פרו - 33 ימים בלימה, הווארז, איקיטוס וקוסקו
מצאתי את עצמי עושה את אותה שיחת טלפון ארוכה פעם אחר פעם מאז שחזרתי לארץ, בעודי מנסה לתאר את מסעי בפרו לפרטים. אז התיישבתי לכתוב את סיפור הדרך שלי, ומעט טיפים. זה אמנם לא קצר, אבל יש כאן הכל.
| תאריך הטיול | February 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 33 ימים |
רקע
מצאתי את עצמי עושה את אותה שיחת טלפון ארוכה פעם אחר פעם מאז שחזרתי לארץ, בעודי מנסה לתאר את מסעי בפרו לפרטים. אז התיישבתי לכתוב את סיפור הדרך שלי, ומעט טיפים. זה אמנם לא קצר, אבל יש כאן הכל. אם חלמתן.ם לטוס לשם, מקווה שיסייע. אם לא, עזבו, באמת ארוך 🐾
המסלול הכללי: ✨
נחיתה בלימה (מהונדורס, הפנייה לסיפור הדרך על הדייבמאסטר שעשיתי שם בתגובות) ובילוי בה יום אחד > אוטובוס להווארז ויום מנוחה להסתגלות לגובה, ארבעה טיולי יום באזור הווארז, טרק הוואי וואש חמישה ימים וסיום בנסיעה ללימה > יומיים בילוי בלימה > טיסה לאיקיטוס וארבעה ימים בג'ונגל האמזונס > טיסה לקוסקו ובילוי בה שבועיים מלאים באטרקציות, טיולי יום וטרק הסלקנאי של ארבעה ימים > מקוסקו טיסה ללימה וישר חזרה לישראל.
סה"כ 33 ימים בפרו.
טופ 3 של הטיול שלי (בסדר כרונולוגי): טיפוס על גליישר מתאו בהווארז, האמזונס באיקיטוס, וסנפלינג המפלים בקוסקו. פירוט על הכל בהמשך.
טיפים כלליים לפרו גם כן בהמשך. תחילה פירוט על כל חלק של הטיול.
לימה
- 3 ימים סה"כ, היום שלאחר הנחיתה, ויומיים נוספים בין הווארז לאיקיטוס. לעיר יש מוניטין של מקום שצריך לברוח ממנו, שלא בצדק. היא מתקדמת ומעניינת, ומספקת חוויה שונה אמנם מאזורים אחרים בפרו, אך מהווה מקום נפלא לתיירות עירונית כיפית.
- הוסטל פאריוואנה Pariwana: רוב הישראלים ישנים בו. אופציות לדורמס בגדלים משתנים וחדרים פרטיים. אני ישנתי בדורמס של 4 עם ארוחת בוקר שעלה 14$ ללילה. הלינה בלימה יחסית יקרה, אך התמורה בהוסטל מצוינת, הוא נמצא במיקום הכי מרכזי במירפלורס (השכונה התיירותית, ושעדיף לישון בה בלימה) ועל פארק קנדי. אווירה נהדרת עם כל השירותים הנלווים. אפשר להשאיר שם תיקים ומזוודות בחינם עד חודש בחדר ייעודי נעול. בהחלט ממליצה. אין הנחת מוציקארד. ווצאפ: +51981320425
- מונית משדה התעופה למירפלורס: הנהג אדוארדו המומלץ של מוצילר, ממש מקסים. יש הנחת מוציקארד. ווצאפ: +51987274212
אם אתן.ם לא מגיעים באמצע לילה כמוני, קחו שאטלים זולים הרבה יותר של Quick Llama. ווצאפ: +51960165148
- סיור הליכה Lima By Walking Free Tour: ביום הנחיתה יצאתי לסיור במרכז העיר של לימה, שהיה פשוט מצוין! מסביר היטב על העיר, נותן אוריינטציה טובה לפרו ככלל, ופשוט כיף באווירה טובה. המדריך חוזה היה מעולה, עזר לנו גם בהחלפת כספים וקניית סים מקומי, וזרם עם הקבוצה אחר כך גם להמשיך קצת להסתובב לאכול ולשתות יחד. ווצאפ: +51940397914
- צפייה בשקיעה: תצפית נהדרת מעל קניון Larcomar שעל הצוק. אפשר לשכור אופניים מפארק קנדי ולהגיע לשם ברכיבה, או ללכת קצת ברגל על הרחוב הראשי של מירפלורס.
- שכונת ברנקה ושוק האמנים לה פיירה: שכונה יפייפיה, אינסוף ציורי קיר ואמני רחוב, בתי קפה, ותצפיות על הים. שוק האמנים La Feria Unión de Barranco טומן בחובו אוצרות, עם תכשיטים, בגדים, בשמים ואוכל נהדר.
- פארק המזרקות Circuito Mágico del Agua: כיף להגיע אליו בערב, עם מופע אורקולי מטורף (מזרקה 2, השעות מפורסמות באתר שלהם), ועוד המון מזרקות מדהימות (אל תוותרו על 8 ). אם אתם קונים שם משהו מהמוכרים שמסתובבים (כמו צ'ורוס), אל תתנו להם לכייס אתכם או לעבוד עליכם עם המחיר. הכניסה לפארק עולה 4 סול.
- השוק הכחול Polvos Azules: מקום מעולה לקנות בו בגדים, תיקים, או מוצרי טכנולוגיה. אני קניתי בו מזוודה מעולה ב- 180 סול. להיזהר מכיוסים.
- סושי אכול כפי יכולתך Koi Sushi Bar: מסעדה מצויינת, 40 סול בעד מנת פתיחה, שתייה, וכמה רולים של סושי שתרצו. החוק הוא שאם לא מסיימים את הרול שהזמנתם, צריכים לשלם מעט על כל חתיכה שנשארה. ממש טעים.
- מתחם Mercado 28 Miraflores: שרונה של לימה. מתחם מסעדות סגור עם אוכל מקומי ומערבי ברמה גבוהה, עם מתחם ישיבה מרוכז ביניהן. ממליצה לקנות כמה מנות קטנות מכמה מקומות כדי לטעום ולחלוק. יקר יחסית לאוכל בפרו.
הווארז
- 10 ימים באזור הווארז סה"כ (כולל הוואי וואש). עיר שהיא בירת הטרקים האזורית, שאסור לפספס בעיני בזכות הטיולים המרהיבים שיוצאים ממנה. בעיר עצמה אין הרבה מה לעשות, אבל למעט לוודא שמסתגלים היטב לגובה (ראו בהמשך), גם אין באמת סיבה לשהות בה ואפשר לטייל כל הזמן, אז זה לא מאוד משנה.
- אוטובוס לילה Cruz Del Sur: 8.5 שעות נסיעה מלימה (אין דרך להגיע בטיסה) שעוברות בכיף עם שינה באוטובוס עם כיסאות מרווחים, 160 מעלות, מסכים, שירותים וכ'ו. ממש כמו במטוס. התחנה שקרובה למירפלרוס בלימה היא ב- Av Javier Prado. שימו לב לא לשלם בהווארז במונית להוסטל יותר מ- 5 סול, הנהגים ביציאה מהתחנה יציעו מחירים מופקעים. להזמין מראש כרטיס לאוטובוס באתר שלהם עם אשראי בקלות, לשים לב שהמחירים משתנים בהתאם לימים ולשעות. שירות לקוחות שלהם בווצאפ: +51993555276
- הוסטל אלדוס Aldos: הוסטל משפחתי חמוד, נקי ומרווח, שמציע גם שירותי כביסה, ולחמים ואבוקדו לארוחת בוקר. יש בו פילטר מים לשימוש חופשי, מה שמאפשר למלא בקבוקים וחוסך הרבה. ישנתי בדורמס של 5 אנשים שעלה 25 סול ללילה, והיו בו גם שירותים ומקלחת בחדר (יש להם כל מיני סוגי חדרים, שווה לוודא מראש). הם לא באמת עובדים עם מוצילר אבל כששאלתי אותם על הנחת מוציקארד נתנו לי 5%. יש להם גם סוכנות טיולים משלהם (כמו לכל ההוסטלים בהווארז), אבל היא פחות מומלצת מביקורות שקראתי עליה, לא בדקתי בעצמי. על הקירות יש ציורים פמיניסטיים וזה שבה את ליבי. ווצאפ: +51941405558
- מסעדות מומלצות (יקרות יותר מהמקומיות שבעיקר אוכלים בהן עוף עם אורז או נודלס, אבל בעיני זה היה שווה): איטלקית Encuentro, הודית PAULINO'S, הכל מהכל Trivio.
- טיולי יום והסתגלות לגובה: התחלתי ביום הסתגלות לגובה, שבו נחתי, תכננתי את המשך השבוע, ועשיתי השוואות בין סוכניות הטיולים. קפצתי גם במונית לתצפית הצלב Rataquenua שהיא אופציה נחמדה כן קצת לצאת החוצה בימי הסתגלות. הווארז היא בגובה 3000 מטר, כך שגם בה אפשר להרגיש את ההשפעות. אני לא יכולתי לקחת כדורי גובה (G6PD) ולכן היה לי עוד יום חשוב לראות כיצד אגיב. מחלת גובה היא דבר שמתים ממנו. מה שכן אפשר לעשות זה לשתות תה קוקה, לחזור לישון בכל יום בגובה נמוך יותר מאשר השיא שהגעתם אליו, ולעשות הכל לאט ובהדרגה, עם הרבה קשב לגוף. לי יום מנוחה אחד הספיק לשמחתי, אבל זה ממש אינדיווידואלי, והיו סביבי לא מעט שנזקקו לימים נוספים.
ביום השני בהווארז יצאתי לטיול יום מאורגן ללגונת תכלת מדהימה ומשגעת, בשם פארון Paron, בגובה 4,200 מ' (בכל טיולי היום המאורגנים - מיני וואן ומדריך שמדבר רק ספרדית, אבל לא באמת צמוד אלייך בפועל). הנסיעה לכל כיוון אורכת כ- 3 שעות, ובלגונה עצמה ישנן שעתיים. כשעה מוקדשת לעלייה לתצפית על הלגונה וחזרה ממנה (בארץ העלייה הייתה לוקחת גג 10 דקות, אבל פה היא לקחה לי פי 3 בגלל המחסור בחמצן). כשעה להסתובבות סביב הלגונה, ואפשרות לשוט בה בסירה קטנה או בקייאק בתשלום סמלי נוסף. כמו רוב טיולי היום של הווארז, העלות הייתה 45 סול לכל היום, לא כולל ארוחות, ולא כולל כרטיס כניסה לפארק הלאומי.
יום לאחר מכן, יצאתי לטיול עצמאי ללגונה קסומה והרבה פחות מוכרת בשם צ'ורופ Churup בגובה 4,450 מ'. כאן אין אופציה של טיול מאורגן. נוסעים עצמאית בקולקטיבו שעולה 10 סול לכיוון ויוצא מהצטלבות הרחובות Av Agustin Gamarra with Las Americas. הקולקטיבו יוצא בשעות הבוקר כל פעם שמתמלא (יכול לקחת קצת זמן), החל מ- 07:00. מומלץ להגיע מוקדם ולקחת את הראשון כדי למקסם על זמן הטיול ולא להסתבך. אחרי נסיעה של כשעה, מגיעים למסלול של כ- 2-3 שעות הליכה לכיוון, בהלוך עלייה יחסית תלולה כל הזמן, ובחזור ירידה. המסלול הוא בצורה של בלון, חלקו הראשון קווי, ולאחר מכן יש שתי אפשרויות שהחיבור ביניהן מייצר מסלול מעגלי. האחת עם חבלים והשנייה בלי. ממליצה לטפס במסלול הימני עם החבלים ולחזור אחרי ההגעה ללגונה בשני שבלי (הליכה כנגד כיוון השעון), ואז מגיעים שוב לחלק הקווי וחוזרים באותה דרך חזרה. משלמים במקום דמי כניסה לפארק, ומסכמים עם הקולקטיבו שעת איסוף בצהריים מאותה הנקודה בה הוריד אתכם. שימו לב לשלם להם כל פעם רק על הכיוון שנסעתם בו בפועל, כדי שלא יטענו שאתם צריכים לשלם על החזור שוב כשכבר שילמתם בבוקר. יש המון סיפורי דרך מעולים באינטרנט ואפשר להוריד את המפה אופליין.
ביום הרביעי בהווארז, הגעתי לאחד משיאי הטיול שלי (!), טיפוס על הגליישר Nevado Mateo לגובה 5,150. זהו טיול לא קל, עם עלייה תלולה של כ- 2-3 שעות, שחצי ממנה היא הליכה בשלג ובקרח. אבל זו הייתה חוויה שאני לא יכולה לתאר במילים. מעצימה וחלומית. יוצאים בקבוצות של 2-3 אנשים עם מדריך מקצועי צמוד, וציוד טיפוס לשלג. העלות היא כ- 250 סול להכל. זהו לא טיול שיוצא כל יום אלא צריך לארגן קבוצה, אבל מכיוון שדרושים רק מעט אנשים, זה יחסית פשוט. אם אתן.ם באמת אוהבות.ים לטייל ולא מפחדות.ים מקצת קושי - אל תפספסו את זה! מבחינת הגבהים, זה היה שיא הגובה שהגעתי אליו בכל פרו. העדפתי לא לעשות לפני כן את לגונה 69, למרות שמבחינת הדרגתיות הגבהים זה היה הגיוני יותר, מכיוון שמסיימים אותה מאוד מאוחר, ולגליישר מתאו צריך לקום כבר ב- 3 לפנות בוקר. לכן צ'ורופ, שממנה חוזרים באחר הצהריים המוקדמים, הייתה מתאימה יותר ליום קודם לכן. אני הרגשתי מוכנה בשלב הזה לגליישר, וידעתי שאני גם חוזרת לישון בהווארז בגובה נמוך משמעותית, אבל חייבים לצאת לטיול הזה לאחר הסתגלות לגובה כשמרגישים טוב.
ביום החמישי בהווארז, והאחרון לפני היציאה לטרק הוואי וואש, יצאתי לטיול מאורגן ללגונה 69 המפורסמת. גובה 4,600 מ', מספר שעות הליכה לכיוון, הלוך עלייה וחזור ירידה. אכן שווה להגיע לאחר ההסתגלות לגובה. הלגונה יפייפיה כמצופה, וזוכים לראות עוד מספר נוספות בדרך.
- וואי וואש חמישה ימים: לטרק המפורסם, שעובר באינספור לגונות יפייפיות, צופה על הרים מושלגים, שדות ירוקים, ומאפשר באמת ובתמים לטייל בעומק הטבע של האנדים, יש מספר אפשרויות. בעיני, המומלצת ביותר היא של 6 ימים, שהיא מצד אחד לא ארוכה מידי, ומצד שני עוברת בכל המקומות החשובים. בגלל שטיילתי בעונה הגשומה של פרו, רוב הסוכניות הוציאו לחמישה ימים. גם בתור אחת שעשתה את שביל ישראל לבד עם ציוד על הגב, העדפתי במקרה זה לצאת עם סוכנות בכל זאת, שסוחבת את הציוד של חמורים ודואגת לאוכל פשוט מעולה (לאריוס היה הטבח המושלם). זה אחר מאשר טיול על הגב, אבל בתנאי הגובה והשטח, זו הייתה בחירה שאני שמחה עליה. לצערנו, ירד עלינו גשם זלעפות ביום הראשון, שלמרות כל ההגנות לא השאיר שום דבר מהציוד יבש. זה גרם לנו לשנות מסלול ביום השני, ומ- 9 חבר'ה, להישאר 3. לשמחתנו, בשלושת הימים האחרונים השמש הפציעה בחלקו הראשון של היום, והלכנו מספיק מהר כדי להגיע למחנה ולהתחבא באוהל כשהגשם התחיל לרדת אחרה"צ. למרות קשיי מזג האוויר, הטרק היה נפלא, ואני מאוד מאוד ממליצה עליו. כמובן שגם אליו צריך להגיע אחרי הסתגלות לגובה. יצאנו עם דארוין המדריך Mampis Toscano Darwin , שהיה אדיב ומקסים. הווצאפ שלו: +51920530459
- לאחר השוואה בין כל סוכניות הטיולים, יצאתי עם הסוכנות Caleb Expeditions שמומלצת במוצילר ומנוהלת על ידי אבל. בכל טיולי היום, ובפרט בגליישר מתאו, לא הייתה לי מילה רעה אחת להגיד עליה. הכל תקתק, אבל מת על ישראלים היה איש שירות טוב, ושמחתי על הבחירה. לצערי בוואי וואש, ההתנהלות למול מצב מזג האוויר לא הייתה מספיק טובה כשנאלצנו לעמוד על שלנו בכדי שחלק מהקבוצה תוכל לחזור להווארז והחלק האחר להמשיך כמתוכנן. בנוסף, בסוף הטרק הייתה פאשלה ענקית עם ההסעה כשהגיע להסיע אותנו רכב פרייבט, כשהיינו 5 אנשים עם ערמות של ציוד, מה שגרם לנו לנסוע בכבישים המתפתלים בין תהומות בדרך מאוד לא נוחה, ובעיקר ממש מסוכנת. בקיצור, לוואי וואש, שזו הנקודה הבאמת חשובה, כי לטיולי היום בסוף כל הסוכנויות מספקות את אותו השירות עם אותן חברות מקומיות, הייתי ממליצה על סוכנות אחרת.
איקיטוס
מכיוון שכל כך נהנתי, עוד בפרו כתבתי פוסט המלצה נפרד על המדריך המושלם לאמזונס ראול, ועל ההוסטל הכי טוב שהייתי בו בכל פרו מוייקה - https://www.facebook.com/.../3...
- טסתי עם חברת sky airlines מלימה (פירוט בסוף הפוסט על טיסות פנימיות בפרו באופן כללי), ונחתתי בשעה 08:50, ישר לאיסוף של ראול המדריך ל- 4 ימים מטורפים באמזונס. ראינו כל כך הרבה חיות (אנקונדה!, דולפינים ורודים, עצלנים, קופים ועוד...), דגנו פיראנות, הלכנו בגו'נגלים, פגשנו את הקהילה המקומית, לא הפסקנו לשוט, ועשינו מלא צחוקים. זו הייתה חוויה מהסרטים, שהרגשתי בה שהסביבה של יער הגשם עוטפת אותי, וממלאת לי את הנשמה. פשוט לא לפספס. אין מספיק מילים בפי כדי להמליץ על ראול המדריך כראוי, אדם מיוחד במינו. מאז שהייתי אצלו גם התווסף למוציקארד. ווצאפ (עדיף בהקלטות): +51958443260
- ארבעה ימים (שלושה לילות) היו זמן מעולה מבחינתי באמזונס. סיימתי אותם בלילה נוסף באיקיטוס עצמה, ולקחתי טיסה משם ללימה וישר לקוסקו למחרת בבוקר. ישנתי בהוסטל Moicca Hostel Iquitos, שהיה ההוסטל ברמה הכי גבוהה שהייתי בו בפרו, זול, ועם ארוחת בוקר מטורפת. ווצאפ: +51966638119
- באיקיטוס עצמה אין המון מה לעשות, אבל גם מראש ידעתי שלא אהיה שם יותר מערב אחד אז לא העמקתי באפשרויות. הסתובבתי בערב בעיקר באזור הכיכר המרכזית פלאזה דה ארמס, שיש סביבה גם המון מסעדות. קפצתי גם לביקור במוזיאון הספינה Barco Museo שהיה חביב.
- החלק הכי מאתגר באמזונס – היתושים. אין באמת דרך להימנע מזה, נעקצים, מלא. צריך לשים ערמות של אלתוש (שקונים בכל פרמסייה בפרו) ולהסתובב עם זה בכיס. לי לבוש של שתי שכבות כשאחת מהן היא מעיל ומכנסי גשם דקים מאוד מאוד עזר. אם הייתי בלי השכבה הנוספת לכמה רגעים, תוך דקות כבר התמלאתי באינספור עקיצות. אפשר לשקול גם כובע עם רשת לכסות את הפנים. מלרון – בעיני קריטי ולא שווה את הסיכון לא לקחת. חבילה אחת הספיקה לי (12 כדורים, מתחילים יום לפני ההגעה, 4 ימים בזמן השהות שלי שם, ועוד שבוע לאחר מכן. יוצא בול). זה המקום היחיד שהשתמשתי במלרון בפרו. ולמרות הכל, היתושים שווים את זה. האמזונס מדהים.
קוסקו
- ברור למה קוסקו נחשבת לבירה של דרום אמריקה. עיר שמציאה גם חוויה עירונית מטריפה של שווקים וחיי לילה, יחד עם אינסוף אתרי טבע ואטרקציות סביבה. אני הייתי בה שבועיים, וטיילתי יום אחרי יום בלי מנוחה בכלל.
- טסתי לקוסקו גם כן עם חברת Sky Airlines: הטיסה שווה את הנוחות בהגעה המהירה והבטוחה, ואם מזמינים מראש, היא גם בהחלט זולה. לשים לב לא לשלם על המונית משדה התעופה לקוסקו יותר מ- 20 סול, וגם זה תכלס מחיר מופקע (הנהגים יבקשו גם כפול ממנו). לשם השוואה, בדרך חזור אל השדה שילמתי 8 סול.
- הוסטל ריוונדל Rivendell: הוסטל משפחתי שמציע חדרים פרטיים ודורמס במחירים ממש נוחים (ועליהם יש הנחת מוציקארד) בניהלו של סרג'יו המושלם ובמיקום קרוב למרכז העיר. הוא דאג לי לכל מה שהייתי צריכה, שאל לשלומי בכל יום, היה קשוב לצרכיי האורחים, ובעיקר האיר פנים וסייע מיוזמתו בהכל. הייתי אצלו כל השבועיים בקוסקו, ואני פשוט ממליצה בחום. ווצאפ: 51956710940+
- סיור עמק קדוש של אורי כהן: בעקבות ההמלצות, יצאתי לסיור שאף התעלה על הציפיות. לאורי יש קשרים מיוחדים ובלתי אמצעיים עם הקהילה המקומית, היכרות עם אתרים לא מתויירים, ובעיקר שמחת חיים מדבקת. זו דרך נהדרת להכיר את העמק המיוחד, והיא שווה את ההשקעה והכסף. דברו עם אורי בפייסבוק שלו Ori Cohen.
- סיור הליכה רגלי: כמו בלימה, עשיתי בקוסקו סיור הליכה רגלי חינמי בשם Free Walking Tour Cusco (לוגו אדום). הפעם לצערי לא יכולה להמליץ באופן מיוחד, היה יחסית קשה להבין את המדריך, הנקודות שנבחרו לא היו מעניינות במיוחד, והרגיש שהזמן נמרח. יש עוד כמה חברות שמוציאות סיורים, הייתי בודקת אחת אחרת.
- סנפלינג מפלים: טיול יום מאורגן בעלות 130 סול שכולל הסעה, ציוד, מדריכים וארוחת צהריים. גלישה ב- 4 מפלים בגבהים משתנים, שהגבוהה מביניהם כ- 40 מטרים! חוויה מדהימה, ממש להיות בתוך המפל ולחוות את המים שנופלים על הראש, לראות את נופי ההרים, וכמובן להנות מהסנפלינג עצמו. זה לא קל, אבל גם בתור מי שזו הייתה הפעם הראשונה שעשתה סנפלינג, לומדים מהר ובאמת יש מדריכים שמלווים בכל שלב. הדופק עולה, וההתרגשות הייתה בשיא. לא לפספס!
- אטרקציות: קוסקו מלאה באטרקציות נהדרות.
הטרקטורונים המוכרים שנוסעים בהם בין השדות אכן כיפיים ומהווים חוויה לחצי יום קליל.
אופניי השמיים נהדרים ומיוחדים, ומערבים גם חלק של טיפוס וירידה בסנפלינג. לאותה החברה skybike cusco אגב יש גם מצנחי רחיפה שלא הספקתי לעשות לצערי, אפשר לדבר איתם ישירות בווצאפ: +51997437085.
רפטינג לא חייבים לעשות את דרגה 5 המסוכן שכבר גבה חיי אדם, וגם אם לא יוצאים לאינקה ג'ונגל יש אפשרות לעשות טיול יום לרפטינג דרגות 3-4, שבעיניי היה ממש שווה. נדרש לארגן קבוצה של לפחות חמישה אנשים לשם כך.
הבנג'י היה כיף מאוד גם כן, אבל רק לאחר שעשיתי אותו שמעתי שיש לא מעטים שחשים לאחריו ספציפית (בניגוד לבנג'י במדינות אחרות) כאבי גב, שנראה שגם אני חווה, אז הייתי מוותרת ועושה במקום אחר.
לכל האטרקציות וגם לטיולי היום יצאתי דרך הסוכן הישראלי שניאור. לא ממליצה עליו באופן מיוחד. רוב הדברים היו בסדר, אבל לפעמים כן היו בעיות (כמו שיש בכל מקום) ולא הרגשתי שבאמת נתן מענה. מחירים לא שונים משאר הסוכנים. ככלל, לאו דווקא ראיתי סוכנות שאני ממליצה עליה בפה מלא בקוסקו, כנראה שווה להיות בקשר עם כמה ולהשוות כל הזמן.
- טיולי יום: שני טיולי היום המרכזיים הם 7 הלגונות והר הצבעים. 7 הלגונות הוא טיול מקסים אבל מאוד קליל, במיוחד למי שכבר הסתגל לגובה. כולל גם ביקור במעיינות חמים. הר הצבעים יפייפה, אמנם גבוה מאוד (מעל 5,000), אבל ההליכה עצמה מאוד מאוד פשוטה וקצרה, פחות משעה לכיוון, והיופי, מהפנט. קלאסיקה שמצדיקה את עצמה. בהר הצבעים כן כדאי להיות אחרי כמה ימים של הסתגלות לגובה, לכל הפחות בשהות בקוסקו (3,400 מ'), ועדיף אחרי טיול נוסף כמו 7 הלגונות. אם הוא סגור, שווה לקרוא על החלופה של הר הצבעים הקטן.
- טרק הסלקנאי Salkanty: יש הרבה דרכים להגיע למאצ'ו פיצ'ו, אבל הדרך שמערבת בתוכה את הטיול המלא ביותר הטבע היא הסלקנטאי. טרק מהמם שמתחיל בטיפוס ללגונת היומנטאי (שאפשר לעשות גם כטיול יום נהדר נפרד למי שלא עושה את הטרק המלא), ממשיך בהעפלה להר הסלקנטאי, ומסתיים בהליכה ביער הגשם ההררי עד לאגווס קליינטס שלמרגלות המאצ'ו פיצ'ו, וכמובן בטיפוס 1000 המדרגות לאתר התיירות עצמו. טבע מרהיב ועוצר נשימה, שלא שבעתי ממנו גם לאחר הוואי וואש, ושמחתי להמשיך ולטייל בו. ההליכה כשלעצמה כל יום יותר ארוכה מאשר הוואי וואש ובעיני לא פחות מאתגרת. חשוב גם כאן להגיע אחרי הסתגלות לגובה. 4 ימים בעיני היו מצוינים, ואין סיבה לעשות 5. ככלל, הסלקנטאי בעיני טרק הרבה יותר שווה מאשר אוסף האטרקציות באינקה ג'ונגל, שאפשר לעשות כל אחת בנפרד. חשוב לזכור שכשמגיעים למאצ'ו פיצ'ו עלולים להיות עננים, וכדאי להתעזר בסבלנות. גם לטרק הזה יצאתי באופן מאורגן, הפעם עם הסוכנות Marvelous שמומלצת במוצילר, ועם הנחת מוציקארד. באמת היו מעולים, אוכל מצוין, לוגיסטיקה מתוקתקת. הטענה היחידה שלי היא שלא היה סוס צמוד שליווה אותנו או מכשיר לוויני למדריך, כך שמבחינה בטיחותית זה לא היה מושלם, אבל לצערי זה הסטנדרט ככל הנראה. שווה לנסות לוודא לפני. ווצאפ שלהם: +51988203055
- שווקים: למתנות ומוצרים פרואנים, San Pedro Market הוא מקום נפלא עם מבחר עצום. גם טודו מתנה חמודים, מצדיקים את המוניטין. יותר דומה לשוק הכחול בלימה, יש את שוק הזיופים Mercado El Molino שבו אפשר למצוא הכל מהכל במחירים מעולים.
- מסעדות מומלצות: יש אינסוף. וואו, אוכלים בקוסקו כל כך הרבה. האהובה עליי ביותר הייתה המסעדה האיטלקית La Bodega 138 שבה ביקרתי לפחות 5 פעמים כל פעם כדי לטעום מנות אחרות- פיצות, פסטות וקלצונה משובחים. במסעדת Inka Gril היוקרתית על הכיכר אכלתי סטייק אלפקה מצוין. במסעדת Ceviche Seafood Kitchen על הכיכר גם כן והיוקרתית גם כן, סביצ'ה הכי טוב שאכלתי בפרו וחווית שירות פשוט יוצאת דופן. לכו על זה ופנקו את עצמכן.ם. לארוחת בוקר נהנתי מהפנקייקים של Dwasi ומהמנות המגוונות והעצומות ב- Jack's Café. המבורגר משובח אכלתי ב- Papacho's. פיצה מקומית כיפיית אכלתי ב- Chez Maggy. בקיצור, לא חסר בקוסקו מה לאכול. לדעתי לא שווה להתעכב על המקומות הישראליים, הם לא משתווים לפה.
- מסאז': הכי טוב בפער, שחזרתי אליו מספר פעמים שלא אחשוף בפומבי, היה המסאז' Energy and life massage של מוניקה. 30 סול לשעה שכוללת מסאז' מכף רגל ועד ראש, כולל גם אבנים חמות. מושלם וממש קרוב לכיכר המרכזית. ווצאפ: +51973345738
- בדיקת קורונה: אני הייתי צריכה בדיקת אנטיגן בשביל קונקשן בארצות הברית. שילמתי 150 סול דרך שניאור, ועשיתי אצל Clinica SOS, שנתנו תוצאות רשמיות בזריזות ובאנגלית. שימו לב שרק מופיעים כל הפרטים שצריך (כמו תאריך לידה במקרה שלי שביקשתי מהם להוסיף לאחר מכן והוסיפו תוך דקות ושלחו מחדש). הייתי בודקת מולם תכלס מחיר ישירות, אולי יצא יותר זול. ווצאפ: +51984502726
טיפים של אלופות.ים: 💪🏽
תפסת מרובה לא תפסת – מה לא עשיתי בפרו: ⏳
- ידעתי שאני מגיעה לחודש, ואחרי שקראתי על פרו הבנתי שאפשר לא למצות אותה גם בשלושה חודשים. לכן מראש בחרתי להתמקד בהווארז, איקיטוס וקוסקו, ואני שמחה שכך עשיתי. מה לדעתי הייתי עושה אם היו לי עוד שבועיים – את הסיבוב שבין קוסקו ללימה: אריקיפה וקניון הקונדורים בעדיפות ראשונה. לאחר מכן אגם טיטיקקה ואיי פונו, ולבסוף איקה עם גלישת החולות, ופאראקס הגלפגוס לעניים. כל אחד מהמקומות האלו נשמע נפלא, אך לא הייתי מפספסת אף לא יום אחד במקומות שבהם בחרתי לטובם. המיקוד עושה את ההבדל, אין מה לרוץ.
טיפים של אלופות.ים: 💪🏽
1. ציוד: להביא כמה שפחות זה הטריק. אני טסתי עם 11 ק"ג בבטן המטוס (ואז היה מקום לחזור עם הרבה יותר). במה להשקיע? בכמה סטים של בגדים נוחים להכל, גם למזג אוויר קר וגם למזג אוויר חם. בגדים מחממים ככלל מאוד חשוב. מכבסים מלא, בזול, ובכל מקום, אז גם כמות הבגדים - במידה, לא להתפרע. מה לא? ציוד הטיולים שלי לא היה מאוד שימושי, כי בפרו הרוב המוחלט עושים בצורה מאורגנת, ולכן לא צריך להביא מישראל שום דבר. גזייה – לא פתחתי פעם אחת. מז"ש – החלטה חכמה שלא הבאתי מלכתחילה. השלוקר – התפוצץ עלי ביום הראשון בוואי וואש והרטיב את כל מה שלא היה רטוב עוד קודם מהגשם. כילה – לא צריך חוץ מהאמזונס, ושם כבר יש בלודג'ים. שק"ש – היה לי אחד שהייתי מאוהבת בו משביל ישראל אז הבאתי, אבל בפועל ממש לא הייתי חייבת כי משכירים מעולים ובזול. מקלות – דווקא שמחתי שהבאתי את שלי במקום להשכיר כל פעם, אבל זה בקטנה ואפשר לקנות גם שם. מה כן בציוד טיולים? כובע נוח, קרם הגנה, פנס ראש, בגד ים, כיסוי גשם לתיק שהולכים איתו ביום יום.
2. מזוודה / מוצ'ילה?! בהתאם לחוסר הצורך בציוד טיולים, גם לא צריך מוצ'ילה. לטיולי יום צריך תיק מאוד נוח של 20-30 ליטר, שאיתו הולכים כל הזמן, וזה אכן קריטי. אבל מוצ'ילה גדולה, לפרו, כשעושים טיולים מאורגנים? מיותר. לי הייתה רק מוצ'ילה עוד קודם, ולא רציתי להשקיע בקניית מזוודה יקרה בארץ, אז טסתי איתה. אומרים שמוצ'ילה זה "נוח יותר במעברים". איזה מעברים? בין המונית לחדר בהוסטל למטוס? שטויות. מזוודה היא גדולה יותר, מאורגנת יותר, ויש לה גלגלים. הכי "גרוע" זה לסחוב אותה 10 מדרגות פעם באף פעם. היא לא באמת מטיילת איתכם. אני למעשה קניתי מזוודה בלימה, איכותית ובזול, דחפתי לתוכה את המוצ'ילה, והייתי שמחה בחלקי. (כמובן שכל זה לא תקף אם מטיילים במדינות שעושים בהן טרקים ציוד על הגב, ואז זה כבר סיפור אחר.)
3. העונה הגשומה ומזג אוויר: הייתי בפרו בפברואר-מרץ. אכן, היה גשום, וזה השפיע על חלק מהטרקים בהווארז ובקוסקו. צריך לקחת את זה בחשבון. עם זאת, זו גם העונה החמה יותר (ועדיין קר, אז כנראה קפוא בעונה הקרה...), הפחות עמוסה תיירותית, כשהכל ירוק. בעיני, לגמרי עונה טובה לטייל בה, ופשוט להיות קשובים, ועם ציוד מתאים. החלפ"ס (ג'קט ומכנס דקים נגד גשם) של Mac and Sac היו ה-פריט של הטיול עבורי, והפכו את זה לכיף ונוח. מומלץ גם לקנות שם פונצ'ו, ולהשקיע באחד היקר והגמיש, עוד 10 סול משפרים את החיים במקרה הזה.
4. טיסות: בטיסות ככלל, שווה בעיני לבדוק קודם כל מחיר לבד, בעזרת kiwi ו- skyscanner, ואז לפנות לסוכנים, לעשות השוואה בין כל האופציות, ולסגור את מה שהכי משתלם. שימו לב שסוכנים שונים מתמחים בסוגים שונים של כרטיסים. זה כיף שיש מישהו לפנות אליו בעת צרה בעיני, אבל זה לא אומר שצריך לשלם על זה יותר.
אני לבסוף סגרתי טיסות מישראל דרך ארצות הברית וחזרה דרך סוכן מקסים בשם מרטין מאופיר טורס, שהציע לי מחיר זהה למחיר הכי זול שראיתי לבדי, ואז על זה עוד הייתה הנחת מוציקארד. ווצאפ: +972522883767
בטיסה בין הונדורס לפרו, לא הצלחתי למצוא לבדי שום אופציה הגיונית, ואז הסוכן הנהדר מרדכי פשוט מצא את הטיסה הכי קצרה, נוחה וזולה שלא חשבתי שקיימת. גם אצלו עוד הייתה על זה הנחת מוצ'יקארד. ווצאפ: +557192204664
בטיסות פנימיות בפרו, הסוכנים שיש לא מציעים אופציות משתלמות / לא עונים והשירות שלהם גרוע. אני חיפשתי לבד, והזמנתי הכל דרך האתר של Sky Airlines, שהיו הכי זולים. טסתי איתם ארבע טיסות סה"כ, והכל תקתק והיה מדויק ונוח. ממליצה לסגור טיסות פנימיות ברגע שיודעים תאריכים, המחירים עולים משמעותית ככל שמתקרבים למועד הטיסה.
5. כסף ובנקים: להגיע עם כמות לא עצומה של דולרים מראש, ולהמיר שם במקומות מורשים. לאחר שהם נגמרים, לגהץ את האשראי כשאפשר (עמלה נמוכה יותר), ולמשוך בבנק BCP כשצריך מזומן (לצערנו ברוב המקרים), כי אין בו עמלה בנוסף למה שהבנק שלכם ייקח. אני עשיתי את הכרטיס של I need it החינמי בזכות ההטבה בעמלה, ושמחה על כך.
לאורך כל הטיול ליוותה אותי האפליקציה המדהימה TravelSpend, שאפשרה לי לתעד כל הוצאה בשנייה, ולשמור על התקציב שהגדרתי לעצמי לטיול. אני השתמשתי באופציה החינמית והיא הספיקה לי לגמרי, אבל יש כמה פיצ'רים מעולים שנפתחים בתשלום, ואם הייתי מטיילת לאורך תקופה ארוכה יותר כנראה שהייתי קונה את הגרסה המלאה.
6. סים מקומי: בהתחלה עשיתי של CLARO והם הציעו תכניות גרועות מאוד שלא הספיקו להרבה זמן. לאחר מכן עברתי ל- BITEL וקיבלתי תכנית ענקית וזולה שהספיקה לכל שאר הטיול, עם קליטה מצויינת. יש להם סניף עם עובדים דוברי אנגלית (!) ממש קרוב לפאריוונה בלימה.
7. ביטוח: עשיתי דרך PassportCard. החלטתי ללכת על מה שאני יודעת שהוא הכי מומלץ גם אם זה יקר יותר ולא לשחק משחקים. בפעם האחת שהפעלתי אותם בהונדורס (ועל זה בפוסט אחר), היו אחלה. בפרו לשמחתי לא היה לי צורך בהם. נעזרתי בשירותיו של טל ארז הסוכן של safe4you, שהיה נגיש וזמין לכל שאלותיי, מה שהיה מאוד נוח, וזו הסיבה שמלכתחילה בחרתי לפנות לסוכן. לשמחתי, לא הייתי צריכה אותו טפו טפו, ולכן לא ממליצה באופן מיוחד מעבר לכך. ווצאפ שלו: +972544848334
8. אוכל: בתור בן אדם שלא חובב לבשל, אכלתי בחוץ לאורך כל הטיול. בפרו יש חוויה קולינרית מטורפת, מסעדות מעולות, ומגוון בלתי נגמר. זה לא יקר מידי, ובהרבה מקומות כשהסתכלתי על המחירים של המצרכים בסופר, הבנתי שגם לעיתים יותר משתלם. בעיני שווה את החיסכון בזמן, שהשקעתי אותו בדברים אחרים. מבחינת נשנושים, בפסגה היו קרקרי Ritz המושלמים, וחטיפי התירס המטוגן של פרו שצריך ליזום ייבוא שלהם ארצה.
9. הזמנת הוסטלים: בגדול הכל עשיתי דרך הווצאפ, ולא נעזרתי בבוקינג או בהוסטל וורלד, למעט כדי לבדוק שלא מרמים אותי במחיר שמציעים לי. בכל המקרים השיח הישיר עם ההוסטל נתן לי מחיר זול יותר והיה ממש נוח לנהל את הכל באותו מקום. באופן כללי, כמעט אין שום דבר שהייתי צריכה לסגור במקום שהוא לא הווצאפ. זו הדרך להתנהל גם מול הסוכניות. החריגים היחידים היו חברות התעופה והאוטובוסים שיש להן אתרי אינטרנט להזמנת כרטיסים.
10. ונסכם בחווית הטיול לבד: לצערי עדיין כשפגשו אותי אנשים, לרוב שאלו אותי קודם "מה, את מטיילת לבד? ועוד כאישה?" עוד לפני ששאלו אותי לשם שלי. זו הייתה חוויה מעצימה, של חופש מוחלט. כל צעד שעשיתי, נעשה מתוך בחירה. הרגשתי בטוחה. זה לא אומר שלא ניסו לעבוד עליי לפעמים, אבל הייתי קשוחה, מלמלתי בספרדית צולעת אך באסרטיביות (שווה להתחיל עם דואלינגו קצת קודם...), ובעיקר ידעתי שאם בפעם אחת שילמתי מחיר מופקע, על הטעות הזו לא אחזור שנית. וכפרות על 20 השקלים ש"בזבזתי" כדי ללמוד זאת. נעזרתי בהמלצות ולא הלכתי על עיוור, אבל ידעתי שגם במקרה הכי גרוע, יצרתי לעצמי את התשתית לפתור בעיות (כסף במקומות בטוחים, סים מקומי, חלופות להוסטלים, הורדה של ספרדית ואנגלית לגוגל טרנסלייט גם לאופליין, רשימה של מספרי טלפון חשובים מודפסת ידנית בתיק, "בית מרקחת" שלם במזוודה וביטוח איכותי). לכל אחת ואחד עובדים דברים אחרים. זה מאפשר לפגוש אנשים ולהכיר באמת, או להחליט לקחת זמן לעצמך. כל מי שרוצה לדבר איתי על זה עוד – אני כאן, בשמחה. הרגשתי הכי לא לבד בעולם. לא הייתי מוותרת על הטיול הזה בשום אופן רק בגלל שהחברים שלי בארץ כרגע באוניברסיטה או בצבא.
איך אפשר לוותר על הגשמת חלום שכזו.
חלומות נוספים, הגשמתי לפני הגעתי לפרו כשעשיתי Divemaster בצלילה בחודש מהסרטים, באי אוטילה שבקריביים, הונדורס. מוזמנות.ים לקרוא גם על זה בפוסט נפרד, קישור בתגובות. 🤿
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם