו. לפני הכניסה לכפר פגשנו אדם חביב שהסביר לנו שהוא היחידי שנותר בכפר ואנחנו מוזמנים לישון אצלו (18 יורו ללינה ו2 ארוחות). זה היה המקום הראשון ללא מקלחת חמה ובלילה היה קר מאוד.
19.4 ק"מ (שש וחצי שעות) - מהכפר עולים בעליה תלולה לעבר הפאס שבגבול בין אלבניה ומונטנגרו (כ500 מטר ממשולש הגבולות) לאחר כק"מ הליכה מהפס נמצאים על שיא הרכס שבין מונטנגרו וקוסובו ומצד שמאל ניתן לראות את העמק שבו שוכן הכפר Babino Polje שבו היינו בלילה השני. מכאן קל לטעות ולהמשיך עם הסימון ישר ולחזור למסלול של היום השני (יש לזכור שבקוסובו כל השבילים מסומנים אותו הדבר) כפי שמתואר בסיפור דרך אחר אך בעצם קיימת פניה ימינה שקל לפספס היורדת במורד העמק לעבר הכפר Roshkodol. בתחילה קשה להבחין בשביל אבל לאחר מכן הוא נהיה הרבה יותר ברור ובכניסה לכפר הופך לדרך 4X4 שלאחר הכפר מתחילה לעלות ולטפס לעבר Milishevc. מאחר וידענו שהכפר יהיה נטוש החלטנו לישון כק"מ לפני הכפר לאחר שפגשנו רועה צאן שלאחר שיחה קצרה הציע לנו לישון בבקתה הנטושה של אחיו ללא תשלום ואף הדליק לנו אש בתנור החימום. הלינה בבקתה הנטושה שהייתה מצוידת באופן מלא במזרונים שמיכות וכלי אוכל הייתה חוויה של פעם בחיים.
10 ק"מ (4 שעות הליכה) - המשכנו בדרך ה4x4 מהבקתה שבה ישנו לכיוון Milishevc ולפני הירידה לכפר יש מגרש כדורגל מאולתר שעליו סימון שיורד מהדרך הראשית. אנחנו לקחנו את הדרך הזאת בטעות (בשונה מהמסומן במפה) אבל היא קיצרה לנו את הדרך לפס מבלי שהיינו צריכים לרדת לכפר ולעלות שוב. לאחר הפס השביל פונה בחדות שמאלה ומקיף עמק קטן עד שחוצה עוד פס שבצידו השני אגם קטן. מקיפים את האגם ואז השביל מתחיל לרדת לעמק היורד בתילילות לעבר עמק Rugova. לאחר מספר ימי גשם הדרך היתה חלקה ובוצית מאוד והירידה הייתה לא קלה בכלל כק"מ לפני ההגעה לכביש הראשי אבדו לנו סימוני השביל והסוללה בטלפון נגמרה (לאחר 2 לילות ללא מקור חשמל) והחלטנו לחבור לדרך 4x4 היורדת לכביש הראשי בדרך מתונה וארוכה יותר. לאחר כמה מאות מטרים פגשנו בחוטבי עצים ידידותיים שהציעו להקפיץ אותנו למסעדה Rugova Camp שם אכלנו צהריים והזמנו מונית (15 יורו) שלקחה אותנו בחזרה למלון ב Peja.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם