טיפוס הר הגעש El Misti

כללי

הטיפוס להר הגעש אל מיסטי אינו טכני, ולכן ניתן לעשות אותו עצמאית. עם זאת, מגיעים לגובה של 5822 מטרים ולכן הרוב עושים אותו עם מדריך הרים. אפרט כאן כיצד לעשות אותו עצמאית, אך חשוב להגיע מאוקלמים ועם ידע וניסיון בהתמודדות עם מחלת גבהים. בנוסף חשוב להיות עם ניסיון בניווט, במיוחד בחושך, ולהביא הרבה ציוד חם (בגדים טרמיים, מספר זוגות גרביים וכפפות טובות).
להר יש שני מסלולי טיפוס עיקריים, אפרט כאן את הטיפוס במסלול הדרומי (הידוע גם בשם grau או chiguata)

הגעה

לתחילת המסלול לא ניתן להגיע בעזרת תחבורה ציבורית, ולכן יש להיעזר בסוכנות טיולים או לשכור רכב. הנסיעה מהעיר כשעה וחצי ומצריכה רכב 4 על 4. לאחר חיפוש רב אחר סוכנות שתוכל לקחת אותי מצאתי את waiky adventoures, שאיתם סגרתי את ההסעה הלוך חזור

יום ראשון

ביום הראשון עולים אל הבייסקאמפ. את העלייה לבייסקאמפ עושים עם תיק גדול, מומלץ להביא תיק קטן איתו עולים לפסגה ביום השני. מתחילים ליד שלט, בעלייה מתונה צפונה על שביל כ 40 דקות. לאחר מכן השביל פונה מערבה ועולים איתו מספר דקות על שלוחה. לאחר ההגעה לחלק העליון של השלוחה, ממשיכים איתה צפונה עוד כחצי שעה עד שמגיעים לפיצול. הפיצול מחבר בין המסלול ירידה (שהוא חול רך שמאפשר ירידה מהירה אבל מאוד מקשה על עלייה) לבין המסלול הנוח לעלייה. יש לקחת את הדרך המזרחית (ימנית), זו שממשיכה עם השלוחה ולא יורדת לנחל ממערב. ממשיכים עם השלוחה, ובדרך הצמחייה מידלדלת ועוברים להליכה על בולדרים קטנים. מעט קשה לעקוב אחר השביל כאן, רוב הזמן נוח יותר ללכת במפנה המזרחי של השלוחה. בסוף השלוחה השביל נהיה ברור ופונה מערבה לשלוחה הבאה, שם נמצא הבייסקאמפ. בבייסקאמפ יש הרבה מקומות להקים בהם אוהל, ואם יש לכם זמן אפשר לעלות גבוה יותר ויש עוד מקומות קטנים להקים אוהל. עם זאת, המשמעות היא לסחוב את התיק הגדול עוד ולכן אני פחות ממליץ על האופציה הזאת. סהכ הליכה ביום הראשון בין 4-6 שעות

יום שני

את היום השני נהוג להתחיל בלילה, באזור השעה 2. הטיפוס עורך בין 5-8 שעות וחלקו נעשה בחושך, ולכן אני ממליץ להבין את מסלול העלייה בערב לפני כשיש אור. את העלייה עושים על שלוחה סלעית שנמצאת בדיוק מעל הבייסקאמפ. יש מסלול, אך הוא אינו מאוד ברור ויש הרבה וריאציות, ולכן חשוב לשמור על כיוון כללי עם השלוחה וללכת בזהירות, במיוחד בחושך. בזמן הזריחה ניתן לראות את הצל החרוטי של ההר נמתח עשרות קילומטרים. לאחר מספר שעות על השלוחה ניתן להסתכל מערבה (שמאלה) ולראות את הפסגה, בה יש צלב ענק. מכאן השביל די ברור, עולים איתו למעין אוכף, ואז מקיפים את הפסגה ממערב עד שמגיעים אליה. בפסגה יש נוף פנורמי על כל האזור ועל המכתש של הר הגעש, שעדיין פעיל וניתן לראות בו עשן. יש שביל שמוביל לשפת המכתש, בה ניתן לראות את העשן טוב יותר. חשוב לזכור שכמות העשן יכולה להשתנות במהירות, ולכן לא מומלץ להישאר על שפת המכתש הרבה זמן או להקיף אותו.

הירידה נעשית על חול רך, שמאפשר לרדת מהר יותר משמעותית מאשר דרך השלוחה. ניתן ללכת לחול שממערב לשלוחה או לחול ממזרח לשלוחה. אני בחרתי במערבי, שיוצא מהאוכף. הירידה בו עורכת כשעה, חשוב לשים לב שבאמצע הדרך (גובה 4900מ) יש סלעים אדומים שמובילים למצוק קטן. חשוב לעבור אותם דרך החול ממערב (צד ימין). כאשר מגיעים לגובה של הבייסקאמפ יש שביל ברור יחסית שפונה מזרחה חזרה לבייסקאמפ. בנוסף ניתן להבחין שמתחילה להיות צמחייה בשלב זה.

אחרי אריזת כל הציוד מתחילים את הירידה חזרה לתחילת השביל. גם כאן לוקחים את נתיב החול המהיר אותו ראינו ביום שלפני. השביל מתחיל בין השלוחה שמטפסים יום לפני לבין הבייסקאמפ, והוא יחסית נוח למעקב.

*המצוק מסומן במפה ומצורפות תמונות

טיפים

• להביא המון ציוד חם, מאוד קר בזמן העלייה בחושך
• מומלץ להביא כדורי גובה ובלון חמצן לחירום
• במסלול אין שום נקודה למלא מים, ולכן חשוב להביא לפחות 5 ליטר

קישורים חיצוניים

• לינק עם אופציות הגעה (לא יודע כמה הוא מעודכן)
• סיפור דרך באגנלית