הפלגה בפולינזיה הצרפתית

האוקיינוס השקט - שם מטעה

עם קפטן גרהם יצרתי קשר לראשונה מהארץ, מספר שבועות אחרי השחרור מצה"ל. אני מחפש הרפתקה, כתבתי לו, קצת ללמוד על החיים בים ולגלות מקומות חדשים. הוא הציע לי להתנדב על הסירה שלו, שמפליגה ברחבי האוקיינוס לאיים נידחים. פעם למטרות מדע, פעם להסעת תיירים ועוד. "Welcome abord" הוא כתב לי כשקיבלתי את הצעתו אחרי חקירות מעמיקות, וקבענו להיפגש בסוף דצמבר בפאנגרי שבאי הצפוני של ניו-זילנד.
במשך חודשיים על הסירה חוויתי במלוא העצמה את החיים באוקיינוס כימאי אמיתי. למדתי המון על שייט- החל מקשירות פשוטות, ועד לתפעול מלא של המכשירים בתא הקפטן, ניווט ימי והיגוי של הסירה. ביקרתי באיים מדהימים, נחשפתי לתרבויות שונות ומשונות של ה- Pacific Islanders ולמדתי מהם המון. מתוך הזמן הזה ביליתי כ- 40 ימים באוקיינוס הפתוח, ב- 6 מסעות ל- 4 קבוצות איים שונות. היו ימים סוערים עם גשמים, רוחות עזות וגלים שהתנשאו לגובה של 5-6 מטר, והיו ימים רגועים שהים היה חלק כמו שמן.

איי קוק

מניו זילנד הפלגנו לררוטונגה, האי המרכזי באיי קוק. זה היה המסע הארוך ביותר (שבועיים) והסוער ביותר (שתי סופות). בשבילי זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם בסירה, והפעם הראשונה באוקיינוס השקט, והוא ערך לכבודי קבלת פנים חגיגית (מסתבר שהוא לא כ"כ שקט). בררוטוגה, שזה בעצם אי הבית של הסירה, התעכבנו עשרה ימים בהם לנו בבית של גרהם. בין טיול לשחייה בים המשכנו לעשות תיקונים אחרונים בסירה ולבסוף הרמנו תורן חדש ושינינו לסירה את השם מ- "Bounty Bay" ל- "Discovery" במבט לאחור ררוטונגה נראית כמו ניו זילנד רק בהרבה יותר קטן (35 ק"מ היקף) והרבה יותר שקט ורגוע (8000 תושבים). באי תשתית תיירותית מפותחת ביותר. החל מהוסטלים ועד מלונות יוקרה, פזורים כולם סביב רצועת החוף. בכל מקום אפשר לצלול או לעשות שנורקלים. מסלולי הליכה רבים באי, היפה שביניהם הוא ה- croos island walk שחוצה את כל האי ומטפס להרים עם נוף משגע. פרחים מפוזרים בכל פינה באי, כראוי לאי טרופי. וכמובן, בלילות יש את המסיבות הכי כייפיות בעולם.

טהיטי - בירת דרום הפאסיפיק

מררוטונגה המשכנו לטהיטי בהפלגה של 6 ימים, לעצירת ביניים של כמה שעות שהפכה ליומיים. טהיטי היא העיר הגדולה של האוקיינוס השקט, וצרפת הקטנה. 150 ק"מ היקף, עם יותר מ- 150,000 תושבים, זהו האי המרכזי בפולינזיה הצרפתית (המונה כ-160 איים). כל מה שהספקנו לראות היה רק עיר הבירה, והיא הייתה עמוסה במכוניות ובאנשים כמו תל אביב, אבל כולם מדברים רק צרפתית. לא הספקנו לתור את האי, אבל יש בו אינסוף אפשרויות: גנים בוטנים, מסלולי הליכה, טיולי ג'יפים להרים הגבוהים, מוזיאונים ואתרי צלילה. והכי חשוב- באגטים מפנקים בכל פינה.

איי גמבייר

מטהיטי הפלגנו בחמישה ימים לאיי גמבייר. אני חושב שזה היה בהפלגה הזאת כשנרדמתי במשמרת באחד הלילות, וכשהתעוררתי לצלילי האזעקה של הרדאר גיליתי שחרתום הסירה מכוון בדיוק לאי בודד במרחק 3 מייל מאתנו. דרמה מיותרת שבנס הסתיימה בשלום. גמבייר, שנמצאת בקצה הדרום מזרחי של פולינזיה הצרפתית (כבר יותר קרוב לאמריקה מאשר לניו זילנד), זו קבוצה מדהימה ביופייה- ארבעה "איים גבוהים" מיושבים ועוד כמה איים קטנים מוקפים כולם בריף טבעתי מדהים בצורת יהלום באורך של כ-50 מייל, ויוצר לגונה מוגנת ענקית. האי ידוע בהיסטוריה מרתקת של דיכוי ע"י מיסיונרים במאות הקודמות, ממנו האוכלוסייה לא התאוששה עד היום. עם זאת "Mangareva" האי המרכזי, יפיפה ושליו. כביש אחד מרכזי ופרחוני מקיף את האי וסביבו פזורים בתים צבעוניים. החיים באי נראים מאוד צנועים, פשוטים ושקטים במיוחד. הייתי אומר אפילו עניים אילולא תעשיית הפנינים השחורות המפותחת באיים שמספקת תעסוקה לרבים מהתושבים.

פיטקרן

בגמבייר אספנו שמונה נוסעים והפלגנו ליעד המרכזי- פיטקרן. סלע בודד באוקיינוס (מייל על שניים), ללא שדה תעופה או נמל מוגן, פיטקרן הוא אחד האיים המיושבים המבודדים ביותר בעולם. בסוף המאה ה-18 האי יושב לראשונה ע"י מורדים מהספינה הבריטית "Bounty" ונשותיהם מטהיטי. הסיפור של הבאונטי הוא בין הגדולים בהיסטוריה של הימאות. אספר בקצרה- ספינה בריטית יוצאת למשלחת לטהיטי להביא צמח מיוחד לבריטניה. בדרך חזרה מטהיטי 25 מאנשי הצוות מורדים בקפטן, משאירים אותו ואת התומכים בו בסירה קטנה באמצע האוקיינוס וחוזרים לטהיטי. בגלל שחששו ממשלחת חיפוש בריטית, החליטו לחפש את האי פיטקרן שהתגלה לאירופאים כמה שנים קודם לכן ומיקומו במפה לא היה מדויק. לאחר מס' שבועות הם מצאו את האי ,שרפו את הספינה, ועד היום חיים שם הצאצאים שלהם. האי טומן בחובו היסטוריה סוערת ועקובה מדם, והיום חיים בו 62 תושבים, רובם צאצאים ישירים של המורדים. המציאות שם שונה ומיוחדת- יפה, עצובה ואכזרית. מצד אחד קהילה חמה ותומכת, כמו משפחה אחת גדולה עם הרבה מסיבות וחיוכים. ומצד שני בעיות כמו דלדול באוכלוסייה שמהוות איום מתמיד על עתידו של האי, וסיפורים של ניצול מיני ואונס של קטינות שהפכו לחלק מהשגרה.

אחרי שתי הפלגות עם נוסעים מגמבייר לפיטקרן וחזרה הפלגנו שוב לטהיטי, שם אני עוזב את הסירה וטס חזרה לניו זילנד.

טיפים

• אם אתם רוצים לטייל באיים הנ"ל, יש טיסות לכל אחד מהם, למעט פיטקרן, אליו אפשר להגיע רק בהפלגה מגמבייר. לתיאום הפלגה כנסו לאתר התיירות הרשמי של האי http://www.visitpitcairn.pn/
• אם אתם רוצים להפליג לכל מיני מקומות, יש הרבה יאכטות פרטיות שמחפשות אנשי צוות. ניתן למצוא אותם ברשת באתרים כמו http://www.findacrew.net/