סובב מון בלאן TMB

הקדמה

זה סיפור דרך בלי תמונות כדי להשאיר לכם את הטעם לטיול.
החלטנו 3 חברים אחרי צבא ועוד חייל לטייל במון בלאן, סגרנו טיסות שנה מראש ובקתות חצי שנה מראש , הכנה לטיול רצויה וכדאית על מנת להכין את השרירים ולהנות יותר מהנוף שלא מפסיק להשתנות מרגע לרגע.

יום ראשון 7/9

טיסה למילאנו ולינה , יום ארוך של נסיעות למחרת.
טיסה -110 יורו

יום שני 8/9

לאחר השכמה מוקדמת אנחנו יוצאים לתחנה המרכזית במילאנו שאמורה לקחת אותנו היישר לשאמוני , מגיעים בזמן לתחנה לאוטובוס flixbus שביטל אותנו לאחר שחיכינו לו מעל שעה וחצי , במקום להגיע בבוקר לשאמוני הגענו רק בערב, קצת הסתובבות במילאנו , הכנה לטיול מבחינת ציוד ואוכל ויוצאים לדרך לשאמוני.
דרך חברת arriva נסענו , חברה מומלצת ואמינה וגם חזרנו איתם חזרה למילאנו. מגיעים לשאמוני מתחילים לראות את הפסגות המושלגות של המון בלאן , אוכלים משהו קטן במסעדה ויוצאים לעיירת לה זוש באוטובוס.
מגיעים לדירה , מכינים הכל למחר את התיק , שלוקר , הראש כבר מתחיל לחשוב ולעבוד מה הוא הולך לעבור מחר והולכים לישון מוקדם.
נסיעה לשאמוני -20 יורו לבן אדם
קניות בסופר -30 יורו
דירה ללילה -110 יורו

יום שלישי 9/9 - מלה זוש ללה קונטמין

קמים ב6:00 מכינים סנדוויצים בדירה שניסו לעקוץ אותנו על מכונת קפה שלא שברנו ויוצאים לדרך מעיירת לה זוש היישר לתחילת המסלול , המסלול מתחיל מאוד קשה למי שלא בכושר, אני הייתי בכושר סביר והיה לי קשה בעלייה , סהכ עלייה של שעתיים וחצי 800 מטר עלייה , לא קל אבל שווה את זה , חלק מהיום עובר דרך מישור ועוברים בגשר תלוי ליד מפל , בינתיים השמש מתחזקת וכל פעולה נהיית קשה יותר , באמצע הדרך עוצרים לאכול את הסנדוויצים במקום מדהים שמשקיף על הר מושלג ולידו הר טרופי , הנוף משתנה כל רגע ואני לא מפסיק לחשוב מה עוד אני יכול לראות בטיול שרק התחיל , ממשיכים אחרי ההפסקה ומחכה לנו עלייה עד לגובה 2200 מטר , פסגת הר שמשקיפה על האזור ומאיפה שבאנו , פשוט מדהים , אחד הנופים היפים בטיול. עוצרים עצירה קטנה ורואים שמחכה לנו ירידה תלולה ומפותלת של כל מה שעלינו כמעט , הראש אומר כמה עוד נשאר ביום הזה לאחר הליכה של 12 קמ ומבין שנשאר לנו עוד 8 קמ של עלייה וירידה, מסיימים את הירידה ומחכה לנו עלייה וירידה של עוד הר כדי להגיע לבקתה , באמצע הדרך אני גומר את המים שהיו עליי ומבין שזה או לחזור אחורה או להגביר קצב עד לנק מים הקרובה , יום חם , שמש, מבין שאני לא רוצה להתייבש ומתחיל להגביר קצב כאילו אני עושה טרקים פעם בשבוע , עד שמגיע לבקתה בפסגת ההר , משם המוח נרגע ומסתכל לעבר המטרה הבאה שלו, להגיע לבקתה ולאכול (השעה כבר 17:30) , אנו מתחילים ירידה שלא נגמרת באזור ה5 קמ, ירידה תלולה עד שמגיעים לעיירת * , מגיעים לעיירה מאוחר בשעה 19:30 , מרוסקים לאחר הליכה היום הראשון של כ20 קמ לערך, בין הימים הכי קשים בטיול , סגרנו את בקתת *, בקצה חמודה עם אוכל נחמד , אל תצפו ליותר מדי אוכל בארוחת בוקר ובפיקניק , מה שכן יש אותנטיות , קצת התארגנות למחר, הגוף מאותת על שרירים תפוסים והמחשבות שואלות למה הגעתי ובשביל מה. הולכים לישון בשעה 22 והמחשבות רצות על הטיול שלפניי ומה שעברתי וראיתי היום ולמה כדאי להיות דינמי בחיים ויותר ספונטני .
1000 מטר עלייה, 20 קמ הליכה
בקתה בלה קונטמין -60 יורו כולל הכל , א. ערב בוקר ופיקניק CAF refugee

יום רביעי 10/9 - מלה קונטמין לבקתת בון הם

17.5 קמ הליכה , 1400 מטר עלייה
פותחים את היום במזג אוויר מעולה , מחכה לנו יום של עלייה , מתחילים את העלייה עם עוד הרבה מטיילים , חלקם צעירים חלקם מבוגרים בני 60-70 ואני תוהה מה יהיה איתי בגיל כזה , עוצרים בדרך באמצע המסלול ורואים חבורת צרפתים של ציידים , מבינים שיש חיות באזור , בינתיים אנחנו נחים אוכלים את הפיקניק שלנו , קצת שמש ועובר הזמן, לפתע רואים את הציידים חוזרים עם שלושה איילים , שניים מהם צעירים ממש , רובנו בשוק ולא מבינים איך זה מתאפשר כאן, הציידים מעלים אותם לג’יפים ונוסעים , התובנה שלי היא מדוע לצוד חיות שנמצאות במקום הטבעי שלהם , עם הלהקה שלהם ומבין שלא משנה מה יהיה תמיד יהיה את אותם אנשים שירשו לעצמם לקחת חיים של אחרים גם אם מדובר על חיות שלא בדכ מיועדות למאכל אלא לסמל סטטוס.
ממשיכים במסלול בעלייה הבלתי ונגמרת ועושים עוד עצירה בנחל עם כמה אגמים קטנים , אחד החברים מחליט להיות אמיץ ולהיכנס למים הקפואים , מים נקיים וקפואים ממי השלגים , מעבירים עוד שעה בכיף וממשיכים בדרך .
הדרך לבון הם פשוט לא נגמרת בעליות , יום קשה אך מספק , ממשיכים לעלות על ההר דרך סלעים , כבר לא בשביל מוגדר , נופי גרינלנד סביבנו ואנחנו לא מפסיקים להתפעל מהנוף המשתנה , אומר לעצמי שהטיול הזה מכסה נופים של עשרות מדינות , יום מהמם ביופיו , נופים ופסגות משוגעות שבסופו של יום מגיעים לבקתה המדוברת , הבקתה , כולנו גמורים בקושי כבר זזים והבקתה מולנו ואנחנו לא מאמינים למיקום , מיקום שצופה על הכל שאפשר להסתכל עליו שעות ועדיין לא לכסות הכל.
האנשים בבקתה חמודים ומודיעים כי אין מקלחות כי נגמר מכסת המים השנתית, מסבירים שאסור להשתמש בסבון אם משתמשים בשוקת מים בחוץ כי זה חוזר לנחל וכל הדברים שבמקום מגיעים עי החמורים שבחוץ מסתובבים , ארבעתנו יוצאים החוצה לשטוף את עצמנו , השמש עלינו ואנחנו חצי עירומים פשוט מתחילים להתקלח כמה שאפשר מהיום המעייף , מראים לנו את החדר שמתאים בול עבורנו , חדר ל4 אל נורא צפוף אבל בהתאם המסיבות מקבלים באהבה. הבקתה עצמה מלאה בזבובים אלפינים שעשו את הדרך כמונו ורוצים לאכול ולהנות מהנוף , אנו הולכים לאחר מכן קצת להירגע ולנוח , לשתות בירה וקצת נשנושים לפני הארוחת ערב . מכירים קצת ישראלים שעושים את הדרך כמונו , מגיע ארוחת הערב , אוכל סביר ביותר אין הרבה למה לצפות כמובן אך בחוויה הכוללת אי אפשר שלא לשכוח לטובה , יושבים עם משפחה בריטית מלונדון ואוכלים ביחד איתם , מגיעה השקיעה לאחר מכן ואני עם פרוסת עוגה , נושם אוויר ומסתכל על הפסגות האדומות מהשמש . הלילה מגיע ואיתו זיהום האור הנמוך, כמות הכוכבים לא מתקרבת לשום מקום שהייתי בו , מאות כוכבים , רואים את שביל החלב וכל מה שמסביב .
אי אפשר שלא להתפעל מהמקום , החוויה , האווירה, הנופים הדרמטיים והמחשבות על החיים בהקשר .
מחיר בון הם:אזור ה61 יורו תלוי מה שותים/מוסיפים

יום חמישי 11/9 - מבון הם לאליזבתה

סהכ 16 קמ הליכה 860 מטר עלייה
קמים בבוקר לפני הזריחה , מחכה לנו ארוחת בוקר של ריבות לחם ושתייה חמה , כולנו ממלאים את עצמנו בפחמימות שיתנו כמה שיותר אנרגיה להמשך היום , מבינים שהארוחות בוקר אין יותר מדי ואי אפשר להסתמך על כך, השמש עולה ואיתה אחד הדברים שעשו לי את הטיול , כמה מאות מטרים מהבקתה מגיעה להקת איילים חמודה ומאחוריהם הפסגות עם הזריחה המדהימה , אנחנו יוצאים החוצה ופשוט לא מבינים מה עוד אנחנו יכולים לראות במקום הפלאי והטבעי הזה.
לוקחים את הפיקניק מתארגנים ויוצאים לדרך , מחכה לנו יום שברובו ירידות , בירידות אני מתחיל להרגיש את הברך ואני חושב אם באמת יש סיכוי שאעצור את עצמי מללכת , האם כל הציפייה מהטיול תיעצר בגלל אלמנט מנטלי ופיזי , תוך דקות של ירידה וצפייה בנוף עם הפרות עם הפעמונים אני שולל את האפשרות הזאת , אני ממשיך חזק בירידה ומגיעה לעמק עם עיירה קטנה של 6-7 בקתות , שאומרים אותנטי זה המקום , ישראלי נוסף אומר לי שקנה חתיכת גבינה ואני אומר שזה המקום שחיכיתי לו לקנות גבינה להמשך המסלול , אני וחבר הולכים לבחור מכופף שלא מדבר אנגלית , הבחור מכניס אותנו למחסן קטן עם כמה עיגולי גבינה גדולים , מביא לנו לטעום ואני אומר לו שיש לי 3.5 יורו וזה מה יש, חותך לי חתיכה יפה ונכנסים למקום שהם מכינים את הגבינה , מקום כמו של פעם עם קערה ענקית לבישול הגבינה שמסתבר שבעקבות בישול עי אש פעם אחת המפעל הקטן נשרף , אני והחבר מתפעלים ומבינים כי זה פשוט מטורף איפה אנחנו ושאין סיכוי להגיע למקומות כאלה אלא רק ברגל.
ממשיכים בדרך לאחר עצירה של גבינה ו קרקרים, בין הגבינות הכי טעימות שאכלתי בחיים , ללא ספק.
מחכה לנו עלייה ארוכה עד לאליזבתה , מתחילים בעלייה בשמש הקופחת, מבינים שזה זמן מנטלי , כל אחד מצטייד באוזנייה עם שירים וממשיכים ללכת , השמש ממשיכה לשרוף אותנו למרות הכובע שעוזר , אני מתחיל להיות רעב לקראת סוף העלייה , עלייה בשיפוע גבוה בחלקו וקשה, בסופו של דבר מגיעים לפסגה יפה ועושים עצירה קטנה , אני אוכל את הפיקניק מבון הם ופשוט נהנה מהלחם עם הגבינה שיש לי , עוגיית שוקולד וכמה תאנים מיובשים עשו את העבודה, מבינים שלא נשאר לנו הרבה ועכשיו זה רק ירידה עד אליזבתה, לאט לאט אומרים שלום לצרפתים וברוכים הבאים לאיטלקים , הצד האיטלקי אולי פחות מרגש אבל הוא הרבה יותר נחמד ונגיש,מתחילה ירידה עד אליזבתה ואנחנו רואים סוג של חפרפרת חמודה בדרך , ממשיכים בהליכה קלילה תוך שמירה על הברכיים ומגיעים למקום , אליזבתה , איזה מקום יפה , נקי , משקיף על הנוף עם אספרסו שעלה לי 1.8 יורו ופשוט נהנה עם החברים , מגיעים באזור 16 לבקתה , מתקלחים טוב אך השינה שלנו נמצאת בחדר עם עוד 21 איש , לזה לא ציפינו אבל לא נבכה במקום כזה, זה לא מה שיהרוס לי את הטיול .
רוח קרירה למרות השמש, המפל העוצמתי מצד שמאל לבקתה נותן אווירה עוד יותר דרמטית למקום ואנחנו מעבירים את הזמן וקצת מתקשרים עם המשפחות , בארוחת ערב היה מאוד טעים אך מאוד דל אין ספק , היה ריזוטו שלא ציפינו לאכול במקום כזה והאמת שהפתיע והיה טעים , קצת לחם עם עגבניות ומנה עיקרית עם ירקות כמו שעועית ותפוא , ארוחה סבירה ביותר , הזמנו יין לשולחן , 1 ליטר יין עלה לנו 14.5 יורו, פשוט מחיר בדיחה מול הנוף והמיקום המטורף , אנחנו נהנים ויושבים בארוחה ליד אמריקאים , באופן מפתיע יש הרבה אמריקאים בשביל TMB וכיף להכיר עוד אנשים .
משלמים למקום האירוח לאחר מכן , יצא אזור ה60 יורו לבן אדם והביאו לנו צייסר על חשבונם , משחקים קצת דוקים ואני מנצח כמובן ולאחר מכן הולכים לישון בחדר עם עוד 20 איש, בהחלט לילה קשה, לא ישנתי טוב בכלל והזכיר לי לילות מהצבא , מחר יום אחרון ואנחנו לוקחים את הכל באיזי .
אליזבתה -60 יורו
יין-14.5 יורו לליטר

יום שישי ואחרון - מאליזבתה עד המלון gran baita

16 קמ הליכה , יום שברובו ירידה או מישור .
פותחים את היום ביקיצה טבעית מנחירות של עוד אנשים בחדר, קם ב5:30 ומעביר את הזמן עד ארוחת הבוקר, גם כאן לא היה יותר מדי , קפה , תה ריבות ושוקולד , קצת לחמים וביסקוויטים וזה הארוחה , אוכלים מול הזריחה שלא עולה על הזריחה מבון הם אך גם היא מאוד יפה, יום קצת מעונן , לוקחים את הזמן בהתארגנות ואני כבר מוכן כרגיל לפני כולם , במקום להיות לחוץ פשוט לקחתי אספרסו וישבתי בחוץ מול הנוף , האספרסו היה על חשבונם וזה היה הרגשה טובה והוחזר להם בטיפ , יושב עם האספרסו וחושב קצת על החיים, מחשבות רצות , מטרות, חוויות, זכרונות ומבין שהיום מסיימים את המסע המשוגע .
מתחילים לצעוד ב9:00 בערך עד למלון ספא שסגרנו , הדרך עצמה בואדי פשוט מדהימה, נחלים ואגמים וביצות פשוט מדהים, נופים עוצמתיים עם פסגות חדות ואנחנו באמוק להגיע למלון , יום מישורי ברובו אך ארוך בהליכה , כמעט לא עצרנו בדרך חוץ מתמונות פה ושם , הולכים בשביל עם קצת ירידה ומגיעים לעיירת קורמיור שבאיטליה , עיירה חמודה אך די ריקה , מגיעים ב12:30 כבר לעיירה כמעט ללא עצירות , יום קליל לעומת הימים שהיו.
מבינים שסיימנו את המסע המטורף , למרות שהוא היה 4 ימים הוא מעלה סיפוק אדיר שמסיימים אותו ובמהלך המסלול שמגיעים לפסגות ולבקתות, גרם לי להבין הרבה על החיים, על עצמי , על החיים, על הגוף שלי והמחשבות שאני חושב. למדתי שצריך להיות ספונטני יותר, להסתדר עם מה שיש, גם אם מגיעים מאוחר לבקתה לא אומר שלא הספקת כלום כמו שצריך , כל אחד והזמן שלו והיכולות שלו , אך ללא ספק המחשבות המנטליות , בעיקר בעליות ובהליכה שלא נגמרת מגמדות הכל .
כאן נגמר סיפור דרך שלי, חוויה שללא ספק אנסה לשחזר אותה בשביל אחר, מחכה כבר לסגור את הטיסה לשנה הבאה.

טיפים

• להתכונן פיזית - עלייה בשיפוע ומדרגות יעזרו
• מקלות הליכה - בגדר חובה להנות מהדרך
• לא חייב להגיע לבקתה הכי מהר שאפשר ספונטניות זה שם המשחק
• ליינר/שק שינה קטן חובה במסלול
• חטיפי אנרגיה ואגוזים/בוטנים עוזרים בדרך
• בגדים ארוכים ללילה, בספטמבר זה היה הכרחי
• להנות מהחוויה