טרק של ארבעה ימים משאמוני לקורמאייר, על סובב מון-בלאן
4 ימי הליכה על סובב מון-בלאן, משאמוני לקורמאייר, בקיץ 2024, עם טיפים ותובנות כלליות
| תאריך הטיול | August 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
תוכן עניינים
כללי
הזמן: סוף אוגוסט 2024. ראוי לציין כי למועד הטיול קיימת חשיבות גם משום שחלק מהרכבלים שהסתייענו בהם במהלך הטיול מפסיקים לפעול בתחילת ספטמבר.
המטיילים: שני חברים בני שישים בכושר סביר.
מזג אוויר: בהיר, ללא גשם. אפילו מעט חם.
הכנה: אימוני מדרגות כחודש לפני הטיול, שלא הצטערנו עליהם.
ניווט: בעקרון המסלול מסומן היטב, וקשה מאוד ללכת בו לאיבוד. יחד עם זאת, בעיני לא יעלה על הדעת לצאת לדרך ללא אפליקציית ניווט שפועלת גם אוף-ליין, שתראה לכם איפה אתם על השביל. אני השתמשתי ב mapy.cz, שאני מאוד ממליץ עליה, ושמרתי עליה מראש את המסלול של כל יום, לעיתים גם עם כמה חלופות.
הזמנת הבקתות: נעשתה כמעט שנה מראש, בחודש נובמבר 23, וגם זה לא היה קל.
ציוד: סחבנו את המינימום הנדרש. התרמיל לא צריך לשקול יותר מחמישה קילו ללא מים, ואין שום בעיה לעמוד במגבלה זו. אם התרמיל שוקל יותר, סימן שלקחתם דברים מיותרים. ככל שעומדים בכך גם אין חשיבות רבה לעניין הקפצת התיקים, שכן התיק ממילא אינו כבד.
דברים שמומלץ לקחת, שאולי אינם טריוויאלים: אטמי אוזניים (שייגנו עליכם מפני רעש הנחירות בלילה של שותפיכם לחדר), ציפה לכרית (אם תתאחסנו בבקתת דורמיטרי שלא נותנת סדינים), חטיפי אנרגיה (שכן ארוחות הערב דלות למדי, ובנוסף, לא תמיד יש איפה לאכול בדרך).
מים: למרות שהיה חם למדי, הלכתי עם 3 בקבוקים של חצי ליטר בלבד, וזה היה לגמרי מספיק, שכן ניתן למלא את הבקבוקים במהלך הדרך ממקורות מים בטוחים: ברזים ליד ובתוך בקתות, ופלגים או נביעות קטנות שרואים מה המקור שלהם. לדעתי אין צורך לקחת יותר מזה.
יום 0 - הגעה לתחילת המסלול
יום זה הוקדש להגעה מהארץ למלון שבו נישן לפני תחילת הטיול.
טסנו למילאנו, ושכרנו מכונית. במקום להגיע למלון שממנו מתחיל הטיול ב: Les Houches עם האוטו, ולאחר סיום הטיול לחזור לשם כדי לקחת את האוטו, החננו אותה בקורמאייר, שאליה הגענו בסוף יום הטיול הרביעי.
אולם, יש להסדיר מראש את נושא החנייה בקורמאייר, שכן לא ניתן להשאיר את האוטו בכל מקום, וקשה למצוא חניה במרחק סביר מהמרכז. אנחנו החננו במלון שהזמנו ללילה האחרון של הטיול ללא תשלום, אבל צריך להסדיר ולתאם זאת מראש.
מקורמאייר יש שתי חברות אוטובוסים שנוסעות לשאמוני, ולכאורה צריך לקנות כרטיס מראש באתר שלהן. אנחנו נסענו לשאמוני באוטובוס שיוצא בשעה שש בערב מקורמאייר, והיו עליו, כולל אותנו, 5 נוסעים. כך שנראה שגם אם לא היינו מזמינים מראש הכל היה בסדר. עלות כרטיס היא 16 אירו לאדם. הנסיעה, שאמורה לקחת כחצי שעה, לקחה יותר משעה, שכן בכניסה למנהרה שבין איטליה לצרפת היה פקק ארוך ביותר, שנובע כנראה מכך שמדובר בכביש אגרה, והטיפול בתשלום האגרה הוא מאוד לא יעיל, מה שיוצר תור עצום בכניסה למנהרה.
האוטובוס הוריד אותנו בתחנה שנקראת שאמוני דרום, ומשם לקחנו אוטובוס נוסף, קו מס' 1, ללז-וש. עלות כרטיס האוטובוס היא 2 אירו במזומן, וזמן הנסיעה כעשר דקות. תחנת האוטובוס נמצאת כארבעים מ' מפתח המלון - Hotel RockyPop Chamonix.
מכיוון שהגענו למלון די מאוחר העדפנו לאכול במלון, שיש לו מסעדה חביבה, אם כי ההמבורגר שהזמנו במידת עשייה מדיום-וול, היה בדרגת מדיום-ריר. אבל היינו כל כך רעבים ומותשים שלא התלוננו. החדרים נחמדים ובהחלט מספקים. במלון יש אווירה נחמדה של מטיילים.
תובנה חשובה: ההחלטה להשאיר את האוטו בקורמאייר היתה נכונה ומומלצת.
יום 1 - מלז-וש (Les Houches ) לבקתת נאנט בורנט (Refuge Nant Borrant) דרך העיירה קונטמין
מלז-וש (Les Houches ) לבקתת נאנט בורנט (Refuge Nant Borrant) דרך העיירה קונטמין.
עליה מצטברת: 1,000 מ' ירידה מצטברת: 1,300 מ' מרחק הליכה: 12 ק"מ (פלוס 5 ק"מ בשאטל).
ראשית, החלטנו "לוותר" על עליה של 700 מ' מלזוש, ולהתחיל את היום בעליה ברכבל Bellevue, החלטה נבונה מבחינתנו, שכן גם כך מדובר ביום קשה וארוך. עלות כרטיס לרכבל היא 18 אירו, והרכבל עולה כל חצי שעה.
לצורך כך נסענו בבוקר עם קו מס' 1 מפתח המלון 3 תחנות, עד לתחנת הרכבל. 2 אירו לכרטיס אוטובוס במזומן. מול תחנת הרכבל נכנסנו לחנות של גבינות ונקניקים, וקנינו כריך שהורכב במקום לפי בחירתנו, ושהיווה את ארוחת הבוקר שלנו ביום זה. מומלץ ביותר!
שנית, החלטנו שלא לעשות את המסלול הרגיל, אלא לקחת את הווריאנט שנקרא Col de Tricot. הדרך מאוד יפה, אבל אין לי יכולת לדעת האם היא יותר יפה מהמסלול הרגיל, ונראה שהיא יותר קשה.
שלישית, מכיוון שהיום השני של המסלול נחשב קשה יותר מייתר הימים במסלול, והוא מתחיל בעליה ארוכה וקשה של כ- 1,200 מ', החלטנו שלא לסיים את היום הראשון בקונטמין, כפי שרבים עושים, אלא לעשות מאמץ נוסף ולסיים אותו בבקתת נאנט בוראנט (Refuge Nant Borrant), וכך לקצר במעט את העליה של היום השני, מ- 1,200 מ' ל- 1,000 מ', שגם זה לא מעט.
רביעית, החלטנו לקחת את השאטל החינמי מקונטמין לנוטרדם דה לה גורג' (Notre-dame de la Gorge), ובכך לחסוך 5 ק"מ של הליכה די מישורית, בשלב די מאוחר של היום. החלטה שהיתה נכונה מבחינתנו. מתחנת האוטובוס יש הליכה של עוד כשעה, הכוללת עליה של כ-200 מ' עד ההגעה לבקתה. ההליכה בשביל מאוד נוח, ביער, לאורך נחל עם הרבה מים. הליכה מאוד יפה.
את לוח הזמנים של השאטל ניתן למצוא בקישור:
https://tourdumontblanchike.co...
אבל בפועל הוא לא היה מדויק. הלו"ז המדויק נמצא בשלט שעל עמוד תחנת האוטובוס.
בבקתת נאן בורנט ישנו בחדר של שישה, עם 3 מיטות קומותיים. השירותים והמקלחות משותפים כמובן. האוכל היה סביר ובכמות מספקת.
השאלה אם לישון בקונטמין או בבקתת נאנט בורנט תלויה בהעדפה אישית, שכן לכל חלופה יתרונות וחסרונות . סביר להניח שאפשרויות הלינה והאוכל בקונטמין טובות הרבה יותר, אבל "המחיר" של זה הוא במסלול יותר ארוך וקשה ביום שלמחרת, שכן הוא כולל עוד לפחות שעה הליכה ועוד 200 מ' של עליה, וזאת אם תסתייעו בשאטל (ללא השאטל משודבר בתוספת של שעתיים הליכה). "מחיר" נוסף במקרה של הסתייעות בשאטל הוא ביציאה יותר מאוחרת לדרך ביום שלמחרת.
מצד שני, בגלל שנאלצנו להמתין לשאטל בקונטמין למעלה משעה הגענו לבקתה רק בסביבת השעה 18:00, שזה פחות נעים.
יום 2 - מ- Refuge Nant Borrant ל- Le Chapieux
מ- Refuge Nant Borrant ל- Le Chapieux.
עליה רצופה: 1,000 מ', ירידה רצופה: 900 מ', מרחק: 12.7 ק"מ, 8 שעות הליכה ברוטו.
לנוכח היום הקשה שעמד בפנינו קמנו בשעה רבע לשש בבוקר, כדי להיות מוכנים ליציאה מייד אחרי ארוחת הבוקר, שמתחילה בשעה שש וחצי. ארוחת הבוקר היא בסיסית ביותר, אבל עושה את העבודה.
בשעה רבע לשבע בבוקר כבר התחלנו לצעוד, ממש עם הזריחה. העליה של 1,000 מ' ( מקונטמין, 1,200 מ') לקחה לנו כמעט חמש שעות, כולל עצירה של חצי שעה לקפה בדרך. הגענו לפיסגה בערך בשעה 12:00, ולאחר מנוחה קצרה התחלנו לרדת לשאפיו, ירידה של 1,200 מ' תלולים למדי, שלקחה כשלוש שעות נוספות.
הגענו למטה בערך בשעה שלוש תשושים למדי, ומייד הלכנו לקנות כרטיסים לשאטל של היום למחרת. בשאפיו יש שני מלונות קטנים ואזור של קמפינג. אנחנו הזמנו ב- Les Chambres du Soleil חדר לשלושה עם שירותים ומקלחת, ולמרות שהיינו שניים שילמנו על כל שלוש המיטות, למען הנוחות והפרטיות. ארוחת הערב היתה דלה ומאכזבת למדי. ללא בשר, בכמות קטנה, וללא אפשרות לקבלת תוספת. התבאסנו. לעומת זאת, החדר היה מפנק במונחים של בקתות בהרים. חדר גדול, ושירותים צמודים נעימים.
ניתן לשקול, כחלופה ללינה בשאפיו, לינה ב- Bourg-Saint-Mourice, הנמצאת במרחק של רבע שעה נסיעה משם. זה אמנם מחייב נסיעה קצרה באוטובוס גם בסוף היום וגם למחרת בבוקר, אבל יתכן שאפשרויות הלינה וההסעדה מצדיקות זאת. לא בדקנו, אבל ראינו הרבה אנשים שזה מה שהם עשו.
יום 3 - מ- Le Chapieux ל- Cabana Du Combal
עליה רצופה: 730 מ', ירידה רצופה : 550 מ', מרחק הליכה: 12.7 ק"מ (פלוס 4.5 ק"מ בשאטל), 7 ש' הליכה ברוטו.
התחלנו את היום בהקפצה של השאטל בשעה 07:30 ל- Village des Glacier, מה שחוסך כ- 4.5 ק"מ של הליכה די מישורית בעמק. משם התחלנו לטפס במסלול עליה של כ-700 מ' עד הפאס. משם יורד השביל כל הזמן עד לעמק, שבו ההליכה היא נוחה ומישורית, על שביל עפר רחב שמשמש גם מכוניות וגם הרבה רוכבי אופניים שבאים מקורמאייר ליום רכיבה. ההליכה בעמק מאוד נינוחה, קלה ויפה, עד לביקתת קובנה קובל.
קובנה קובל זו בקתה גדולה יחסית, שיש לה גם מסעדה יחסית גדולה שמשרתת בעיקר את מטיילי היום שמגיעים לאזור. לכן, עד לסביבות ארבע אחרי הצהריים היא די עמוסה באורחים. לאחר מכן היא מתרוקנת ממטיילי היום ונותרים בה רק האורחים הלנים. גם פה ארוחת הערב היתה די דלה ומאכזבת.
בבקתה שובצנו לחדר מרווח, שכלל 4 מיטות ושירותים צמודים, לרבות מגבת למקלחת וסדינים נקיים שמספקת הביקתה. החדר והשירותים היו נעימים. הבעיה היתה שאחד משכנינו לחדר נחר בעוז (לשון המעטה) במשך חלק ניכר מהלילה, נושא שלא היה קל להתמודד איתו ופגע מאוד (לשון המעטה) באיכות השינה שלנו. עניין זה הוא אחד המרכיבים הבעייתיים בטרק, אתייחס לכך בהמשך.
יום 4 - מקובנה קובל לקורמאייר
מקובנה קובל לקורמאייר.
עליה רציפה : 470 מ', ירידה רציפה: 1,200 מ', מרחק הליכה: 8 ק"מ, 4.5 ש' הליכה.
יום קצר יחסית. מקובנה קובל עולים בשביל כ- 470 מ' עד לפאס, ומשם מתחילים לרדת באופן רציף ותלול למדי עד לקורמאייר. אנחנו החלטנו לרדת את החלק האחרון באמצעות שני רכבלים, כך שהגענו לקורמאייר בצהריים, ו"ויתרנו" על כ- 700 מ' של ירידה נוספת.
בקורמאייר פגשנו את המזוודות שלנו, עם בגדים נקיים ורעננים, ונהנינו ממלון נחמד ונעים שממוקם ממש במרכז העיירה (Hotel Croux). מלון 3 כוכבים נחמד מאוד, עם מקלחת מודרנית ומפנקת, וארוחת בוקר מצוינת, אפילו חריגה לטובה. מומלץ!
קורמאייר היא עיירה חביבה ביותר, עם מדרחוב נחמד ונעים, מלאה במטיילים מכל הסוגים ועם הרבה אפשרויות לינה, בכל הרמות.
בערב הזמנו מקום למסעדת Novecento (ההזמנה בוצעה עוד מהארץ, אבל בדיעבד לא היה בכך צורך שכן המסעדה היתה די ריקה), במרחק הליכה מהמלון, שהיתה מצוינת! ומומלצת ביותר! אני ממליץ בעיקר על סטייק בשר הצבי, שהיה מיוחד, ורך באופן יוצא דופן. אשמח לחזור לשם שוב.
תובנות כלליות ביחס לטרק מתגלגל לעומת טיולי יום
במהלך הטיול ואחריו העסיקה אותי השאלה מה עדיף? טרק מתגלגל מבקתה לבקתה או מתכונת של טיולי יום רגליים? לכל מתכונת יש כמובן יתרונות וחסרונות, וכמובן גם היבטים אישיים שמשתנים מאדם לאדם. המסקנה שלי היא שעבורי, ברוב המקרים טיולי יום עדיפים על פני טרק מתגלגל, וזאת מכמה טעמים:
1. יותר נוחות: בכל יום ישנים במלון נחמד, אוכלים ארוחת ערב טובה, מחליפים בגדים.
2. פחות תלות במזג האוויר: בטרק מתגלגל, גם כשיש יום גשום או אפילו סוער חייבים לצאת לדרך. בטיולי יום אפשר לשנות בקלות את התכניות לפי מזג האוויר.
3. איכות הלינה: בטיול מתגלגל נדרשים בדרך כלל לישון בדורמיטורי, חוויה שלעיתים עלולה להיות מאתגרת (מילה מכובסת לקשה), בעיקר כששכנכם לחדר נוחר בעוז.
4. יותר גיוון: האפשרות לגוון את אופי המסלולים ואת דרגת הקושי שלהם מיום ליום לא קיימת בטרק מתגלגל.
5. ברוב הטרקים, לרבות במון בלאן, חלק ניכר מהמסלולים אפשר לעשות גם במתכונת של טיולי יום, עם הסתייעות בתחבורה ציבורית מצוינת לתחילת המסלול או מסופו (כך, לדוגמא, לגבי היום הראשון והרביעי בתיאור לעיל.)
6. משקל התרמיל: בטיולי יום התרמיל שוקל פחות, אם כי באריזה קפדנית זה שיקול משני. התרמיל שלי שקל כ-5 ק"ג, כך שה"חסכון" במשקל אינו מהותי.
מה שלכאורה חסר בטיולי היום זה רצף השהייה בטבע. אבל במסלול כמו המון-בלאן, שממילא עובר בעיירות ומקומות יישוב לא מעטים, אני לא נותן לכך משקל רב. במסלולים אחרים זה עשוי להיות שיקול יותר דומיננטי, שאף יכול להטות את הכף לטובת טיול מתגלגל.
כך או אחרת, אין כמו לטייל בטבע!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם