פרו בוליביה - בעקבות תרבות האינקה העתיקה, והסאלאר - מדבר המלח הגדול בעולם

עיירות צבעוניות, שווקים מעניינים ונופים מרהיבים.

גם לפרו חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
משך הטיולחודש ו- 15 ימים
עונה מומלצתניתן לטייל בפרו בכל חודשי השנה. בבוליביה העונה המומלצת היא מאי - אוקטובר . חשוב להערך נכון מבחינת ביגוד: מומלץ מעיל פליז מחמם ומעיל גשם קל

כללי - התכנון שלנו

התכנון שלנו:
לימה - נחתנו בלימה - בירה פרו.
נסקא - ירדנו דרומה לאורך החוף המערבי לנסקא - לראות את קווי נסקא.
קוסקו - בירתה העתיקה של האינקה.
מאצ'ו פיצ'ו –עיר שלמה של בני האינקה, חצובה באבן שנשתמרה בלב הג'ונגל.
אגם טיטיקקה - האיים הצפים.
ומשם עברו לבוליביה
לה- פז - בירת בוליביה
סאלאר דה אויוני - אחד המקומות היפים בעולם.
ומשם עברנו לצ'ילה.

את עיקר הזמן כדאי להעביר בקוסקו , לשאר המקומות מספיק מספר ימים לכל מקום.
בגדול אפשר להסתדר גם בלי לדעת ספרדית, אבל מאד עוזר וכדאי ללמוד ספרדית בסיסית כדי לתקשר עם המקומיים .

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לימה

לימה - נחתנו בלימה, בירה פרו.
התרמיל לא הגיע , אחרי הרבה בירורים בספרדית עילגת הבנו שהוא נשכח במדריד שם החלפנו טיסה, השארנו פרטים ויצאנו במונית אל לימה.
בדרך הנהג כמובן התעלם מכל חוקי התנועה האפשריים.
אחרי בדיקת מספר אכסניות מצאנו אכסניה נחמדה באזור מירה פלורס ביחד עם עוד בחור ברזילאי.
רובע miraflores - רובע נחמד עם מסעדות וקרוב לים.

אחרי הצהרים יצאנו למרכז מסחרי קטן לשתות משהו ולהתחיל להכיר את המקום.
יום למחרת הוקדש לטיול והכרת העיר, אין יותר מידי מה לראות שם.
החלטנו להזמין טיסה לקוסקו לעוד שלושה ימים ובנתיים לנסוע לנסקא.

הדרך מלימה לנסקא

הנסיעה לנסקא צריכה לקחת כ 6-7 שעות נסיעה.
קיבלנו הסבר מעורפל על הזמן והמיקום אליו אנחנו צריכים להגיע כדי לקחת אוטובוס לנסקא.
גילינו שאנחנו קצת מאחרים, הסברנו לנהג מונית את המצב והוא אמר שלא נדאג הוא מכיר את התחנה ביציאה מהעיר שהאוטובוס עוצר בה.
במהלך הנסיעה הוא הזהיר אותנו שקצת מסוכן שם ושנפתח עיניים, ונכנסנו לפרברים העניים של לימה, כשלפתע הנהג החליט לעצור למלא אויר (יופי של תיזמון ומיקום), לבסוף הגענו לכביש ראשי הומה אנשים, ששם לטענתו עוצר האוטובוס. קצת בחשש נעמדנו ביחד עם כולם. עצרו שם כל מיני אוטובוסים אבל לא בתנאים המאפשרים נסיעה של 6 שעות, וכל אוטובוס רעוע שהגיע התחלנו לתחקר אם הוא מגיע לנסקא , לבסוף אחרי שכמעט התייאשנו עצר אוטובוס מקומי יחסית סביר. עלינו עם המוצילות לתוך האוטובוס, אוטובוס מלא וכולם בוהים בנו, סידרו לנו מקום בספסל האחורי והנסיעה החלה.
הדרך חווייתית, בכל מקום שעוצרים קופצים מהחלונות רוכלים שמנסים למכור, וגם בתוך האוטובוס חגיגה של מכירות של דברי מאכל ועוד דברים מוזרים אחרים, ובכל מקום מעלים ומורידים סחורות למינהם.
בדרך הנהג הציע לנו לעשן איתו והוא לא דיבר על סיגריות. החושך ירד והאוטובוס עצר בעיירה קטנה, ירדנו לראות מה קורה, כשלפתע נשמע רעש חזק והאוטובוס צנח לכיוון הריצפה, הבנו שהוא כבר לא יזוז בזמן הקרוב. את המשך הדרך עשינו בטרמפים.

לאחר מספר ימים את הדרך חזרה ללימה עשינו הפעם באוטובוס פאר של ארמניו' – חוויה מפנקת.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

נסקא

נסקא היא עיירה קטנה וחביבה שמוקד המשיכה אליה הוא קווי נאסקה
קווי נסקא- ציורי ענק מדויקים חקוקים באדמה בצורות שונות המיוחסות לאינקה ולא יודעים איך הם נוצרו.
הדרך הטובה ביותר לראות את הפלא המסתורי הזה היא רק מהאוויר - בטיסה.
כאשר מגיעים לנקודה בה יש ציור המטוס נוטה ימינה/שמאלה כדי לראות את הציור.

חשוב ביותר – לא לאכול כלום בבוקר לפני הטיסה כי המטוס מסתובב מצד לצד, לא לבעלי קיבה רגישה.

כדאי לקנות כאן קשקושים ומזכרות כי יחסית יותר זול .
אין מה להתעכב בנסקא מעבר לטיסה

בדרך לנסקא יש שתי עיירות- פיסקו ואיקה.
בפיסקו אפשר לצאת לגלאפגוס לעניים - שזה איים עם בעלי חיים פינגווינים אריות ים וכו'... (אם אתם לחוצים בזמן – אפשר לוותר, מי שיורד לצ'ילה יראה את זה שם).
ובאיקה אפשר לעשות סקי חולות בדיונות חול גדולות.

קוסקו

בירתה העתיקה של האינקה בגובה 3300 מ', עיר יפה מאוד עם מבנים עתיקים ובהחלט מקום שכיף להיות בו ואף לזמן ארוך יחסית. מקום רגוע מאד, בגלל הגובה האוויר דליל והכול נעשה ברוגע ומתעייפים מהר.
האנשים והנשים בתלבושות מסורתיות והכל מאד ססגוני ומיוחד. השווקים מלאי בכל טוב - עבודות יד , בגדים מצמר ומזכרות . עיר עם הרבה אטרקציות, פעילויות , טרקים ודברים לעשות.

איך להגיע:
אנחנו הגענו בטיסה מלימה, בגלל ערפל שמאפיין את האזור הטיסה יצאה באיחור של 7 שעות מיגעות בטרמינל קטנטן מפוצץ אנשים. שדה התעופה בקוסקו קטנטן ופרימיטיבי.

מה לעשות :
תצפית מרהיבה ומרגיעה על העיר מהפסל של ישו המשקיף על העיר מההר ממול,
טיול סוסים שיוצא מההר הזה לאתרי אינקה אחרים באזור,
בקוסקו יש חיי לילה ומועדונים טובים .
טיול למאצ'ו פיצ'ו - האטרקציה המרכזית באזור.
שוק יום א' בעיירה פיסאק - שוק ססגוני עם אווירה מיוחדת , לטייל בין דוכני אוכל תבלינים ציורים וכל מיני עבודות יד - במרחק חצי שעה נסיעה מקוסקו.
רפטינג אתגרי – 3/4 ימים.
טרק רגלי/סוסים לאזנגטה.

נשארנו שבועיים בקוסקו,
בטיול סוסים בדרך ירד עלינו מבול, ועצרנו בביקתה של מקומיים באמצע ההרים, שהסכימו להכניס אותנו שתינו איתם תה כשבין רגלנו מסתובבים כבשים וחזירים.

אחרי מספר ימים בקוסקו הגיע התרמיל שלי, אך אנשי שדה התעופה, (שעובד בערך שעתיים ביום), הסכימו לתת לי אותו רק אחרי שכנועים רבים, כי הם לא הצליחו להבין איך יכול להיות שהתיק הגיע בחברת תעופה אחת ואני הגעתי בחברה אחרת.

מאצ'ו פיצ'ו

מאצ'ו פיצ'ו –עיר שלמה חצובה באבן שנשתמרה בלב הג'ונגל, נבנתה על ידי בני האינקה במאה ה- 15. עם השנים, כוסתה על ידי יער, והתגלתה שוב רק בתחילת המאה העשרים. שילוב של נוף הררי עוצר נשימה, לצד שרידי העיר שנשתמרו.

איך להגיע:
יש כמה דרכים לעשות את הטרק:
4 ימי הליכה / יומיים הליכה / ברכבת עד המקום, ועוד שילובים נוספים ..
יוצאים מקוסקו ברכבת ויורדים בדרך בהתאם לאופציה שבחרתם.
כבר בהתחלה , הנסיעה ברכבת מאד מיוחדת, בדרך אתה מוצא את עצמך עוזר להעמיס סחורות ובעלי חיים כי כל עצירה היא בערך לשתי דקות שבהם כולם צריכים להספיק לעלות ולהעלות את סחורותיהם, ובחוץ נתלים אנשים על הרכבת כדי לא לפספס את הנסיעה, וסניורות עם חצאיות צבעוניות, שק גדול על הגב, מגבעת וצמות מסתובבות ומוכרות לעוברים ברכבת את כל סוגי האוכל האפשריים - מרק, עוף ,שקיות קשורות ובהם מיץ וקשית ועוד.

החוויה שלנו:
אנחנו לקחנו את היומיים הליכה, נוסעים ברכבת עד הקילומטר ה- 104, ומשם התחלנו ללכת.
הדרך עוברת בטיפוס על צלעות ההרים, וביערות לחים לצידי מפלים קטנים ומים זורמים, בדרך יש שרידי כפרים של האינקה, שכבר מרחוק ניתן לראותם על צלעות ההרים.
כדי לראות את המאצ'ו פיצ'ו קמים לפנות בוקר ואחרי הליכה של כמה שעות מתמקמים על הר הצופה לכיוון העיר האבודה, ומחכים לזריחת השמש.
מספרים שהמראה שמתגלה בזריחה הוא עוצמתי, לצערנו לנו היה ערפל, ורק כשהתקרבנו לעיר נתגלה המראה המיוחד.
ישנה גם ה- HUAINA PICCHO הפסגה הצעירה, שמשקיפה על המאצ'ו פיצ'ו, הטיפוס קשה אך הנוף מתגמל.

הרכבת חזרה לקוסקו יוצאת מעיירה aqus calyente , עיירה חביבה מאד, מלאה בדוכני מכירה כמו כל עיר בפרו.

אגם טיטיקקה - האיים הצפים

מקוסקו המשכנו לפונו – 10 שעות נסיעה לילית באוטובוס מחניק.
פונו שוכנת בדרום פרו לחופו של אגם טיטיקאקה
מפונו יוצאים לשייט באגם לאיים הצפים של שבט UROS שבונים את- האי, הבתים והסירות - מצמח הדומה לקני סוף.
עשינו סיור נחמד בין האיים, וגם לאי טקילה המרוחק יותר. סירות יוצאות אל האיים מדי יום
מפה ניתן גם להמשיך דרומה אל העיר אריקיפה שממנה יוצאים לקולקה קניון- להשקיף מקרוב על קונדורים.
פונו משמשת גם כתחנת מעבר בדרך לבוליביה

בוליביה

מפונו יצאנו לעבר הגבול של בוליביה אל העיר לה-פז, בירת בוליביה.
בקופקבנה - עיירת הגבול בין פרו לבוליביה עוצרים לשעה, ומחליפים אוטובוס.
קופקבנה עיירה חמודה גם על שפת אגם טיטיקקה, ניתן לשכור אופנועים ולטייל באזור.
בסוכנות הנסיעות בפונו לא מספרים לך על החלפת האוטובוס, כך שעד הגבול בחרנו ונסענו באחלה אוטובוס ומהגבול המשכנו במשהו מצוקמק לנסיעה של עוד 5 שעות, כשהתיקים קשורים על הגג.

אזהרות:
בוליביה מדינה זולה, הענייה ביותר בדרום אמריקה.
האנשים לא נחמדים.
באופן כללי ה"כבישים" גרועים וגם רמת התחזוקה של האוטובוסים - הרבה פחות טובים מפרו .
הדברים לא תמיד מסתדרים בהתאם לתכנון וצריך לקחת את זה בחשבון.
תנאי המחיה והאכסניות דיי ירודים ובסיסיים.
גניבות הן עניין שכיח בבוליביה, חשוב להיות ערניים גם כשמסתובבים בעיר, וגם בנסיעות ובאוטובוסים, וגם בחדרים.

לה-פז - עיר הררית צפופה ורועשת מלאת שווקים בגובה 3,600 מ'.
מלה-פז היעד הבא שלנו היה להגיע לסאלאר דה אויוני . לא מצאנו אוטובוס ישיר לשם, אז החלטנו לצמצם מרחק ולהתקדם לעיירה אורורו ( 3 שעות ). והמקום כשמו כן הוא – ארור.
הגענו בשעות הערב, הנהג מונית שלא הפסיק לפצח איזה משהו מסריח בצורה מחרידה, הקיף את אותה כיכר 3 פעמים , הוריד אותנו פחות או יותר איפה שעלינו ולקח לנו כפול כסף באיזה טענה מגוחכת.
עיירה נידחת ואין בכלל מה לעשות שם, אכסניות ואנשים מפחידים, ולא עוברים שם כמעט אוטובוסים.
נשארנו לילה ולמחרת לאחר ניסיון כושל בתפיסת טרמפים ואחרי מאמצים המשכנו לאיוני, 9 שעות נסיעה לילית קשה בדרכי עפר קשות בתוך המדבר, הדרך לא ממש מסומנת , לא ברור איך הנהג יודע את הדרך הלא מסומנת במדבר בנסיעה מהירה.

סאלאר דה אויוני

איוני עיירת רפאים נידחת, צחיחה עם אווירה מיוחדת, ממנה יוצאים אל הסאלאר דה אויוני
אכסניה- HOSTAL MARITH ברחוב- 61 AVENIDA POTOSI.

סאלאר דה אויוני הוא מדבר מלח ענק, הגדול בעולם, בו גבעות קקטוסים יוצאי דופן בגודלם, מעבר למדבר המלח יש באזור לגונות צבעוניות ,גן סלעים , אתר גייזרים מדהים בגובה 5000 מ' ובריכות מים חמים טבעיות.
בדרך רואים להקות של למות על הרקע הלבן של המדבר, ולהקות פלמנקו שמגיעות לאגמים.
מקום נפלא לחובבי צילום.

טרק מדהים ונופים מדהימים, שלושה ימים, יוצאים בג'יפ 4X4 עם נהג וטבחית מקומיים.
חשוב מאד לבחור חברה רצינית , מוכרת ועם המלצות, ולסגור הכול מראש לפרטי פרטים - הנהג , הרכב , המקומות שאליהם נוסעים.
הלגונות יפיפיות ואתר הגייזרים מאד מיוחד. הטבילה במעיין חם כשבחוץ קר ורוחות חזקות - חוויה.
בלילות ישנים במתחם של כמה מבנים באמצע הכלום, הטבחית הכינה לנו את אחד המרקים העשירים והטעימים שאכלנו.
השמיים והכוכבים באזור זה מדהימים הכי נקיים וברורים שראיתי אי פעם.
למרות שמדובר במדבר , הטמפרטורות לא גבוהות בגלל הגובה והלילות קרים. בגדים חמים ושק שינה טוב - מאד שימושים כאן.
בדרך עצרנו לעזור לאוטובוס ששקע במלח
סיכמנו שבסיום יורידו אותנו במעבר הגבול לצילה.
צריך לדאוג להחתים את הדרכון באיוני ולשמור כסף בוליבייני למעבר הגבול.

הגענו אל מעבר הגבול ועברנו לצ'ילה, שם חיכה לנו טרנזיט שלקח אותנו לעיירה החמודה סן פדרו.
ניתן לעשות את המסלול גם בכיוון ההפוך , מסן פדרו לאיוני.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )