סובב אזנגטה (Ausangate) והר הצבעים בחמישה ימים

לקראת סוף אוקטובר 2019, יצאנו כזוג לחמישה ימים עוצרי נשימה סביב הר האזנגטה, ושילבנו בדרך קפיצה להר הצבעים - Vinicunca. הטרק מעגלי וניתן לעשותו במגוון דרכים, בשני הכיוונים, עם ובלי מדריך. ממליצים בחום!

גם לפרו חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולOctober 2019
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתיוני-ספטמבר באוקטובר כבר צפויים יותר משקעים, אך הטמפרטורות דומות.

פרטים כלליים

לאחר התלבטויות רבות האם לצאת לטרק, וקושי רב למצוא מידע באינטרנט על המסלול, או מידע אחיד ולא סותר מהסוכנויות השונות בקוסקו, החלטנו לצאת לחמישה ימים באזנגטה.
בגלל מגבלת זמן החלטנו שנשלב גם את הר הצבעים (הגדול), ולא נצא אליו בנפרד. שמחנו מאוד על ההחלטה בדיעבד.

מהמידע שקיבלנו מהסוכנויות, וממה שראינו בשטח, ניתן לבצע את הטרק בשלל דרכים:
עם או בלי מדריך, עם וללא הר הצבעים, עם הציוד כולו על הגב או רק חלק ממנו (השאר על סוסים/חמורים), דרך סוכנות, או באופן עצמאי. ניתן אפילו ללון בבקתות מפנקות לאורך הדרך. לחלוטין עניין של בחירה, ותקציב.

הטרק כולו מתרחש בגובה רב, בין 4000 ל5000 מטרים, ובדרך עוברים שני פאסים מעל גובה 5000, וכמה פאסים נוספים שמתקרבים לגובה זה. לכן, נדרש להגיע מאוקלמים לגובה, ומסוכן מאוד לטייל ללא התאקלמות שכזו. אנחנו הגענו אחרי מספר טרקים גבוהים באיזור הוארז, ולכן לא ביצענו טיולי התאקלמות נוספים באיזור קוסקו.

מזג האוויר באיזור הפכפך, ולא תאם את התחזית באף אתר מזג אוויר שבו נעזרנו, ולכן קשה להמליץ על אחד מהם באופן מיוחד. חווינו במהלך ימים מסוימים את ארבעת עונות השנה באותו היום (משמש קופחת ועד שלג כבד), ולכן כדאי לבוא מצוידים בהתאם.

ניווטנו בטרק בעזרת MAPS.ME. המקומות שמסומנים במפה המצורפת, וכן המסלול בצבעים השונים (לפי ימים) תואמים למסלול שביצענו. אשתדל לציין את שמות היישובים והמקומות בהם ישנו כפי שהם רשומים בMaps.me כדי להקל על החיפוש, אם כי להרבה מקומות אין שם.

כפי שתבינו גם בהמשך, את הטרק ניתן לעשות גם ב3 וחצי ימי הליכה (לזריזים מאוד שביניכם)+נסיעות, וגם ב6 ימים למי שרוצה לקחת את הזמן באיזי, ולא מתכוון לעשות אף חלק של הטרק על סוס או לקצר חלק בנסיעה. אנחנו עשינו מקטע קצר אך חיוני על הסוס, מקוצר זמן, וכדי להספיק את הטרק בחמישה ימים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הוצאות, התארגנות לטרק, ומדריך

לאחר בירורים והתלבטויות, יצאנו עם סוכנות KANA שנמצאת בסמטת המציקים, ולאו דווקא הייתה הזולה מכולם, אך עליהם הרגשנו שאפשר לסמוך יותר מעל האחרים.
שילמנו 800 סול לאדם, שכללו:
- מדריך דובר ספרדית (ומילים בודדות באנגלית)- שתפקד גם כטבח, ו'נהג' לסוסים.
- 3 סוסים- שניים לציוד, אחד לחירום.
- אוהלים
- שקי שינה (הבאנו גם את שלנו וישנו עם שק"ש בתוך שק"ש, קר מאוד באוהל בגובה 4800!)
- ארוחות בוקר, צהריים, 'שעת תה', וארוחת ערב.
- ההגעה לטרק הייתה צריכה להעשות בתחבורה ציבורית שאינה כלולה במחיר, אך למזלנו ראול מהסוכנות היה צריך להגיע לאיזור גם כך באותו היום, והסיע אותנו עד לביתו של המדריך, שם גם התחיל הטרק עבורנו.
- עקרונית, התחייבו לספק לנו גם טבח, אך כנראה שעקב העובדה שהיינו רק שניים, החליטו לחסוך עלינו הוצאות. אמנם הופתענו מכך בשטח, וחששנו מהעומד לבוא בהתחלה, אבל הטיול עבר חלק לחלוטין, והמדריך הכל יכול שלנו (jubenal - או בקיצור, חובה) תפעל הכל בצורה מושלמת.

מילה אחרונה על המחיר, כמובן שאם תהיו יותר אנשים תוכלו לשלם הרבה פחות- בערך 550-600 סול לאדם עבור 4-5 אנשים.

בנוסף, כחלק מההתארגנות לטרק קנינו חטיפים ונשנושים, וגלילי נייר טואלט, שלא סופקו ע"י הסוכנות.

רשימת ציוד מלאה מצורפת.

עוד קצת על המדריך:
חובה הוא דובר ספרדית וקצ'ואה, ויודע יותר מילים בעברית מאשר באנגלית. הוא מקומי, מכיר את השטח היטב, ומקצוען אמיתי. אנחנו, שלא דוברים כמעט כלל ספרדית, נעזרנו הרבה בגוגל translate והצלחנו לתקשר באופן סביר.
ניתן להוסיף כמה מאות סול ולקבל מדריך דובר אנגלית, תושב קוסקו.
למרות שחששנו בהתחלה וכמעט התפתינו להוסיף כסף ולקבל מדריך דובר אנגלית, שמחנו בדיעבד על ההחלטה להשאר עם חובה, שהיה מדהים, אחראי, שקט, מקצועי, ואדיב.
למיטב ידיעתנו, הסוכנות שאיתה יצאנו (KANA) עובדת עם כמה מבני המשפחה שלו שגרים כולם בשמורה עצמה. ממליצים בחום.
השארנו לבסוף טיפ של 100 סול משנינו יחד, כלומר 10 סול לאדם ליום.

הגעה

כפי שציינתי, אנחנו הגענו לטרק בהסעה פרטית עד בית המדריך, מה שהקל עלינו מאוד, ושינה את מסלול ההליכה של היום הראשון.
לנוחיותכם, הסבר קצר על דרך ההגעה בתחבורה ציבורית:
נסיעה מקוסקו לTinki - בעזרת אוטובוס ציבורי/קולקטיבו. אורכת כ3 שעות, רובה בדרכים סלולות היטב. עולה 10 סול לאדם.
מTinki - ניתן לקחת מונית עד upis (כ40 סול), או ללכת עד upis על המסלולים המסומנים במפות.

כאמור אנחנו קיבלנו הקפצה מקוסקו עד אמצע הדרך בין tinki לupis, ומשם המשכנו ברגל לupis.

ועכשיו, לטרק עצמו:

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום הליכה ראשון - מהבית של חובה לUpis

מניח שעבור רובכם הזמנים והקילומטרז' לא יהיה מאוד רלוונטי, כי כנראה לא תגיעו מהבית של המדריך שלנו. עם זאת, זה יכול לעזור לאמוד את המרחקים.

סה"כ הליכה: כ5 קילומטרים. עלייה של 150 מטר, ירידה של 100 מטר.

התחלנו בעלייה על דרך לא מסומנת בין גבעות, ולאחריה המשכנו לעלות ולרדת בין גבעות עד שהתחברנו לשביל המסומן, וזאת לאחר בערך 2.5 קילומטרים.
משם, המשכנו עוד 2.5-3 קילומטרים עם אותו סגנון של עליות וירידות עד UPIS הנמצאת בגובה 4500 מטר.
הלכנו בקצב בינוני, ולקח לנו שעה ורבע.
קיים בUPIS מחנה מוסדר עם מקור מים ממש על הנהר, שמסומן גם בmaps.me, ואנחנו התקדמנו ממנו עוד טיפה והקמנו אוהל בין כמה בתים, כדי להמנע מהרוח. הבתים שביניהם ישנו מציעים מיטות בחדר סגור בעלות של 5 סול לאדם, אנחנו ויתרנו.

יום הליכה שני - מUpis למחנה ליד בקתה, ומהמחנה להר הצבעים וחזרה

סה"כ: 23.7 קילומטרים. גבהים, עליות וירידות בגוף הסיפור.

התחלנו את היום בעלייה מתונה של 300 מטר, על פני 3.3 קילומטרים. הדרך יפהפיה, ולמרות העננות נגלה בפנינו רכס האזנגטה המרשים. הפאס בערך בגובה 4800-4850 מטר. העלייה לקחה לנו שעה ורבע.
לאחר עצירה קצרה בפאס, מתחילה ירידה עם תלילות משתנה של כ240 מטרים, על-פני 4.1 קילומטרים, לתוך עמק מלא באגמים מרשימים הצבועים בשלל גוונים של כחול. הירידה נמשכת עד שמגיעים לנקודה מהממת לעצירה על שפת אחד האגמים. במקום יש גם סככה, ואנחנו גילינו שם להפתעתנו המון(!!!) יתושים. מנקודת העצירה חצינו לכיוון דרום את הנחל שנשפך מהאגם, ומשם המשכנו ללכת על השביל שמדרום לאגמים, כשאחת לכמה דקות נגלית לנו עוד זווית מרשימה על האגמים והרכס המרשים, כמו גם על הרים אדומים מחודדים ומיוחדים.

השביל מתפתל בעלייה הדרגתית, שהופכת לעלייה חדה יחסית עד הפאס. סה"כ עלייה של 400 מטר, על פני 3.5 קילומטרים. לקח לנו שעה וחמיישים. הפאס מסומן במפה המצורפת ולא קיים בmaps.me.
מהפאס ירדנו 250 מטר על-פני 3 קילומטרים, בשיפוע מתון, ומסוף הירידה עלינו קצת לנקודה בה ניתן היה להקים את המחנה הבא. הנקודה קרובה מאוד לבקתה שמסומנת בmaps.me. מהפאס לנקודה זו הלכנו שעה.
למעשה, אם לא מתכוונים להגיע להר הצבעים, אין בכלל טעם לעבור את הפאס השני שתואר עד כה. ניתן במקום זאת להמשיך במעלה העמק (אחרי הפאס הראשון) לעבור פאס פחות משמעותי, ולהקים מחנה ליד laguna ausangatecocha. אליה נגיע רק ביום למחרת. בחזרה לענייננו:
לאחר הקמת המחנה וארוחת צהריים, עלינו על הסוסים והתחלנו את הדרך (שממנה גם חזרנו) לכיוון הר הצבעים. את העליות (גם בהלוך וגם בחזור) עשינו על הסוסים, ואת הירידות ברגל. בדרך להר הצבעים עוברים פאס גבוה נוסף- בערך 5000 מטר, ממנו יורדים ירידה חדה, ובסופה מתחילים עלייה מתונה וארוכה עד הר הצבעים (winikunka בmaps.me), כשהחלק האחרון של העלייה הוא תלול מאוד.
לקח לנו שעה וחצי לכל כיוון עם הסוסים+הליכה, והגענו חזרה למחנה ממש עם רדת החשיכה, כשכבר כדאי להדליק פנסים. בוודאות לא היינו מספיקים לעשות זאת באותו היום בלי הסוסים לפני רדת החשיכה. אם יש לכם יותר זמן, אין בעיה לדחות את ההליכה ליום למחרת, רק לקחת בחשבון שזה כנראה ישנה את המשך הטרק מבחינת נקודות לינה. עם זאת, כל נקודות הcamping המופיעות במפה אכן מאפשרות לינה, וברובן גם קיימת גישה למים, כך שאין בעיה לשחק עם הימים.

זה בהחלט היה היום המתיש והארוך ביותר בטרק, אך הנופים המטורפים שבו פיצו על כל טיפת עייפות.

יום הליכה שלישי - ממחנה ליד בקתה, למחנה אחר ליד בקתה

סה"כ: 16.9 קילומטרים.

התחלנו את היום השלישי בחזרה לכיוון הפאס (השני) שממנו הגענו ביום הקודם, אך במקום לטפס אליו, מקיפים את אחד ההרים שלידו מדרום-מזרח, ולאחר 6 קילומטרים מגיעים לlaguna ausangatecocha. סה"כ ירידה- 110 מטרים. לקח לנו שעה וחצי.
החלטנו לראות את הלגונה כבר מהעלייה לפאס, בדיעבד אולי שווה כן להתקרב אליה ולהציץ (מוקפת בסוללת עפר).
מהלגונה שבגובה 4750 בערך, עולים לAbra Palomani, פאס בגובה 5200, והגבוה ביותר בטרק. העלייה (450 מטר), על-פני 2.5 קילומטרים, לקחה שעה וחצי.
עקב רוחות חזקות ועננות לא נעימה בפאס התחלנו לרדת די מהר, כשבשלב מסוים בירידה המדריך שלנו חתך שמאלה מהשביל, להביא אותנו לנקודת תצפית יפה על לגונה ורודה(!) מהממת ביופיה. גם בלי נקודת התצפית הזו רואים את הלגונה בהמשך הירידה.

ירדנו מהפאס עד pampacancha (אל תצפו ליישוב גדול או משמעותי), ובערך קילומטר וחצי לפני עצרנו לאכול צהריים. סה"כ ירידה של 640 מטר על-פני 4.5 קילומטרים. הירידה לקחה בערך שעה וחצי.
ישנו שביל נוסף, מקביל לשביל שבו הלכנו מצפון, שמגיע ממש עד הלגונה הורודה, וגם מטפס ממנה לאיזור של לגונות נוספות. לפי המפה הוא אמור להתחבר בהמשך למקום שאליו המשכנו. אנחנו ויתרנו עליו.
מpampacancha המשכנו צפונה במעלה העמק עוד כ4 קילומטרים, בעלייה של 150 מטר, עד שמשמאלנו הגיח מן לודג' כזה, ושם גם הקמנו את האוהל. העלייה לקחה שעה ו45 דקות.
הדרך ללודג' במעלה העמק מהממת ביופיה, ולכל אורכה יעמוד מולכם רכס עם 3 פסגות מרשימות מאוד. הלודג' הקטן הזה הוא למעשה מתחם עם שירותים מסודרים, ובערב נפתחה בו חנות קטנטנה, שיכולנו לקנות בה בירה קרה לנו ולמדריך :)

יום הליכה רביעי - ממחנה ליד בקתה לPacchanta

סה"כ: 16.7 קילומטרים.

התחלנו את היום כהמשך לעלייה/מישור של היום הקודם, בכיוון צפון מזרח. בשלב מסויים השביל מתעקל מערבה, ועולה בתלילות משתנה עד הפאס האחרון לטרק, abra khampa, בגובה 5100. סה"כ עלייה מהבקתה- 470 מטר, על-פני 5.7 קילומטרים. העליה לקחה לנו שעתיים וחצי. מיקום הפאס פחות ברור, ויש הרבה רוג'ומים בכל האיזור. מתישהו פשוט תבינו שאתם מתחילים לרדת ולא עולים יותר. כל ההליכה עד הפאס מתאפיינת בהתקרבות להרים המרשימים שציינתי ביום הקודם, והמראה באמת עוצר נשימה.
מהפאס יורדים בעצם עד pacchanta, סה"כ ירידה של 760 מטר על-פני 11 קילומטרים.
באמצע הדרך, לאחר כשעה ורבע בערך, מגיעים לתצפית יפה מאוד על חלק משבעת האגמים, שהרבה מהישראלים נוסעים לטייל בהם בטיולי סוסים. בהמשך הירידה, לאחר התצפית, רואים את יתר האגמים.
מנקודת התצפית עד לקצה האגם האחרון הלכנו עוד שעה, ומהאגם האחרון לpacchanta, עוד שעה וחצי.

הגענו לpacchanta בצהריים המוקדמים, ועקרונית ניתן להמשיך ללכת באותו יום אפילו עד tinki, או לנסות ולארגן מונית (זה ממש כפר באמצע העמק, אז זו עלולה להיות משימה לא לגמרי פשוטה). אנחנו, כחלק מהדיל עם הסוכנות, נשארנו לישון ב'גסטהאוס' בכפר, שסיפק לנו מיטות מעופשות ללינה, ומטבח לבישול עבור חובה המדריך.

בכפר יש מעיינות חמים שניתן להתרחץ בהם (5 סול), אנחנו ויתרנו על התענוג. בנוסף, יש גם מכולת שמוכרת מוצרים בסיסיים.

הערה: המקומיים קוראים כמעט לכל ההתיישבות בעמק הזה pacchanta. יתכן שאפשר לישון שם בעוד מקומות, והמרחקים/גבהים שתיארתי הם עד הבתים הראשונים שבהם נתקלים כשמגיעים מהפאס.

יום אחרון - נסיעה מPacchanta לCusco

אנחנו ויתרנו על ההליכה ביום האחרון מpacchanta לtinki, וביקשנו מהמדריך שיסדר לנו מונית (30 סול) במקום. ההליכה היא באותו שביל שממנו תגיעו אם תלכו ביום הראשון מtinki לupis, היא על דרך עפר/ג'יפים ברובה, ולא ממש מעניינת בעינינו. לכן גם ויתרנו עליה.
הנסיעה לקחה בערך חצי שעה, ומtinki לקחנו מונית שירות לcusco, נסיעה של 3 שעות, שעלתה 10 סול לאדם.

סיכום

מקווים שדרך סיפור הדרך שלנו קיבלתם את כל הפרטים שיעזרו לכם לתכנן בצורה מיטבית את הטרק, בין אם תעשו אותו לבד, או בין אם בעזרת סוכנות. לנו הפרטים האלו היו מאוד חסרים לפני הטרק, ויצאנו בהרבה חוסר וודאות.
לצד חוסר הודאות, יכולים להגיד בלב שלם, ואחרי הרבה טרקים ברחבי העולם, שזה באמת אחד הטרקים הכי יפים שיצא לנו לטייל בהם. מגוון הנופים המטורף, הצבעוניות, הלגונות, הקרחונים וההרים, הם משהו שקשה לתאר במילים או תמונות.
אם אתם בכושר, מאוקלמים לגובה, ולא מוגבלים בזמן- מומלץ בחום רב!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )