(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הדרך לאיקיטוס - חלק 3

למי שחשקה נפשו בהרפתקה אמיתית, רחוקה ממסלול מתויר, כשבדרך עוברים וחווים אנשים מקומיים ומטיילים אמיתיים, תרבות שונה לחלוטין, נוף עוצר נשימה ומקומות מהפנטים; 5 ימים נוספים מתוך הדרך שלנו לאיקיטוס

תאריך הטיולMarch 2022
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתבג׳ונגלים האקלים הוא פחות או יותר זהה רוב הזמן- חם, לח וגשום לפרקים. בתוך השמורה, 4 מתוך ה5 ימים מזג האוויר שיחק לטובתנו וזכינו לימים יפים ושמשיים (אפילו שמשיים מידי). אחרי העונה הגשומה מפלס המים גבוה כך שלא בכל חלק אפשר ללכת יותר מידי בלי להרטב פשוט כי אין הרבה אדמה יבשה (לפחות במקום שאנחנו היינו בו).

הקדמה

כאמור, סיפורינו ממשיך במשרד של חברו של לואיס אליו התגלגלנו. לאחר שיחה של כמעט שעתיים (ברצינות) שבחלקה באמת ניהלנו שיחה ובחלקה האחר למדנו על השמורה, על האופציות, החלטנו מה נרצה לעשות והתמקחנו על המחיר, סגרנו 5 ימים בשמורת פקאיה סאמריה אליהם נצא מlagunas (עיירה עליה ארחיב בהמשך).

שמורת פקאיה סאמריה היא אחת מהגדולות באמזונאס בכלל ובפירו בפרט. היא אוצרת בתוכה טבע עשיר, מלא בחי ובצומח שנראים כמו לקוחים מהסרטים; דולפינים ורודים, קופים, עצלנים, תנינים, תוכים וציפורים מכל סוג, פרפרים ענקיים ועוד ועוד ועוד.
אם אתם אוהבים, מאוד ממליץ לקרוא קודם בויקיפדיה ולעבור לקחת עלון במרכז מבקרים (ממנו יוצאים עם הקאנו).
ניתן לטייל בשמורה החל משלושה ועד 28 ימים, במהלכם שטים בנהרות בקאנו, הולכים בתוך הג׳ונגלים איפה שמפלס המים מאפשר וישנים בלודג׳ים או קאמפים מפותחים יותר או פחות (ככל שתעמיקו פנימה, מפותחים פחות). יש כמה נקודות כניסה לשמורה, כאשר המפורסמת והמתוירת יותר היא קרוב לודאי נאוטה (nauta) הסמוכה לאיקיטוס. אי אפשר להכנס לשמורה בלי מדריך, ובאמת אחרי שתכנסו פנימה ברור מאוד למה- ללא ספק גם עם יכולות ניווט מרשימות תוכלו למצוא את עצמכם בקלות יוסי גינזבורג הבא.. המדריכים מתמצאים בשמורה בקטע מעורר התפעלות, מכירים את המקום, החי והצומח כמו את כף ידם ומנווטים (כך הם אומרים) אך ורק מתרגול וזיכרון.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

׳כמה זה עולה לנו..׳

אז אשוב ואציין שכמעט הכל קרה תוך כדי תנועה, וכשהתיישבנו במשרד אחרי הערב המשוגע הזה ביורמינגאוס, מלבד ידע בסיסי שלמדנו ושמענו קודם לכן, היה לנו מעט מאוד תכנון מראש.
חברים אפשר למצוא בכל מקום, ובדרכ באינטראקציה אמיתית עם אנשים אמיתיים במקום בלתי תלוי תמצאו אנשים מקסימים, חמים וסקרנים, שזו חוויה מדהימה. יחד עם זאת, לדעתי כשהעניין נוגע במכירות עדיף לאמץ גישה של כבדהו וחשדהו. לפני שקופצים על כל ״מציאה״ שווה לקחת רגע לברר מה בכלל מציעים, לכן בכל זאת אצרף כמה טיפים מהתהליך (שלנו לפחות) עם מחירים בסוף:

שחקו את המשחק; גם אם אתם יודעים בדיוק לאן אתם רוצים ללכת ומה אתם רוצים לעשות, שבו בסבלנות ושמעו מה מציעים לכם- מעבר לכבוד כלפי האדם והמקום, שהכרחי כפליים אם באמת תרצו להוציא מחיר טוב יותר, אולי גם תשמעו על משהו חדש שיתאים לכם. בנוסף דעו איך הדברים עובדים- מתי ועל מה אפשר להתמקח, מתי אי אפשר, מתי מצפים לטיפ וכו׳.

שפה; בכלל בדרום אמריקה ופה בפרט כנראה שהדרך הכי טובה להסתדר וליפול על הרגליים היא בספרדית. כדאי מאוד שיהיה לפחות מישהו אחד שמסוגל לדבר ולהבין ברמה גבוהה יחסית כי אנגלית לא תעזור לכם פה יותר מידי. בכל מקרה, גם עם ספרדית פחות או יותר, תמיד שדרו ביטחון וקלאס (חשוב!). בנוסף, בתוך השמורה (ובכלל ככל שתעמיקו) המדריכים מדברים רק ספרדית, כך שרק ככה תוכלו לקבל מהם את התמונה המלאה.

כולם סטודנטים; סטודנטים מקבלים הנחה (וזה טיפ שקיבלנו מלואיס). לא בדקו אותנו או משהו אבל כן שאלו, אז שווה שיהיה לכם משהו בשלוף כדי שלא תתחילו לגמגם כששואלים אותכם מה אתם לומדים 4 שנים באוניברסיטה..

‏Everyone’s happy; וכמובן, בסופו של דבר, כל הצדדים צריכים לצאת מרוצים. הסבירו את הצד שלכם אבל גם אל תיהיו גרידים מידי! בסוף יש כאן גם עסק עם שקלולים והוצאות משלו.

סך הכל, לחמישה ימים בשמורה לשלושה אנשים (וחתלתול אחד), כולל הכל- 3 מדריכים, 3 ארוחות נהדרות ביום, וכל הציוד (לטיול בתוך השמורה אתם צריכים רק תיק קטן עם בגדים וציוד אישי) שילמנו 130 סול לאדם ליום (כשהמחיר בהתחלה נע בין 180-160 סול לאדם ליום).
לסירה המהירה מיורמינגאוס ללגונאס שילמנו 60 סול לאדם.
עם טיפ של 50 סול בסוף הטיול לכל מדריך שבאמת נתן את הנשמה וכנראה מרוויח הכי פחות מכל הסיפור, הכל עלה יחד:
760 סול לאדם לכל החמישה ימים.

לסיכום, וזו אולי העצה הכי טובה שאוכל לתת לאור כל הסיפור הזה- חקרו בעצמכם כדי שתבינו פחות או יותר איך הדברים עובדים ולאן אתם רוצים להגיע, אל תתחייבו למסגרת זמנים מסוימת כדי שתוכלו לזרום ולהשאיר מקום לשינויים ובלת״מים ותיהיו מוכנים עם חיוך למה שיגיע (טוב יותר או פחות).

אחרי שסגרנו את המחיר, לואיס (שקיבל מן הסתם איזו עמלה מצד החבר על כל העניין) לקח אותנו לבנק ולנמל כדי לקנות את הכרטיס לסירה, ואחרי שהוריד אותנו בשוק לאכול נפרד מאיתנו עם טיפ (על הנסיעה המקורית ביקש 9 סול ל3 אנשים, סהכ שילמנו לו על כל העזרה 20). מצרף את מספר הטלפון שלו למי שיצטרך- +51 953 393 339

יוצאים לדרך

4:00 לפנות בוקר לא נרדמת… 5 שעות בסירה המהירה הביאו אותנו ב9:00 ללגונאס, עיירה על ריו Huallaga, אחד מיובלי האמזונאס (ועל הדרך שלנו לאיקיטוס). העיירה היא באמת קטנה, ברמת כולם קרובי משפחה בדרך זו או אחרת, ונראה שכולם בה מתפרנסים מסביב להדרכה בשמורה (אמינות, שלושת המדריכים שלנו היו בעל ואישה וחם לאחד מהם).
בנמל פגשנו את אחותו של הבחור דרכו סגרנו את הטיול ונסענו לביתה, שם אכלנו ארוחת בוקר, השארנו את המוצ׳ילות, פגשנו את המדריכים והציוד ועלינו על המוטו טקסי לכניסה לשמורה.

חצי שעה של נסיעה לתוך הג׳ונגל הביאה אותנו לתחילת ריו טיביו, שם עלינו על קאנו ויחד עם הזרם שטנו לכיוון הלודג׳ הראשון, כשבדרך התעכבנו על עצים ובעלי חיים. כבר מהרגע הראשון זה וואווו. באמת אין דרך טובה לתמלל את זה. הטבע עוצר נשימה והג׳ונגל מסביב חי ונושם ללא הפסקה, ביום ובלילה. בלודג׳ הראשון כל מי שפגשנו היו אנשים מקסימים ומעניינים, מטיילים הרפתקנים וצוות צילום דוקומנטרי גרמני אחד. ככל שתעמיקו פנימה תמצאו את עצמכם יותר מבודדים כשהחברה היחידה בנמצא היא אתם, המדריך והג׳ונגל. אחרי שחייה בנהר וארוחת ערב יצאנו לסיור לילה בקאנו והלכנו לישון.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

בתוך הג׳ונגל

למחרת התעוררנו ויצאנו שוב במורד הנהר, לכיוון הקאמפ השני (שהיה הרבה הרבה יותר בסיסי). שם בילינו 2 לילות, יצאנו לצפות בבעלי חיים בקאנו ולהליכות בתוך הג׳ונגל והתפננו במים ובקאמפ. כעיקרון רוב היום נקבע לפי שעות האור והמסלול שלכם- יוצאים בבוקר לקאמפ הבא שצריך להגיע אליו ומתחשבים בזמן שלוקח להגיע (ומה שלוקח x במורד הנהר לוקח 2x נגד הזרם..). חוץ מזה, יש הרבה מקום להגיד מה אתם רוצים לראות, לבקש ולהציע.

ביום הרביעי התחלנו לחזור, ואת הלילה הרביעי עשינו בלודג׳ הראשון. ביום החמישי התעוררנו מוקדם עוד יותר על מנת להגיע בצהריים לנקודת ההתחלה. ממש אז השתנה מזג האוויר שעד אז האיר לנו פנים, והתחיל גשם ללא הפוגה בזמן שחתרנו יחד עם המדריכים במעלה הנהר (וזו חתיכת עבודה קשה ומיומנות שהם רק גורמים לה להראות קלה). בכניסה לשמורה אכלנו ארוחת צהריים נצרכת במיוחד אחרי החתירה (שהתישה, לפחות אותי, כמעט לגמרי) וחזרנו רטובים ללגונאס כדי להתארגן ולקחת את המוצ׳ילות שלנו- לא לפני שכריסטינה הצליחה למצוא בית לחתלתול, שיום אחד חי ברחובות של טארפוטו ויום אחר כך הפך למלך הג׳ונגל…

טיפים

  • בתוך השמורה אוכלים דגים היישר מן הנהר, ביצים, פסטה, בננות על כל סוגן, לחם, אורז והמון פירות. אנחנו אכלנו נהדר (והרבה) כל הזמן ותמיד הציעו לנו גם מנה שנייה, אבל קחו בחשבון שהאוכל פחות או יותר מוקצב ואם אתם רוצים קצת יותר מגוון או משהו מיוחד תצטרכו להביא איתכם.
  • כעיקרון תקבלו מגפיים, אבל אם אתם מידה 45+ לא בטוח שיהיו בנמצא (לנו לא היה), לכן מומלץ להביא גרביים אטומות למים או לפחות כמה זוגות להחלפה כולל זוג נעליים שישמשו אותכם להליכה במים, כי בטוח תירטבו. בחלק מההליכות המים יכולים להגיע לגובה מותן.
  • כיסויי גשם חשוב!! מן הסתם ירד באיזשהו שלב גשם. תיק אטום למים גם מאוד יכול לעזור.
  • דוחה יתושים.
  • מצלמה. ועדשה עם זום.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )