משך הטיול | יומיים |
---|---|
עונה מומלצת | דצבמר-מרץ |
הר הגעש התפרץ ב2011, סיפורי הדרך הקודמים שכללו הליכה למעיינות החמים לא רלוונטים כי האזור נקבר תחת נהרות מגמה (רואים את הנהרות מההר עצמו, מאוד מגניב) ולכן החלטנו לכתוב סיפור דרך מעודכן רק על העלייה להר עצמו.
הגעה
הכניסה לשמורה נמצאת על הכביש בין Villa la angostura לOsorno ממש קצת לתוך הצד הצ'ילאני במסעדה הלא פעילה Restaurante El Caulle. המסעדה נסגרה בתקופת הקורונה ואין צפי כרגע לפתיחה מחדש.
אנחנו הגענו עם רכב אבל גם אפשרי לקחת אוטובוס osorno-bariloche ולבקש לרדת באמצע.
מעבר גבול
פירטנו המון על מעברי גבול לצילה בסיפור דרך הבא: https://sipurderech.page.link/...
שימו לב שהמעברים יכולים לקחת זמן במיוחד בתקופת השיא (ינואר-אמצע פברואר) והם לא פתוחים 24 שעות אז תכננו בהתאם.
מזג אוויר
לנו היה מעונן ביום הראשון (בכלל לא נורא) והתבהר בדיוק שהגענו לפסגה, שימו לב שאם מעונן ביום של הפסגה לא בטוח שמשתלם לעלות.
אתר מדהים למזג אוויר (האתר הכי מדויק למזג אוויר בטרקים לפי דעתי, אפשר לבדוק לפי גובה ולפי שעות)
https://www.mountain-forecast....
כניסה ולינה
קבענו מראש עם סנטיאגו, בחור צ'יליאני נחמד ממש שגר בחווה ליד המסעדה בתחילת הטרק ואחראי על תחזוק הבקתה, דרך הוואטספ יום לפני. שילמנו לו על השינה בבקתה והכניסה לשמור במזומן שהגענו 15000 פזו צ'יליאני לאדם (65 שקלים לאדם)
+56950086367
יצאנו עם הרכב מsan martin de los andes לא מספיק מוקדם בבוקר, בגלל העומס בגבול והנסיעה הגענו למסעדה רק ב16, חששנו לצאת אבל סנטיאגו הרגיע אותנו שזה רק 3.5 שעות עלייה.
העלייה עצמה עד הבקתה כולה ביער כאשר הדרך ברורה ומסומנת היטב עי סימנים כתומים. החצי הראשון יחסית מתון ולקראת הבקתה נעשה תלול יותר. סה״כ 1100 מטר עלייה ב7 ק"מ, לנו לקח בדיוק 3.5 שעות כמו שהובטח.
הבקתה עצמה בסיסית מאוד, דרגשי עץ לשינה, שולחן לאוכל והכי חשוב תנור עצים לחימום וגרזן לחטיבת עצים.
אין מזרונים אז צריך להביא מזרן שקש פנס וכלי בישול.
נקודות חשובות: בזמן העלייה עד הבקתה אין מים, תביאו מספיק כי יכול להיות חם מאוד בעלייה (לפחות ליטר וחצי לאדם).
מים בבקתה יש רק 10 דקות הליכה אחרי, ממשיכים בשביל במעלה ההר 800 מטר ואז חותכים מזרחה לואדי הזורם הסמוך. בבקתה יש מלא בקבוקים גדולים ריקים אז תמלאו מלא שיהיה לכם לערב ובוקר (הוספנו נקודות בגוגל מפס בהמשך)
השביל מתחיל מישורי כמה מאות מטרים בצמחייה נמוכה ואז עוברים לעלייה צחיחה עד לפסגת ההר. השביל עצמו לפעמים ברור יותר ולפעמים פחות ומסומן ברוג'ומים, גם אם לא מוצאים הכיוון די ברור וזה פשוט לטפס במעלה ההר.
לקח לנו שעתיים וחצי להגיע למעלה, שהחלק האחרון בדרדרת די מעצבנת לעלייה. סהכ 900 מטר עלייה ב4 קמ.
הנוף מפסגת ההר מטורף, רואים את הלוע המושלם של הר הגעש עם קרח בתוכו פלוס נוף כמעט ב360. לקחנו את הזמן והטסנו את הרחפן שלנו.
את הירידה התחלנו ב13, את החלק עד הבקתה עושים בהתדרדרות מהירה ממש וזה לוקח שעה מה שעולים בשעתיים וחצי. אוכלים צהריים לוקחים תיקים ועוד שעתיים ירידה עד לאוטו. לשמחתנו גילינו שהגבול נסגר בשש בערב אז מהר קפצנו לאוטו ותוך כדי שירת soy argentino טסנו חזרה לגבול, הספקנו לעבור, והגענו לסטייק סיום טרק בברילוצ'ה האהובה.
הערות
מרגע שיוצאים מהעצים ביום הראשון יש קליטה סלולרית לאורך רוב הדרך (entel)
מי שממש בכושר ויוצא מוקדם אפשר להספיק את ההר ביום אחד, זה פשוט 2000 מטר עלייה ביום אז נחמד לפצל.
בין מעבר הגבול הארגנטינאי לציליאני
יש 40 דקות נסיעה אז תקחו ספייר זמן בגבול (לא יודעים מה קורה אם נתקעים ב no mans land)
ממש ממש מומלץ לקחת מקלות הליכה לחלק הדרדרת של הטיפוס.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם