בן סקריהל Beinn Sgritheall

העלייה מתחילה

המסלול המעגלי מתחיל בכפר Arnisdale, ליד הדואר, בעלייה שכמעט לא מפסיקה עד הפסגה. עוברים גדר ומתחילים לעלות בשביל דרך שיחים ועצים. די מהר הדרך נפתחת ואיתה הנוף שרק נהיה מרשים יותר.

ההגדרה של הסקוטים ל-"שביל מסומן" היא די מתירנית, אבל הצלחנו למצוא אותו פחות או יותר עד הפסגה. ככל שממשיכים בשביל, חולפים על פני נחלים ומפלים בלי הפסקה. האדמה בוצית לפרקים, או איך שהסקוטים אומרים - boggy.

כמה נקודות לעצירה

באזור קו גובה 500 מגיעים לעמק קטן עם נחל ומפל, וזה מקום קסום להפסקה קצרה.

מכאן השביל ממשיך להתפתל ולעלות. רגע לפני שהעלייה הופכת מקשה לקשה-מאוד, והטיפוס לפסגה מתחיל, עוברים ליד אגם. עצרנו כאן לאכול ולמלא מצברים לקראת הטיפוס המאתגר. הזדמנות מצוינת להתרפק על הנוף המטורף.

דרך אבנים ודשא

כאן מתחיל האתגר האמיתי. המילה באנגלית לסוג הטיפוס הזה היא scramble. מדובר בעליה מאוד תלולה דרך שטח לא פשוט. השביל מסומן בעמודים וברור לפרקים, אבל היו חלקים שבהם נראה שאין ברירה אלא לטפס דרך האבנים. מדובר באתגר לא קטן, עם מידת סיכון לא מבוטלת והרבה שימוש בידיים. עדיף להיצמד לדשא איפה שאפשר.

כאן ההר מקבל את שמו
Bienn Sgritheall - Mountain of Scree

פסגות ורכס

הגענו לפסגה הראשונה - 906 מטר. הנוף מדהים. כבר מכאן אפשר לראות למרחקים - את האיים מסביב, כולל סקיי, ועד בן נוויס בצד השני. הדשא פה נעים וזה המקום לעצירה וקפה.

ההליכה לאורך הרכס די קלילה. יש ירידה מתונה ואז עלייה סבירה לפסגה הגבוהה ביותר - 978 מטר. הנוף מכאן נפתח עוד ולא מפסיק לטמטם את השכל.

ההר ועונשו (הירידה)

אין הרבה מה לומר על הירידה מלבד שהיא תלולה, מתפתלת ולפרקים לא פשוטה. כאן מקלות ההליכה הם חובה של ממש, וגם איתם הברכיים יסבלו. יורדים עד בערך שליש גובה (קו גובה 300), ופונים שמאלה לפני האגמון. כשהגענו אליו כמעט לא התלהבנו ממנו מרוב שעייפו לנו הרגליים.

מכאן מתחיל החלק שעבורנו היה הקשה ביותר בירידה. התלילות לא מרפה, ובאיזשהו שלב חותכים דרך יער של ממש. צריך להיעזר בעצים כדי לרדת בבטחה. אנחנו איבדנו את השביל קצת אחרי היציאה מהיער, ומצאנו את עצמנו הולכים דוך דרך עשבים וצמחים. ההרים הסקוטיים מעולם לא שמעו כל כך הרבה קללות בעברית.

בסוף כל זה מגיעים לכביש. מעולם לא הרגיש טוב יותר ללכת על אספלט. פונים שמאלה, והולכים שלושה ק"מ רגועים חזרה לרכב. על הדרך מתרפקים על ההר המטורף שכבשנו משמאלנו, והנהר הפתוח והאיים מימיננו.

טיפים

• האתר המקומי אומר שזמן ההליכה 4-6 שעות. כולל הפסקות ובקצב הליכה רגוע לאורך רוב הדרך, לקח לנו 10 שעות.
• בכללי, האזור כולו די מבודד מלבד כפרים קטנים שמחוברים בכבישים צרים. לאורך כל המסלול פגשנו איש אחד והכלב שלו. יש פה נוף מדהים של ההרים הסקוטיים, בלי שום עומס תיירותי. פנינה יפיפייה באמצע שום מקום, עם נוף להכול.
• ציוד חובה: נעליים גבוהות, חזקות ועמידות למים; מקלות הליכה; אלתוש (או בשמו המקומי smidge); יש קרציות באזור, אז גם פינצטה; כובעים וקרם הגנה למקרה שתהיה שמש.

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך מאתר סקוטי, בכללי מעולה לכל מסלול בסקוטלנד