מסלול ה-GR20 בקורסיקה

הכנות בארץ

בלי ספק, שלב בו לא השקענו כנדרש ושילמנו על כך בעיקר בהנאה. הסתמכנו על יכולות פיזיות של טיולים קודמים, מבלי להתחשב בכך שהשנה האחרונה עברה על ספסל הלימודים. הרגשנו את הפערים בכושר כבר בתחילת הטרק ולכן המלצתי היא להתאמן ולדעתי חשוב לנסות לארוז את התיק המשוער למסלול מראש ולבצע עימו הליכה, אחת הבעיות שלנו בטרק הייתה לשלב ציוד טיולים יחד עם ציוד לחופשה שאחרי בקורסיקה. בפועל יצאנו עם תיקים כבדים יותר מהמתוכנן, אלו אילצו אותנו לבצע הפסקה להורדת משקל. בימים האחרונים לטרק החברה הרגישה כאבים בכף הרגל שהחמירו ויצאנו מעט מוקדם מהתכנון כדי לא להחמיר את הפציעה.

ספר

הזמנתי מראש את הספר של (Cicerone – GR20 – Corsica (High lever route אך אומר שלדעתי שהחלקים הקשים והיותר טכניים בטרק לא הודגשו כנדרש. כך למשל, גם לאחר ששאלנו מטיילים נוספים אשר סיימו אותו – הופתענו מהרמה שנדרשה ב- Cirque de la solitude ובעוד הספר מציין כי "אלו שביצעו את 2 ימי ההליכה הראשונים מסוגלים לכך", לדעתנו – נכון לומר על קטע זה שהוא שונה באופיו וכולל חלקים של טיפוס (כשהירידה בפועל היא הבעייתית) שלא מומלצים למי שלא התנסו בכך מעולם ושהניסיון שונה מאוד מסתם הליכה בהרים.
ב– Calenzana קניתי גם את הספר של Topoguide בצרפתית משום שזה הכיל מפות טופוגרפיות טובות יותר ושילבנו בין הספרים.

מזג אוויר

כאמור, ביצעו את הטרק באמצע-סוף ספטמבר, לנו היה שבוע מעולה, שמיים צלולים ולילות קרים במידה סבירה. אבל יומיים לפני שהגענו הייתה סופה של 3 ימים שאילצה מטיילים לחכות קצת וכן לאחר שסיימנו היו יומיים של מז"א לא טוב בכל האי ולכן המלצתי היא לתכנן מעט זמן ספייר לתקופה זו. בנוגע לעומס בטרק – היה מצויין - לא יותר מדי אנשים וכן מספיק כדי לבלות בחברה טובה את הערבים ב- Refuges.

ציוד ולינה

לא ביצענו הזמנת מקומות מראש ולקחנו אוהל, מזרני שטח ושק"שים. בפועל היה מקום לישון בתוך בכל הבקתות ולא פתחנו אוהל פעם אחת, אבל הוא הקנה לנו ביטחון. כן היה יום שהקדמנו מטיילים אחרים ותפסנו את שתי המיטות האחרונות ברפוחיו. אם הייתי לבדי כנראה שהייתי מבצע כמה ימים בתוך אוהל ולא בפנים כיוון שיש לילות שהנחירות נוראיות (גם עם אטמים) ואילו באוהל בחוץ שקט.
כמו כן, לקחנו איתנו ציוד בישול (גזיה, סיר) אך הוא ירד מהגב שלנו בהפסקה שביצענו לאחר היומיים הראשונים כיוון שראינו שכל המטבחים מצוידים מספיק וניתן כך לחסוך משקל (ולוותר על פק"ל הקפה בלב כבד..).

הגעה

מישראל טסנו ל- Paris לכמה ימי כייף ומשם משדה תעופה Orly טסנו ל- Calvi בחברות Air Corsica , מחירים סבירים שנעו בין 80-90 אירו לכיוון. שימו לב שזו טיסת פנים כיוון שקורסיקה הינה צרפתית ולכן אם ממריאים מצרפת הצ'ק-אין מאוד קצר וההליך מהיר.
נחתנו ב- Calvi וביחד עם עוד 2 נוסעות שפגשנו בשדה לקחנו מונית ל Calenzana – עלתה 23 euro לכולנו.
כאן גילינו שעשינו טעות ובהעדר כספומט במקום היינו צריכים לחזור ל- Calvi , תפסנו בקלות טרמפים לשני הכיוונים. קחו מראש כסף לכל הטרק, אין כספומטים! קנינו מצרכים אחרונים, פסטה, נוטלה, קצת ירקות, פירות, מים, גז (בלון הברגה) ואת ספרון המפות במכולת SPAR שב- Calanzena . את הלילה ישנו ב- Gite במקום, עלה 14 אירו לאדם ללינה בחדר של 4 עם מקלחת צמודה.

יום 1 : מ- Calenzana ל- Refuge d’Orto di U Piobbu

קמנו ב 6:30 ארגנו תיקים ויצאנו לפי סיפור הדרך לכנסייה. ידענו שהסימון אמור להיות אדום ולבן ועם זאת מהכנסייה הלכנו לפי סימון אדום של נקודה יחד עם עוד 3 מטיילים וגילינו שהוא לוקח אותנו לטיפוס מיותר ורק לאחר מכן הפגיש אותנו חזרה עם ה- GR20 (כאן גם גילינו שמשמעות המילה Retour היא "חזרה" ובמפגש עם ה GR20 כמעט חזרנו ל- Calenzana). הטיפוס למרפסת Arghioa לא מעניין במיוחד ועובר בעיקר דרך יער אבל איפשר לנו להבין שהתיקים שלנו כבדים מדי. התקדמו בזיגזגים עד ל- Bocca a u saltu שם אכלנו צהריים מוגנים מהרוח ע"י שרידי טרסה והמשכנו למעברי הסלעים של Bocca a u Bassiguellu . טעימה קצרה של טיפוס
על סלעים ושימוש בשרשראות, אבל – לא דומה ל- Cirque וזה בעיקר לחווית היום הראשון. קצב ההליכה שלנו היה כמעט איטי פי 2 מהספר ולכן בהגעה ל- Refuge di u Piobbu החלטנו לבצע למחרת את ה low route ע"מ להתאושש קצת מטיפוסי היום הראשון וגם כדי לחזק את הרגליים והגב.
Refuge d’Orto di U Piobbu - רפוחיו ראשון ומאוד מוצלח. הלינה בפנים עולה לאדם 1 אירו. שריינו מיטות וקנינו למנוחה קולה ובירה. לארוחת ערב בישלנו את הפסטה והרוטב שהבאנו איתנו מ– Calenzana כי הארוחה המקומית הייתה מאוד פשוטה ויקרה (כללה מרק, פסטה ועוגה ועלתה 20 אירו לאדם!). בכלל, שילמנו לארוחות של המקום רק אם נתקענו בלי אוכל או שהארוחה הייתה יותר מוצלחת מפסטה. המקלחות קפואות, השקיעה מהמרפסת מדהימה וסה"כ מקום מוצלח להעביר בו לילה ראשון.

ימים 2 - 3 : מ Refuge d’Orto di Piobbu ל- Bonifato ומשם ל- Refuge de Carozzu

כאמור, לאחר ההבנה שאנחנו כבדים, איטיים וזקוקים לזמן כדי להיכנס לכושר החלטנו לבצע את המסלול הנמוך ולא ההררי. כשהגענו לפיצול בתחתית הנחל לאחר הירידה מ Piobbu (הליכה של כשעתיים) החלטנו שנבצע לילה ב Bonifato ונשאיר שם שקית עם כל משקל עודף. אין הרבה לספר על ההליכה עצמה, כוללת ירידה נוחה ומתונה ע"ב הערוץ. בעלי המקום מאוד נחמדים. לינה וארוחות במקום עלו לנו 40 אירו לאדם. יש מקלחות חמות והחדרים הם של 8 ב- Gite . הארוחה כללה לזניה מאוד מוצלחת. הבעלים הודיעו לנו שעלינו לחזור לקחת את השקית לפני ה 29.9 אז הם סוגרים את המקום לחורף.
למחרת קמנו מאוחר, ועלינו ל Refuge de Carozzu גם דרך ה low route . הליכה נוחה של מספר שעות בודדות ע"ב הנחל ובסיומה טיפוס תלול.

#אני חושב שלמי שנתקל כמונו בקשיים ביום הראשון מומלץ לבצע את העיקוף הנ"ל, לנו זה בוודאות הציל את המשך הטיול.

Refuge de Carozzu - גם חוויה טובה מאוד, שריינו מיטות וניגשנו לשבת במרפסת עץ רחבה שמשקיפה על נוף מדהים, שוב התפנקנו בבירה וקולה (כל פריט עולה 3.5 אירו אבל שווה בסוף יום הליכה). לינה 11 אירו לאדם והפעם גם הזמנו ארוחת ערב (לזכרוני עלתה עוד 14 אירו לאדם), הייתה מאוד פשוטה - מרק, פסטה ולפתן פירות מקופסת שימורים, אבל רצינו את אווירת האוכל ברפוחיו – בדיעבד ביום זה פגשנו במקום שלישית בלגים שליוו אותנו מדי ערב ברפוחיו והיה ממש נעים איתם. זה גם מקום מוצלח לדבר בו עם אנשים שסיימנו את ה Cirque ולשמוע מהם חוויות, פגשנו במקום משפחה ישראלית שנתנה לנו עצות טובות (וגרמו לסירק להשמע כמו טיול משפחתי עם ילדים) וכן שני מטיילים גרמנים שסימנו לנו את אתרי קניית הלחם לאורך הטרק. המקלחת – קפואה!

יום 4 : מ- Refuge de Carozzu ל- Asco

אז אחרי שהשקענו יום במנוחה והיומיים האחרונים היו קלים יותר פיזית וגם הורדנו משקל, ניגשנו ליום הזה בבחינת המשך המסלול. החלקים עם השרשראות ב Spasimata Slabs היו לנו מאוד פשוטים, בהעדר מז"א רע יש גם מקומות שהשרשראות סתם נותנות ביטחון. שוב אני רוצה לציין שהשיפועים ביום זה והשרשראות גם הם לא ברמת ה Cirque !!!
הטיפוס ל Lac de Muvrella לא היה לנו קל אבל בהחלט שווה את הנוף של Bocca a I Stagni . הירידה ל Asco מפצחת רגליים ודשדשנו בבולדרים למטה כשעתיים. אבל אכן סיימנו את היום עם יותר ביטחון להמשך.

Hotel le Chalte
יש ב- Asco גם Refuge , אבל בעד עוד 3 אירו לאדם ניתן לישון ב- Gite שבמלון (סה"כ 14 אירו לאדם), בחדרים קטנים של עד 4 אנשים (היינו רק שנינו) עם מקלחות חמות וטובות. האוכל במקום מאוד מומלץ! מיד עם העצירה קנינו גלידה ובירה. לאחר מכן נרשמנו לארוחות – שעלו (ערב ובוקר יחד) 20 אירו. ארוחת הערב כללה המון מרק חם ועשיר, פסטה עם קוביות בקר גדולות וטובות ולקינוח הגישו שוב לפתן.. ארוחת הבוקר כוללת חתיכת בגט לכל אדם, קרואסון וגישה חופשית למשקאות חמים ומיץ תפוזים. אכלנו את הקרואסון ואת הלחם והריבות ארזנו לדרך. שימו לב שמצרכים – לחם, נקניקים, טונה וכו' ניתן לקנות ב Stagnu-Refuge שפתוח עד 19:00

יום 5 : מ Asco ל Refuge de Tighlettu דרך Cirque de la Solitude

קמים בבוקר ויוצאים מ- Asco בעליה מתונה לכיוון Col Pedru שנהיית סלעית ותלולה יותר לקראת סיומה ולקחה לנו הרבה יותר זמן מהמתוכנן, הספר מתזמן בשעתיים ואנחנו הלכנו אותה עם הפסקות ב- 3.5 שעות.
עצרנו לארוחת צהריים ובחינה של תחילת ה- Cirque , מה גם שלא יכולנו לצאת מיד כיוון שבדיוק יצאה משם קבוצה גדולה של אנשים מבוגרים בליווי מדריכים. מטיילים שפגשנו לאורך היום (שבאו מהכיוון ההפוך) אמרו שהדרך בטוחה ובהירה היום ושהקושי שלנו כנראה ינבע מהירידה בשיפוע התלול של תחילת ה Cirque מהכיוון שאותו אנחנו הולכים (צפון-דרום).
נכנסו ל Cirque מאוחר מדי ולקראת שעה 13:00. השעה המאוחרת גרמה לכך שנהיה כמעט היחידים במסלול, היו לכך נקודות עם יתרון, אבל היו רגעים שהיינו שמחים לראות איך אנשים מקצועיים יותר מנווטים בין הסלעים לפנינו.
תחילת ה Cirque בהחלט נראית מרשימה ותלולה וכבר אחרי 10 מטרים פוגשים בשרשרת הראשונה. הירידה עם השרשראות אינה קשה במיוחד וניתן לבצע אותה לאט עם מיקום נכון של הרגליים, זה החלק הלא בעייתי. הקושי מתחיל כשהשרשראות מסתיימות ואז ניצבה בפנינו ירידה מאוד תלולה ע"ג הסלע שדרשה הרבה זמן למיקום בטוח של כל גפה ותכנון המסלול ע"ס הסימונים. מכיוון שאנחנו לא מנוסים בטיפוס סלעים נצמדנו לסימון, יתכן שיש דרכים נוחות יותר, אבל בכל מקרה היינו חסרי ביטחון ולכן נצמדנו למה שהיה הכי בטוח עבורנו.
ירידה חופשית של 150-200 מטרים על תוואי הסלע הייתה לנו לא קלה, אחרי בהלה קלה של שנינו מרמת הקושי נכנסה בנו רוח ספורטיבית עם המון הומור שחור. החלק הכי טוב מגיע בסיום הירידה, בהגעה לקרקע בטוחה. לצערנו אז התחיל להיכנס ערפל הרים
שהדאיג אותנו כי יתפתח לגשם, למזלנו הוא היה דליל דיו כדי לאפשר שדה ראייה סביר ולא הוריד גשם. הטיפוס היה פשוט יותר באופן משמעותי, פרט לחלק הראשון שדרש מעט יותר כוח ידיים.

Refuge de Tighlettu - יצאנו מה Cirque לאחר 4 שעות בשעה 17:00 , נחנו מעט והתחלנו בירידה לכיוון Refuge de Tighlettu (התכנון המקורי היה Auberge U’Vallone אבל ראינו שאנחנו לא בזמנים). הגענו לרפוחיו בשעה 19:00 (מחשיך לגמרי
לקראת 19:30 בעונה זו), ונכנסו לצלילי מוזיקה איטלקית חזקה. לצערנו, האוכל כבר הוגש :( אבל היה סיר עם נזיד עדשים טוב וגם קנינו במקום פסטה להכנה ואחרי מנוחה קצרה (בנוהל, קולה ובירה) הכנו אוכל במטבח שהלך ונהיה שקט כשכולם נכנסו לישון. לא התקלחנו אותו לילה כי אחרי האוכל כבר היה חשוך והמקלחות ממוקמות רחוק והמחשבה על הקור שלחה אותנו לישון מסריחים אבל חיים ומרוצים.

יום 6 : מ- Refuge de Tighlettu ל- Castel Di Vergio

היום התחיל בירידה מתונה ל - Auberge U’Vallone בו לא היה ניתן לקנות אוכל בגלל השעה המוקדמת. עייפים וקצת שחוקים מאתמול הרגליים כאבו בירידות ולכן הירידה התארכה מעבר לתכנון הזמנים. המשכנו דרך היער והתחלנו לטפס לעבר Bocca di Foggiale . הטיפוס לקח לנו המון זמן, תחת חום כבד ומעט צל לאחר היציאה מקו העצים. הטיפוס הזה, ולא כי הוא קשה במיוחד, אלא פשוט בגלל שעה גרועה וחום ייזכר כאחד הרגעים הפחות נעימים של הטרק.
מבט אחורנית לאורך הטיפוס מראה את אחד הנופים המוצלחים של הטרק. הגענו לאוכף בשעה 13:00 בערך, מנוחה קצרה וביצענו עיקוף עליו סיפרו לנו לפני ולא עברנו דרך Refuge di Mori : יורדים מהאוכף לעבר שני סלעים שמצויים קרוב לנחל ועוברים דרך Bergeries de Tula (רק שרידים של דיר), הירידה פשוטה יותר מהדרך ההררית והמשך היום עובר בעמק מדהים.
לאחר עצירה לתה עם גרמני שפגשנו שהשתכשך במי הבריכות הקרירים בתחתונים הבנו שאנחנו צריכים להגביר קצב כי היום הזה אמנם קל יותר אחרי הטיפוס אבל מאוד מאוד ארוך. הגענו סביב שעה 17:00 ל- Beregeries de Radule שהיו סגורים (לא ברור אם מפאת השעה המאוחרת או כי סגרו את העונה) והמשכנו לתוך היער בהליכה לא מרגשת והגענו עייפים ורעבים בדיוק בזמן לאורחת הערב ב Hotel Castel Di Vergio .

Hotel Castel Di Vergio - לינה ואוכל כ- 40 אירו לאדם, שינה בחדרים של כ-10 אבל עם מקלחות צמודות ומים חמים. אין מקום לקנות
אוכל ולקחנו קצת מהלחם של ארוחת הבוקר. הוגשה במקום ארוחת הערב הכי מוצלחת של הטרק וראינו גם מטיילים חסכנים שעד כה לנו באוהל ובישלו לעצמם נכנסים לאכול : פותחים כרגיל במרק קורסיקאי, אבל בכמות יפה והמרק מאוד עשיר, המנה העיקרית – שני נתחי בשר לצידי סוג של רטטוי ירקות מבושלים והקינוח הוא עוגת תפוחים עם רוטב פירות יער. הזמנו גם קראף של יין ומשם רצנו למקלחת ונפלנו לשינה עמוקה.

יום 7 : Castel Di Vergio עד Refuge de Manganu

היום הסוגר של הטיול שלנו, שהיה מצויין ואולי היחיד שבו הקדמנו לראשונה את זמני הספר. מתחילים בהליכה ביער ושומרים על גובה אחיד עד לטיפוס קל לעבר Bocca San Petru . משם עולים על קו הרכס ועוברים על עוד אוכף לצידי נוף מדהים של העמקים מסביב ונופי היום של אתמול (ממרחק). באוכף Bocca a Reta עשיתי גיחה קצרה לפסגת Capu a u Tozzu כדי להסתכל על Lac du Nino מלמעלה. המשך היום עובר יחסית במישור, באגם עשינו חנייה על איזה כר דשא ונהנו מאוויר נעים ומנוחה טובה, בהמשך המסלול Bregeries de Vacaghja היה סוגר (בגלל התאריך המתקדם) והמשכנו משם ישירות ל- Refuge de Manganu .
.
Refuge de Manganu - מקום יפה, גם בעל מרפסת עץ טובה והדרך למקלחות יחסית קצרה. היינו רעבים וכיוון שכל הברג'ריס בדרך היו סגורים הזמנו חביתה ומשהו לשתות מיד כשהגענו, בגלל סוף העונה המקום נותר עם אספקה דלה, לא היו שוקולדים או דברים מתוקים.. לאחר מכן התפננו למקלחת קפואה וכביסה. לינה במחיר הרגיל של 11 אירו, את הארוחה בישלנו לעצמנו - שאריות פסטה ורטוב שקנינו במקום, התפריט שהוצע במקום היה יקר ופשוט והחלטנו לחסוך מעט. הלילה היה נוראי כי שיכנו אותנו ליד בחור שנחר בצורה שלא אפשרה לאטמים שלנו לעשות משהו בנידון. היינו האחרונים לשריין מיטות לאותו יום. צריך לומר שהמקום יחסית עמוס יותר כי עובר בקרבת טרק נוסף ומשמש גם כחניה עבורו.

יום 8 ואחרון :
למחרת, בעקבות כאבי רגליים שהחמירו לחברה החלטנו שנסיים בנקודה זו את הטרק. לקחנו את השביל ל- Soccia וירדנו במשך 2 שעות עד לכפר וממגרש החנייה של הפארקתפסנו טרמפים ל- Ajaccio לפינוקי העיר והמלון.

קורסיקה שאחרי הטרק

הוספתי את הפרק הזה לסיפור הדרך באוגוסט 2015 בעקבות שאלות על האי שלאחר הטרק.

התכנון המקורי שלנו היה לבלות באי 3 ימים ומשם להמריא לפריז בטיסת פנים. בגלל שקיצרנו ביומיים את הטרק יצא שהיו לנו 5 ימים, לטעמנו קצת יותר מדי, בהנחה שתצאו מהטרק עייפים ומרוצים, תחפשו כנראה את מה שאנחנו חיפשנו : אוכל, חופים ונוף. כדי למצוא את אלו, שכרנו רכב ועברנו בין עיירות החוף השונות.

הנה כמה המלצות שלנו למקומות ששווה לבקר בהם:

1. Tiuccia beach
2. המפרצים של Golfe de Girolata
3. הנמל של Bastia בלילה (גם של Ajaccio נחמד, אבל בסטיה יותר יפה לדעתנו)
4. העיר העתיקה של Corte (לא הייתי מגיע במיוחד אבל היא באמצע בין Ajaccio ל-Bastia אז אם יוצא לכם)
5. האוכל טוב! שילוב בין היין הצרפתי המוצלח לאוכל המנחם של האיטלקים, שווה להשקיע במסעדות טובות

קישורים חיצוניים

• Corsica for Hikers