הר הגעש והסובב בקויהויה

הטרק

תאריך היציאה לטרק 24/2/2025

קצת רקע:
שמורת הטבע נמצאת בצילה , בין ברילוצה בארגנטינה לאוסורנו שבצילה, צמודה ממש לגבול .
שמה המלא Puyahue
יש בה את כל הדברים שיש לטבע לתת מהר געש ותצפית פנורית מרהיבה ללוע ולנוף שמסביב
מעיינות חמים, גייזרים, שדה לבה שהתקשה (בזלת)
שלג נחלים ועוד

הטרק מתחיל צמוד לכביש ובהתחלה עוברים במסעדה קצת נטושה אבל יפיפיה, היא לא עובדת כרגע, אבל שם אפשר לשמור ציוד וסנטיאגו הבחור שמתפעל שם את המתחם לוקח 15 אלף פסו בשביל הכניסה לשמורה ועוד ועוד,
הוא גם מוריד את המיקום של המעיינות החמים מילוי מיים בדרך ומה שתבקשו, לרוב הוא גם צודק..

שמענו על הטרק מחבר ומהודעה סתמית בווצאפ התגבשנו חבורה של 5 חברה וקבענו להתחיל בשני באזור הצהריים.

יום שני: (יום ראשון של הטיול)

יצאנו בטרמפים מעיין ואני בבוקר מברילוצה שעל הנייר הנסיעה לא צריכה לקחת יוצר מכמה שעות בודדות, הטרמפים הלכו לנו נהדר אבל מסתבר שהמעבר גבול הוא מהפופולארים שהיינו בהם והתור ארוך כמו ברכבת הרים בסופרלנד, התארך והתארך והגענו למסעדה שבתחילת הטרק רק באזור חמש אחרצ..

במסעדה פגשנו את סנטיאגו שהוריד לנו נקודות על המפה בטלפון והראה לנו מפה מלפני עשר שנים שחוץ מלקבל פרופורציות לא עזרה המון מבחינת השטח.
הוא אמר שאף אחד לא הגיע למעיינות החמים לפחות בשנה האחרונה ולנו זה דגדג והריחו באוויר את ריח ההרפתקאה.

החברה שחיכו לנו כבר היום על קוצים אז הורדנו קצת פאניקה מהטרמפים הארוכים בפאניקה ויצאנו לדרך עייפים ומרוצים.

ההליכה להיום עליה של אזור ה1000 מטר ואולי אף יותר, ובסופה בקתת פאר . לא בדיוק פאר אבל מקום לישון ומיטות יש, גם אח ובשבילנו זה היה דיי והותר.

3 שעות של הליכה מפרחת בתוך היער בשיפוע שפיתגורס לא בטוח הכיר היו שוות כל רגע שלמעלה הגענו בדיוק בשקיעה אל הנוף המדהים שמצד אחד רואים את ההר געש צופה עלינו ומצד שני לגונות והרים באופק בצבעי שקיעה והשמש לנו שולחת דרישת שלום.

אכלנו וכו וכו והחלטנו באותה ישיבה שאנחנו מאריכים את הטרק לארבעה ימים כדי שנהיה יותר בנחת לחוות את הטבע כמו שצריך ולהגיע למעיינות החמים.

חשוב לציין שבבקתה אין מים בכלל, יש 700 מטר משם בדרך לעליה לההר ככה שהמיים היו קצובים עד הבוקר.

הלכנו לישון בידיעה שמחכה לנו טיפוס קשוח מחר אבל בגדול יום נחת.

יום שלישי: (שני של הטיול)
בוקר ברגוע, כל אחד קם בנחת שלו ארוחה מינימלית כי אין מים והתחלנו ללכת לעבר ההר.
כעבור כמה מאות מטר לקחנו שמאלה (דרומה) חזק לכיוון המים. מצאנו אותם ללא כל קושי והמשכנו למעלה.
הגענו לפיצול העולה להר או ממשיך לכייון השני השאארנו שם את התיקים לקחנו רק מים ודברים חמים וקצת נישנושים ועלינו ללוע הר געש.
מדהים מדהים וזכינו לקבל הכנסת אורחים מקונדור שליווה אותנו במעלה ההר עד שהגענו ללוע הוא פשוט נחת כמה מטרים לידינו. מרשים ביופיו

משם ירדנו חזרה לתיקים בריצה , ירידה כיפית ממש , לקחנו את התיקים והמשכנו ללכת לכיוון החניון לילה שבמיקום לא כזה ידוע.
באיזה שהו שלב במסלול פשוט חתכנו דוח בניווט עצמאי לחלוטין עד שהגענו לאזור של החניון, עם מים טובים לשתייה ממולנו היה שדה בזלת ענק וזכינו לראות את השקיעה בצבעים אדירים שלא זכינו לראות עד כה.

ענן החליט להגיע לביקור ופשוט נעלמנו בתוכו
ארוחת ערב והלכנו לישון. לא לפני שצפינו בכוכבים כמובן. אחרי שהענן הועיל בטובו ללכת

יום רביעי (שלישי של הטיול):
קמנו בבוקר בידיעה שיש לנו יום נחת אבל אנחנו רוצים להגיע בזמן טוב למעיינות החמים
התחלנו בלהקיף את השדה לבה ממערב ואחרי שהלכנו הרבה החלטנו פשוט לחצות אותו. היה ממש חוויה ללכת בתוכו, טיפוס על סלעי בזלת מדהימים . כל כל נהננו שהחלטנו לעצור בתוכו לארוחת בוקר.

המשכנו אחר כך לכייון הגייזרים , כבר שהתקרבנו מריחים את הסירחון של הגזים ניסינו לבשל עליו אורז והיה כל כך מוצלח שהיה לאורז טעם של גייזר אז זרקנו אותו כדי שלא נקבל הרעלה או משהו.
האזור עצמו פשוט רותח ואתה לא יודע מאיפה זה יתפוס איתך אז הלכנו רק בנחל וכל הזמן כדאי לבדוק אחת הבנות שמה את היד על אבן אקראית וקיבלה כוויה רצינית אז שימו לב!

משם אחרי הגייזרים שהתרשמו מהם מאוד למשימה הבאה - המעיינות החמים!

מטפסים הר חמוד ומשם נפרש נוף פנורמי נהדר ורואים נחל זורם יפיפה.
ירדנו לכיוון הנחל והשביל מסומן היטב הבעיה היא שבעיר מי שהלך בו בשנה האחרונה זה סוסים אז הוא חוצה את הנחל כל כמה מטרים ובהמשיך הוא נכנס לסוג של ביצה, החלטנו לעשות איגוף דרך איזה שלוחה מצד שמאל שחסכה לנו כמה בעיות.
לקראת סוף הנחל עם המים פשוט מעל והלכנו בנחל ריק הגענו לפיצול נחלים שידענו שהמעיינות ממש קרובים מעבר לקו פרשת המים שמעבר לגבעה. בחלטנו לקחת את הנחל הימני החלטה שהתבררה כשגויה משום שבשיא הגובה נכנסנו לעוד אדמה לוהטת סטייל גייזרים וממש לא רצינו לקחת את הסיכון אז לקחנו את הנחל השמאלי ואחרי בליכה לא ארוכה בגענו ליעד הנכסף!!

פיסת גן העדן יוצאת מההר נחל של מים חמים בטמפרטורה מושלמת! רבצנו שם בפנים עד שבגוף שלנו צעק הצילו ונהננו מכל רגע בהכחשה מוחלטת שמחר אנחנו צריכים לחזור קצת פחות מ30 קילומטר את כל הדרך שעשינו בשלושה ימים לעשות אותה הפעם ביום אחד…
הלכנו לישון מסריחים עם חיוך על הפנים.

חשוב לציין שאין מים לשתיה במעיינות החמים אז צריך למלא בנחל הגדול שלפני..

יום חמישי (רביעי של הטרק):
קמנו בזריחה באווירה קרבית והתחלנו ללכת לעבר המים, הגענו למים עשינו קפה של בוקר ושתינו קצת.

מפה לשם התחיל לרדת גשם שלא עזב אותנו לרגע כל היום..
שיש גשם אז אין ברירה הולכים ללא הפסקה וזה בדיוק מה שהיינו צריכים, עצרנו פעמים בודדות להכניס משהו לפה אבל בגדול פשוט הלכנו חזרה דרך הגייזרים, העמק הנעלם, המעבר בין השדות בזלת וטיפוס שורה של פסגות שבשביל האווירה הוסיפו לנו גם ערפל שלא רואים כלום כדי לעשות את היום הזה עוד יותר מעניין..
כל היום הלכנו עם הטלפון בתור מפה כל כמה דקות בדקנו שאנחנו בכיוון, ולא פעם ולא פעמיים לא היינו ..

הגענו לבקתה בחמש אחרצ רטובים לשד עצמותנו אבל מאושרים שהגענו למחסה!
עשינו בבקתה עצירה רצינית שכללה הכל, אוכל התאוששות דברים חמים ללבוש ודברים חמים לשתות הדלקנו את האח ובעיקר נרגענו.

משם יצאנו קצת לפני שבע עם שירים ואווירה ורצנו בריקודים את הירידה! היה ירידה כיפית.
בגלל שהכל היה בוץ אז כמובן החלקנו בכל הזדמנות אבל השתדלנו לעשות את זה לפי הקצב לפחות..
לקח לנו פחות משעתים לירידה עד שהגענו למסעדה ושם נגמרה לה ההרפתקאה.
אותו לילה היה הרפתקאה אחרת אבל נשמור את זה לסיפור הבא.

ההרפתקאנים:
מיה לשד, מעין ברוך, שחר בובליק, איציק שטיינברג, אהרן אלקן

דברים שכדאי לדעת:
הנקודות מילוי מים, קריטי שם
מספר של סנטיאגו בבחור שאחראי על הבקתה והשמורה ‭+56 9 5008 6367‬
לקרוא קצת על גייזרים לפני
להבין איפה השדה לבה בדיוק הוא מאוד מגביל בתנועה
חובה מפה עם טלפון ובטריה
לקחת בחשבון ערפל ולקחת ספיריים באוכל
קרם הגנה, נישרפתי בידיים ואז זה ממש שורף במעיינות החמים נסו להמנע;)