סן פדרו דה אטקמה san pedro de atacama

שלושה ימי רכיבת אופניים באזור סן פדרו, צפון צ'ילה

גם לצ׳ילה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולNovember 2019
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתהייתי בנובמבר, מזג אוויר נוח, קצת חם. המדבר הכי יבש בעולם, אז אין ממש חשש לגשם

קצת על המקום

ההגעה לסן פדרו הייתה לא מתוכננת כל כך..
בגלל מהומות וחצי מלחמת אחים בבוליביה, בעקבות בחירתו והדחתו של אבו מוראלס, השליט המקומי בעשרים השנים האחרונות, החלטתי לעוף משם מוקדם ככל האפשר.
אחרי שחציתי את הגבול דמוי צריף מבוליביה לצ'ילה, לאחר הטיול בסלאר, האוטובוס לקח אותנו לעיירה הסמוכה לגבול- סן פדרו דה אטקמה.
כשהגענו, הרגשתי בבית. משהו כמו קיבוץ במדבר. עיירה מאוד מתוירת, שקטה, מערבית.
המלצה ראשונה:
כדאי להזמין מקום באיזה הוסטל לבחירתכם מבעוד מועד. כשהגעתי, התמהמהתי קצת עם סידורים כמו המרת כסף, משיכה, רכישת סים מקומי, ואז גיליתי שאשכרה אין מקומות בהוסטלים.
בסופו של דבר, צריך טיפת מזל, ומצאתי עצמי במקום מיוחד ושונה, שנקרא la casa de los musicos. ממליץ מאוד! שייך לזוג בשנות השבעים לחייהם, מאוד נחמדים וקצת גזורים. טיפה רחוק מהמרכז, עשר דקות הליכה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון- garganta del diablo ו- tunel

אז ביום השני עדיין הייתי בהלם תרבות, אחרי בוליביה, סן פדרו מציעה נוחות, מסעדות טובות ואווירת חוף ים, למרות שמדובר במדבר הצחיח בעולם.
מכיוון שראיתי ערימות של אנשים רכובים על אופניים, הבנתי שזה עניין פה.
ובכן, נכנסתי לסוכנות טיולים, שם סיפקו מידע על האפשרויות באזור. לאחר מכן, עברתי בסוכנות להשכרת אופניים, שילמתי על יומיים וחצי, כי השעה הייתה כבר סביב 15:00.
לגבי מחירים, ראו טיפים בסוף.
יצאתי בשעה 17:00 לרכיבה, 15-20 דקות מההוסטל שלי עד לכניסה לפארק pukará de quitor. כניסה עולה 3,000 פזוס (14 ש"ח בערך). אני הספקתי לראות שני אתרים- tunel (המנהרה) ו- garganta del diablo (גרון השטן), אשר נקרא בפארק עצמו בשם quebrada del diablo (נקיק השטן). לשני האתרים יש חניית אופניים ואפשרות לעלות רגלית. בעקבות המלצה שקראתי באתר "מסע אחר", ביקשתי וקיבלתי אישור לעלות עם האופניים עד למעלה. הירידה אחר כך שווה את זה. צריך קצת טכניקה בירידה, כך שאם אתם לא רגילים לרכיבות שטח, אפשר לוותר וללכת לטיול רגלי, או להיזהר יותר.

היום השני- laguna cejar

טוב, אז בקצרה- מדובר על אגם קטן שאפשר לצוף בו כמו בים המלח, רק בלי התחושה השומנית המתלווה לעתים. יש הרבה פחות אנשים ומזג האוויר פחות חם, כמו גם המים, שהיו קרירים ונעימים סה"כ.
הדרך עצמה הייתה ארוכה. משהו בין 18 ל-20 ק"מ, תלוי מאיפה אתם יוצאים בסן פדרו כנראה.
אני רכבתי בדרך כורכר, שהייתה שטוחה כמעט לכל אורכה, ללא עליות או ירידות משמעותיות כלל, מה שנשמע קל סה"כ, אבל עם זאת, הדרך די מזעזעת בחלקה הגדול. המון קוליסים, בורות קטנים וללא צל כמעט.
המלצה לגבי המקום:
אם מגיעים עד 13:00, משלמים פחות. וגם.. בגלל הניסיון לשמור על האגם נקי ולא מלא בקרם הגנה, הם מבקשים להימרח שעתיים לפני הכניסה למים. קצת באסה לגלות את זה בכניסה לאתר, אבל אני העברתי את השעתיים בעיקר באוכל שהבאתי ובהליכה וצפייה קצרים בפלמינגואים באגם הסמוך, שלא מיועד לרחצה..

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי- death valley ו-valle de la luna

אז נאמר לי שניתן להגיע לשני המקומות ביום אחד. ובכן, כנראה אפשרי, אבל הרבה יותר קשה אם אתם אחרי יומיים של רכיבה אינטסיבית ועם ישבן כאוב מהכיסא הקשיח..
התחלתי בעמק המוות, שם קצת מוזר למקום יפה מאוד, די קרוב לסן פדרו ברכיבה לא קשה. יש עלות כניסה, לא זוכר כמה, אבל סביר ביותר. ניתן להגיע עם האופניים עד לאזור בו עושים סקי חולות (ניתן לצאת באופן מאורגן או עצמאי עם ציוד, אם אתם בקטע). שם יש מקום לקשור את האופניים ולעלות ברגל, משהו כמו 40 דק' להערכתי. אני עשיתי שטות ועליתי עם האופניים. חלק משמעותי מהעלייה היה בחולות, בלתי אפשרי לרכיבה, והלכתי איתם ברגל רוב הדרך. מה שכן, בפיסגה, יש תצפית יפה על האזור, ועם האופניים, יכולתי להגיע בקלות לתצפיות נוספות לאורך הרמה הנחמדה שמשקיפה על סן פדרו. מראות מדבריים אהובים.
הירידה מטה כמובן הייתה כיפית ומשתלמת, אך כנראה שלא הייתי עושה זאת שוב.
לאחר מכן רכבתי לעמק הירח. בערך 20 דק' רכיבה. שם מקבלים מפה די גרועה של האתר. יש חדר עם הסברים מאוד מעניינים על הגיאולוגיה באזור, אבל בספרדית בלבד. יש גם חנות שמוכרת שתייה, חטיפים ואולי סנדביצ'ים, לא יודע, כי סחבתי איתי אוכל ליום.
אז ככה- עמק הירח הוא עצום!
יש מסלול אחד מרכזי וממנו יציאות למגוון תצפיות או נקודות עניין שונות. שם, באמת שאין סיכוי או סיבה להיכנס עם האופניים לאחר החנייה הייעודית. המסלולים הצדדים עצמם די מעייפים, כי יש הרבה הליכה בחולות.
לאחר כמה שעות של רכיבה והליכה, עמדתי להישבר ולחזור קצת לפני הסוף. הייתי צריך להחזיר את האופניים עד 19 והדרך חזרה עוד ארוכה..
ישנו מסלול אחד של מכרות מלח, שבו השארתי את האופניים בקצה אחד ויצאתי מהקצה השני. תפסתי טרמפ עם אחד הג'יפים הרבים שעוברים שם, רק כדי להגיע חזרה לאופניים. הזוג הספרדי הנחמד הציעו בחפץ לב לקחת אותי עד לנקודת הסיום ואח"כ להחזיר אותי לאופניים. כמובן שהיה שווה, אפילו רק בשביל התחושה שלא פספסתי כלום.
הדרך חזרה לכניסה לאתר הייתה יותר קלה ונחמדה, אך עדיין ארוכה. התיישבתי לנוח ולאכול לפני החזרה. יש שירותים, ספסלים נוחים וצל. משם, כחצי שעה רכיבה חזרה לסן פדרו.
היה סוף מתיש ביותר אבל שווה את הביקור!

טיפים

  • להשכיר את האופניים הכי טובים שתמצאו. זה מאוד זול ועדיף לשלם קצת יותר על אופניים יותר טובים. אני לא עשיתי את זה, אבל גם לא התביישתי לבדוק ולהחליף פעמיים אופניים שעשו בעיות.
  • נסו לרפד את המושב איכשהו! לא ראיתי באף מקום השכרה של מושב נוח. אחרי היום הראשון, ביקשתי מבעלת הבית שישנתי בו כרית והצמדתי למושב. היה הרבה יותר נסבל, אבל כדאי להקדים תרופה למכה...
  • ללגונה cejar ניתן להגיע עם רכב שכור, או דרך חברת טיולים, או כמו כמה חבר'ה שראיתי, ברכיבת סוסים! וגם... הבנתי שיש דרך אספלט/כביש שגם מגיעה לשם. כדאי לברר, כי כאמור, הרכיבה בדרך הכורכר לא הייתה מהנה במיוחד..
  • לעמק המוות ניתן להגיע עם רכב שכור ואם אתם בעניין של סקי חולות, בטוח שאפשר להקדיש איזו שעה לעלות מהנקודה של סקי החולות עד לתצפית ולחזור.
  • לעמק הירח מגיעים המון רכבים וטיולים מאורגנים. המקום מאוד גדול, כך שהגיוני לצאת עם רכב, אך מצד שני, יש הרבה יותר חופש ובחירה כשאתם לא עם נהג, מדריך ועוד כמה תיירים..

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )