GR20 - החצי הצפוני - 9 ימים

מבוא

על מסלול ה GR20 שמעתי במקרה - במקור תכננו לטייל במסלול Peak of the Balkans העובר בקוסובו, אלבניה ומונטנגרו, אך מעט קשיים טכניים ואי בהירויות בתכנון המסלול גרמו למחשבותינו לנדוד ולחפש אתגר אחר - וכך הגענו למסלול ה GR20.
כך זכיתי להכיר את מסלול ההליכה היפיפה והמפעים הזה, שתובע לא מעט מן המטייל אך מתגמל אותו כל יום, וכמעט שעה שעה. עקב אילוצי זמן החלטנו לעשות רק את החצי הצפוני - שנחשב לקשה יותר ויפה יותר, עם תוואי הליכה מאתגר וגרף גבהים תובעני.
בסיפור הדרך שלי לא ארחיב יותר מידי על פירוט המסלולים השונים - את כל המידע הזה תוכלו כבר למצוא כאן באתר ובאתרים אחרים (גם באנגלית) המספקים את כל "סיפור הדרך". ישנם גם מספר ספרים מומלצים (באנגלית) שעושים עבודה טובה מאוד. אני אתמקד בפרטים טכניים, שקצת חסרו לי בתכנון הטיול, וכעת, כלמוד ניסיון, אני מקווה להצביע עליהם למי שמעוניין לטייל ב GR20 בעתיד.

הסבר כללי על המסלול

הטרק מחולק למקטעים שאורכים שונים, אך מקובל לחלקו לחצי צפוני ודרומי. נקודת האמצע היא העיירה (הפצפונת) Vizzavona. תוכלו להגיע אליה בקלות ב 9 ימי הליכה מכל כיוון.

מספר ימי ההליכה:
כאן המקום להוסיף הערה כללית על מספר הימים - רוב המקטעים המוכרים נמתחים על פני יום הליכה נינוחה (או קצרה ומאתגרת - אבל עדיין באורך של יום). מי שמעוניין לעצור במקומות יפים, להכין קפה על פסגת ההר או להשתכשך במי הנחלים הקפואים - כדאי שיכוון לגמוע מקטע אחד בכל יום.
למרות האמור לעיל, ישנם גם מקטעים מאוד קצרים - שכמעט כולם משלבים אותם ליום אחד. בתשעת ימי המסלול שלנו עשינו זאת פעם אחת (מקטע של 2.5 שעות ועוד אחד של 4 שעות). בשאר המקרים הלכנו לפי הספר.
אחרי שאמרתי את זה, דעו שאפשר בהחלט 'לתת גז', להתחיל לצעוד בחמש בבוקר, לרוץ ולרוץ ולעשות בכל יום 2 מקטעים ולפעמים 3. כל אחד וההנאה שלו - אני, עד שהגעתי לפסגת הר אחרי טיפוס של 5 שעות, אין סיכוי שלא אפתח פק"ל קפה ואפילו איזה שנ"צ קצרצר ונעים.

בקתות המטיילים:
רוב חלקי המסלול מחולקים לפי בקתות מטיילים - בקתות אלה מופעלות בעונה על ידי אנשי הפארק הלאומי, ושם תוכלו לפתוח אוהל, או לישון בפנים במידה שנשארו מיטות פנויות.
שם גם תמצאו מקלחות (קפואות - רק בשתי בקתות אפשר להתקלח במים חמים בתוספת תשלום), מטבח נחמד (ולפעמים בסיסי מאוד - אבל עדיין, מאפשר הכנת אוכל), שירותים ובדר"כ קנטינה בסיסית בה אפשר להצטייד במזון לערב, לבוקר ולמהלך המסלול.
אכתוב בפירוט על הבקתות ותכולתן, כי מבחינתי המידע הזה היה חסר, ובדיעבד הייתי מארגן את הציוד שאיתי אחרת.

ציוד:
אנחנו טיילנו עם כל הציוד הנחוץ, ובדרכ מזון ליום או יומיים. טיול עם אוהל מאפשר לכן גמישות מקסימלית בבחירת מקום הלינה (למרות שאסור לישון בשטח, שלא בשטח בקתת המטיילים, יש לי הרושם שלא מעט מטיילים מעדיפים אופציה זו). שקי שנה טובים הם הכרח, כי בלילות בפסגות ההרים נהיה קר מאוד ובשילוב רוח, אין אפשרות אחרת.
אנחנו סחבנו פק"ל קפה וציוד בישול, אך הציוד התברר כלא הכרחי - כמעט בכל בקתה יכולנו לבשל תוך שימוש במה שהיה במקום. מצד שני, אם כבר לקחתם פקל קפה... עוד סיר קטן וקל לא ישנה הרבה.

נעליים - מדובר בטרק תובעני שרובו על שטח סלעי וחשוף. לכן, חובה להצטייד בנעליים עם גריפ טוב. מלבד זה - אני לא רואה שום הכרח להביא נעליים מיוחדות, נעלי אלפיניסטים, כל מיני עניינים כאלה. מי שנוח לו נעליים נמוכות, יכול לטייל עם נעלי ריצת שביל ומעלה (אני טיילתי עם אסיקס. אחלה גריפ, ומאוד קלות). קחו בחשבון - הנעליים שלכם יהרסו במהלך הטרק. סלעים משוננים, ואבנים לאין-סוף יותירו חותם אכזרי על סוליית הנעל ועל התפרים. אין איך להימנע מזה. הביאו נעליים שלא יכאב לכם להיפרד מהם בסוף המסלול.

היום הראשון - הגעה לקורסיקה והגעה לתחילת המסלול

החלק הצפוני של הטרק מתחיל מהעיירה Callenzana.
אנחנו נחתנו בשדה התעופה של Bastia. על המפה זה נראה קרוב, ואכן קורסיקה הוא אי קטן, אבל מאוד מאוד הררי, התחבורה הציבורית שם תקועה בשנות ה 80, וכל נסיעה עולה בזמן רב וגם לא זולה.
לאחר הנחיתה בבסטיה לקחנו אוטובוס משדה"ת לעיר (9 אירו לאדם).
התחנה הראשונה היא במרכז התיירים של בסטיה. אם תישארו על האוטובוס עוד 200 מטר, תגיעו לתחנה האחרונה. זוהי התחנה המרכזית של בסטיה - מכאן גם יוצא האוטובוס לCalvi, העיר ה"גדולה" שליד העיירה הקטנה Callenzana, שם מתחיל הטרק. מכאן גם יוצאת הרכבת - משך נסיעה ארוך יותר וגם יקר יותר.
האוטובוס לקאלבי יוצא פעמיים ביום (האחרון ב 17:00), מקאלבי לוקחים אוטובוס לקלנצנה. לשמחתי גילינו שמדובר בעצם באותו אוטובוס שעושה את שני המסלולים, וכך בעצם שילמנו כבר בבסטיה על שתי הנסיעות ולא נאלצנו להחליף אוטובוס. (26 אירו לאדם - 16 לקלאבי ו 10 לקלנצנה).

המעוניינים להצטייד במזון לדרך ילכו 10 דק לכיוון צפון ממרכז התיירים שעתה חלפתם על פניו ויגיעו למרכז מסחרי עם סופרמרקט גדול. שימו לב - בלון גז הברגה ניתן למצוא ללא בעיה במהלך השביל בבקתות המטיילים, אבל דווקא בערים לא מצאתי בשום מקום. מי שמסתובב עם גזיית ניקוב - הרוויח. את זה אפשר למצוא בכל מקום.
הנסיעה לקאלבי ארכה כשעתיים וקצת (קחו מים - חם והמזגן לא הכי הכי). ומשם כמעט מיידית לקלנצנה.
עכשיו לטיפ הראשון - אם הייתי יודע כמה זמן וכסף יארך המסע משדה התעופה בסטיה לקלנצנה, כנראה שהייתי מוכן לשלם עוד 20/30 אירו ולנחות בקאלבי - משם הרבה יותר קרוב, קצר וגם זול יותר להגיע לקלנצנה.
אנחנו הגענו לקלנצנה בסביבות 20:15 - רבע שעה אחרי סגירת המכולת בכפר, שתיפתח מחדש רק ב8 בבוקר למחרת. בקיצור - טוב שהצטיידנו באוכל בבסטיה, אחרת היינו קצת תקועים בכפר בבוקרבמקום להתחיל את היום הראשון של המסלול בגיל ובששון.

רפיוג' ראשון (סוג של בקתת מטיילים) -
4 אירו לאוהל, 5.2 אירו לכל אדם. מטבח, שירותים ומקלחת (חמה! לא תפגשו אחת כזאת לעוד הרבה זמן!).
בקלנצנה יש גם כמה מסעדות - לי הן נראו יקרות אבל בהמשך התברר לי ש:
א. קורסיקה לא כ"כ זולה, ומנה עיקרית במסעדה תעלה לפחות 10 אירו.
ב. במהלך המסלול *הכל* יותר יקר - לפעמים באופן סביר ומובן ולפעמים מבאס (בירה פיאטרה, הבירה המקומית הדי מוצלחת שכוללת גם תמצית ערמונים, עולה 6 אירו לפחית! מחיר אחיד בכל הבקתות. ממליץ דווקא לקנות יין מקומי אדום אם חשקה נפשכם במשקה משכר - הוא זול יותר ותמיד מצוין)

חלקי המסלול

היום הראשון- מקלנצנה לבקתת Carrozzu.
**
7 שעות הליכה (נטו), 15 ק"מ. עלייה 1220 מטר ירידה 220.
בחרנו להתחיל דווקא בווריאנט - מסלול שעוקף את ההר הראשון ומגיע ישירות לבקתה מספר 2 - Carrozzu. משמעות - יום הליכה אחד מקדם אתכם שני מקטעים - עד לסיומו של מקטע 2.
מסלול יפה ולא קשה עד לחלק האחרון - בו מטפסים מהמסעדה של הגן הלאומי Auberge De La Foret Bonifatu (שגם מציעה שירותי לינה - נראה כמו מקום נחמד מאוד) עד לבקתה.
עוד לפני הטיפוס הראשון לגן הלאומי יש בריכת שכשוך נהדרת ומטופחת שלא כדאי להחמיץ - ponte figarella. היא נמצאת בנקודת החציה הראשונה של הנהר שלאורכו אתם הולכים בתחילת היום.
יש כמה אתגרים ביום הראשון שכדאי לזכור, לא יודע אם יש איך להימנע מהם ופשוט צריך סבלנות:
- התיק מרגיש נורא כבד (תוך יומיים התיק מרגיש כחלק מהגב, אבל ההתחלה תמיד קשה)
- המסלול מתחיל מגובה יחסית נמוך (230 מטר) ולפיכך גם חם ולח כיאה לקיץ ים-תיכוני ומזיעים ללא סוף
- המסלול מסומן כהלכה בדרך כלל אבל יש רגעים בהם הוא נעלם ואז צריך לחזור אחורה ולתקן - מבחינתי זה חלק מהכיף אבל ברגע הלא נכון זה גם יכול לבאס. תקחו את היומיים הראשונים באיזי מבחינה מנטלית - הכל משתפר בהמשך.

הערות על בקתת Carozzu -
עלות לינה בתוך הבקתה - 14 אירו, עלות שכירת אוהל זוגי - 11 אירו, עלות שהיה באוהל (השכור או שהבאתם) - 7 אירו לאדם.
המחירים הללו אחידים לכל הבקתות במהלך המסלול.
קנטינה - הכי בסיסית ומאכזבת - אין אפשרות לקנות אוכל ממש, רק חטיפים. שאר הבקתות טובות בהרבה. זה גם אומר שאתם צריכים לקחת עמכם אוכל לשלושת הימים הראשונים (אלא אם אתם אוכלים את מה שמגישים בבקתה).
האוכל בבקתה - טעים ומזין אך פשוט, מנה עולה כ 8 אירו, קינוח 5, בירה 6, יין 4 אירו לחצי ליטר.
בכל בקתה יש אפשרות לקחת "קומפלט" - בערך 20 אירו לאדם, המעניקים לכם מנה עיקרית, קינוח ושתייה. מה שלא מביא איתו אוכל, ולא אכפת לו לשלם את הסכומים האלה, יכול לעשות כך לאורך כל המסלול ולהימנע מבישול לחלוטין. היתרון הגדול הוא שלא צריך לסחוב אוכל, כלי בישול, וכן להשקיע את הזמן בסוף כל יום בהתקנת ארוחה.

יום שני - Carrozzu ל Haut-asco (מקטע 3 מכיוון צפון)
**
6 שעות הליכה, 7 ק"מ. טיפוס 800 ירידה 660.
מסלול יפה ולא קשה במיוחד. מסתיים בבקתה מחוברת לכביש - מה שאומר חשמל בשפע, קצת מים חמימים במקלחת ובפעם הראשונה מזה שלושה ימים - קליטה בפלאפון.
היות ויש כביש גישה עד לבקתה (מדובר באזור סקי במהלך החורף), הקנטינה שלהם היא ממש מכולת קטנה, ופה אפשר כבר למצוא הכל, אפילו לחם טרי ("טרי" אבל תכלס די מעאפן). מקום מצוין להצטיידות בחטיפים ומרקים.
כאן ירד גשם ובפעם הראשונה (והאחרונה) החלטנו לישון בפנים. בדיעבד הסתבר שכמו בכל יום - יורד גשם באמצע היום, הכל נראה רטוב וקצת מבאס, ואז אחרי שעתיים השמיים מתבהרים, האדמה מתייבשת ואין שום בעיה לישון בחוץ. אבל יש מצב שהיינו צריכים את הפינוק ברמה המנטלית - בידיעה שהיום שיבוא מחר נחשב ליום הכי קשה ב GR20.
הערה- ביום זה התחילה כבר להיפרם לי הנעל אחרי מפגש צדדי ולא צמפוי עם נעל משוננת. חשבתי לעצמי שהנעל לא תחזיק מעמד עד סוף הטיול, אבל שמחתי להתבדות - נעל אמנפ הלכה והתבלתה אבל החלקים החשובים החזיקו מעמד לאורך כל הדרך.

יום שלישי - Asco לבקתת Tigihetto
**
7 שעות, 6 ק"מ. עליה 1150, ירידה 880.
הטיפוס הממושך ביותר במסלול - עליה מבקתת אסקו (1420) עד לכמעט-פסגת מונטה צינטו (הפסגה הגבוהה באי - 2700 מטר. השביל מוביל אתכם עד לאוכף ב-2600 מטר, ומשם אפשר ללכת הלוך חזור לפיסגה - כשעה וחצי.
זהו מקטע חדש - הקודם בוטל לאחר תאונה קטלנית ב 2015 בה נהרגו מטיילים בנתקעו בשיטפון פתאומי ב"עמק הבדידות" הידוע לשמצה. כיום אסור ללכת בעמק הבדידות ואנשי הפארק הלאומי הסירו את כל הבולטים והסולמות שהותקנו שם - ועדיין פגשתי מטיילים שדווקא הלכו דרך שם למרות האיסור. אבל בשביל מה? המסלול החדש מאתגר, קשה ומרהיב. את התצפית מגובה 2600 מטר קשה לתאר במילים ואולי אף אין צורך. הטיפוס ארוך אבל בעקשנות וסבלנות כולם מגיעים למעלה.
החלק השני של היום - הירידה לבקתה הבאה - הוא מתון וקל יותר.
בקתת המטיילים טיג'יהטו הייתה המוצלחת ביותר בעיני - מבודדת ומנותקת, על צלע הר, בנויה בצורה חכמה ומעניינת, בעל המקום משוגע ויש גיטרה... מקום נפלא שעושה חשק להישאר יום ולרבוץ.

יום רביעי - טיגיהטו ל Castellu di verghio (שילוב של מקטע 5 ו-6 - מקטעים קצרים שכמעט חובה לעשות אותם ביחד)
**
14 קמ הליכה (6+8), 6 שעות (4+2.5). טיפוס 680ת
אחרי שלושה ימים תובעניים ואתגריים - יום סבבה לגמרי. אמנם מתחיל בטיפוס לבקתה הכי גבוהה במסלול (ciuttulu di i Mori -מטר 1991), אבל משם מתחילה ירידה יפיפיה ופסטורלית בעמק גולו. סוף סוף תפגשו דשא, מסלולים הליכה נעימים ופרות לרוב.
קושי פסיכולוגי במסלול זה הוא הידיעה שמדובר במסלול "קל", אבל למעשה החלק הראשון של היום הוא טיפוס קצת מעייף ויש פה קצת הפתעה. במהלך העליה חוצים נחל, ועוברים בריכות שכשוך נפלאות שחובה לעצור בהן. בביקתה הגבוהה כדאי לעצור לקפה והתרעננות, ולהמשיך בניחותא לבקתת היעד - 2.5 שעות הליכה בירידה מתונה.
בקתת המטיילים הזאת גם היא מחוברת לכביש (שוב - אתר סקי בחורף), וסמוכה למלון שנראה די רציני ומפנק. יש כאן ממש סופרמרקט קטן עם כל מה שתצטרכו וכל מה שהתגעגעתם אליו במהלך ההליכה עד כה. שטח הלינה רחב אך פתוח לחלוטין - בלילה היו רוחות וכך יצא שזה היה הלילה הכי קר שלנו עד כה, ושקי השינה נדרשו לעמוד בהצהרות היצרן שלהם.

יום חמישי - קסטלו די ורגהיו לבקתת De manganu
**
16 ק"מ, 6 שעות, טיפוס 620, ירידה 400.
יום הליכה קליל ויפיפיה באווירה פסטורלית, נוף שוויצרי או סקוטי. ביחד עם מחצית היום הקודם, מדובר ביום וחצי הכי קל בכל המקטע הצפוני.
ממליץ לקחת הפסקה ארוכה ב Lac de Nino המקסים עם החיות הרבות הרועות בסביבתו.
בהמשך ההליכה לקראת סוף היום עוברים בברג'רי (נראה לי שהשם "חוות בודדים" הכי קולע) , המניפה את דגל קורסיקה ודגל צ'ה גאוורה, מאכלסת כמה טיפוסים קורסיקאים מוזרים (אל תדברו שם צרפתית - או קורסיקאית או אנגלית) והרבה כבשים מניבות חלב, שהופך לגבינה. הגבינה איננה זולה אבל בעלת טעם נדיר ואפילו פראי. (10 אירו ל250 גרם בערך).
מכאן כבר תראו את הביקתה בצד השני של העמק - הליכה של קצת פחות משעה ותגיעו לסוף המסלול.
הבקתה הזו יחסית מודרנית ומשופצת, עם אפשרות למקלחת מים חמים בתוספת תשלום ושירותים ביולוגיים. הקנטינה בסיסית ממה שציפינו אבל עדיין אפשר להשיג פסטה ורוטב, לכל הפחות.
כאן המטבח שבתוך הבקתה הוא רק לשימוש מי שלן בתוכה, ובחוץ יש מעין מטבח שדה - האמת שהבקתה הדי מטופחת הזאת קצת אכזבה - על הדברים השווים לוקחים עוד כסף (מים חמים, מטבח מאובזר), בעוד שבשאר הבקתות ההרגשה היא שמה שיש - הוא לשימוש כולם ומתחלקים בהכל. אבל נו שוין - בסופו של דבר מקום לינה ללילה, מחר ממשיכים.

יום שישי - מדה-מאנגהו ל Petra Piana
**
8 ק"מ, 6.5 שעות. טיפוס 870, ירידה 630.
יום מפתיע קצת במידת הקושי - סה"כ 'נורמלי' אבל אחרי שמתרגלים להלך באחו פתאום חוזרים להרגיש את הקשיים המאפיינים את הימים הראשונים.
בסוף ההליכה מגיעים לבקתת Petra Piana - בקתה בסיסית נטועה על צלע הר, עם מקלחת קפואה, מטבח לשימוש המטיילים וקנטינה סבירה פלוס. בבקתה זו לא איפשרו לישון בפנים על מיטות הדרגשים עקב מכת קרציות. היין חור להיות זול (8 אירו לליטר) וטעים כמו בכל שאר המקומות.

יום שביעי - Petra Piana לבקתת L'Onda.
**
10 ק"מ, 4.5 שעות. טיפוס 500, ירידה 900.
יום קצר! אבל בגלל המבנה של היום שלפני והיום שאחרי, והעדר אופציות לינה באמצע המסלול, החלטנו לא לדחוס אותו ביחד עם יום המחרת ולקחת את היום בקלות - החלטה מצוינת, היות ושעה וחצי אחרי תחילת המסלול מגיעים לאזור בריכות יפיפה שהנחל יצר בתוואי הסלע (גובה 1250). כאן בילינו כמעט שעתיים, טובלים במים הקפואים ומתחממים בשמש, וחוזר חלילה. חצי שעה נוספת של הליכה מביאה אתכם לברג'רי דה-טולה, שם אפשר לרכוש קפה, יין, בירה, גבינות ובשרים תוצרת החווה. עשר דקות נוספות של הליכה ושוב, גשר עץ ומתחתיו בריכות נוספות.
יום קצר, מימי ונפלא.
בקתת D'londa היא רחבת ידיים וירוקה, עם מקלחות חמות בתוספת תשלום, קנטינה מגוונת ולחם טרי שנאפה במקום.

יום שמיני - D'londa ל Vizzavona - סוף מקטע צפוני.
10 ק"מ, 6 שעות. טיפוס 700, ירידה 1200.
היום האחרון בחלק הצפוני הוא אחד הימים הקשים - מתחיל בעלייה מאתגרת בת שעתיים וחצי על גבי שיא-גובה של שלוחה, עד לגובה של 2200. מיד לאחר הגעה לשיא הגובה, מתחילה ירידה ממושכת ומפרכת לא פחות. במהלך המסלול חוצים מספר פעמים את נחלי האזור, ובאחת הפעמים גשר עץ ומתחתיו בריכות רחצה נהדרות (המים קפואים כמובן).
לאחר הליכה נינוחה בשמורת טבע עם עוד המוני מטיילים שמנצלים את הקירבה היחסית לכביש ולעיירה - מגיעים לויזבונה!
וויזאבונה היא עיירה פצפונת עם מסילת רכבת, שתי מסעדות, שני מלונות ואולי עוד 20 תושבים. "בקתת המטיילים" כאן היא, כמצופה, מחוברת לציביזליציה, עם מים חמים במקלחת, שקעי חשמל ומטבח נחמד לשימוש השוהים. כאן המחיר היה טיפונת יותר יקר ללינה, אבל המכולת זולה והיין כל כך זול שלא האמנתי שמדובר ביין (לזכרוני 5 אירו לבקבוק של ליטר!)
זהו...סוף החלק הצפוני!!!.... וסוף המסלול מבחינתנו...


סיכום גבהים: 78 ק"מ, עלייה 6,530 מטר, ירידה 5,760 מטר.


את החלק הדרומי נמשיך, בתקווה, בביקור הבא בקורסיקה.

סיכום המסלול, עצות והמלצות

כפי שכתבתי בהתחלה, אני מרגיש שתרומתי למטיילים בעתיד היא בעיקר בפרטים הטכניים ובדיוקים של המלצות שנתקלתי בהן לפני כן:

מחירים (קיץ 2018)
****
תחב"צ משדה"ת בסטיה עד לקלנצנה (אוטובוס למרכז העיר בסטיה - אוטובוס לקאלבי - אוטובוס לקלנצנה) - 35 אירו. הנסיעה למרכז העיר אורכת כעשרים דקות. הנסיעה משם עד קלנצנה - כשלוש שעות. שימוב לב שהאוטובוס לקאלבי יוצא פעמיים ביום - האחרון בשעה 17:00.

מחירי לינה בבקתת מטיילים: 7 אירו לאדם באוהל. 14 אירו לאדם בתוך הבקתה. 11 אירו לשכור אוהל זוגי (מה שאומר, 11 על האוהל ועוד 7 לכל אדם הישן בו.

מחירי אוכל בבקתות -
8-12אירו למנה מהמטבח של הבקתה, בסביבות 20 אירו לאדם לארוחת ערב קומפלט (עיקרית, קינוח, שתייה).
8-10 אירו לארוחת בוקר צנועה מאוד - לדעתי מיותר לחלוטין ולא שווה את המחיר.
6 לבירה. 3.5 לקולה. 4-8 אירו לחצי ליטר יין טוב.
מצרכים לבישול (פסטה, אורז, רטבים וכיו"ב) - 2-4 אירו לפריט.

זה בגדול כל ההוצאות (מלבד ההגעה לאי קורסיקה). אדם שמטייל 9 ימים (כמונו), ישן באוהל שהוא מביא ואוכל מה שהוא מבשל (וקונה את המצרכים בבקתות) ישלם כ15 אירו ליום, משמע 140-150 אירו.
הוסיפו לזה את התחבצ ואתם מתקרבים ל 200 אירו, מלמטה - סהכ מאוד זול.
אם תוסיפו עוד כ 30 אירו ליום, תוכלו לאכול תמיד את מה שמגישים בבקתות ללא צורך לבשל. חוסך זמן וכמובן את הצורך לסחוב מזון.


ציוד
***
כמובן שכדאי לצמצם את הציוד למינימום ההכרחי. זוג בגדי הליכה, עדיף אחד ארוך, וביגוד מחמם ללילה.
- יש ציוד בישול בכל הבקתות - אין צורך להביא משלכם. מי שכן מביא פקל קפה מרוויח כמובן את ההנאה שבשתיית קפה על פסגת הר שזה עתה הועפל - בעיני איך לזה תחליף! :)
- יש קנטינה בכל בקתה - ברובן יש גם מצרכים לבישול ארוחה. בחלק מהן יש רק חטיפים. קיראו את פירוט המסלול כדי ללמוד על כל בקתה.
- מי שלוקח אוהל, מזרון שטח ושק"ש מאפשר לעצמו גמישות מירבית וגם חוסך כסף בלינה מחוץ לבקתות. לדעתי, מי שלא אכפת לו להוציא עוד 100 אירו, כדאי לו להזמין מקום לינה בבקתות, וכך להיפטר מהאוהל, המזרון וגם מהשק"ש המיוחד - בלינה בתוך הבקתות מספיק שק"ש רגיל.
- נעליים - כל אחד ומה שמתאים לו. אל תתרגשו מכל מיני איומים למיניהם. יש אנשים שעושים את המסלול עם נעלי אלפיניסטים ויש כאלה עם נעלי ספורט. הכי חשוב - נעליים עם גריפ (והיום לכל נעל ריצת שביל יש גריפ די טוב). כנראה שבמהלך הטרק הנעליים יתבלו מאוד ובסוף תיזרקו אותן - לכן עוד סיבה למה לא להשתגע עם נעליים מיוחדות.
- מקלות הליכה - מעולם לא טיילתי עם מקלות, עד לטרק הזה, ואני חייב לומר שזה פשוט הבדל עצום. כמעט כל הטרק מורכב מטיפוסים וירידות על משטח סלעי חשוף - המקלות מוסיפים לכם עוד שתי "גפיים" שמורידות חלק מהעומס מן הגב והברכיים אל הידיים. לוקח כמה שעות להתרגל, ולפעמים זה מרגיש כאילו המקלות רק מפריעים - אבל לאחר מכן הם הופכים לטבעיים ונחוצים.

כיוון הליכה
***
מטיילים מסוימים נוטים להדגיש שיותר טוב לטייל דווקא מכיוון דרום לצפון (נגד תנועת רוב המטיילים) וכך נמנעים מלהיות מוקפים כל היום בקבוצות ומטיילים אחרים. ייתכן ויש בכך יתרון, אבל כשאנחנו טיילנו בסוף אוגוסט לא הרגשנו את הבעיה הזו בכלל - לא היה עומס ולא היה קשה למצוא מקום לינה. לכן, אני כן ממליץ על טיול מצפון לדרום - השביל מסומן בצורה שהופכת את ההליכה לטובה יותר. בדר"כ מתחילים את היום בטיפוס מאתגר, ומסיימים בירידה מעט מתונה יותר. לנו זה היה כיף ונוח יותר מאשר ההיפך.

כסף
***
הצטיידו במספיק מזומן. אין כספומטים לאורך המסלול (כאילו, אין אפילו חשמל וקליטה סלולרית, אז כספומט??)

טיפים

• קחו מקלות הליכה
• נעליים נוחות עם גריפ - כל אחד ומה שנוח לו/ה, ובסוף הנעליים יתבלו ויזרקו, אז חבל על הכסף
• הצטיידו במספיק מזומן למהלך המסלול
• צמצמו את המשקל למינימום ההכרחי
• כמעט בכל הבקתות ניתן לקנות מצרכים לבישול ולמהלך המסלול - אין צורך לסחוב אוכל ליותר מיום אחד
• במהלך המסלול חוצים הרבה נחלים עם מי שלגים פושרים - כל עוד אתם בגובה ואין פרות/כבשים בסביבה, ניתן לשתות מהמים ישירות מהנחל או מהנביעה

קישורים חיצוניים

• איך אפשר להגיע לקורסיקה
• נתוני GPS על המסלול
• פירוט גבהים ומידע GPS על המסלול
• לוחות זמנים של האוטובוסים השונים באי
• מידע על הבקתות השונות ואפשרות להזמין מקומות לינה מראש