טרק לארס בעמק הקדוש

יום ראשון: מ־Huaran ל־Cancha Cancha

מרחק: 10 ק"מ | עלייה מצטברת: 1000 מ' | גובה: 2900 → 3960 מ'

הטרק שלנו התחיל בכפר הציורי Huaran (נהגה: וורן), כפר קטן על הדרך בין קלקה לאורובמבה.
מאחר והגענו מפיסאק, עלינו על קולקטיבו (מיניבוס מקומי) ב־10:00, וב־10:45 ירדנו ממש בתחילת המסלול – צמוד לתחנה.
התחלנו 2 זוגות אני אשתי ועוד זוג שהכרנו, ודיברו איתי עוד בחור ובחורה שרצו להצטרף ואמרו שיתפסו אותנו.

התלבטנו אם לקחת מונית או ריקשה שתקצר את הדרך הראשונית, ובסוף ויתרנו. בדיעבד – מומלץ כן לקחת, כדי לשמור כוחות לחלקים הקשים בהמשך.
חשוב מאוד: לנווט עם אפליקציה (Maps.me / AllTrails / Mapy.cz). יש הרבה שבילים מקבילים, קל להתבלבל, וחבל לחזור אחורה.

לאחר כ־1.3 ק"מ של הליכה בין בתים כפריים, חצינו נחל צלול – עצירה מצוינת לטבילה מרעננת ביום חם. משם הדרך מתחילה לעלות, מתפתלת בין עצים ומובילה אחרי כ־3 ק"מ לכפר Soyapata (משהו כזה, השם משתנה בגרסאות). כאן עוזבים את הדרך הרחבה וממשיכים בשביל צר להולכי רגל.

עד כאן – כשעתיים הליכה רגועה. משם העלייה הופכת תלולה באמת, קרוב לנחל הררי שזורמים בו מים צלולים.
(כאן החברה תפסו אותנו וירדו בקלאס מריקשה אחרי שהלכנו שעתיים)
ב־14:30 עצרנו לארוחת צהריים על גדת הנחל, ופגשנו דייג מקומי שדג פורלים.
משם חיכו לנו עוד כ־3 ק"מ של עלייה לא פשוטה, בעיקר עם משקל על הגב.

בסביבות 17:30, רגע לפני החשכה, נכנסנו לכפר Cancha Cancha – אוסף בתים קטנים ומפוזרים, עם חשמל (!) ושקט הררי.
בסוף הכפר מצאנו אזור מסודר להקמת אוהלים, עם ברז מים ושירותים פשוטים.
(הזוג שהצטרפו לא הגיעו ויצאנו לחיפוש שלהם, לא מצאנו אותם אבל הנחנו שנכנסו לאחד הבתים במהלך העלייה)
מולנו, באור השקיעה, נגלו הקרחונים של Sahuasiray – הר מרשים שילווה אותנו לאורך הימים הקרובים.
הלילה היה קר (מתחת לאפס), אבל עם שקי שינה ואוהלים טובים ישנו מצוין.

יום שני: מ־Cancha Cancha ל־Quishuarani

מרחק: 11 ק"מ | עלייה: 730 מ' | ירידה: 850 מ' | גובה: 3960 → 3840 מ'

קמנו ב־6:30, אחרי לילה קריר במיוחד, ויצאנו לדרך ב־8:30. הבוקר היה בהיר ואפשר לנו שוב ליהנות מהנוף של ההר.
הדרך עוברת בערוץ נחל עם שבילים משני הצדדים, בין בקתות ועדרים אינסופיים של אלפקות, לאמות וכבשים.

בסביבות 9:20 עצרנו לארוחת בוקר קלה, ואז התחילה העלייה האמיתית: עלייה ארוכה, תלולה וקשה מאוד. בדרך חולפים על פני שתי לגונות יפות במיוחד, מתחת להר מושלג.

כ־150 מ' מתחת לפס התחיל ברד כבד וערפל סמיך. עצרנו להתחמם מתחת לסלע, ושתינו תה. למרות מזג האוויר החלטנו להמשיך, והגענו לפס בגובה מרשים ב־15:00 – כשסביבנו ערפל שלא אפשר לראות דבר. חבל, כי מכאן אמור להיות אחד הנופים המרשימים של הטרק.

הירידה מהפס הייתה תלולה ובוצית, אבל מזג האוויר השתפר, ועם ההפוגה בגשם גם מצב הרוח עלה. הגענו ללגונה קסומה מלאה אווזים ומגלנים, מוקפת מספר בקתות. לרגע שקלנו להישאר לישון שם, אך המשכנו לעבר Quishuarani.

בדרך עצרנו לרגע ליד "שבעת המפלים" המפורסמים, ואז ירדנו לכפר. מצאנו חוות פורלים, קנינו כמה דגים טריים (15–20 סול לקילו, שווה לבדוק שלא מרמים במשקל), ובמקביל החבורה מצאה משפחה חביבה שאפשרה לנו להקים אוהלים ליד הבית.
בערב בישלנו מרק ותפוחי אדמה, ניקינו את הדגים והכנו ארוחה מעולה.

יום שלישי: מ־Quishuarani ל־Cuncani ומשם ל־Lares

מרחק: 7.5 ק"מ (ועוד 8 ק"מ עד לארס) | עלייה: 620 מ' | ירידה: 650 מ'

הלילה היה גשום, ובבוקר התגלו ההרים סביבנו מכוסים שלג – מחזה מרהיב. יצאנו ב־9:00 לעלייה מתונה מעל הכפר. לאחר כשעה נכנסנו לקניון הררי, והעלייה הפכה תלולה.
אחרי כשעתיים הגענו ללגונה יפה, שם עצרנו לארוחת בוקר, ואז המשכנו עד הפס.

מהפס נפרס נוף עוצר נשימה של לגונות כחולות, חלקן ממש על השביל. התחיל שוב גשם, והירידה הייתה תלולה וארוכה. הגענו ל־Cuncani, כפר קטן שבו המקומיים כמעט ולא דוברים ספרדית אלא קצ'ואה בלבד. ניסינו לברר לגבי תחבורה, אך התברר שאין – צריך להמשיך ברגל.

ירדנו עוד כ־8 ק"מ על דרך עפר עד שהגענו סוף־סוף לרכב מקומי שהסכים לקחת אותנו ל־Lares.
בכפר לארס כבר חיכו לנו נוחות: הוסטלים מסודרים, חנויות, ומסעדות קטנות.
(ושוב הזוג צץ לו ממונית אחרי שהיו המעיינות חמים, הם דילגו על היום השלישי והגיעו ללארס)
אנחנו בחרנו ב־Hostal Paraiso Lares – חדרים נקיים ומטבח נוח.
מצרף פה מספר שלהם : 51989353014+ רוברטו אלמנזה

ולסיום – טבילה במעיינות החמים של לארס, שפתוחים 24/7. כמה בריכות מטופחות, חלקן חמות מאוד, חלקן קרות – סיום מושלם לטרק.
ההליכה אליהן לוקחת רבע שעה בשביל מואר ומסודר, לקחנו ריקשה בהלוך ב10 סול ובחזור הלכנו כי לא היה שם אף אחד .
הכניסה עולה 15 לאחד ממליץ להביא מגבת ושמפו

טיפים

• אלתוש ליום הראשון
• ציוד לקור חובה, לראות שלא כבד מדי
• להתחיל מוקדם מאוד, כדי להגיע במזג טוב לגבהים ובכללי לא להכנס לשעות אחהצ שהם גשומות
• מעיינות חמים מי שאוהב חובה בלארס
• תביאו אגוזים פירות יבשים ודברים שנותנים אנרגיה כי לא תמיד יש זמן לארוחה רצינית

קבצים מצורפים

• קובץ gpx של המסלול