תאריך הטיול | September 2018 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
ההגעה לשמורת ordesa היא דרך העיירה torla- ordesa. אנחנו הגענו אליה ברכב שכור כך שלא ידוע לי כיצד מגיעים בתחבורה ציבורית (אם כי אי בטוח שאפשר). בכניסה לעיירה יש מרכז מבקרים גדול (אי אפשר לפספס) ולידו חנייה חינמית (עוד יותר גדולה).
הפקידים במרכז מבקרים מספקים מידע בסיסי בלבד ולא יותר מדי מועיל (את רב המידע לטרק קיבלנו מהעובדים הסופר נחמדים בguriz).
בעיירה יש שני סופרים שבהם אפשר לקנות מזון לטרק. (המחירים סבירים, אם אפשר עדיף לקנות אוכל לפני שמגיעים לtorla).
בעיר יש כמה חנויות לציוד טיולים, וסוכנויות שמשכירות ציוד.
התחנת דלק הקרובה לtorla נמצאת בעיירה broto (כ10 דק' נסיעה).
בעיירה מספר מלונות. ומצפון לעיירה מספר אתרי קמפניג- אנחנו ישנו בrio- ara הקמפינג הקרוב לtorla (שילמנו כ20 יורו לזוג+ אוהל+ מכונית), בקמפינגים יש בד"כ שירותים, מקלחות, wi-fi, וחנות קטנה.
לשמורה ניתן להיכנס רק באמצעות אוטובוס היוצא מהמרכז מבקרים, כרטיס לאוטובוס עולה 4.5 יורו לאדם (הלוך ושוב). ניתן לחנות את הרכב במרכז מבקרים בחינם. מהחנייה של האוטובוס מתחילים ללכת מזרחה בתוך ערוץ עצום, בחלק הזה של הטרק יש שילוט ברור, שבילים טובים, ולכן יש גם מטיילים רבים. כל היום הראשון הוא על הנתיב של ה GR11 (סימון אדום לבן). לאחר הליכה של כ9 ק"מ וטיפוס של 350 מ' מגיעים את מפל זנב הסוס (מפל יפה מאוד שמהווה נק' סיבוב לחלק גדול מהמטיילים בשמורה) כשמגעים למפל חוצים את הערוץ על גשר וממשיכים עם השביל המטפס על המדרון המזרחי של הערוץ. יש לשים לב שהשביל לא עולה על השלוחה הקרובה לגשר אלא עושה עיקוף דרך שלוחה אחת דרומית יותר. (העלייה בשלוחה הקרובה מסתיימת במעבר קשה).
משם ממשיכים בשביל לכיוון הguriz- הליכה של עוד כ2.5 ק"מ וטיפוס של כ עוד 300 מ'.
ליד הguriz ניתן להקים אוהל בחינם, בנוסף הצוות בבקתה מאפשר להשתמש במטבח לבישול עצמי, ומציע ייעוץ סבלני ומקצועי ללא עלות. הם עזרו לנו מאוד ואני ממליץ, גם למי שיודע לאן הוא הולך, להתייעץ איתם על מצב הדרכים, בנוסף בשמורה יש מלא שבילים ואפשרויות, והם יכולים להמליץ (כמו במקרה שלנו) על כיוונים חדשים.
כמובן שניתן לישון ולאכול בבקתה בתשלום (כדאי להזמין מקום מראש)
ביום השני עשינו מסלול כוכב מהguriz אל פסגת monte perdido וחזרה, יום טיול הלוך ושוב באותה הדרך, (טיפוס של כ1000 מ' המתפרס על כ4 ק"מ).השארנו את רב הציוד שלנו בguriz ויצאנו בשביל לכיוון לכיוון צפון-מזרח בעלייה תלולה. השביל ברובו ברור מסומן ברוג'ומים, לעיתים השביל מתפצל לכמה נתיבים, לרוב הם מובילים לאותו מקום, יש רק לוודא שנעים בכוון העלייה בצד המזרחי של הערוץ. לאחר טיפוס של כ700 מגיעים לאגם helado- אגם קטנטן ויפה, ממנו ממשיכים מזרחה בעלייה תלולה ביותר עד לפסגת ההר. לאחר תצפית וארוחה הסתובבנו וחזרנו עד לguriz שם ישנו עוד לילה.
במידה ופסגת הpedido הומה אדם ניתן לשבת לתצפית ומנוחה בכתף שמתחת לפסגה- נקודה שקטה ויפה במיוחד.
לאורך כל העלייה (כולל באגם ואפילו על פסגת ההר) יש מקומות שניתן לישון בהם עם אוהל. (עפ"י החוק בשמורה מותר לישון מעל גובה של 2,500 מ'). כך שנתן לחלק את היום הזה/ הקודם/ הבאה בצורה גמישה.
יוצאים מהguriz לכיוון מערב, חוצים ערוץ סלעי, ומתחילים לטפס לכיוון צפון מערב, השביל עולה לכיוון אוכף אליו מגיעים לאחר כ3 ק"מ, באוכף ניתן לזהות את האוכף הבא שצריך לעבור בו, יורדים מהשביל הראשי אל הערוץ המערבי ועולים אל האוכף השני. מהאוכף השני יורדים גם מערבה ופונים דרומה ומגיעים למפל, בקטע זה צריך להיות ערניים לרוג'ומים ולמצוא את השביל שיורד בבטחה, השביל, יורד מזרחית מאפיק הזרימה. משם ממשיכים דרומה עד שיורדים למאין עמק בו משטחי סלע ענקיים ומחורצים. את העמק מקיפים ממערב. (בצד הצפוני של העמק, על השביל, יש מבנה רועים ישן, הוא נראה על סף קריסה- זהירות). בנקודה המערבית ביותר של העמק, השביל מתחיל לטפס לכיוון דרום מערב, בשלב זה גם כן חשוב לעקוב אחרי הרוג'ומים המובילים לכניסה לfaja del floris. הfaja del floris הוא שביל צר באורך של כ4-3 ק"מ העובר על סף מצוק בגובהה 100 מ'. השביל עצמו הוא מצויין, נוח, אין בו שום קטע מסוכן או שדורש איזשהו טיפוס, והנוף ממנו מדהים, אך חשוב לציין כי השביל מפחיד ולא ניתן "לחתוך ממנו" כך שלמי שסובל מפחד גבהים כדאי לשקול פעמיים אם ללכת בו. בנוסף הייתי ממליץ לא היכנס לשביל אם יורד גשם או אם יש רוחות חזקות. בסוף השביל מגיעים לעמק aguas tuertas. אם עולים כ2 ק"מ במעלה העמק מגיעים לכרי דשא ולמים, שם הקמנו אוהל.
ביום זה, בניגוד לימים האחרים, כדאי לסחוב קצת מים. אנחנו לא מצאנו מקום למלא בו מים, מלפני האוכף הראשון עד אמצע הfaja del floris.
ביום הזה ראינו מלא עיזי בר, מרמיטות ואפילו פרס- שווה להיות ערניים.
יום שכולו ירידה, תחילת היום בהליכה חזרה לכיוון הfaja del floris, וירידה לכיוון השביל בצד המזרחי של הערוץ, השביל מסומן ברוג'ומים ודי ברור, לאחר כ ק"מ של ירידה על המדרון מגיעים לפיצול שבילים עם שלט- ימינה לclavijas (יתדות), או שמאלה לfajeta (הגוגל מתרגם ל"גורל"). אלו שתי דרכים היורדות את החלק המצוקי, הדרך השמאלית היא הארוכה יותר, אך ממה שהבנו מהחבר'ה בguriz הבטוחה יותר (במיוחד עם תיקים גדולים) והמפחידה פחות. בקטע זה יש הליכה לצד מצוק ונידרש "לטפס מטה" במדרגות סלע, לכן למי שסובל מפחד גבהים כדאי לשקול פעמיים. בנוסף הייתי ממליץ לא לעבור שם אם יורד גשם. מסוף הירידה ממשיכים על שביל ברור ומשולט כלפי מטה, השביל יורד בזיגזג רחב וחוצה ערוץ, לאחר הערוץ יש להמשיך ימינה (למטה), אל תוך היער ומשם השביל ממשיך עד לחניית האוטובוס חזרה לtorla.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם