תאריך הטיול | July 2022 |
---|---|
משך הטיול | 9 ימים |
עונה מומלצת | קיץ ( יולי- ספטמבר) |
אנחנו 7 חברים שסיימו תיכון בקיץ האחרון, ( כולנו יחסית בכושר, יצא לנו לטייל הרבה בארץ) . רצינו למצוא יעד לטרק מעניין, משהו מיוחד ולא סטנדרטי, מאתגר , עם נופים מעניינים וייחודיים ושהמחיר הכולל יהיה אחד שנוכל לעמוד בו. בסופו של דבר בחרנו בהרי בטטרה הגבוהים, שנמצאים בגבול בין פולין לסלובקיה, שללא ספק עמדו בדרישות.
הזמנו טיסה ובקתות בערך ארבעה חודשים לפני הטיסה ( חשוב להסגר על מסלול הטיול ועל הבקתות שבדרך מספיק זמן לפני הטרק, כי לרוב נגמר המקום בבקתות האלה משום שאסור לישון בשטח בתוך השמורה אלא רק בבקתות). את המידע לתכנון המסלול לקחנו מהשוואה בין כמה סיפורי דרך שמצאנו ובאפליקציה - "trails tatra" שמחשבת באופן מעולה את מרחקי ההליכה בין בקתה לבקתה- כמה תלול יהיה המסלול וכמה זמן הוא ייקח.
חשוב לקחת זמן ספייר ולא לעשות מרחקים שנחשבים לגיטימיים בארץ כי העליות שם מאוד תלולות ( לא נתקלנו בדבר כזה בארץ), קחו בחשבון שמזג האוויר שם בעייתי ויכול להשתנות בשניה ולכן חשוב גם הזמן ספייר הזה.
הדרך הכי טובה שאנחנו מצאנו להגיע לטרק היא להגיע לעיר זאקופנה ( דרום פולין). זו עיר תיירות, שמאוד קרובה להרים הללו ולכן המון מתחילים משם את הטרקים. הזמנו טיסה לעיר קרקוב ( טיסת קונקשיין דרך ורשה), ומקרקוב אוטובוס של שעתיים וחצי שהזמנו מראש לזאקופנה. חשוב להזמין גם את האוטובוסים מראש כי בשני הנסיעות שעשינו באוטובוסים לא היה מקום בכלל.
תכננו טרק שמתחיל בחנייה בכניסה לשמורה באזור זקופנה, ונגמר בעיירה זדייר שבסלובקיה.
טיסה של 4 שעות לורשה ועוד טיסה של שעה לקרקוב. ( כל הטיסות הלוך חזור עלו לנו באזור ה250 דולר לאדם). משדה התעופה בקרקוב לקחנו מונית לתחנה המרכזית של קרקוב ומשם המתנו לאוטובוס שהזמנו מראש לעיר זקופנה. ( המונית שם די זולות ולרוב עדיף השימוש במונית מתחבורה ציבורית). הגענו לזקופנה אחרי שעתיים וחצי נסיעה באוטובוס סביב שבע בערב, אחרי יום המתנות ונסיעות מתיש.
זקופנה עיר ממש יפה, יש שם סוג של טיילת ברים מגניבה והיה כיף לצאת לשם בערב. למחרת יצאנו לטרק.
יצאנו בשש בבוקר באמצעות מונית שהזמנו יום קודם מהמלון בזקופנה עד החנייה ( כניסה לשמורה) ( לא מחיר נורא, אזור החצי שעה נסיעה ). תכננו לצאת מהחניה על המסלול האדום , להגיע לאגם " מורסקי אוקו " המפורסם ויפה , ולהמשיך עלייה להר ריסי ( אחד ההרים המפורסמים בהרי הטטרה( וגם הגבול בין פולין לסלובקיה) , 2500 מטר), ולאחר מכן לישון בבקתת "chata pod rysmy" שנמצאת טיפה מתחת לפסגה אבל בצד הסלובקי, כלומר צריך להעפיל לפסגה ולרדת לבקתה מצידה השני.
התחלנו הליכה לכיוון אגם מורסקי אוקו- הליכה שברובה על כביש ( 7.5 ק"מ עם עלייה מתונה של 400 מ גובה) בתוך יער .התחיל לרדת גשם למרות שזה לא ממש הפריע לנו ולשאר הפולנים שטיילו .
הגענו לאגם מורסקי רטובים וכשעננים מסתירים את כל האגם וחוסמים את הנוף. נכנסו לבקתה שעל האגם ואכלנו בה ארוחת בוקר. ביציאה חזרה למסלול התבהר מעט והנוף המדהים של האגם נפתח, יעד מטורף!
המשכנו במסלול האדום לכיוון הר ריסי ( נשאר לנו 5 קמ הליכה עד הפסגה עם 1100 מ עלייה, מה שאומר תלול מאוד) מזג האוויר המשיך לא להאיר לנו פנים וירד גשם רוב הזמן, והנוף חסום מעננים. בדרך הגענו לאגם שגבוה ממורסקי ( czarny staw) גם אגם ממש יפה עם נוף מטורף מאחוריו. ממנו השיפוע נהייה ממש חריג ועלינו המון . מדי פעם העננים מעט זזו ויכלנו לראות הנוף, רגעים מדהימים. המשכנו לעלות שיורד עלינו גשם בהפוגות .ככל שעלינו לפסגה ראינו אנשים יורדים ממנה ואומרים לנו שלא אפשרי להגיע בגלל מזג האוויר, אבל היינו נחושים ועלינו לבדוק בעצמנו, עד גובה 2300, ששם הגשם כבר הפך לשלג, והיה לנו ממש קפוא. הרצפה כבר הייתה מחליקה מקרח ולא היו לנו כפפות ( להחזיק בשרשראות שעוזרות לך לטפס מבלי להחליק, והן היו מלאות קרח). כאן הייתה לנו את ההתלבטות האם לקחת את הסיכון ולהמשיך לפסגה, להגיע לבקתה ולשמור על רצף הטרק כפי שתוכנן, או לחזור אחורה את כל הדרך למטה, שגם היא מחליקה ומסוכנת עכשיו בגלל התלילות של ההר והגשם. אחרי שראינו אנשים שיורדים מהפסגה בכשלון שהם עם כפפות וקסדות, שלנו לא היה, החלטנו לרדת את כל הדרך חזרה ( די מבאס, זה קוטע את כל הרצף של הטרק, וכמעט הגענו לבקתה שלנו). ירדנו את כל ההר בחזרה בגשם, מידי פעם התבהר לכמה דקות ונפתח הנוף , לפחות זכינו לראות אותו בירידה.
הגענו לבקתה באגם מורסקי בערך בשעה 17:00 עייפים ממש, אכלנו שם ונחנו קצת. חשבנו שאנחנו הולכים עכשיו בחזרה עוד 7.5 קמ כדי לצאת מהשמורה ולקחת מונית לזקופנה כדי להעביר את הלילה.
החלטנו לברר אם יש מקום לישון בבקתה במורסקי אוקו- חשבנו שהסיכוי קלוש כי זו בקתה מבוקשת מאוד אבל אכן היה. וישנו בבקתה בלילה, ועוד בעלות ממש זולה של 45 זלוטי לאדם . ( אזור ה35 שח).
ביום השני של הטרק היינו צריכים ללכת ברגל מהבקתה שהיינו אמורים להגיע אליה בפסגת ההר עד לעיירה "strbske pleso" שנמצאת ליד אגם בסלובקיה. עשינו בירור מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לעיירה כדי להמשיך ברצף של הטרק המתוכנן, והגענו למסקנה שלקחת מונית מהכניסה לשמורה זה הפתרון הפשוט ביותר ואפילו הזול ביותר ( נסיעה של שעה ורבע בערך, כולל חציית גבול, 400 זלוטי ל8 אנשים - עוד פולניה הצטרפה אלינו למונית)
עוד יום גשום , ההליכה ליציאה מהשמורה, והמונית לקחו לנו בערך חצי מהיום, בשאר היום הסתובבנו בעיירה, השלכות של יום טיול שבוטל.
היה לנו מלון שם שהזמנו מראש דרך בוקינג וישנו בו 2 לילות, בכל מקרה העיירה מלאה במלונות וזו לא בעיה.
למדנו מיום הטיול הראשון ויצאנו מוקדם למקרה שיהיו בלתמים- והפעם טיול מעגלי היוצא מהעיירה שלנו לפסגות "byastra lavka" מסלול שאמור להיות כ15 ק"מ עם 1000 מ עלייה, במסלול המסומן צהוב, לא משהו יותר מידי מאתגר. גם היום יורד גשם, המסלול מתחיל בהליכה ביער בעלייה, ולאט לאט משנה את הנוף להררי, כמו שקרה הרבה במסלולים , באזורים הנמוכים יותר יש יער ( עד 1700 בערך מעל פני הים) ולאחר מכן הנוף הופך להיותר יותר עשבים ירוקים, סלעים, אגמים ושלוגיות, וכאשר ממש עולים לגובה ( מעל 2200) הנוף הופך להיות סלעי יותר ופחות צמחייה.
כמו שקרה עד עכשיו, גשם באזורים הנמוכים= שלג באזורים הגבוהים. והפעם הוא הפתיע אותנו בגובה יותר נמוך, 2000 בערך. הנוף עד כה היה מדהים, חצינו מפל גבוה ויפה בעזרת שרשראות ורצינו מאוד להמשיך לפסגות ולסיים את המסלול, אז מצאנו פינה ללא רוח ( שהייתה חזקה קרה, ומשולגת) וחיכינו שהשלג שיורד עלינו יעבור. הוא לא עבר, והמעלות ירדו לאזור האפס, הידיים שלנו החלו לקפוא כי לא היו לנו כפפות ושלג התחיל להערם, וראינו שבפסגות הוא כבר ממש נערם, החלטנו שוב לרדת למטה ולא לסיים את המסלול המעגלי. אין מה לעשות, בכל טרק צריך לקחת בחשבון את הבלתמים ולחשוב על תכניות חלופיות.
חזרנו כל הדרך לעיירה והגענו אליה בצהריים. החלטנו לקנות כפפות ( החלטה שהיינו צריכים לעשות בארץ)
החלטנו לא לבזבז זמן וללכת 5 ק"מ לאגם שנקרא " popradske pleso" שהיינו צריכים לעבור בו בדרך לעיירה ביום השני לטרק- שבוטל.
הגענו לאגם, גם ההליכה אליו בגשם. הייתה בו בקתה ואכלנו בה גולש ושתינו שוקו חם, ולאחר מכן חזרנו לעיירה שבה ישנו עוד לילה.
בעיירה יש מקומות לאכול, מסעדות וסופרים שאפשר לקנות בהם נשנושים לדרך- נקניקים, לחמים, וכו...
התכנון היום היה ללכת מהעיירה שלנו ( שטרבסקה פלסו) עד לבקתת זבוז'ניקה . 21 ק"מ עם בערך 1700 עלייה מצטברת ו1100 ירידה , יום קשוח שאמור לקחת 9 שעות הליכה. עקב הכשלון בגלל מזג האוויר בימים האחרונים החלטנו לקחת זמן ספייר ולקצר את המסלול. לקחנו רכבת בשש בבוקר מהעיירה שלנו לעיירה אחרת - tatranska polinka. נסיעה של 25 דקות, שאמורה לקצר לנו את המסלול משמעותית ( חוסך לנו עלייה של הר גבוה וירידה שלו, והליכה של 8 קמ בערך) חשוב למי שלוקח רכבת לפרוט לפני למטבעות קטנים כי רק כך אפשר לקנות כרטיסים. ( אי אפשר בשטרות או באשראי ) לנו היה מזל ולא היה כרטיסן ברכבת.
התחלנו בהליכה במסלול ירוק בעלייה בתוך יער עד שהגענו לאזור ההרים, לאגם מדהים ומפל ליד בקתה הנקראת "sliezki dom" שאפילו אפשר לקרוא לה מלון. אכלנו בה ארוחת בוקר. היום לא ירד גשם והיה שמשי, אך הייתה רוח חזקה בהרבה מהימים הקודמים.
התחלנו לעלות להרים עם המסלול הירוק, הלכנו באזור מדהים של אגמים, מצוקים, נחלים ,מפלים והרים מדהימים, הנוף הכי יפה שראינו עד כה . באיזה שהוא שלב העלייה התחילה להיות בשיפוע קיצוני, שאפילו צריך להעזר בידיים כדי לעלות , ולאחר טיפוס קצר ביתדות הגענו לפסגה הראשונה- " (polsky hreben" (2200 ' היה ממנה נוף מדהים.
ירדנו ממנה במסלול הירוק, וישר לאחר הירידה , פנינו ימינה למסלול כחול שעולה ישירות לפסגה ועלייה תלולה במיוחד של 300 מ טיפוס על 600 מטר הליכה ( מאוד תלול) . עלייה שהסוף שלה די מסוכן אם זה יום גשום או מושלג, טיפוס שרשראות ויתדות שלא כדאי להחליק ממנו... הגענו לפסגה שגם ממנה נפתח נוף מדהים וראינו את הבקתה שלנו- זבוז'ינקה. ירדנו מהפסגה בעוד ירידה תלולה במיוחד, והמשכנו הליכה לזבוז'ניקה שהייתה בגובה 1950. ההליכה מלאה במצוקים, אגמים, שלגיות וסלעים. כיף לעשות את זה לא בגשם. זה היה היום הכי יפה וגם מזג האוויר היה מעולה.
אם כל זה שהמחיר של הבקתה יקר יחסית ( אזור ה60 יורו עם ארוחת בוקר וערב) , היא ממוקמת במקום מדהים, בין הרים אגמים , ובשביל להגיע אליה צריך לעשות מסלול קשה ברגל, והגישה אליה היא ברגל בלבד, וזה מה שהופך אותה ליקרה. מקום מאוד מומלץ.
11 ק"מ, עם 1500 עלייה מצטברת, 500 ירידה מצטברת. לא פשוט אבל גם לא נורא.
14 ק"מ עם 1250 ירידה מצטברת, ו800 עליה מצטברת.
יום שמתחיל עם ירידה מהבקתה בה ישנו - זבוז'ניקה, על מסלול כחול עד התפצלות עם מסלול אדום שאותו ניקח. עד ההתפצלות נלך 5 קמ בירידה מצטברת של 700 מטרים, בנוף יפה של מצוקים, אגמים ונחלים. לאחר מכן נגיע לאזור יער וניקח את המסלול האדום שהופך לעלייה לכיוון בקתת "zamkovskeho chata" בה אכלנו ארוחת בוקר, בדרך אליה נעבור במפל מגניב. ממנה נמשיך במסלול האדום לכוון אגם " sklante pleso" עלייה של 250 מ בערך מהבקתה הקודמת, באגם יש תחנת רכבל, שאם תזמינו בו מקום מראש תוכלו לעלות לפסגת הלומינצקי- ההר השני הכי גבוה בהרי הטטרה ( 2600 ומשהו), אנחנו לא הזמנו מקום לרכבל הזה אז לקחנו לנקודה אחרת, שגם ממנה היה נוף מדהים. אחרי העלייה והירידה ברכבלים, המשכנו ללכת במסלול האדום. רוב ההליכה מהבקתה של ארוחת הבוקר ועד שלב שבו מתחילים לטפס להר " velka svistovka" , היא על צלע הרים והנוף הנשקף מהם הוא יותר על האזורים הפתוחים של סלובקיה ( שדות יערות וכו...) מזכיר תצפית על עמק החולה. כאשר מתחילים לטפס על ההר מתחיל להיות נוף שונה, ורואים את ההרים הגבוהים שראינו מקודם, יותר דומה לנוף של הימים הקודמים. מהפסגה של ההר ראינו נוף מדהים ואת הבקתה שאליה נגיע אחרי ירידה תלולה של 550 מ מהפסגה לבקתה ( שנמצאת על אגם מדהים). מזג האוויר היום היה מושלם, בקושי היו עננים ואפילו היה חם באזורים הנמוכים.
הגענו לבקתת זלנום פלסה , בקתה שממוקמת מדהים, וגם היא עצמה ממש טובה.
עלתה לנו כולל ארוחת בוקר וערב לדעתי אזור ה45 יורו לאדם, מקום מומלץ.
יום של 12 ק"מ עם 420 עלייה מצטברת ולאחר מכן 1100 ירידה מצטברת ( ש1000 ממנה רצופה ותלולה) הכל על המסלול האדום. המסלול מתחיל בהליכה בעלייה מתונה ואז עלייה של 200 מטר גובה בערך לתצפית יפה מרכס הרים. הנוף השתנה מנוף של הרים סלעיים להרים מכוסים עשב ירוק, סוג שונה של סלעים ואדמה חומה, מזכיר את רמת הגולן בחורף רק יותר משודרג והררי. לאחר מכן עלינו לפסגה בגובה 1900 מ. תהנו מהרגע, כי משם יש ירידה של 1000 מטרים בגובה ברצף, בהתחלה הנוף היה מדהים וראינו את הכפר שלנו למטה, אבל די מהר נכנסנו למעין צמחייה ולאחר מכן יער. השיפוע של הירידה בשלב מסוים די רציני אך בוצי ולא סלעי כמו שאר הטרק. היום הזה שונה לגמרי מהימים שקדמו לו, נוף אחר לגמרי וזה בגלל שנכנסנו להרי הטטרה המזרחיים, יותר ירוקים מעשב ופחות סלעיים, היה נחמד לראות כמה סוגי נוף שגם היו ממש יפים. לבסוף הגענו לזדייר ואכלנו שם ארוחת צהריים לסיום הטרק. מי שמתחיל את הטרק מזדייר יזכה לעלייה מצויינת להתחיל איתה ( קצת ריחמנו על אלו שראינו עולים אותה). בסך הכל יום קליל שרובו ירידה. גם היום לא ירד גשם. זדייר עיירה ממש יפה, ממנה לקחנו אוטובוס שהזמנו מראש לקרקוב, שם היינו עוד יום וחזרנו לארץ, בקרקוב המזג אוויר היה גשום יחסית אך פחות מהימים הראשונים של הטרק.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם