(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

סובב מון בלאן מקוצר

5 ימים בין עיירות באלפים הצרפתים והאיטלקיים, בין מסלולי סקי, בין פסגות מושלגות. 5 ימים שכללו עליות, ירידות, שוב עליות ושוב ירידות, נופים מטורפים וכמובן פיצה ובירה לקינוח.

תאריך הטיולJuly 2017
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתיולי

כמה דברים כלליים לגבי הטרק:

1. מדובר באחד הטרקים המתויירים ביותר בעולם , כשיש כ-3 חודשים בשנה שאפשר ללכת בו. אנחנו הזמנו מקומות בבקתות לאמצע-סוף יולי כחודש מראש וכבר בחלקן לא היה מקום... מניחה שבתחילת יולי או סוף אוגוסט המצב טוב יותר.

2. למי שמתלבט.ת בין אוהל לבקתות - אנחנו ממש חששנו מהסיפור של חוסר הגמישות והעובדה שסגרנו את הכל מראש... ואכן, אם היתה לנו יותר גמישות זה ללא ספק היה נחמד ביותר. אבל נוכח מזג האוויר ההפכפך והנוחות שבבקתה- לדעתי אין פה התלבטות בכלל (מקווה שאפרת תסכים איתי, אם זה היה תלוי בה היינו מוצאות את עצמנו באוהל בגשם בחוץ כנראה יותר מפעם אחת...).

3. איך להזמין את הבקתות? אנחנו נעזרנו באתר הרשמי של הTMB שהוא נהדר ומאפשר עזרה בתכנון הימים. הבעייה היחידה איתו היא שהוא משום מה מציע אפשרויות לינה ממש מוגבלות. יש הרבה עיירות בדרך ובכולן יש יותר ממקום לינה אחד או שניים. ממליצה להבין לאיזו עיירה רוצים להגיע, ואז לחפש בנפרד את אפשרויות הלינה שם.

4. לפי שמחפש.ת ניתוק מציוויליזציה - זה לא בדיוק המקום. הטרק עובר בין עיירות וכל יום-יומיים מגיעים למקום שאפשר להצטייד בסופר, יש גישה לאינטרנט וכו'. אין ככ את הניתוק כמו שיש בטרקים אחרים בעולם. מצד שני, אם שואלים אותי, הטבע והמאמץ הפיזי עושים את העבודה.

5. אוכל - אנחנו הצטדיינו בכל עיירה שהיינו בה ליום-יומיים שאחרי. הלכנו לסופר, קנינו בגט, נקניק, גבינות, עגבניות וכמובן אבוקדו. הבאנו איתנו קצת תבלינים, סכינים וצלחות. בסוף היום קנינו יין בסופר שיהיה לנו לערב :)

6. ציוד - שאלה השאלות. שלושתנו הלכנו עם תיקים קטנים של 30-35 ליטר בלבד וזה הספיק בלי בעייה. משקל כל תיק כולל אוכל ומים היה 6-7 קילו גג. מה לקחנו בתיק? זוג גרביים, שני זוגות תחתונים, מעיל גשם , מכנס גשם, פליז, חולצה ארוכה וחולצה ומכנסיים לערב לרפוחיו, כפכפים/סנדלים, כלי רחצה בסיסיים, ליינר, אטמי אוזניים (חשוב!), קרם הגנה, שפתון , כלי אוכל (כמפורט לעיל), כמה שקיות ניילון, ומלא פירות יבשים מפנקים שהבאנו מהארץ. הלכנו כל יום עם ליטר וחצי - שניים לכל אחת, מילאנו פעם אחת בדר"כ לאורך הדרך וזה הספיק כמעט בלי בעייה.

7. ניווט - לא היתה לנו מפה, תכלס טעות, לא כי אין סימון אלא כי זה יותר נחמד עם... ניווטנו עם כמה אפליקציות שונות, שכל אחת סימנה נקודות ציון אחרות במסלול.

8. שפה - לא יודעת מה יש יותר בטרק הזה, עליות, או מספר הפעמים שאמרנו בונז'ור למטיילים שמולנו, שזה גם שלום וגם בוקר טוב וגם אנחנו צרפתים ואנחנו עפים על השפה שלנו אז אל תגידו לנו איזה hello בטעות.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום אפס - טיסה מישראל והגעה לשאמוני

יצאנו ביולי 2017 לעשות את הסובב מון בלאן הדס, אפרת ואני. תכלס אפרת החליטה שהיא נוסעת ואנחנו פשוט הצטרפנו. בשל מחסור בימי חופש אני עשיתי רק חלק מהמסלול, משאמוני לקורמייר, בעוד הן המשיכו אח"כ וסיימו את הטרק בחזרה לשאמוני. טסנו עם סוויס לציריך ומשם לז'נבה והגענו לז'נבה ב22 בלילה. הזמנו הסעה דרך alphybus שהתעכבה בשעה בערך. הגענו למלון בשאמוני בסביבות חצות. ישנו במלון שנקרא eden שנמצא שתי דקות הליכה מהרכבל של la flegere בשביל לקצר דרכים למחרת בבוקר. מלון נחמד, חדר ל-4 עלה 120 יורו, לא כולל א.בוקר אבל כולל אחלה מקלחת!

יום ראשון - שאמוני -לה זוש Chamonix-Les houches

יצאנו מהמלון והלכנו למכולת קרובה להצטייד ליומיים הקרובים. משם המשכנו לרכבל - la flegere. לקחנו את הרכבל למעלה לגובה 1894 מ' ומשם התחלנו ללכת בשביל מרפסתי שצופה אל כל העמק. השביל עובר דרך מסלולי סקי שנראים כייפים במיוחד, עוברים לא מעט רכבלים וממשיכים במעלה הרכס. השביל מטפס ועולה עד לפסגה של la brevent בגובה 2525 מ'. משכנו את א.הצהריים עד לפסגה, ואז בפסגה בסביבות 13:30 פתחנו שולחן מפנק, כולל בקבוק יין שסחבנו איתנו מלמטה :) אכלנו בכיף שלנו (איזה בחור גרמני פתח עלינו עיניים ונהם כל מיני הברות לא ברורות, בטח קינא) ובסביבות 15:00 התחלנו את הירידה למטה. חשבנו שמדובר בשעתיים- שלוש של ירידה עד לה-זוש. מדובר היה בירידה רצופה, תלולה בחלקים גדולים שלה, של 1500 מ'! בהתחלה ברכס הפתוח ובהמשך ככל שיורדים נהיה מיוער יותר... במהלך הירידה גם החל לרדת עלינו גשם, לא רציני אבל שהאט את הקצב. בסופו של דבר הגענו למטה ב19:00 בערב, אחרי 4 שעות של סבל צרוף לברכיים. כשירדנו למטה הסתבר שהבקתה שהזמנו לאותו ערב נמצאת בלוקיישן מעולה - בדיוק איפה שמתחילים לטפס למחרת. הבעייה שזה היה ככ רחוק מאיפה שאנחנו היינו! למזלנו היה לנו טרמפ מפנק עד לבקתה, אחרת לטפס לשם היה לוקח לנו עוד כשעה... בדרך עצרנו במאפייה לקנות בגט ונקניק ללמחרת. לבקתה עצמה קוראים Auberge le Crêt היתה חביבה, חדרים של 10 אנשים, מקלחת חמה וארוחת בוקר עם קרואסון טרי :)

סה"כ: 17 ק"מ הליכה, 600 מ' עלייה, 1500 מ' ירידה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני - לה זוש - לס קונטמינס Les Houches - Les Contamines

אחרי א.בוקר לא רעה, יצאנו לדרך בסביבות 8 וחצי. היום הזה מתחיל בטיפוס די רציני של שעתיים - שלוש בשביל 4 על 4. זה פשוט שביל שמתפתל למעלה ההר, ומי שרוצה יכול לקחת מונית עד למלון שנמצא בפסגה col de voza. בפסגה גם יש תחנת רכבת ומוזיאון מוזר. עצרנו על הדשא שם, מילאנו מים והמשכנו למעלה עם הוריאנט לכיוון Col de Tricot. הטיפוס מתחיל ליד מסילת הרכבת שזה קצת מבאס, אבל בהמשך כבר מגיעים לדרכים יותר נחמדות :) הטיפוס מסתיים עם נוף מרהיב מהפסגה, אפילו קריר ביותר בגובה 2100. משם מתחילה הירידה ל-les contamines . הגענו לעיירה בסביבות 18 בערב ועוד רצינו להספיק לעשות קניות כדי לחסוך זמן למחרת בבוקר. הלכנו כמובן לסופר המקומי, בגט, גבינות, נקניק , עגבניות ובקבוק יין :) בדרך מהסופר לבקתה, פתאום ניגש אלינו בחור ואומר לי את יעלי? ואני כזה.. כן? אז בעלת הבקתה אמרה לו שיחפש אותנו כי אם לא נגיע עד 19 היא לא תשמור לנו מקום. נחמדים הצרפתים האלה. בקיצור, הגענו לבקתה ב1830.וחלקנו אפילו הספיק להתקלח לפני ארוחת הערב שהוגשה ב19:00.מבחינת תנאים היו מספר חדרים של 4,6. אנחנו ישנו בחדר של 6 שהיה ממש סבבה. לארוחת ערב היה עוף בקארי שהיה נהדר ממש!! אגב, בדיעבד, יש בעיירה מקומות לינה יותר מוצלחים, אם בא לכם יותר להתפנק. משום מה באתר של הTMB מציינים רק את המקום - Chalet CAF des Contamines בעוד העיירה מפוצצת במקומות, אז לשיקולכם. בכל אופן, האוכל בערב היה נהדר, המקלחת בסדר. אגב, ממש כמה דקות אחרי שהגענו התחיל לרדת מבול שהמשיך במהלך הלילה. אנחנו שתינו יין אחרי הארוחה, שיחקנו קלפים ופרשנו לישון בשעת הכיבוי אורות 21:30.

סה"כ: 19 ק"מ הליכה, 1500 מ' עלייה, 1300 מ' ירידה.

יום שלישי - Les contamines - Bonhomme

הרגליים שלי היו גמורות מהירידות של היומיים האחרונים ולכן הידיעה שהיום יש רק עליות, או ליתר דיוק - עלייה ארוכה אחת של 5 שעות - היתה משמחת מאד. הבוקר אמרנו לעצמנו שנצא מוקדם סוף סוף בשביל לא להגיע שוב 5 דקות לפני ארוחת הערב. יצאנו מהבקתה לכיוון ביציאה מהעיירה, הליכה של כשעה על כביש ואז דרך עפר עד שמגיעים לתחילת העלייה. כמה דקות לפני תחילת העלייה פגשנו זוג שטייל בכיוון ההפוך כי הוא חשב שהתבלבל בדרך וכשראיתי את הזוג פתאום נזכרתי ששכחתי את המקלות בבקתה! אומנם אנחנו עוד בבוקר, אבל הלכנו כמעט שעה - לחזור לבקתה ולחזור אלינו .. סיפור של שעתיים. בעידודן של הדס ואפרת אמרתי, יאללה נלך על זה. היה כיף לגלות כמה הייתי הרבה יותר קלילה ללא תיק, רצתי חצי דרך והגעתי לבקתה תוך 45 דקות בערך, אספתי את המקלות ויצאתי בחזרה. תוך שניות תפסתי טרמפ עם רכב שנסע לכיוון, אמרתי לעצמי שלפחות יקדם אותי חלק מהדרך.. אבל הבחור שהקפיץ אותי היה ממש חמוד והוא לא רצה להוריד אותי עד שאפגוש את חברותיי בחזרה וכך היה. כך שההלוך חזור לקחו פחות משעה :) התנצלתי עמוקות (לא נראה שהן סבלו יותר מידי, הורידו נעליים, שיחקו קלפים) ואז התחלנו בטיפוס. זה מה שזה - פשוט טיפוס ארוך ארוך עד לגובה של 2443 מ' שם נמצאת הבקתה עם נוף מדהים לעמק שמתחת. הגענו בסביבות 14:30 ותכלס - היה תענוג לסיים את היום סוף סוף לא לפנות ערב... תפסנו מיטות טובות, הורדנו נעליים והחלפנו לקרוקס ססגוניות וכמובן הזמנו את הבירה שלנו שהרווחנו ביושר רב. המקלחות נפתחו רק ב17, אבל מ1630 כבר ישבנו בכניסה אליהן בשביל לוודא שלא יהיה מצב שלא יהיו לנו מים חמים.. אמרו לנו שהחימום הוא על לוחות סלואריים ולא היתה מלא שמש באותו היום... בקיצור, שתי מקלחות, היינו הראשונות להתקלח והיה נהדר! מים חמים ונעימים- לא היה לנו נעים אז התקלחנו בזריזות אבל היה מושלם להיות נקיים עם בגדים נעימים ונקיים. חזרנו ללובי, קצת קלפים, קצת תכנונים ליום למחרת. תכנונים שברגע האמת לא היו רלוונטים ככ, אבל על כך בהמשך.... את א.הערב אכלנו עם שתי שוייצריות שנמצאות בפנסיה שלהן וכל מה שהן עושות בערך זה לטייל בעולם... מסתבר שאחת מהן לומדת עברית ושלפה פתאום גיליון של ג'רוזלם פוסט שאשכרה סחבה איתה כל הדרך - היה מרשים! האוכל עצמו היה בינוני מינוס, בשר די יבש ופולנטה. המנה הצמחונית היתה מין פשטידה לא ברורה כזו. מזל שאכלנו במבה קודם :) וכרגיל , כמו בערב הקודם, שיחקנו קלפים - הפעם באווירה רומנטית לאור נרות אחרי הכיבוי אורות (למרות שתכלס יש עוד קצת אור בחוץ). שמענו שמועות שהתחזית למחר לא מזהירה - אבל שמרנו על אופטימיות....

סה"כ: 13 ק"מ (או 16 אם סופרים את הסיבוב שלי..), 1400 מ' עלייה.

יום רביעי - Bonhomme - Cabane de Combal

קמנו מוקדם בבוקר לצאת וקיבלו את פנינו שמיים אפורים וגשם. ניתן להתווכח אם היה מדובר בגשם קל, "גשם גשם" או מבול - מה שכן, הגשם לא הפסיק לרדת, מ8 בבוקר עד 16 אחרי הצהריים שהגענו לבקתה. 8 שעות רצופות (!!!) של גשם ללא הפסקה וללא רחמים. מהדברים האלה שקורים בטרק וברגע נתון הם די סיוט ובדיעבד ניתן לקרוא להם חוויה :) אז ממה שקראנו זה אמור להיות יום ממש יפה, מבחינת נוף, עוברים את הגבול בין צרפת לאיטליה... טיפוס שיש מצב שהוא קשה, אבל באותם רגעים העלייה היתה הדאגה האחרונה שלנו. בכל אופן, היום מתחיל בירידה לעיירה שמתחת לbonhomme - שנקראת les chapieux. מהעיירה עד לבקתת mottes יש כביש, ותכלס אפשר לקצר את הדרך עם אוטובוס שעושה את הדרך הזו הלוך וחזור - לא עשינו את זה . המשכנו ללכת בכביש עד שהגענו לחוות גבינות כזו והסתתרנו שם למשך כ15 דקות רק בשביל לנסות להתייבש קצת (לא התייבשנו), הצרפתים הנחמדים האלה, נשאלנו: you buy cheese? ענינו שלא, אז אמרו לנו שאנחנו לא יכולות להשאר שם. זה היה מין מחסן מעופש כזה... לא בדיוק אירוח 5 כוכבים. בכל אופן, עזבנו ומשם התחלנו את הטיפוס לעבר הפס, שמסמל את מעבר הגבול. היתה רוח בפנים וגשם ובגדול פשוט הבנו שאין ברירה אלא להמשיך ללכת :(. בשלב מסוייים, אחרי שכל הגוף כבר ספוג במים מכף רגל ועד ראש, אז היתרון הוא שלא מרגישים כלום ברגליים. אני התחלתי את היום עם כאבי ברכיים נוראיים, אבל תכלס, הכל בראש. בכל אופן, אחרי הפס Col de la Seigne יש מן בקתה כזו שאפשר לתפוס בה גם מחסה מפני הגשם שאפילו היה בפנים אח! נכנסנו פנימה, היינו בחום הנעים למשך כ-20 דקות, ואז חזרנו לסערה שבחוץ. המשכנו לרדת והגענו לבקתה שרוב המטיילים ישנים בה ביום הזה - elisabetta. אנחנו הזמנו מקומות בבקתה שנמצאת שעה משם, שהיא הרבה הרבה יותר מפנקת - וללא ספק זו היתה בחירה טובה ביום שכזה :). התלבטנו אם לעצור באליזבטה אבל בעיקר הרגשנו שבא לנו כבר להגיע ... ואז הפלא ופלא - כמה דק אחרי אליזבטה, פסק הגשם, ואת שעת ההליכה האחרונה שלנו ביום ליוותה אפילו שמש קלה לעיתים. זה היה קטע ממש יפה של הליכה ליד אגמים עד לבקתה שנמצאה פתאום באמצע שום מקום. נכנסו לבקתה, קיבלנו את החדר (חדרים של 4! עם הרבה מקום! והרבה קולבים ו- מקלחת נהדרות בחדר! בלי הגבלת זמן ובלי תור!) ושמנו לייבוש את כללללל חפצנו שהיה ספוגים במים. התקלחנו, נחנו, אכלנו (לא אכלנו כלום כל היום!) קצת במבה וחיכינו לא.ערב שהיתה מרק ופסטה נחמדים ביותר. כמובן שאחרי יום כזה לא היה אפשר לוותר גם על בקבוק יין. אגב, גם פה וגם בבקתה בbonhomme לא היתה קליטה ולא וויפיי. קחו זאת בחשבון. במקרה שלנו ההורים דאגו ממש... זה היה הלילה הראשון בטרק ללא נחירות מסביב וזה היה כיף. ב21:30, כרגיל, גירשו אותנו מהלובי לכיבוי ערות...

סה"כ: 21 ק"מ, 1000 מ' עלייה, 1200 מ' ירידה.

יום חמישי Cabane de Combal - Courmayeur

בשבילי זה היה היום האחרון של הטרק והייתי צריכה לתפוס בערב טיסה חזרה לז'נבה לכן רצינו לעשות יום קצר. כרגיל, התחלנו בטיפוס ואז הליכה על הרכס כשמתחתינו ניתן כבר לראות את קורמאייר. היינו בכיף שלנו - מה כבר יכול להיות יותר גרוע מאתמול? אפילו נתקלנו בכמה קטעי שלג על הרכס... עוברים שוב בין רכבלים ומסלולי סקי. בגלל הברכיים הגמורות שלי החלטנו בסוף המסלול אפרת ואני לקחת את הרכבל של Dolonne , מה שחסך לנו עוד ירידה די תלולה של כשעה שהדס עשתה אותה בריצה קלה. הגענו למטה בסביבות 14, וב14:30 כבר ישבנו בpizza du tunnel והזמנו פיצה. מזל שהגענו בשתיים וחצי כי הם סוגרים ב15 :) אכלנו אחלה פיצה, שתינו peroni והזמנו טירמיסו לקינוח. כאן נטשתי אותן לטובת הסעה לז'נבה דרך שאמוני והן המשיכו למלון מפנק לעשות כביסה ולנוח.

סה"כ: 15 ק"מ, 400 מ' עלייה, 1400 מ' ירידה (שאנחנו עשינו 500 מהם ברכבל תכלס :)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )