שבועיים בצפון ספרד והסביבה

טיול של כשבועיים בספרד עם דגש על פנינות הטבע של קנטבריה ואסטוריאס.

תאריך הטיול	September 2019
משך הטיול	13 ימים
עונה מומלצת	קיץ

תוכן עניינים

הקדמה ונושאים כללים

מדי קיץ אשתי ואני מחפשים יעד לנסיעה עם נופים יפים, שבילי הליכה נוחים ושלא יהיה מתויר לעייפה (בד"כ נוסעים בסוף העונה). הקיץ הזה התכנית הייתה קצת יותר מאתגרת היות ואשתי בהריון (חודש רביעי בזמן הטיול) והיה לנו חשוב לנסוע למדינה מתוקנת, לא רחוקה מדי ופארקים עם מסלולים קלים שמתאימים למשפחות. הבנתי מיד שכנראה נצטרך לחרוג הפעם ממנהגנו ולשכור רכב ויחד עם זה נפתח מגוון גדול של אפשרויות נסיעה. בחרנו לנסוע לספרד, לנחות ולהמריא ממדריד ולהעביר את רוב הימים במחוזות הצפוניים קנטבריה ואסטוריאס. התכנון בגדול היה לנסוע בין הכפרים בפארקים los picos de europa ו-somiedo, לבקר בקו החוף, להזדכות על האוטו ולהעביר כמה ימים במדריד. נכון לעכשיו אין המון מידע על האזורים הללו באינטרנט, ליקטנו פה ושם כמה טיפים מבלוגים שראינו וכמובן גוגל מפס. מקווים מאוד שסיפוק הדרך הזה יעזור למטיילים נוספים להבין ביתר קלות מה לצפון ספרד יש להציע (ספוילר: לא מעט!)

כמה נושאים כלליים:

תזמון ומשך הטיול - היינו בספרד בשבועיים האחרונים של ספטמבר ככה שמזג האוויר היה נוח ולא היו הרבה תיירים. מהארץ הזמנו רק את הרכב ומקומות לינה לילה אחד במדריד ובסנטאנדר. את יתר המקומות הזמנו תוך כדי הטיול, בד"כ מהיום למחר. בגלל שהלכנו על קונספט של טיולי יום קלילים לא היינו צריכים יותר זמן מזה אבל בהחלט אפשר להוסיף עוד כמה ימים בהרים של הצפון, בטח אם מתכננים טרק של כמה ימים.
אטרקציות ומקומות לבקר בהם - התרכזנו בשני פארקים לאומיים: los picos de europa ו-somiedo. ה-picos הוא היותר מוכר והיה עליו יותר חומר לקריאה - יש בו הרבה אופציות לטיולים מכל הסוגים. השביל הכי מוכר הוא כנראה ruta del cares שהוא באמת ייחודי יחסית ונחמד ללכת בו, הרכבל של fuente de גם שווה ביקור אם כי לא היה ההיילייט של הטיול (מה לעשות, יש הבדל בין לעלות הר בטיפוס לבין לעלות אותו בקרון…) והאטרקציה הכי מוכרת וגם נגישה יותר היא אגמי covadonga שקרובים לעיירה cangas de onis. האזור של האגמים ממש יפה, אם כבר נקלעתם לצפון ספרד ול-picos אז הביקור שם הוא פחות או יותר מאסט. Somiedo הוא פארק פחות נגיש ועל כן פחות מתויר אבל הוא היה שווה לגמרי את הטרחה - גם שם התרכזנו באזור עם אגמים ולא התחרטנו.

עלות וכסף - טיסה הלוך חזור למדריד יצאה 300 דולר לראש ובטיול עצמו הוצאנו ביחד 2700 יורו, כולל 500 יורו על רכב לשבוע. ישנו במלונות, הוסטלים ופוסאדות - כולם היו סבירים ומעלה, טווח מחירים של 40-80 יורו ללילה. כשחזרנו מהצפון לימים האחרונים של מדריד היה לנו מזל ושהינו בדירה של זוג ישראלים שעשינו איתם swap, חוויה הרבה יותר נעימה וסימפטית מ-airbnb. הצפון קצת יותר זול ממדריד, בעיקר בלינה ובמסעדות. ספרד באופן כללי זולה יותר מישראל אבל לא בצורה דרסטית.

התניידות - בגלל שהטיול הזה הצריך אמצעים מסודרים יותר מהרגיל אז כאמור שכרנו אוטו לשבוע במטרה לחרוש את ההרים בצפון. עדיף כמובן לקחת אוטו יחסית חזק שיידע לסחוב בעליות בהרים. לא ביררנו על תחבורה ציבורית באזור, מדי פעם ראינו שיש תחנות אוטובוס ליד חלק מהכפרים אבל לא יצא לנו להיתקל כמעט בכלל באוטובוסים תוך כדי נסיעה. אין כבישי אגרה או משהו כזה ובסה"כ הנסיעה נוחה (כבישים במצב טוב), רק שחשוב לזכור שהנופים המדהימים גובים איתם מחיר של נסיעה שעלולה להיות מסוכנת (כבישים ברוחב של נתיב וחצי, טווח ראייה מצומם מאוד בפניות וכו') אבל כל עוד נוסעים בזהירות לא אמורה להיות בעיה מיוחדת. בין הערים (מדריד לסנטאנדר, אוביידו למדריד) יש רכבות יחסית מהירות אבל לא זולות - למשפחה ייצא כנראה יותר זול לעשות את הנסיעות הללו באוטו. בערים עצמם התניידנו בעיקר באוטובוס (משלמים לנהג אז עדיף שיהיה כסף קטן בשלוף), מטרו (מדריד) ומוניות (תנסו את uber ו-cabify).

לינה - כמו שכתבתי כבר ישנו בחדר זוגי בהוסטלים, גסטהאוסים ומלונות mid-level. בכל המקרים התמורה הייתה הולמת (קחו בחשבון שבתור מתכלבים לשעבר, אין לנו דרישות גבוהות מדי). בזמן שהיינו עם אוטו העדפנו ללון בפאתי הכפרים/העיירות שעברנו בהם, יותר שקט ונוח. ככל שהתקדם הטיול הבנו את הערך המוסף של חדר עם מטבח או לפחות גישה למטבח משותף. רוב המקומות שהיינו בהם הציעו ארוחת בוקר (תוספת של 5-8 יורו) שבד"כ כוללת קפה, מיץ, טוסטים, ריבה, חמאה, פירות (זה הבייסיק) ולפעמים גם גבינות, נקניקים וביצים (ואז הארוחה ממש משתלמת). שתי המלצות על מקומות שאהבנו במיוחד: la casa de frama ב-Potes ו-casa mino ב-Somiedo (עוד קצת פרטים בסיפור דרך עצמו).

אוכל - אוווו, אז מסתבר שבספרד זה קצת אישיו, לפחות לנו. תנאי הפתיחה שלנו לא היו מדהימים גם ככה (אני שומר כשרות בקטנה, אשתי בהריון) אבל לא חשבנו שזה יהיה כזה בעייתי. במדריד עוד אפשר להסתדר כי יש בה הכל מהכל אבל בצפון יש כמעט אך ורק מטבח ספרדי אסטוריאני, שזה אומר מלא פירות ים, מלא מטוגנים, דגים נאים, נקניקיות דם ועוד מאלה. קטונתי מלהתווכח עם האסטוריאנים אבל מדובר באוכל מאוד כבד ולדעתי גם טעם נרכש אז כנראה שצריך יותר משבוע שבועיים כדי לאהוב אותו… הסתדרנו איכשהו עם סלטים (ברוב המקומות יש איזה שניים שלושה סלטים עם ירקות טריים) ובשר צלוי שמצאנו פה ושם, שתמיד הגיע מדמם והיינו צריכים להסביר להם שאנחנו רוצים אותו ממש וול-דאן. ככל שהטיול התקדם הגענו למצב שביום אכלנו פעם אחת בחוץ ופעם אחת במלון/בדירה. גם לא כדאי לבנות על הקפה שם - יש להם מכונות קפה והכל אבל עדיין זה יוצא ממש לא טעים ברוב המוחלט של המקרים. כן מגיעה מילה טובה למאפיות - אי אפשר ליפול עם אמפנדס והמאפים שלהם אז כל פעם שהיינו צריכים זריקת אנרגיה התחרענו עליהם. עוד נקודה שכדאי להתעכב עליה היא העובדה שבמסעדות המטבח בד"כ נסגר ב-15,16 אחה"צ ונפתח שוב רק בסביבות 20. בין לבין זה בעיקר לשתות קפה/אלכוהול בחברת אנשים מבוגרים שנראים מבסוטים על החיים. לצמחונים צפון ספרד אינו מקום ידידותי במיוחד והתזונה שלהם בחוץ כנראה מבוססת בעיקר צ'יפס ופה ושם סלט שהם מצליחים לגרד.

מזג האוויר - במדריד היה חם ונעים, בערים של הצפון (סנטאנדר, אוביידו ובכלל קו החוף) היה קצת יותר קריר אבל עדיין די נוח ובהרים היה קריר, עם קצת גשם פה ושם לא משהו שהשבית אותנו. הבאסה היחידה הייתה שבזמן שנסענו לאזור של החוף הצפוני נפלנו על יום יומיים של גשם שחיזלש את התכנית של להתפנן בחוף ולשכשך במים.

שפה - הספרדים בגדול לא שרופים על אנגלית, זה היה די צפוי אז ידענו מראש שאני אצטרך להעלות מהאוב את הספרדית הקלוקלת שלי מדרום אמריקה, קצת גוגל טרנסלייט ובגדול עוברים את זה בשלום. בערים הגדולות אין באמת בעיה אבל בכפרים בצפון נתקלנו באנשים שלא יודעים מילה באנגלית, עד כדי כך שהייתה פעם שאמרתי לפקידה במלון שאנחנו עושים צ'ק אאוט (במילה הזאת ממש) והחזרתי לה את המפתח של החדר. אז מתברר שצ'ק אאוט זה לא ביטוי אוניברסלי והיא לחלוטין לא הבינה על מה אני מדבר. נאלצתי לסמל תנועה של עזיבה ואוטו שנוסע עם אפקטים קוליים של רעשי מנוע, לפקידה שלום.

ציוד הכרחי - מעיל טוב ונעליים שיודעות להתמודד עם גשם בצורה זו או אחרת. מקלות הליכה וגזייה הם גם כן פלוס גדול. בחלק מהמקומות בשמורות ראינו שאסור להבעיר אש אז ניסינו לא להגזים ולהיות אקסטרה זהירים. לגבי מקלות - השארנו את שלנו בארץ כי לא נסענו בסוף עם מוצ'ילה אלא רק עם תיקים של 25 ליטר אבל יצא לנו לקנות מקלות עץ ב-Cain ששירתו אותנו נאמנה (5 יורו למקל). חשוב: להוריד מפה של האזורים שתהיו בהם בגוגל מפס שתהיה לכם זמינה offline.

יום 1: הגעה למדריד

הגענו למדריד בערב ונסענו למרכז העיר ברכבת (מהשדה לתחנת chamartin ואז במטרו עירוני). ישנו ב-minas central suites בשכונת malansana, מקום נחמד אבל קצת מנוכר. אכלנו באיזו מזללה טעימה ומוגזמת ליד המלון, סגרנו את הפינה ואת היום.

יום 2: סנטאנדר

יצאנו על הבוקר במונית לתחנת chamartin, ממנה בין היתר יש רכבות לאזור הצפוני של ספרד. קנינו שני כרטיסים ברכבת מהירה (70 יורו, נסיעה של ארבע שעות). ידענו שהרכבת אמורה לצאת ב-7:41, קנינו את הכרטיסים חצי שעה לפני, לא הבנו מאיפה בדיוק יוצאת הרכבת (לא מופיע על הכרטיס, בדיעבד מסתבר שזה נקבע דינאמית כי ככה כמובן זה יותר כיף) אבל חשבנו שאנחנו מסודרים. קנינו קפה, מאפים ופירות וניסינו להבין מאיפה יוצאת הרכבת. יש לוח עם כל הרכבות שיוצאות, הרכבת לסנטאנדר הייתה שם אבל לא היה כתוב הרציף. ירדנו לרציפים, ניסינו לשאול אנשים אבל קיבלנו תשובות של "לא יודע" ופה התחלנו קצת להילחץ ולרוץ בין הרציפים בפאניקה קלה. גם זה לא עזר והשעה של הרכבת עברה וחשבנו שהלך עלינו, אלא שעלינו למעלה ואז הבנו שאם לא כתוב בלוח האלקטרוני מה הרציף, זה אומר שהרכבת לא יצאה אז פשוט צריך להמתין שם בלובי עד שהלוח יעשה את שלו. באיחור של יותר מחצי שעה יצאנו והגענו לסנטאנדר בצהריים (ארבע שעות נסיעה) והדבר הראשון שעשינו היה לקנות סימים מקומיים (10 יורו ל-4 ג'יגה). התמקמנו במלון (Hospedaje Magallanes, לקחנו חדר גדול, לא רע בכלל אבל גם לא משהו לספר עליו) ויצאנו לסיבוב בעיר - אכלנו קודם צהריים ואז הלכנו ברגל לאזור ה-Peninsula de La Magdalena דרך קו החוף, סה"כ היה נחמד מאוד (יש שם פארק, ארמון, תצפית לים ועוד כל מיני). חזרנו באוטובוס למרכז העיר, אכלנו ארוחת ערב, קנינו קצת דברים בסופר והתקפלנו למלון.

יום 3: Potes והסביבה

יצאנו בבוקר לשדה התעופה (יש קו אוטובוס פשוט ויעיל שיוצא ממרכז העיר) כדי לקחת את האוטו השכור. פה אפשר להגיד שהטיול באמת התחיל. התחנה הראשונה היא Potes, עם עצירה בדרך ב-mirador de santa catalina, נקודת תצפית מרשימה (אפשר להגיע עד ללמעלה באוטו או לעשות מסלול הליכה של 20 דקות ביער). עשינו את העלייה לתצפית ברגל, על הדרך היה איזה סיפור עם בספרדית שליווה אותנו וכל מיני פסלים של יצורים מיתיים, יכולה להיות אטרקציה טובה לילדים. אחרי שאכלנו סנדוויצ'ים וצילמנו חזרנו לאוטו והמשכנו עד ל-Potes. השעה הייתה 14-15 והתלבטנו אם לנסוע ל-Fuente de ולעלות להרים ברכבל לסיבוב רגלי או לחכות עם זה למחר ולהקדיש לזה יותר זמן. החלטנו להמשיך ישר ל-Fuente de ולהקדיש לה רק כמה שעות (הנסיעה לקחה 20-25 דקות). ליד מגרש החנייה של הרכבל יש מין tourist info קטן ומסביר פנים, שווה לעבור בו ולהבין מי נגד מי. עלינו ברכבל והגענו לנקודה הגבוהה ממנה יש תצפית יפה על כל האזור שמהווה גם נקודת פתיחה טובה לכל מיני שבילים באזור. היו כמה אופציות אבל בסוף אלתרנו הליכה באיזשהו שביל שנראה לנו שמוביל למקום שהיה קצת יותר לטעמנו. אחרי משהו כמו 40-50 דקות הליכה עצרנו ונחנו קצת. חזרנו באותו שביל וירדנו עם הרכבל למטה (לידע הכללי, רכבל אחרון יוצא ב-18). חזרנו ל-Potes, שהיא בסה"כ עיירה חביבה אבל קצת יוקרתית מחשבנו - ציפינו לכל מיני מוצ'ילרים אבל היו שם מלא אנשים מבוגרים ואלגנטיים. אכלנו ארוחת ערב ונסענו לפוסאדה la casa de frama, שנמצאת בכפר הקטנטן Frama בסמוך ל-Potes. המארח שלנו אלברטו קיבל אותנו בצורה מאוד יפה ועם פלאפון עתיק אבל גוגל טרנסלייט שנותן בראש. הייתה לנו חוויה בהחלט נעימה שם, בטח יותר אותנטית מהמקומות שראינו ב-Potes. מבחינת מתקנים ואביזרים לא מדובר במקום מדהים אבל היה לנו שם מאוד כיף באופן אישי, הרבה בגלל אלברטו והנדיבות שלו והאווירה החמימה שם.

יום 4: Cain

אחרי ארוחת בוקר טובה המשכנו בדרכנו בהרים כשהיעד הוא Cain. די בתחילת הדרך אפשר לעשות סטייה קלה מהכביש הראשי (N-621) לכיוון Zepa Liebna: יש שם את mirador el tunel ואם ממשיכים בכביש מגיעים לכמה כפרים קטנים ונחמדים, כמה אגמים, הרים, בקיצור הנוף הטיפוסי של האזור. אנחנו לא חקרנו את זה מספיק אבל מי שמחפש מסלול קצת שונה מהטיפוסי בהחלט יכול לשקול לשלב את Zepa Liebna בטיול שלו. ולענייננו, איפשהו בעיקולים בין Vejo ל-Llanaves de la reina יש נקודת תצפית קטנה ויפה שמסומנת ע"י פסל של צבי. עצרנו בה כמה דקות והמשכנו בנסיעה. ירדנו לכביש הקטן יותר LE-2703 וגם שם עצרנו בנקודת התצפית Puerto de pandetrave להתפעל קצת מהנוף. אחרי נסיעה קצרה הגענו ל-Posada de valdeon, שם יש אחלה tourist info (קצת אחרי הכניסה לכפר עולים שמאלה לכביש קטן ומגיעים) שעשה לנו קצת סדר בשבילים בפארק עם כמה המלצות. משם נסענו ל-Cain בנסיעה אקסטרה זהירה והגענו לכפר קטנטן וסימפטי שכולל שתי מכולות עם מצרכים בסיסיים, 4-5 מסעדות ומספר די דומה של פוסאדות. התמקמנו ב-casa tino, החדר הזוגי היה קצת קטן אבל החוויה הכוללת הייתה בסה"כ בסדר גמור. יצאנו לשביל ruta del cares שנמצא בין Cain ל-Poncebos כשהמטרה שלנו הייתה לעשות משהו כמו חצי דרך (חצי הדרך הקלה יותר) ולחזור ל-Cain באותה הדרך. שימו לב שכדי לעשות את הטרק המקורי (מ-cain ל-poncebos הלוך חזור, או להיפך) זה פחות או יותר יום מלא אז כדאי להתחיל ממש מוקדם. הבעיה היא שללכת אותו לכיוון אחד תוקעת אתכם בכפר קטן שמרחק הנסיעה לכפר השני הוא לפחות שעה, תוסיפו על זה שאלה כפרים קטנים ומבודדים ותבינו שכנראה עדיף לעשות הלוך חזור (לפי מפת שבילים שראינו יש גם אופציית הלוך חזור ל-Cain שהיא מעגלית אבל כנראה שלא הגענו רחוק מספיק לצומת הזאת שממנה אפשר לעשות את המעגל). השביל מ-Cain עובר בגדול בתוך קניון מרשים עם שביל הליכה מישורי ונוח. אלא אם כן יש לכם פחד גבהים רציני אתם אמורים להנות ממנו, לגמרי שביל לכל המשפחה. אחרי קרוב לשעתיים הליכה ועם קצת גשם וענני סערה שיצאו עלינו עשינו אחורה פנה וחזרנו באותו השביל. עשינו אנ-דנ-די-נו בין המסעדות, אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

יום 5: מ-Cain ל-Cangas de Onis

אכלנו ארוחת בוקר, הכנו סנדוויצ'ים לדרך ונסענו לכיוון Posada de Valdeon. על הדרך יש את mirador del tombo, שהוא אחלה נקודת תצפית ממש על הדרך עם עוד פסל של צבי וממנו מתחיל מסלול קליל וקצר יחסית (PR-35, מכונה גם La farfada) שהמליץ לנו הבחור ב-tourist info. חנינו ליד ה-mirador (חנייה קטנה לצד הכביש) והלכנו בשביל לכיוון צפון מערב, כשהתוואי ברובו מיוער. הגענו לאחר שעה וקצת לכתובת שמציינת את סוף המסלול, התחיל לטפטף עלינו קצת גשם אבל למזלנו היה לנו תרמוס עם מים חמים אז הכנו לעצמנו תה זריז ונהנו מהערפל המסתורי שריחף על צלעות ההרים. חזרנו באותה הדרך (גם פה יש מסלול מעגלי מפוקפק שראינו באיזושהי מפה, העדפנו שלא לבדוק בעצמנו אם הוא לג'יט), סה"כ אחרי שעתיים וחצי של הליכה חזרנו לאוטו והמשכנו במסע החוצה מ-Valdeon ל-Cangas de Onis. עצרנו בדרך בנקודת תצפית ב-Puerto de panderrueda, ממנה יש שביל (PR-32) שמוביל ל-Oseja de Sajambre שהופיע במפות שקיבלנו, נראה חביב אבל לא הסתדר בלו"ז. באזור Sajambre יש mirador נוסף ממש על הדרך שאיכשהו פספסנו אבל כן עצרנו ב-Oseja de Sajambre לקחת קצת תמונות ולהנות מהנוף החורפי משהו שזכינו לו. כמה דקות נסיעה משם יש את Soto de Sajambere ממנו יוצא שביל PR-9 לכיוון Vegabano - זה שביל יחסית קל נוסף שהומלץ לנו על ע"י ה-tourist info של Valdeon אבל ויתרנו עליו גם מבחינת זמנים וגם כי מזג האוויר לא פירגן במיוחד.
לאחר משהו כמו שעתיים נסיעה מאזור Valdeon הגענו ל-Cangas de Onis - זאת כבר עיירה גדולה (ומתוירת) יותר עם הרבה אופציות של אוכל ולינה. חנינו במעלה של איזשהו כביש רנדומלי ויצאנו לסיבוב קצר בעיירה. צילמנו את הגשר במרכז העיר והלכנו כמה דקות ל-tourist info שהוא כבר קצת יותר עשיר וממוסד מאלה שנתקלנו בהם עד כה. שאלנו על הגעה לאגמי Covadonga והגברת הנחמדה אמרה שיש אוטובוס שיוצא כל חצי שעה בערך לאגמים מהעיירה ואם באים עם אוטו אז אפשר לנסוע בכביש שמוביל למתחם של האגמים רק אם מגיעים עד שמונה וחצי - מהשעה הזאת הכביש שמוביל לאגמים נחסם לכלי רכב פרטיים (אפשר לצאת כמובן). נקודת החסימה היא בכיכר ליד Basilica de Santa Maria. עשינו קניות במרכז העיירה ונסענו לכפר הסמוך Soto de Cangas, שמה ישנו במקום שנקרא El buxo - מין מתחם שמזכיר צימרים פשוטים בארץ. קיבלה את פנינו סוזאנה בעלת הבית, שעל כמה שהיא לא יודעת באנגלית (וזה הרבה) היא מפצה בהומור וחן. שמחנו בחלקנו, הכנו לעצמנו אוכל והתכוננו להשכמה מוקדמת יחסית ביום שלמחרת.

יום 6: אגמי Covadonga

התארגנו מוקדם, הכנו אוכל לדרך ויצאנו לכיוון האגמים בסביבות שבע וחצי וכבר תוך 20 דקות היינו כבר די קרובים לאגמים, רואים מפיתולי הכביש נוף מדהים של הרים ולמרגלותיהם ענני ערפל בצבעי הזריחה (אחת העצירות שעשינו הייתה ב-mirador de la reina), פתיחה סופר מבטיחה ליום. אחרי עוד כמה דקות נסיעה על כביש CO-4 הגענו למגרש חנייה לא גדול מדי (סדר גודל של 50-60 מכוניות, כשבאנו בסביבות שמונה היו אולי 15 מכוניות שחנו שם) שנמצא ממש ליד אגם La Ercina. הדבר הראשון שעשינו היה לחזור קצת על עקבותינו ברגל ולראות עוד קצת את המראה המדהים של ההרים שנפרסים למטה. באותו הבוקר היה די קריר אז המשכנו עם פק"ל תה ליד המסעדה במגרש החנייה ורק אז יצאנו לדרך - לעשות את השביל המעגלי שמתחיל בהליכה לאורך אגם La ercina (מימינו) ולאחר מכן מקיף את אגם Enol (הליכה משמאל לאגם).

בנוסף לאפשרות הזאת יש שביל מדרגות שיעלה אתכם במעלה הגבעה לנקודת תצפית נחמדה על האגם ומשם לירידה בצד השני של אותה גבעה אל אגם Enol, משהו כמו 20 דקות הליכה. בסוף השביל המעגלי מתחברים לשביל המקוצר וחוזרים איתו למגרש החנייה (לנו זה לקח שעתיים וחצי). האגמים היו מאוד יפים אבל גם הסביבה עם כל הצמחיה, הפרות ושאר הירקות מעניקה הרבה קסם והופכת אותו לפוטוגני להפליא. ההליכה עצמה פשוטה מאוד ובתוואי נוח, מה שגם נחמד זה שכמעט כולם עושים את השביל המקוצר ואז השביל המעגלי מאוד שקט, רגוע ומלא בבע"ח. כשסיימנו את השביל עשינו עוד הפסקת תה על שפת אגם Ercina ואז נסענו עם האוטו למגרש החנייה ליד אגם Enol שממנו יש הליכה בעלייה של 10-15 דקות לנקודת התצפית mirador del principe de asturias (אי אפשר להגיע ברכב לתצפית עצמה ממש, הייתה רק כניסה לאוטובוסים או משהו כזה). אחלה נוף כמובן. המשכנו עוד קצת במעלה השביל לקבל עוד כמה זוויות עד שהרגשנו שמיצינו לחלוטין ונסענו משם.
התחנה הבאה שלנו הייתה בזיליקה santa maria - זאתי כבר אטרקציה קצת יותר עמוסה אבל הצלחנו למצוא חנייה במעלה הכביש ממש ליד הבזיליקה. נכנסנו פנימה ואחר כך הסתובבנו שם קצת במתחם - יש עוד כל מיני אתרים היסטוריים שהיה נחמד להעיף בהם מבט. אחרי משהו כמו שעה נסענו משם בחזרה Soto de Cangas ואכלנו ארוחת ערב במסעדה קרובה.

יום 7: מההרים לחופים

החלטנו לגוון מההרים ולהצפין קצת לאזור של החופים. לא היינו בטוחים לאיפה לנסוע אז חרשנו קצת את גוגל מפס כדי לראות איפה נמצאים חופים יפים ומבודדים, באווירה כפרית. החלטנו להזמין לילה אחד במקום קטן שנקרא Novellana, שנראה שיש הרבה חופים מרשימים במרחק הליכה ממנו. לפני שהגענו לשם חיפשנו מקום שיהיה נחמד לטייל בו ולראות את החופים במבט על, עם כל הצוקים והמפרצים הקטנים שיש באזור. מצאנו שביל שכזה שנקרא Senda costera de los miradores שמתחיל בחוף Aguilar ונמשך לו עד החלק המזרחי של San Esteban. ידענו שמדובר במסלול של כמה שעות, מה גם שהיה יום די אפור מבחינת מזג האוויר אז הכנו את עצמנו לעשות אחורה פנה אחרי הליכה של שעה או שעה וחצי, ואכן כך היה.

חנינו בחנייה של חוף Aguilar, התקדמנו לאורך השביל והספקנו לעבור ב-4-5 נקודות תצפית. התחיל לרדת גשם אז בנקודה הזאת בערך חזרנו והמשכנו בנסיעה לארוחת צהריים מאוחרת ב-Cudillero. רק במסעדה החמישית או השישית שנכנסנו אליה היה מטבח פתוח אז אמרנו תודה וטרפנו את מה שהגישו לנו… משם המשכנו תחת גשם מכובד ל-Novellana והבנו שאפשר לגנוז את תכניות השיזוף בחוף. לקראת השקיעה הגשם נרגע ועשינו סיבוב רגלי קצר, בעיקר כדי להבין את דרכי הגישה לחופים ואיך הם נראים. אכלנו ארוחת ערב במסעדה של המלון שלנו (El Fornon) וסגרנו את הבאסטה.

יום 8: ובחזרה להרים - Somiedo

גם אקורד הסיום שלנו ב-Novellana לא היה מוצלח מדי הודות למזג האוויר האפרורי. נסענו לתצפית שמשקיפה על playa del silencio והשארנו את פרק החופים מאחורינו, בחזרה למה שעבד לנו טוב עד כה - ההרים… אחרי שחרשנו את כבישי הפארק picos de europa חיפשנו יעד דומה עוד כשהיינו בארץ, שיטוט במפה הביא אותי לחקור קצת את הפארק Somiedo שהוא די קטן אבל יש בו חלק שעל "הנייר" לפחות נראה מבטיח של אזור הררי עם אגמים שסמוכים אחד לשני (יש קבוצה די צפופה של ארבעה אגמים ועוד אגם די גדול שקצת יותר רחוק מהם). מצאנו מסלול הליכה פשוט הלוך-חזור שיוצא מ-Valle de lago , כפר קטן שקרוב ל-Pola de somiedo שמגיע עד לאגם הגדול (זה שרחוק קצת מארבעת האגמים האחרים). היות וקבוצת האגמים הנוספת קרובה יחסית לכביש הנחתי שיהיה אפשר לנסוע לשם, לשים את האוטו בצד הדרך ולראות אם יש שביל. כל זה נובע בעיקר מאילוצים שלנו, אם רוצים אפשר לעשות מסלול אחד ארוך שיעבור בכל האגמים. אז התכנית שלנו הייתה לפצל את הטיול באגמים: לנצל את המשך היום השמיני שלנו כדי לנסוע לראות את קבוצת האגמים (בשביל הלוך חזור), וביום שלאחר מכן לעשות את המסלול מ-Valle de lago לאגם הגדול (הלוך חזור).

הגענו מ-Novellana ל-Pola de somiedo בצהרי היום ועשינו צ'ק אין במלון casa mino (מומלץ! צוות מאוד נחמד ואדיב, מתקנים חדשים ויפים, אחלה רמה יחסית למחיר). חיפשנו מקום לאכול בו ארוחת צהריים מאוחרת והייתה צדיקה אחת בסדום שהמטבח שלה עוד היה פתוח (El templo del sorbo, אחלה אוכל). קפצנו ל-tourist info שנמצא די במרכז הכפר (מבנה ציבורי כזה שמושך תשומת לב, קשה לפספס אותו) אבל הוא סגור בזמן סיאסטה. יש לידו מפת שבילים של האזור, ככה שאם התאהבתם ב-Somiedo טוב לדעת שיש עוד שבילים מעניינים. נסיעה של 40 דקות על כביש SD-1 הביאה אותנו לחניון הקטן שממנו מתחיל השביל לאגמים (מופיע בגוגל כ-Alto la farrapona aparcamiento), ואכן היה שלט שמצהיר על השביל עם שמו הרשמי - Ruta de los lagos - PR-AS 15. כמו שחשבנו קודם, השביל המלא כולל הליכה גם לאגם הגדול הרחוק יותר ומסתיים ב-Valle de lago, נראה שאפשר לעשות אותו הלוך חזור ביום אחד אבל זה היה מאתגר מדי עבורנו. השעה הייתה כבר לקראת חמש אז ידענו שלא משנה מה, בשש וחצי נעשה אחורה פנה. התחלנו ללכת והגענו לאגם הראשון די מהר. ממנו מתחילה עלייה לכיוון שאר האגמים. הספקנו להגיע לאגם השני אבל רוחות חזקות והשעה שדחקה בנו גרמו לנו לחזור על עקבותינו קצת יותר מוקדם מהצפוי. התלהבנו מאוד מהמסלול - כנראה שילוב של חוסר ציפיות, טבע מאוד יפה ומזג אוויר שהשתנה לטובה עשו את שלהם. הכנו תה ליד האגם הראשון וחזרנו לאוטו. כל הסיפור הזה לקח משהו כמו שעתיים. חזרנו ל-casa mino הכנו לעצמנו ארוחת ערב והתכוננו למחרת - יום הפרידה מההרים.

יום 9: עוד קצת Somiedo ומגיעים לאוביידו

אכלנו ארוחת בוקר במלון, עשינו צ'ק אאוט ונסענו מ-Pola de somiedo ל-Valle de lago, עם עצירה קטנה באגם קטן קרוב לכניסה של Valle de lago. עצרנו במגרש חנייה שממנו פחות או יותר מתחיל השביל (יש עוד מקטע כביש של איזה 200 מטר שכביכול אפשר לנסוע בו ולהתקרב עוד יותר אל השביל אבל בסופו יש חנייה די מיניאטורית). הלכנו לנו בעמק ואחרי שעתיים של הליכה יחסית פשוטה הגענו לחומת אבנים די נמוכה שמקיפה את האגם. הלכנו קצת מסביבו, אמרנו שלום לפרות וכהרגלנו בקודש שתינו תה, למרות שהיה יום שטוף שמש יחסית. אחרי הפסקה די ארוכה חזרנו בערך באותה הדרך אל האוטו (בחזור יש יותר ירידה אז היא הדרך קצת יותר מהירה להליכה). נסענו בחזרה ל-Pola de somiedo ויצאנו בנסיעה צפונה לאוביידו - עיר מאוד סימפטית, די ציורית, לא עמוסה באטרקציות מפוצצות אבל לפעמים כיף להיות בסתם עיר שהיא קצת מחוץ ל-grid. החזרנו את האוטו לחברת ההשכרה ולאחר מכן התמקמנו בדירה שהזמנו. יצאנו לסיבוב במרכז העיר לנצל את האור יום שעוד נותר ואכלנו בחוץ ארוחת ערב. הלכנו לישון, עייפים אך מאוד מרוצים.

ימים 10-13: מדריד

תפסנו רכבת מהירה בשעות הבוקר המאוחרות (וגם יקרה, משום מה יקרה הרבה יותר מהרכבת ממדריד לסנטאנדר) והגענו למדריד אחה"צ. במדריד היה לנו סידור מעולה עם זוג ישראלי - עשינו apartment swapping והם בעצם היו בדירה שלנו בישראל לכל אורך הטיול.
לא קשה להעביר במדריד 3-4 ימים, בטח אם אתם מתכננים להוסיף עוד כמה פריטי פריימרק לארון שלכם. לא אלאה אתכם בכל קורותינו שם אבל כן אציין כמה היילייטס:
Museo Geominero - הגענו אליו כחצי קוריוז אבל לגמרי הצדיק את קיומו והיה בשבילנו הפתעה נעימה מאוד. הייתה שם מין תערוכה קטנה מתחלפת על כל מיני דברים שקשורים למבנה הקרקע והסלעים בספרד, והדברים הקבועים שיש מהם בשפע הם מאובנים של מלא יצורים חיים וצמחים מכל התקופות שאתם יכולים לעלות על דעתכם ומינרלים מגניבים. בקיצור, לא דברים רגילים שרואים ביומיום, ומכאן ההמלצה החמה. מה שכן אציין שאין שם כמעט תרגום לאנגלית ככה שאם אתם רוצים לקרוא הסברים מקיפים על התקופות השונות וכאלה תהיה לכם קצת בעיה.

Mercado de la paz - במדריד יש ללא ספק קטע טרנדי של שווקי אוכל, יצא לנו להיות בכמה אבל חלקם היום המוניים ומצועצעים להחריד (אני מסתכל עליך San miguel) וחלק די מתוירים ולא ממש אותנטיים. Mercado de la paz נמצא קצת מחוץ למרכז, הוא די קטן אבל יש בו אחלה אוכל. אנחנו אכלנו שם פיצה (מצוינת) ופרוסה גדולה של עוגת red velvet. לא צריך הרבה יותר מזה בחיים.
Museo Nacional Thyssen-Bornemisza - גלריה עם תערוכה אחת מתחלפת ואוסף גדול של ציורים ועוד סוגים של יצירות של אומנים בעלי שם. סה"כ נחמד מאוד.
Real Jardín Botanico - הגן הבוטני המלכותי. יש לנו מסורת כזאת של ביקור בגנים בוטניים, חובבי הז'אנר בטוח יהנו.

Catedral de la Almudena - קתדרלה מאוד מרשימה ליד ארמון המלך.
El Rastro - כן מדובר בחצי המלצה וחצי אזהרה - שוק הפשפשים של מדריד (פתוח בימי ראשון) מלא בסחורה ואפשר למצוא בו מציאות אבל מצד שני הוא עמוס מאוד, די ממוסחר וכנראה שאחרי שעה-שעתיים הליכה בו תרצו לברוח משם. מומלץ לעבור לסמטאות שם יש חנויות של ענתיקות למי שרוצה לגוון את סט הצלחות שלו בבית או ענתיקות לדקורציה.