טורס דל פיינה - טרק ה-W "המשודרג"

על המקום

הרבה נאמר, נכתב וסופר על הטורס דל פיינה. לא סתם מדובר באחד הפארקים הלאומיים המפורסמים ביותר בדרום אמריקה. מקום שעל אף ריחוקו, על אף מזג האוויר הבעייתי ועל אף המחיר המופקע, מושך אליו כמויות אדירות של מבקרים מדי שנה.
הפארק מספק מגוון עצום של מסלולי טיול, והמעוניינים והמצוידים בהתאם יכולים לבלות שם שבועות. אולם רוב המטיילים מעדיפים שני מסלולים מרכזיים: המסלול ההיקפי שאורכו כ-8 ימים, ואת מסלול ה-W, שאורכו כ-4 ימים. המסלול שיוצג כאן הוא גרסה משודרגת של מסלול ה-W, אשר בזכות הוספת יום נוסף לטרק מאפשר גישה לאתרים המעניינים של הפארק.
המסלול, כשמו כן הוא, בנוי בצורת W, כאשר כל אחד מהשפיצים העליונים מכיל נקודת עניין מרכזית. את הטרק ניתן להתחיל מכל אחד משני הקודקודים התחתונים, בסיפור זה נתקדם ממערב למזרח, משמאל לימין.

הגעה

לטורס דל פיינה יוצאים מהעיירה פורטו נטאלס הנמצאת כשעתיים וחצי דרומית לפארק. ניתן להגיע לעיירה מפונטה ארנס (שלוש שעות נסיעה), מאל קלפטה (5 שעות נסיעה + מעבר גבול מארגנטינה), מאוסוואיה (כ-11 שעות נסיעת יום + מעבר גבול), או בשיט יוצא דופן של 4 ימים מפורטו מונט המספק היכרות נפלאה עם קו החוף של דרום צ'ילה, ועובר בשיאו בלגונה סן רפאל המקסימה.
פורטו נטאלס היא המקום להתארגן בו ולקנות את כל הדרוש לטרק. יש מספיק חנויות והוסטלים שמשכירים את כל הציוד הדרוש, וכמעט בכל הוסטל ניתן להתארגן על הסעה לפארק.
למעוניינים - כדאי לעבור בהוסטל erratic rock, שם מתקיימת מדי יום הרצאה מפורטת ומעניינת על אודות הפארק ומספקת טיפים, לארגון יש אג'נדה ירוקה, וניתן להשיג ולהשאיר אצלו פרטים משומשים, החל מבלוני גז ועד לנעליים, ללא תמורה בד"כ.

עוד שתי נקודות שחשוב להתעכב עליהם
מזג האוויר - האקלים בדרום פטגוניה מאוד הפכפך. גם אם הגעתם בשיא העונה, לא מובטח לכם טרק במזג אוויר מושלם, וכנ"ל אם הגעתם בסוף העונה. בגלל הפכפכות מזג האוויר לא הייתי ממליץ לסמוך על התחזיות שניתנות לכם. גם אם רשום שהיום גשום, לעיתים מדובר על גשם של מספר שעות בלבד. כך או כך, זה הזמן לשנס מותניים ולהחליט שגשם לא הורג אף אחד כל עוד אתם לבושים היטב ומצוידים היטב. הצטיידו בביגוד דוחה גשם, ובכיסוי טוב נגד גשם בשביל התיק (הכניסו גם את כל הדברים שבפנים לשקיות ניילון), וצאו לדרך.

לגבי המחיר - הטרק יקר. הסכום הנקוב למעלה כולל רק דברים מינימליים הדרושים לשהות בפארק - דמי כניסה והסעות. מותר לישון רק במקומות מוגדרים, ישנם הרבה בתי מלון, בקתות וחניונים פרטיים בהם ניתן ללון תמורת תשלום, אולם הטרק המפורסם כאן עובר אך ורק בחניונים פתוחים ללא תשלום.
רבים מתלוננים על המחיר המופקע, אולם בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר בשטח לא גדול אליו נוהרים המוני בני אדם. הסכנה לפגיעה בטבע היא גדולה מאוד, ולכן אם מחיר גבוה מסוגל להרתיע את אלה ש"באים רק לסמן וי", כדאי לתמוך בכך. בכל מקרה, התמורה עבור המחיר היא מלאה, השבילים מסומנים ואף משולטים כהלכה, והפארק מתוחזק ונקי, והכי חשוב: זה אחד המקומות היפים בעולם, והגעה אליו בהחלט שווה את המחיר הזה.

יוצאים לדרך - היום הראשון

מתחילים את היום בפורטו נטאלס ועולים משם בהסעה לכניסה לפארק. משם ממשיכים עם האוטובוס עד לקטמראן - זוהי הסירה שתיקח אתכם לנקודת ההתחלה. הסירה יוצאת בדרך כלל בסביבות 12 בצהרים. לפעמים האוטובוס מגיע מוקדם יותר, לכן אמליץ על טיול צד קצרצר של כחצי שעה למפל קרוב שיעביר את הזמן, יחלץ את השרירים וישטוף את העיניים.
מנקודת ההתחלה של הטרק הולכים לכיוון אגם גרי, זוהי הליכה לא קלה עם הציוד על הגב, בעיקר משום שמדובר באזור שחשוף לחלוטין לרוחות. אולם ברגע שמגיעים אל האגם הרוחות נרגעות ואפשר ללכת בכיף. מימין - רצועת ההרים המרכזית של הפארק, משמאל, האגם הכחלחל והיפה. בשלב מסוים תתחילו להבחין בקרחון גריי, שיושב בקצה האגם ונשפך למספר כיוונים שונים.
היום מסתיים בCampiamento Los Guardas , משם יש תצפית נחמדה על הקרחון. לכו לישון מוקדם, מחר יש יום ארוך.

נ.ב. למי שרוצה לוותר על הנסיעה הלא זולה בקטמרן גם במחיר של עוד יום הליכה, שימשיך עם האוטובוס עד לadministartion center, משם ניתן להגיע לאחר מספר שעות הליכה, בסוף היום, אל נקודת ההתחלה. מדובר במסלול לא מעניין לפי העדויות, מה גם שבנקודת ההתחלה יש מחנה שהחנייה בו היא בתשלום. לשיקולכם.

היום השני

זהו יום התוספת של הW שמביא אתכם לאחד המקומות היפים בטיול. מומלץ להתחיל את היום הזה מוקדם, זה יום קצת ארוך אבל הוא שווה כל רגע. בבוקר משאירים את הציוד במחנה משום שעוד נחזור אליו היום. מהמחנה ממשיכים צפונה לאורך הקרחון ולאט לאט מתחילים לטפס עם השביל לpass המפורסם של הטורס דל פיינה. לאחר טיפוס מפרך זה הזמן להסתובב אחורה. הקרחון הענק נפרס מתחתינו ויוצר מראה מאיים ועוצר נשימה, ברוכים הבאים לנקודת השיא הראשונה של הטיול!

מכאן חוזרים את הדרך אחורה על המחנה, לוקחים את הציוד וחוזרים לנקודת ההתחלה. בשלב הזה פונים מזרחה לכיוון Campiamento Italliano, אליו נגיע לאחר כשעתיים של הליכה.

היום השלישי

את היום הזה עושים כלל ללא ציוד על הגב, משום שגם היום ישנים במחנה בו בילינו את הלילה הקודם. זה יום טיול בו מטפסים במעלה העמק הצרפתי, אחת מנקודות החמדה המדהימות של הפארק ולדעת רבים היפה שבו. הטבע בולט פה בכל פינה, הכל ירוק, המים זורמים וניתן לראות בעלי חיים שונים ומשונים, החל מחלזונות ועד לקונדורים. משמאלנו רצועת הרים מושלגים (לי יצא לתפוס מפולת שלגים באחת מהם - מראה מדהים), ומימינינו "קרני פיינה", רצועת אצבעות גרניט שסוגרת בצורה מאיימת. בשיא היום נגיע לתצפית של 360 מעלות ממנה ניתן לראות בצורה יפיפיה את כל הסביבה. לצערי אני נפלתי על יום מעונן, כך ששדה הראייה שלי היה מוגבל באותה תצפית, אולם עצם זה שיום קודם מטיילים ירדו המומים מהתצפית, מעיד על הכל.
לאחר שעליתם לתצפית, חזרו באותה דרך בה הגעתם למחנה

היום הרביעי

היום הזה נפתח בהליכה יפיפיה על גדות אגם ולרגלי הרים ומפלים. בשלב מסוים בדרך תראו שלט המכריז על קיצור דרך לrefugio chileno. קחו אותו. הרפוחיו נמצא בתוך עמק ממועק לרגלי נהר שוצף, ובמרחק עוד שעת הליכה ממנו, נקודת הלינה שלנו - Campiamento de las torres. אם הכל יילך כמו שצריך, אתם צפויים להגיע למחנה בין שעות הצהרים לאחר הצהרים. כעת זה הזמן לשקול. ממש מעליכם נמצאים הטורס דל פיינה, האטרקציה מספר אחת של הפארק. העיפו מבט בשעון ובשמיים. אם השמיים בהירים והראות לא נראית רעה, כדאי מאוד לעלות כבר היום לטורס (גם אם אתם רוצים לראות אותם בזריחה, אל תוותרו על עליה היום, לכו תדעו מה יהיה מזג האוויר מחר), אחרת, חכו למחר. זה מקום יוצא דופן ביופיו, אולם כאשר יש ראות רעה אנשים יוצאים מאוכזבים מאוד.
בכל מקרה, במרחק של חמש דקות הליכה (בקשו עזרה משומר המחנה), יש נקודת תצפית "סודית" על המגדלים מלמטה, כך תוכלו לדעת האם ניתן לראות אותם או שהם אפופים.

היום החמישי

הטורס דל פיינה, שעל שמם קרוי הפארק, הם האטרקציה המפורסמת והמרכזית בו. מדובר בתצפית יוצאת דופן ביופיה, אולם הטורס של אמצע היום הם לא הטורס של הבוקר, ולכן רבים מחליטים לקום מוקדם כדי לצפות בהם בזריחה.
הצטיידו בפנסים והתחילו לטפס את העלייה התלולה שאורכה כחצי שעה אל נקודת התצפית. הגעתם? זה הזמן להחסיר פעימה. ברוכים הבאים למקום שיגרום לכם להרגיש שוב כמה האדם הוא יצור קטן אל מול איתני הטבע העצומים. התחושה היא כאילו אנחנו נמצאים בתוך מקדש. מולנו לגונה יפיפיה מוקפת בהרים ממועקים עליהם נשפכים מפלים קטנים המגיעים מהקרחונים היושבים עליהם. ומעל הכל - הטורס. שלושה מגדלי גרניט ענקיים ומרשימים. בשעת הזריחה השמש עולה וצובעת אותם באדום בוהק שמשאיר את הפה פעור...
מכאן עשו את הדרך חזרה לכיוון hotel de las torres. שם הטרק מסתיים באופן רשמי. על פי הזמן והכוחות שעוד ברשותכם החליטו עם ברצונכם להמתין להסעה שמגיעה משם (בתשלום נוסף) אל הכניסה לפארק, או ללכת עוד שעה ברגל על דרך ג'יפים אל הנקודה בה אוספים אתכם האוטובוסים. שימו לב לא לאחר לאוטובוס, בסוף העונה הוא יוצא רק פעם ביום, בשעה שתיים, חבל לפספס אותו.

לסיכום - אחרי שחציתי את היבשת לאורכה ולרוחבה, לטעמי מדובר בטרק היפה ביותר שהלכתי בו, ואני ממליץ עליו בחום רב

טיפים

• באזורים מסוימים בפארק יש רוחות חזקות מאוד, בואו מוכנים גם לזה. ודאו בעיקר כי כל הציוד קשור היטב וכי כיסוי הגשם שלכם לא יעוף מהתיק ברוחות חזקות. עצתי היא פשוט להשתמש בהרבה שקיות נילון
• עכברים - לא חסרים כאלה באזורי הלינה. אם הם מריחים אוכל הם יכרסמו גם תיקים ואוהלים. בכל מחנה ישנה סוכה בה ניתן לתלות את הדברים שלכם גבוה, נצלו זאת.
• מפות הפארק מחולקות בכניסה אליו עם תשלום דמי הכניסה. השבילים מסומנים בצורה טובה וברורה על ידי עיגולים בצבע כתום ושלטים לאורך הדרך
• מלבד מזון שנמכר במחיר מופקע בבקתות, לא ניתן להשיג אוכל בפארק, הצטיידו מראש בפורטו נטאלס. מים זורמים יש בכל מקום, והם נקיים כמו מים שהרגע הפשירו מקרחונים (בעיקר משום שהם באמת כאלה)
• בדצמבר 2011 ישראלי שרף עשרות אלפי דונמים בפארק כתוצאה מרשלנות שהייתה יכולה להמנע. אל תהיו כמוהו, תתיחסו לטבע שאתם מטיילים בו בכבוד!