6 ימים בצפון פורטוגל

יום ראשון - הגעה ל-pincaes

את היום הראשון בטיול הקדשתי להגעה לכפר פינקאס, בו הזמנתי מקום באכסניה ללילה הראשון. מפורטו לקחתי קו אוטובוס לבראגה (45 דקות) שם קניתי מצרכים לימים הראשונים של הטיול. בדיעבד החלטה נכונה - זו היתה הפעם האחרונה במהלך הטיול שהייתי בסופר נורמאלי ובכפרים הקטנים בהמשך לא היו חנויות מכולת בכלל. מבראגה לקחתי קו שיוצא כל שעתיים מרציף 9 ל-venda nova. נהג האוטובוס שהיה נחמד מאוד עצר לי כעבור שעתיים בכניסה לבית ספר ב-venda nova וליווה אותי לאוטובוס שמפזר את ילדי בית הספר לבתים בכפר אחרי הלימודים. הקו הזה משמש גם תושבים לנסיעה בתשלום ואיתו הגעתי עד לpincaes כעבור שעה.
בעונה הזו בצפון פורטוגל מחשיך מוקדם מאוד (באיזור 17:00 כבר חושך), והכפרים מתרוקנים באנשים כבר בסביבות 14:00. בעזרת אפליקציית MAPS.ME, הצלחתי להגיע לאכסנייה. בעל המקום שדיבר מעט אנגלית עבד בשמורות הטבע באיזור והפנה אותי לחבר שלו שגר בכפר הסמוך fafiao, כדי לקבל מפה של האיזור. קבענו בטלפון שנפגש בשמונה וחצי בבוקר שלמחרת בבית הקפה שלו.

יום שני - עלייה ל-minas dos carris

בבוקר, במהלך ההליכה לfafiao, ראיתי שני שועלים יפים עם פרוות חורף שחצו את הכביש. הגעתי בשמונה וחצי לבית הקפה כמו שקבענו אבל רק ב-9:30 הגיע מנהל המקום לפתוח (אחד התושבים אמר לי שבפורטוגל לא מקפידים מאוד על הגעה בזמן...). לצערי לא היתה בידיו מפה והוא גם לא דיבר הרבה אנגלית, אבל הבת שלו הראתה לי דרך ה-wifi אפליקציה בשם GR50 grande rota peneda-geres והסבירה לי על האיזור. החלטתי להמשיך לטייל באמצעות MAPS.ME ובעזרת העצות שקיבלתי.

הטיול התחיל בעלייה של שעה בדרך עפר תלולה עד לבקתת רועים נטושה שנראתה מתאימה מאוד ללינת מטיילים (תמונה מצורפת). מהבקתה התחיל שביל צר להולכי רגל מעל נהר רחב ויפה עם מי טורקיז ומפלים ולאחר שעה של הליכה החלטתי לרדת אליו להתרחץ וללכת לאורכו עד לסכר גדול (porto de laje). ההליכה היתה קשה יותר בנחל אבל יפה ושווה את המאמץ ואפילו הספקתי לטבול במים הקפואים.

מהסכר פניתי ימינה (צפון מזרח) והמשכתי בדרך עפר שטיפסה בתלילות במעלה הרכס. באחד הפיתולים פניתי לשביל צר (מעין "נאקב" פורטוגלי שמסומן באופן בולט ברוג'ומים ענקיים). את השביל מצאתי בעזרת הצלבה של תצלום אוויר וסימון חלקי באפליקציית MAPS.ME. ההליכה בו היתה שקסומה והוא עבר בין כפרים עתיקים ונטושים, עמקים מלאים מים ומפלונים. בדרך היו כמה להקות של סוסי פוני פראיים בשם garrano, שמצויות בהרים.

לקראת סיום השביל החלה סופת שלג חזקה שהגבילה מאוד את שדה הראייה ואת קצב ההליכה. בתוך רגע כל ההרים הירוקים התכסו בלבן, ואני שרגיל לטייל במדבר בארץ הרגשתי מאוד לא בנוח והגברתי את קצב ההליכה תוך שימוש במיקום של הטלפון לניווט במפות שהורדתי מראש. בסיום העלייה הגעתי לנהר homem והתחברתי לדרך רחבה שעלתה לאורכו עד לעיירת הכורים הנטושה ולאגם ב-minos dos carris. במקור תכננתי לישון באחד המבנים אך התברר לי שרוב הגגות קרסו ומצאתי רק חדרון קטן ששימש לי למחסה בסופה עד הבוקר. עבר עליי לילה קשה וקפוא ואני יותר ממליץ לא לבנות על המקום לשינה בחורף (כן כדאי להגיע אבל לרדת לישון במקום נמוך יותר לפני החושך).

יום שלישי - ירידה ל-campo de geres לאורך נהר ה-homem

אחרי לילה קפוא עם מעט שינה יצאתי מהחדרון ששימש לי מחסה וגילית שכל ההרים הפכו ללבנים במהלך הלילה והשלג נפסק. גם מי האגם וכל השלוליות שהיו באיזור הפכו לקרח במהלך הלילה.

עוד ב-fafiao, המליצה לי הבת של בעל בית הקפה, לעלות לפסגת denevoso, שהיא הגבוהה ביותר באיזור ומשקיפה לכיוון ספרד. בגלל הקור העז והשלג החלטתי לוותר על העלייה לפסגה והתחלתי בירידה לאורך נהר ה-homem. במהלך הירידה הנוף התחלף במהירות מהרים מולשגים ומעיינות קפואים ליער עמוק עם צמחייה גבוהה וסבוכה. התמזל מזלי לראות בדרך 2 עזי הרים ששתו מהנהר.

לאחר ירידה של 3 שעות הגעתי לגשר ליד מפל גדול בנהר. מהגשר ירדתי לשביל צר שעבר ממזרח לשפך הנהר לאגם homem, וחציתי עוד 2 גשרים יפים מעל מי הנהר לפני שנשפכו לאגם - שהוא הקצה של הנחל הקטן שיצאתי לאורכו בבוקר. ביציאה מהשביל הגעתי לדרך עפר שעוברת לאורך שפת האגם. בדרך היו אבני מיל רומאיות, מהסוג שהרומים הניחו גם בארץ ישראל, מלוות בשלט הסבר על הדרכים העתיקות באיזור. המשכתי בדרך וקצת לפני campo de geres עליתי בשביל קיצור צדדי שהוביל אותי ישירות לאתר הקמפינג של הכפר.

כשהגעתי לכפר הייתי רעב, וכל המצרכים שקניתי בבראגה עמדו להגמר. הלכתי לפאב מקומי שהיה פתוח וקניתי המבורגר ובירה (המותג הפורטוגלי superbock נפוץ בכל הפאבים וממש מומלץ). חזרתי לאתר הקמפינג וישנתי בבונגלו זוגי קטן שעלה 45 (!) יורו ללילה. המוכרת במקום פתחה לי חנות כלבו קטנה שפתוחה בדרך כלל רק בעונת התיירות, והצטיידתי באוכל להמשך הטיול. גם המסעדה במקום ואתרי קמפינג סמוכים היו סגורים לעונת החורף.

יום רביעי - מאגם homem אל lindoso ונהר ה-lima

ב-10 בבוקר, אחרי שינה טובה בבונגלו, יצאתי על דרך עפר לאורך האגם עד לסכר עצום שמחזיק את מי האגם. בתחתית הסכר יוצאים מים בזרם אדיר וממשיכים בנהר הצר. לאחר מעבר הסכר המשכתי להקיף את האגם עד לתחילת שביל ה-gr34 שמסומן לכל אורכו וליווה אותי במהלך היום.

בשעה 12:00 בערך הגעתי לשפכו של נחל גדול לאגם וירדתי קצת מהשביל לחקור אתר עתיקות יפה שנמצא על חוף האגם ובו שאריות של מבנים ומזח עתיק. משם התחלתי לעלות בשביל לאורך הנחל, לכיוון פסגת lourica, ובדרך ראיתי מספר פרות הולכות ממש על מצוקים בהרים. מתברר שגם זן פרות זה, בדומה לסוסי הפוני, חצי מבויית וחי גם בטבע בשמורות הגבוהות.

הדרך לפסגה היתה קשה ותלולה מאוד, ורק ב-14:00 הגעתי למעלה. על ראש ההר נמצאות אנטנות רבות ואחרי שחיכיתי חצי שעה העננים התפזרו ולמטה נפרש נוף מדהים הרחק לתוך ספרד, אל ההרים שטיילתי בהם ביום הראשון וגם אל נהר ה-lima שמפריד בין ספרד לפורטוגל.

מהפסגה ירדתי בדרך עפר שהתפתלה בין ההרים עד לכפר lindoso. כ-4 ק"מ לפני הכפר עברתי בבקתה קטנה ויפה ביער שהיתה פתוחה ובתוכה אח, שולחן ודרגש לשינה. אני מניח שזו היתה בקתה לרועים או למטיילים ובהמשך הערב הצטערתי שלא עצרתי בה - היא יפה ומושקעת ושווה לתכנן לישון בה. לכפר lindoso הגעתי רק ב-17:00 בערב והרחובות כבר היו נטושים. העיירה ממש ציורית ויפה ובמרכזה כנסייה, מחסני תבואה על עמודים, וטירה גדולה. אכלתי סנדווויץ בשר ובירה במסעדה קטנה רגע לפני שנסגרה ולאחר מכן החלטתי לישון בין חומות הטירה ולוותר על המאמץ למצוא מקום לישון (כל מקומות הלינה היו סגורים בגלל העונה).

יום חמישי - הליכה לאורך מקורות נהר ה-lima עד ל-peneda

את היום החמישי התחלתי בהליכה אל סכר נהר ה-lima. הסכר גדול ומרשים ולפניו קו מצופים המסמנים את הגבול בין ספרד לפורטוגל במרכז האגם. אני עזבתי את השביל המסומן והמשכתי בשביל שמצאתי באפליקציית MAPS.ME, שמלווה את גדות נהר ה-castro שנשפך ל-lima. עליתי מהשפך בו הנהר גדול ורחב וזורם במישור בוץ, עד לתחילתו בו הוא ערוץ קטן עם זרימה מהירה בין גדות סלעיות. בחיבור עם נהר peneda, מצאתי נקודה יפה להתרחץ וחציתי בשחייה לגדה השנייה הנמצאת למעשה בספרד.

ממפגש הנהרות יוצא שביל לאורך הנהר עד לכפר peneda, אליו הגעתי למזלי בשעה מוקדמת. בכפר יש כנסייה יפה מאוד שמובילות אליה מדרגות ארוכות שלצידן מבנים המכילים פסלים המציגים את סיפור צליבתו של ישו. הארכיטקטורה והגודל של המבנים מרשימים מאוד וזו גם היתה הפעם הראשונה בטיול שהגעתי למקום מתוייר עם מסעדות וחנויות מזכרות.

בבית קפה סמוך לכנסייה אכלתי לראשונה בטיול קצת אוכל אמיתי - מרק ירקות, כריך בשר ובירה. שם גם ביררתי לגבי תחבורה חזרה לכיוון פורטו. נאמר לי שקיימים קווים מ-2 עיירות באיזור - soajo ו-lamas de mouro. האוטובוסים, בדומה לזה שהגעתי איתו ל-pencaes, משלבים הסעות תלמידים לבית הספר ויוצאים בשעה 8 בבוקר. לרוע מזלי ביום המחרת היה בפורטוגל חג לאומי ולכן הייתי צריך לחכות עוד יום עד הנסיעה. שילמתי לאחת מתושבות הכפר על דירה עצומה שעלתה לי 45 יורו (מתאימה למשפחה, אבל היא הסכימה לפתוח לי למרות שכל הדירות היו סגורות לחורף). תכננתי לישון למחרת בסמוך ל-lamas de mouru ולתפוס ביום שלאחר מכן בבוקר את קו האוטובוס.

יום שישי - עלייה לאגם peneda והגעה אל lamas de mouro

ביום השישי התחלתי בבוקר בעלייה אל אגם peneda. הדרך מתחילה בסמוך לכנסייה ומטפסת בסלאלום עד לשיא הרכס (45 דקות - שעה הליכה). לחובבי טיפוס הדרך למעלה עוברת בבולדר ענק עם מסלולים לטיפוס בהובלה (בעונה יבשה). האגם בפסגה יפה מאוד ונשען על סכר המווסת את כמות המים שנשפכים לכיוון peneda. מהפסגה המשכתי במסלול מעגלי היורד כ-4 ק"מ מצפון לכפר. עם תחילת הירידה, התחיל גשם חזקה מלווה ברוחות ולמרות שהייתי מצוייד במעיל גשם נרטבתי וסיימתי את ההליכה ספוג במים. בשלב הזה הבנתי כמה מזל היה לי שרוב ימי הטיול שלי היו שמשיים ונעימים.

אחרי הירידה מההר המשכתי בהליכה של 8 ק"מ נוספים לאורך נהר peneda ויובליו, עד לכפר lamas de moure. נכנסתי לבית קפה להתחמם ולאכול ובעזרת גוגל טרנסלייט בעלת הבית הסבירה לי איפה נמצאת תחנת האוטובוס ממנה יוצאת כל בוקר ב-8 הסעת תלמידים לעיירה melgaco. לאחר האוכל הלכתי לאתר הקמפינג במקום אך לא היו בו מקומות פנויים לישון. בסמוך אליו היתה בקתת עץ קטנה לצפייה בציפורים ששימשה לי מחסה מהגשם בלילה.

יום שביעי - נסיעה חזרה לפורטו

בבוקר קמתי ועליתי על האוטובוס לעיירה melgaco, שהיא מרכזית וגדולה בהרבה מהכפרים באיזור שבו טיילתי. משם נהג האוטובוס, סידר לי נסיעה עם חבר שלו לעיירה moncao, וממנה לקחתי אוטובוס ציבורי לפורטו, שם ישנתי לפני הטיסה למחרת.

טיפים

• מים ואוכל - מים יש בשפע ואפשר למלא מהנחלים והמעיינות, אני טיילתי עם בקבוק ליטר וחצי והיה יותר ממספיק. לגבי אוכל - אין הרבה מקומות לקנות מצרכים, מומלץ לקנות את הרוב מראש בבראגה.
• לינה - אני הזמנתי את הלילה הראשון ומשם הסתדרתי וישנתי איפה שהצלחתי למצוא. אם רוצים טיול יותר מתוכנן אפשר לגמרי להזמין מקומות בכפרים מראש. המחיר לחדר ללילה הוא בערך 45 יורו (אם זוג אז יותר משתלם).
• מזג אוויר וציוד - מזג האוויר מאוד הפכפך ויכול להשתנות מיום חמים ונעים לגשם או אפילו שלג בכמה שעות. חשוב להצטייד גם בחולצה קצרה וגם בכפפות, מעיל ומעיל גשם. מומלץ לא לישון גבוה בהרים כי בעונה הזו יכול להיות מאוד קר. גם אוהל קטן אם יש מומלץ לחורף.
• שעות טיול - הימים קצרים מאוד ותושבי הכפרים מסתגרים בבתים כבר מאיזור 14:00. מומלץ לצאת מוקדם ולהגיע מוקדם לנקודות הלינה.
• ניווט - אפליקציית maps.me מומלצת מאוד, תורידו את המפות הרלוונטיות מראש ואתם מסודרים לגמרי. בנוסף אני צילמתי לטלפון גם תצלומי אוויר שיהיו לי למקרה הצורך.