קרטרה אוסטרל בטרמפים

על הקרטרה

קרטרה אוסטרל, כביש מספר 7, הוא כביש שאורכו 1200 ק"מ, מדרום צילה בויה אוהיגינס עד לצפון בפוארטו מונט. הכביש ברובו סלול, אך יש גם חלקי עפר. לאורך הכביש ישנן לא מעט עיירות גדולות וקטנות שבהן ניתן לעצור ולבצע אטרקציות ומסלולים שנמצאים בקרבתן. העיר המרכזית לאורך כביש הקרטרה היא Coyhaique ששם ניתן להשלים ציוד במקרה הצורך.
אפשר לעשות את המסלול מדרום לצפון או מצפון לדרום, אין הבדל מהותי.
הנוף שרואים לאורך הנסיעה בקרטרה הוא מאוד מגוון ומרשים, הרים מושלגים, מלא ירוק, שטחים פתוחים, עמקים, אגמים ועוד.

את מסלול הקרטרה ניתן לעשות במספר אפשרויות, כמו השכרת רכב וגם בטרמפים. אנחנו היינו שני חברה שעשינו את המסלול בטרמפים מדרום לצפון. המסלול הכללי שלנו היה:
אל צ'לטן - tres lagos - לוס אנטיגוס - ריו טרנקילו - סרה קסטיו - קוייקה - פויאפי - פוטלפו - אסקוול.

על הטרמפים

הדבר הכי חשוב כשבוחרים לטייל בטרמפים הוא סבלנות. כנראה שטרמפים לא מתאים לכל אחד אבל זה ללא ספק חוויה מאתגרת, מעניינת, אתם תלמדו על עצמכם המון, תכירו תיירים ומקומיים, ותהיו הכי ספונטניים שיש. זה לגמרי חוויה של פעם בחיים, במיוחד בטיול כזה שלרוב זמן הוא לא פקטור.

אנחנו עשינו את המסלול שני אנשים, ולא היו לנו יותר מידי בעיות להשיג טרמפים. משך הזמן הארוך ביותר שחיכינו עד שתפסנו טרמפ היה שעתיים אבל יש לא מעט סיפורים של מטיילים שחיכו מעל 5 שעות אפילו. זה ללא ספק עניין של מזל וצריך לקחת את זה בחשבון.

כל האנשים שפגשנו היו נחמדים (גם כשאמרנו שאנחנו מישראל), אין ממה לחשוש. כנראה שתפגשו לא מעט טרמפיסטים לאורך הקרטרה, זה די נפוץ. (כן שימו לב שלרוב מי שמגיע ראשון לצומת הוא זה שיעלה לרכב הראשון שעוצר וכן הלאה).

לדעת ספרדית ללא ספק עוזר ומשדרג את החוויה, אך אפילו אם אתם לא יודעים ספרדית זה לא בעיה, אתם תסתדרו וכנראה גם רמת הספרדית שלכם תשתפר תוך כדי.

ציוד, התארגנות ולינה

מבחינת ציוד, ישנה אפשרות שמלא מטיילים עושים שזה לשלוח את הציוד שהם לא צריכים לאורך התקופה לתחנה הסופית שלהם (אל בולסון/ברילוצה) וכך להיות הרבה יותר קלים ונוחים בתקופת הטרמפים. אנחנו לא עשינו את זה אז לכן לא אוכל לתת פרטים יותר מדויקים או המלצות.

רוב המטיילים שעושים את הקרטרה בטרמפים ישנים באוהלים לאורך הדרך, לרוב באתרי קמפינג שנמצאים בעיירות, וגם לפעמים סתם בטבע. לי היה אוהל וציוד שינה בשטח (שק"ש ומזרון) אבל לשותף שלי לא היה ולכן בכל הלילות לאורך הקרטרה ישנו בגאסטהאוסים בעיירות שבהן היינו. לכן, במידה ואין לכם ציוד שינה לשטח אל תדאגו זה לגמרי אפשרי לעשות את הקרטרה בטרמפים בלי בעיה. גם ככה עוברים בין עיירה לעיירה לרוב ובכל עיירה יהיה גאסטהאוס זמין כנראה.

מבחינת עלויות, לרוב אתרי קמפינג עולים 5-10 אלף פזו כאשר לינה בגאסטהאוס עולה 15 אלף פזו כולל ארוחת בוקר. באתרי הקמפינג השונים בדרך כלל יש מטבח מאובזר, שירותים ומקלחת.
בשביל למצוא את אתרי הקמפינג ו/או הגאסטהאוסים בכל יעד ניתן להיעזר בגוגל מפס או באפליקציה של מטיילים שנקראת ioverlander 2, שבה מטיילים יכולים להוסיף נקודות ציון כמו מקומות לינה, אתרי קמפינג, סופרים וכו.

מבחינת אוכל, אנחנו עשינו קנייה יחסית גדולה של מוצרי מזון בצ'ילה ציקו. תמיד תדאגו שיהיה לכם מספיק אוכל ל24 השעות הקרובות, אך אין מה לדאוג יותר מידי, בכל עיירה קיים סופרמרקט שבו תוכלו להצטייד במצרכים. לרוב היה לנו חבילת פסטה ו/או אורז, עדשים, לחם, גבינה, נקניק, טונות. כן חשוב שיהיה לכם גזייה וציוד בישול.
מבחינת מים, כמובן שאין בעיה למלא מים מהברזים.

סים עשינו של חברת movistar בצי'לה ציקו, הסים לא כל כך עבד, המליצו לנו על חברה entel לאחר מכן.

מבחינת כסף, כספומט מומלץ בלי עמלות הוא של scotiabank, בקוייקה יש כספומט שאפשר למשוף

יום 0 ו1 - יציאה מאל צ'לטן והגעה לLos Antiguos

טוב להבדיל מהכותרת זה לא באמת יום אחד, אלה לקח לנו יומיים. החלטנו לנסות לקחת טרמפים מאל צ'לטן צפונה לכיוון לוס אנטיגוס - על כביש 40 בארגנטינה. הבעיה היא שזה כביש די שומם שהנוף לכל אורכו הוא מדברי ויש פעם ב3 שעות נסיעה איזה עיירה מבודדת.
יצאנו על הבוקר מההוסטל באל צ'לטן ועמדנו ביציאה מהעיירה לנסות לתפוס טרמפ. לאחר חצי שעה תייר סרבי עצר לנו והסיע אותנו עד לצומת עם כביש 40. שם חיכינו שעתיים בערך שאפשר לספור על יד אחת כמה מכוניות נסעו צפונה (כל המכוניות שהגיעו לצומת פנו לאל צלטן) עד שזוג שוטרים עצרנו לנו ואמרו שהם יכולים להקפיץ אותנו לעיירה הקרובה שנקראת tres lagos.

העיירה tres lagos היא עיירה שבגדול אין שם כלום, אפילו לא קליטה. העיירה מורכבת משני רחובות פחות או יותר, יש שם מכולת מאובקת (מלשון אבק) וגם שם כמעט ולא עברו מכוניות שנסעו צפונה. בעיירה היה משרד של tourist informacion, ושם בדקנו וראינו שאפשר להזמין אוטובוס מחר בצהריים מהעיירה ללוס אנטיגוס (כן, ויתרנו על הניסיון להגיע בטרמפים לשם, זה כן אפשרי, אני מכיר כאלה שהצליחו אבל מפאת זמן העדפנו כבר להגיע לקרטרה אוסטרל).

הלכנו לישון באיזה גאסטהאוס בעיירה, כמובן שהיינו היחידים שם. קמנו בבוקר וניסינו למצוא איזה מאפייה אבל הכל היה סגור, אז קנינו נשנושים במכולת וחיכינו שהאוטובוס יבוא (זה אותו אוטובוס שיוצא מאל צ'לטן), עלינו עליו והייתה לנו נסיעה של 9 שעות עד ללוס אנטיגוס
היו שתי עצירות בזמן הנסיעה.

הגענו ללוס אנטיגוס, בירידה מהאוטובוס דיברנו עם זוג גרמנים שאמרו לנו שהם גם מחר מתכננים לעבור את הגבול לצ'ילה ציקו, קבענו שנדבר איתם בבוקר אם נצטרך.
הלכנו לישון באיזה גאסטהאוס בעיירה.

יום 2 - מLos Antiguos לPuerto Río Tranquilo

בבוקר הלכנו לכביש הראשי לנסות לתפוס טרמפ לעבר המעבר גבול בצד הארגנטינאי. לאחר כ20 דקות ארגנטינאי העלה אותנו לרכב שלו והקפיץ אותנו לגבול שממוקם קצת אחרי סוף העיירה. החתמנו דרכונים ואז ניסינו לתפוס טרמפ למעבר הגבול הצ'יליאני היות והמרחק בין המעברי גבול הוא קצת יותר מ3 ק"מ. לאחר כמה דקות, 3 תיירות העלו אותנו למאחורי הטנדר שלהם. נסענו למעבר הגבול הציליאני ואז המשכנו איתן לצ'ילה ציקו.

בצ'ילה ציקו עשינו קניות בסופר של אוכל, ואז הלכנו לעמוד בסוף העיירה לחכות לטרמפ לעבר ריו טרנקילו. היות וצ'ילה ציקו לא נמצאת על הקרטרה, למצוא טרמפ משם לעבר התחנה הבאה לפעמים עלול להיות קשה (יש מטיילים שמחליטים לקחת מעבורת לכיוון Puerto Ingeniero Ibáñez ומשם לתפוס טרמפ לקרטרה). לפנינו היו זוג איטלקים שאמרו שהם מחכים כבר מעל שעה.

לאחר שעה וחצי שאף רכב לא עצר, החלטנו אולי לנסות ולהתקדם לעבר תחנת הדלק בעיירה ולנסות לתפוס משם טרמפ. בדרכינו בעיירה פגשנו את הזוג גרמניים מאתמול, אחרי שיחה קצרה איתם הבנו שהם לוקחים את המעבורת ומשם הם שוכרים רכב ונוסעים לריו טרנקילו. שאלנו אם אנחנו יכולים להצטרף אליהם והם הסכימו. אז הלכנו לקנות כרטיס למעבורת שעולה 2500 פזו ציליאני. משך המעבורת הינו שעתיים.
כשהגענו לעיירה הגרמניים לקחו את הרכב והצטרפו לנסיעה של כ3 שעות. בנסיעה ניהלנו שיחות על החיים בארץ ובגרמניה. לריו טרנקילו הגענו ב22 בלילה, חיפשנו גאסטהאוס לישון בו, עלה 20 אלף פזו.

יום 3 - מPuerto Río Tranquilo לCerro Castillo

אחרי שקמנו והתארגנו בבוקר הלכנו לחפש שייט לאטרקציה בעיר - שייט למערות השיש. השייט עולה 20 אלף פזו ונמשך כשעה וחצי. בשייט עצמו רואים את מערות השיש, סך הכל נחמד, בתמונות זה נראה מרשים יותר.
לאחר מכן חזרנו להוסטל לקחת את הציוד והלכנו לסוף העיירה לנסות לתפוס טרמפ לעבר התחנה הבאה - סרו קסטיליו.
תוך כדי שחיכינו הכנו לעצמינו סנדוויצים, ותוך כדי שאנחנו אוכלים זוג הולנדיים עצרו לנו והעלו אותנו לטנדר שלהם מאחורה. מרבית הנסיעה בכביש היא על דרך לא סלולה ולכן בזמן הנסיעה היו לנו מלא קפיצות, אכלנו קצת אבק ובנוסף קריר מהרוח מאחורה. ההולנדים כן דאגו לנו, וידאו שאנחנו בסדר והביאו לנו עוגיות. היתרון בלשבת מאחורה בטנדר הוא שרואים את כל הנוף בנסיעה פתוח מולנו. לאחר שעתיים הגענו לעיירה סרה קסטיליו, הלכנו לאיזה גאסטהאוס של משפחה שיש לה גם סופר ומסעדה.

יום 4 - טיול יום ללגונת Cerro Castillo

מי שמעוניין ויש לו זמן, יש טרק של 4 ימים בפארק סרו קסטיו, לפי מה שהבנתי ממטיילים אחרים, הטרק מאוד יפה ומאוד מומלץ!
כמו כן יש כל מיני מסלולי יום נוספים שאפשר לעשות באיזור, אפשר להסתכל במפה ולראות את המסלולים המסומנים.

אנחנו משיקול זמן הסתפקנו בטיול יום ללגונה של סרו קסטיו, יצאנו בבוקר לנקודת תחילת הטיול שנמצאת 4.5 ק"מ מהעיירה, אפשר לנסות לתפוס טרמפ להתחלה או ללכת ברגל. אנחנו התחלנו לצעוד לכיוון בתקווה להשיג טרמפ בדרך, אך ללא הצלחה.
הגענו לכניסה של השמורה, שם היינו צריכים לשלם 18 אלף פזו (18 דולר בערך) עבור הכניסה, והיינו צריכים גם להירשם (שימו לב שיש מספר נקודות של צ'ק פוינט במסלול שהם בודקים שאכן נרשמתם בתחילת המסלול ושילמתם - צריך להראות את הקבלה).
המסלול הוא הלוך חזור ללגונה, 6.5 ק"מ לכיוון, עלייה של 1112 מטר גובה.
משך זמן הטיפוס לוקח בערך 3 שעות, תלוי בקצב שלכם. בתחילת העלייה, הולכים בין עצים וצמחייה וככל שעולים בגובה כך כמות הצמחייה יורדת. יש נקודת תצפית אחרי שני שליש של טיפוס, שם אפשר להשקיף לעבר העיירה עצמה, וכל העמק וההרים מסביב. מנקודה זו תוואי השטח הוא יותר בולדרי וסלעי.
הנוף על הלגונה והקרחון שמעליה מאוד מרשים, לנו היה קצת ערפל וראות לא מושלמת לעבר הקרחון אבל עדיין הנוף היה מאוד יפה.
לאחר הפסקת צהריים ומנוחה, התחלנו לרדת חזרה (שימו לב שיש שעת הגבלה שבה צריך להתחיל לרדת חזרה מהלגונה, נראה לי זה היה בערך ב16 אחר הצהריים).
זמן הירידה מן הסתם הוא הרבה יותר מהר ולוקח שעה וחצי - שעתיים.

חזרנו חזרה לעיירה, הלכנו לאכול אמפנדס במקום שהיה נראה טוב, היה חמוד. הלכנו לקראת השעה 19 לסוף העיירה כדי לנסות לתפוס טרמפ לתחנה הבאה שלנו - קוייקה. לאחר שעתיים שאף רכב לא עצר לנו והשעה הייתה כבר מאוחרת, החלטנו לוותר ולהישאר עוד לילה ולצאת מחר על הבוקר.

יום 5 - מCerro Castillo לCoyhaique

קמנו בבוקר ויצאנו לדרך לנסות לתפוס טרמפ לעבר קוייקה. לאחר כ20 דקות זוג הולנדים מבוגרים עצרנו לנו. הנסיעה לקוייקה לקחה כשעתיים. במהלך הנסיעה שוחחנו לא מעט עם הזוג, גילינו ששניהם היו בישראל בעבר הרחוק, הבעל היה במכון ויצמן בשנות ה80, והאישה הייתה באילת. דיברנו על המצב בארץ, על החיים שלנו ושלהם, האישה סיפרה לנו על הילדים שלהם. לגמרי חוויה.

לקוייקה הגענו בשעות הצהריים, הלכנו לגאסטהאוס שקרוב יחסית למרכז במחיר זול. עשינו סיבוב בעיר. קוייקה היא העיר המרכזית בקרטרה, יש מלא מסעדות, חנויות (אם צריך להשלים ציוד) וכו.
ליד קוייקה יש פארק לאומי שאפשר לטייל בו, להבנתו בפארק יש מסלול הליכה חביב הכולל לגונות שלא מרשימות במיוחד ולא מעט מפלים.

בערב הלכנו לראות בבר ספורט רבע גמר ליגת האלופות, בר הספורט מאוד נחמד, יש שם אוסף חולצות מכל העולם (כן גם מהארץ).

יום 6 - מCoyhaique לPuyuhuapi

בבוקר התחלנו במסע הטרמפים שלנו לעבר פויאופי, הנסיעה מקוייקה לפויאופי היא 220 ק"מ ו4 שעות בערך. היות והכביש הראשי עובר בצידה של העיר, היינו צריכים ללכת כ20 דקות לעבר הכביש. הנקודה הראשונה בה עמדנו לא הייתה טובה בכלל, היא הייתה במן צומת כזאת שהרכבים נוסעים בה יחסית מהר וכך הסיכוי שרכב יעצור לנו די נמוך, לכן החלטנו להמשיך לאורך הכביש לנסות למצוא מיקום יותר טוב. הגענו לעוד צומת שהייתה נראית עם סיכוי טוב יותר שרכב יעצור לנו, הבעיה הייתה שהיו שם עבודות בכביש שקצת הפריעו לנו לעמוד שם ולאחר שעמדנו שם זמן מה החלטנו להתקדם ממש לצומת האחרונה - הכי צפונית מהיציאה של העיר. לאחר 20 דקות של המתנה עצרנו לנו זוג גבריים ציליאנים. הם אמרו לנו שהם מגיעים לVilla Mañihuales שנמצאת 75 ק"מ. הנסיעה הייתה כשעה וחצי, במהלכה דיברנו קצת עם הציליאנים, הם עצרו עבורנו לצד מפלים הנמצאים לאורך הדרך. הם היו ממש חמודים.

הגענו לVilla Mañihuales, שהיא עיירה חמודה שנמצאת לצד אגם, לגמרי אפשר להישאר שם לעשות עוד לילה אם יש זמן. אנחנו התקדמנו לסוף העיירה לעמוד לנסות לתפוס טרמפ נוסף לעבר היעד שלנו. חיכינו שעתיים עד שבחור ציליאני עצר לנו, עלינו לרכב שלו וגילינו שיש נוסע נוסף איתו ברכב - הכלב שלו. הכלב היה די חמוד ולא הפריע במהלך הנסיעה.
לאחר שעתיים וחצי, הגענו ליעד. הלכנו לגאסטהאוס של זוג ציליאני חמודים.
ביררנו פרטים לעבר המסלול של הקרחון התלוי, יש tourist informacion בעיירה אם רוצים. מסתבר צריך להירשם למסלול ולקנות את הכרטיס באינטרנט מראש ויש מספר כרטיסים מוגבל. למזלנו היו עוד כרטיסים למחרת אבל שימו לב לכך אם אתם מטיילים בשיא העונה.

יום 7 - מסלול הקרחון התלוי - Ventisquero Colgante

בבוקר נסענו לנקודת ההתחלה של המסלול, יש שאטלים שאפשר לקחת מהעיירה לכניסה לפארק, אם רוצים לקחת את השאטלים, צריך להירשם אליהם יום לפני - אפשר לברר דרך הtuorist informacion או דרך הגאסטהאוס, היציאה היא בין 8 ל9.
כמובן שאתם יכולים גם לנסות לקחת טרמפ לנקודת התחלה.

בפארק של הקרחון התלוי יש מספר מסלולים שאפשר לעשות, כולל הליכה ללגונה. המסלול המרכזי הוא כמובן הליכה לתצפית של הקרחון התלוי, עלייה של 300 מטר לאורך 3 ק"מ. התצפית על הקרחון התלוי מאוד מרשימה, צריך מזל עם מזג אוויר טוב שלא יהיה ענן שיסתיר את הנוף.

לאחר שסיימנו את המסלול, שקלנו לקחת דרומה לעבר המסלול של היער המכושף, אבל לא היו מכוניות שעצרו לנו וגם המזג אוויר היה די גשום כך שלא היינו להוטים ממש להמשיך לשם.
חזרנו לעיירה בשאטל חזור ונשארנו לעוד לילה.

יום 8 - מPuyuhuapi לFutaleufú

קמנו בבוקר והלכנו לכביש לנסות לתפוס טרמפ לתחנה הבאה - פוטלפו. העיירה פוטלפו כבר לא נמצאת על כביש הקרטרה במרחק של 180 ק"מ, ולכן יש סיכוי לא רע שצריך יותר מטרמפ אחד כדי להגיע אליה.
הבוקר עדיין היה יחסית גשום, ולמזלנו עצר לנו רכב לאחר 20 דקות של המתנה. הרכב היה סוג של ואן שבו היו זוג גברים שוודים. מאחורה בואן לא היו כיסאות אלה כל הציוד שלהם כולל מזרונים שעליהם הם ישנים בלילה. לאחר קצת פחות משעה הם הורידו אותנו בלה חונטה, מפני שהם ממשיכים ליעד אחר שגם נמצא מחוץ לקרטרה. בלה חונטה הלכנו לעמוד בתחנת דלק לנסות לתפוס את הטרמפ הבא.
אחרי שעה פחות או יותר, עצר לנו בחור אמריקאי מאלסקה שגר פה בצ'ילה ועובד כדייג. שוחחנו לאורך כל הדרך, והוא הוריד אותנו בVilla Santa Lucía, שבצומת הזאת צריך לפנות כדי להגיע לפוטלפו.
חיכינו בצומת לטרמפ הבא שלנו, ולאחר חצי שעה עצרו לנו זוג בנות ציליאניות ואיתן נסענו כשעה עד ליעדינו.

יום 9 - מFutaleufú לEsquel

הטבע סביב פוטלפו מאוד יפה, נראה שיש מספר מסלולים שאפשר לעשות למי שחפץ בכך, כמו כן יש נחל שזורם ממש ליד העיירה כך שאפשר ללכת לטבול שם, אבל האטרקציה המרכזית פה היא הרפטינג שנחשב לרפטינג ברמה מאוד גבוהה עם מספר נקודות בעלות דירוג אקסטרים גבוה.
את הרפטינג סגרנו יום לפני באחת הסוכנויות בעיירה, עשינו השוואות מחירים והכי זול שמצאנו היה במחיר של 55 אלף פזו.
היציאה לרפטינג הייתה ב9 וחצי בבוקר. לפני הרפטינג מקבלים חליפה, נעליים וקסדה. הרפטינג עצמו הוא בין שעה וחצי לשעתיים והוא בהחלט ברמה מאוד גבוהה.
חזרנו חזרה לעיירה בשעות הצהריים, לאחר התארגנות קלה יצאנו לדרך לעבר המעבר גבול שנמצא במרחק של 10 ק"מ.
הלכנו כמו תמיד לסוף העיירה, שם הייתה מן תחנת אוטובוס שהיה אפשר לחכות שם.
לאחר שעה שחיכינו, משפחה ציליאנית עצרה לנו ועלינו מאחורה לשבת לצד הילדים.
ירדנו כמה מאות מטרים מהגבול והמשכנו ללכת לעברו ברגל. החתמנו דרכון והלכנו למעבר הגבול הארגנטינאי.
השעה הייתה כבר 18 וחצי, והמעבר גבול נסגר ב20. כל רכב שעבר לא עצר לנו והתחלנו להבין שכנראה נצטרך אולי להעביר את הלילה באוהל ליד המעבר הגבול.
עשר דקות לפני שהמעבר גבול נסגר, שני ארגנטינאים עצרו לנו ועלינו בשמחה לרכב. הם נסעו עד לאסקוול שזה גם היעד שהעדפנו להגיע אליו כי משם אפשר לקחת אוטובוס לברילוצה. הארגנטינאי שנהג ברכב שאל אותנו אם יש לנו איפה לישון שם ואמרנו שלא, אז הוא הציע לנו לישון אצלו ביחידת דיור לצד הדירה שלו ואנחנו נענו בחיוב.
לאחר שעה ועשרים הגענו לעיירה, והזמנו אוטובוס למחרת בערב לברילוצה.

יום 10 - מEsquel לברילוצה

כשקמנו בבוקר חשבנו איך נעביר את היום, פתחתנו את mapy.com לראות אם יש מסלולים קרובים שאפשר ללכת אליהם, וראינו שיש כמה לגונות באיזור ואחת מהן במרחק הליכה. אמרנו לארגנטינאי שאירח אותי שאנחנו מעוניינים ללכת לשם ואז הוא הציע לנו לעשות סיור מסביב לעיר עם הג'יפ שלו בזמן שאשתו מכינה לנו צהריים. כמובן שהסכמנו ונסענו איתו בהרים וגבעות ליד העיר, הוא לקח אותנו לראות את האתר סקי (שלא פועל כעת כי קיץ) של העיר, וגם נסענו לאחד האגמים הקרובים. לאחר מכן, חזרנו לבית ואכלנו איתו עם אשתו צהריים, אשתו הכינה קדרת בשר טעימה.
בערב הוא הסיע אותנו לתחנה המרכזית ועלינו על האוטובוס לברילוצה, אליה הגענו בחצות אחרי 5 שעות נסיעה.

טיפים

• תהנו מהחוויה, יכול להיות שיהיה לכם לפעמים רגעים קשים ומחשבות אולי לוותר, אבל השבוע הזה של הטרמפים ללא ספק בין השבועות שהכי תהנו בטיול.
• לבוא סבלניים ולדעת מבעוד מועד שאולי לא תגיעו כל יום ליעד שתרצו, ויכול להיות שתחכו לא מעט שעות עד שרכב יעצור לכם.
• במידה ושולחים ציוד, שימו לב שאם אתם מעוניינים לעשות טיולי יום/טרקים/לינה בחוץ אז כמובן לשמור את הציוד חום ונגד גשם שלכם.
• תדברו עם מי שאוסף אתכם בדרך!

קישורים חיצוניים

• mapy.com
• ioverlander 2
• כניסה לקרחון התלוי