חצי ממסלול 'מרכבות האש' בפירנאים הספרדיים (שלושה לילות)

מידע כללי על מזג האוויר, הבקתות, ציוד ורמת קושי

את הטיול עשינו בתחילת יוני (02-09/06/2023). התכנון היה לעשות כחצי מהמסלול של ״מרכבות האש״ בשמורת איגואסטורטס – 4 לילות - בטיול של 7 לילות סה״כ מברצלונה וחזרה. בפועל עשינו רק 3 לילות בשמורה. בדיעבד אני לא מרגישה שפספסתי שום דבר בכך שלא סיימנו את כל מסלול 'מרכבות האש' כי באיזשהו שלב הנוף חוזר על עצמו ואני חושבת שמה שהספקנו היה ממצה ומשמעותי. זו הייתה חוויה נהדרת שאני מאחלת לכולם לעשות לפחות פעם אחת בחיים!

על מזג האוויר בתחילת יוני: הלקח הכי חשוב שלמדתי בטיול הזה זה לא לסמוך על התחזיות ולא להתייאש בקלות! לפני שיצאנו לטרק ראינו שמזג האוויר בשמורה הולך להיות נוראי והיו אפילו התראות רשמיות על סופות ברקים וגשם כבד. חטפתי רגליים קרות וחשבתי לבטל הכל אך לשמחתי הרבה החברות האופטימיות שלי לא ויתרו. התייעצנו עם עובדי הבקתות במייל אבל הם פשוט אמרו ״מזג האוויר לא צפוי. עדין אפשר לעשות את המסלול, אבל זה תלוי באיכות ציוד הגשם וברמת הניסיון שלכם״. אז בדרך מברצלונה עצרנו בדקתלון והצטיידנו.
הכל היה לחינם בסוף כי הסתבר שהתחזיות לא היו רלוונטיות - בבוקר ועד הצהריים מזג האוויר היה נוח מאוד: בין שמשי למעונן ללא גשם ובערך 10-15 מעלות. בעיני אלו טמפרטורת מושלמות לטיול, במיוחד מאחר שאין צל כלל לאורך המסלול והגוף מתחמם מאוד ממאמץ. כל יום התחלנו ללכת מוקדם בבוקר (ב08:30 יצאנו לדרך) ובסביבות 14:00-15:00 הגענו לבקתות וכך הצלחנו להימנע מהגשמים הכבדים שהתחילו תמיד אחה"צ-ערב. בלילה ומוקדם בבוקר היה קר מאוד (סביב 5 - 0 מעלות), אבל בשום שלב לא הייתי זקוקה למכנס חם (ממליצה לוותר על גטקס) – לקחתי פליז, מחממי אוזניים ומעיל גשם וזה הספיק. היתרון הכי גדול של לטייל בתחילת עונה, מעבר לטמפ' הנוחות, הוא שהיו מעט מאוד אנשים על המסלול מלבדנו וזכינו להרבה שקט ופרטיות עם הטבע. היו כמה שלוגיות לאורך המסלול אבל לא היה צורך בציוד מיוחד ולא היה מסובך לחצות אותן - רק לאט ובזהירות.

קצת נתונים על רמת הקושי: אנחנו היינו שלוש נשים בגילאי ה30-40. אני בכושר ממוצע לבני גילי והחלשה מבין שלושתנו, עם ניסיון לא רב בטרקים. לאורך כל המסלול שאנחנו עשינו (כאמור חצי מהמסלול הקלאסי) עולים בסה"כ כ-2 ק"מ ויורדים בסה"כ 2 ק"מ וכ-90% מהמסלול הוא בתמרון על אבנים כמעט ללא דרך שטוחה ונוחה להליכה. גובה המסלול הנ"ל נע בסביבות ה-2100-2600 מטר על כ-31 ק"מ. על כך זה מתווסף המשקל של התרמיל (45 ליטר, כ-7-8 ק"ג כולל מים). לאור זאת, הלכנו בקצב של בערך קילומטר אחד בשעה עם הפסקות ועצירות. על השלטים בדרך כתוב זמן מוערך למסלול, אך הנוסחה הנכונה עבורנו הייתה להכפיל את הזמן הרשום + שעה אחת נוספת. ארבעת הימים שהיינו על המסלול הביאו אותי ממש לקצה היכולת שלי ואני בספק אם הייתי מצליחה להשלים את שאר מסלול 'מרכבות האש'. עם זאת, למרות כל הקושי, אין ספק שזה מסלול ששווה כל רגע! הנופים עוצרי נשימה לכל אורך הדרך ומרגישים על גג העולם.
בחצי המסלול שאנחנו עשינו, לרוב ניתן היה לראות את הסימונים בצורה ברורה על השביל, אבל עדין חשוב מאוד להצטייד מראש במפות ולהוריד לפלאפון את המסלול אופליין כדי לנווט. אין קליטה סלולרית לאורך רוב המסלול ורק בבקתת אמיצ'ס יש WIFI. שכרנו טלפון לוויני קטנטן עם לחצן מצוקה בשביל הביטחון (150 ₪ לשבוע) אך לא השתמשנו בו, לשמחתנו. חובה לעשות ביטוח ספציפי לספורט אתגרי, להצטייד במקלות הליכה ובנעל גבוהה איכותית שמחזיקה את הקרסול – אני השתמשתי במגפי הליכה בגובה בינוני ("מיד").

מידע על הבקתות: הבקתות מספקות כריות ושמיכות חמות, אז צריך רק ליינר (אין מצעים). בכל הבקתות יש מקלחת חמה שעולה 2-3 יורו. בכל הבקתות אכלנו ארוחת ערב (שתמיד כוללת שלוש מנות: מרק, מנת קטניות\ירקות צמחונית ומנה עיקרית), ארוחת בוקר והזמנו פיקניק ארוז ליום למחרת (שכולל חטיפים וסנדוויצ'ים), כך שלא היינו צריכות להצטייד מראש באוכל כלל. לכל הבקתות אסור להיכנס עם נעליים אבל בכולן מספקים למטיילים נעלי קרוקס. כמו כן, בכל הבקתות סוגרים את החימום במהלך הלילה ובגלל הלחות הגבוהה שום דבר לא מתייבש – אז אם חשבתם לכבס ידנית פריט לבוש כלשהו, וותרו על זה. מומלץ להביא פיג'מה חמה וגרביים עבות ללילה. לא היו חסרים לנו שקעים להטעין את הפלאפונים. כל חדרי השינה והשירותים עם מעורבים (נשים+גברים). רק בבקתת Amitges יש WIFI וניתן לשלם באשראי – בשאר חייבים מזומן. הזמנו את הבקתות מראש לתאריכים ספציפיים עם פקדון של 20 יורו לאדם. לשמחתנו הרבה מנהלי הבקתות היו מוכנים להתחשב בהזזה קדימה של הלו"ז ביום אחד ולא גבו מאיתנו שוב את הפקדונות, אך יתכן שהם פחות היו מתחשבים אם זה היה שיא העונה. ממליצה לא להזמין מראש בקתות אם בוחרים לנסוע ממש בתחילת או סוף העונה כי יש מקומות פנויים ועדיף להיות גמישים. יחד עם זאת, יש ליצור קשר עם כל בקתה יום קודם כדי לתת להם התראה. אפשר לבקש ממנהלי כל בקתה לעשות זאת עבור הבקתה הבאה במסלול.

מברצלונה לאספוט ומאספוט לבקתת Amitges

בלילה הראשון לטיול נחתנו בברצלונה בערב וישנו בעיר. למחרת שכרנו רכב ונסענו כשלוש וחצי שעות לאספוט. ידוע לנו שניתן להגיע בתחב"צ אך העדפנו את הנוחות של רכב. בגלל הסידורים והעצירות הגענו לאספוט רק בערב, אז לא יכולנו להתחיל את המסלול באותו היום כפי שתכננו.

מאספוט לבקתת Amitges
מסלול מוערך: 800 מטר עליה, 93 מטר ירידה, 6.5 ק״מ, כ-6 שעות הליכה.
את המסלול התחלנו למחרת מוקדם בבוקר מחניון השמורה באספוט, שם החנינו את הרכב. בגוגל החניון הזה נקרא Aparcament de Prat Pierró | Sant Maurici - והוא כ-7 דקות נסיעה ממרכז העיירה אספוט. החניון חינמי, מאוד מסודר ובטוח עם פקח בשער הכניסה, ולא הייתה בעיה של מקום. בדיעבד יתכן שעדיף לקחת מונית-ג׳יפ מהעיירה ועד האגם הראשון - מסתבר שהן פועלות החל מתשע בבוקר גם בתחילת יוני. החלטנו לא ללכת על הכביש אלא במסלול למטיילים (מסומן וקל מאוד למצוא אותו). מאות המטרים הראשונים במסלול הם נגישים לכסא גלגלים ועוברים ביער קסום. לאחר מכן הלכנו כמה קילומטרים בעליה מתונה עד האגם, שהיו מקסימים ויפים, אבל יתכן שכדאי לחסוך אותם כדי לשמור כוחות לשאר הימים. האגם מהמם ובהמשך הדרך יש גם מפל יפה. יצאנו בשמונה בבוקר והגענו בשתיים בערך לבקתת אמיצ׳ס, מיד לפני שהתחיל לרדת ברד. המסלול מאוד ברור ויחסית סלול. בדרך לבקתה היו שתי מזרקות מים שניתן לשתות מהן – אך לא הצלחנו למצוא כאלו שוב בשאר הימים. באימצ׳ס יש בחדר האוכל WI-FI ואין מגבלת זמן על המים החמים במקלחות - פינוק שלא קיים בבקתות האחרות, אז תנצלו את זה. אמיצ׳ס הייתה הבקתה הכי גדולה, עמוסה ורועשת, השינה בחדרים של כ-20 איש. אפשר להזמין בה אוכל ושתייה במחירים מאוד סבירים. הזמנו בקבוק של היין המקומי הנקרא "Carros de Foc" שהיה טעים מאוד ועלה רק 12 יורו. ארוחת הערב (צמחונית) והבוקר היו טעימות ומשביעות. בסך הכל זה היום הכי קל ונוח ומבחינת מסלול ובקתה.

מ- Amitges לColomers

מסלול מוערך: 587 מטר עליה ו815 מטר ירידה, 10 ק״מ, כ-8 שעות הליכה.
בעיני זה היה החלק היפה ביותר בטיול - הנופים מרהיבים לכל אורכו וזה מסלול שאסור להחמיץ. המסלול יותר קשה מבחינה טכנית מהיום הראשון – מתחיל בעליה ארוכה, דרך מסלול של סלעים גדולים על צלע הר, מספר מטרים של שלג עד הפאס שבאמצע המסלול ואז ירידה ארוכה עד לבקתה. לאחר הפאס המושלג באמצע המסלול (מסומן בשלט "שמורת איגואסטורטס") ככל שיורדים מתגלה אט-אט נוף מטריף של אגמים בגיא ירוק. לכן מומלץ שלא לעצור בפאס או מיד אחריו (עד כמה שזה מפתה) אלא להמשיך כמאה-מאתיים מטר עד שרואים את מלוא הנוף של ארבעת האגמים. התמונות לא מצליחות לתפוס את היופי המרגש. לאחר מכן הכל ירידה דרך האגמים עד לבקתה. ממש לקראת סוף המסלול, כשכבר ראינו את הבקתה באופק, טעינו וירדנו בדרך שלקחה אותנו למפל שאי אפשר היה לחצות ונאלצנו לחזור חזרה למסלול שהביא אותנו לגשר ייעודי לחציית הנחל. אז שימו לב בחלק הזה, כי הוא מבלבל. בקתת קולומרס הרבה יותר קטנה, שקטה ו"אותנטית" מאמיצ'ס ואני אישית גם יותר אהבתי אותה. חדרי השינה היו יותר קטנים ושקטים. כאן אין WIFI וקונים אסימון ל-5 דקות של מים חמים במקלחת. כמה עשרות מטרים מחוץ לבקתה יש מנחת מסוקים ששם יש קליטה סלולרית. האוכל בבקתה היה פחות טוב ונשען יותר על מזון מזווה יבש\משומר. הפיקניק שארזו לנו היה מורכב מסנדוויצ'ים עם סלמי ועם ממרח בשרי כלשהו (אפשר לבקש מראש אוכל צמחוני). עם זאת היה סביר לחלוטין ומשביע.

מ-Colomers ל- Ventosa

מסלול מוערך: 561 מטר עליה, 500 מטר ירידה על 9.4 ק״מ, כ-9 שעות הליכה.
החלק הזה היה לי הכי קשה כי כבר הרגשתי את העייפות מהימים הקודמים והמסלול התחיל מעלייה ארוכה ומתישה מאוד. הגעתי לפאס באפיסת כוחות אך לשמחתי החלק השני של המסלול, בירידה, היה יותר מתגמל בזכות נופים פראיים ובתוליים שהרגישו לא-מהעולם-הזה. הנוף שנשקף מבקתת ונטוסה היה היפה מבין כל הבקתות, במיוחד בשקיעה. בקתת ונטוסה מעוצבת מאוד מגניב ויש בה את האוכל הכי מושקע וטעים. מצד שני חדר המקלחות+שירותים היה קפוא והיו המון תקלות במקלחות (תיבת האסימונים נתקעה והעובדת שבאה לתקן את זה הייתה קצרת רוח), שגם לא היו נוחות מבחינת העיצוב שלהן. העלות ל-5 דקות מים חמים הייתה 3 יורו. אין קליטה סלולרית או WIFI. חדר השינה הוא חלל אחד עצום עם המון מיטות שביניהן יש מחיצה קטנה באיזור הראש כדי לאפשר מעט פרטיות. את ארוחת הבוקר מגישים בין 07:00-07:30 בלבד ואחר כך מסלקים אותך מהר ונועלים את הבקתה.

Ventosa ל- Estany de Cavallers - לעיירה Boi וחזרה לEspot

מסלול מוערך: ירידה של 450 מטר (כמעט ללא עליות), 4 ק״מ, כ-3 שעות (בהליכה איטית מאוד)
במקור התכוונו להמשיך מונטוסה לבקתת Estany Llong, שזה החלק שנחשב הכי מאתגר במסלול 'מרכבות האש' בגלל תוואי שטח קשה במיוחד. לשמחתי ויתרנו על החלק הזה וחתכנו במקום לכיוון העיירה Boi. הדרך מבקתת ונטוסה לעיירה היא בירידה מלאה סלעים חלקלקים בגלל זרימת מים ודורשת תשומת לב, אך אינה קשה במיוחד. הנוף הופך להיות יותר ויותר מיוער ולבסוף גם חושף שדות מוריקים ופרחוניים. בסוף המסלול מגיעים לאגם טורקיז צלול שבקצה שלו יש סכר בשם קוולרס (Cavallers), שלידו יש חניה לרכבים. מהסכר יש 17 דקות נסיעה לעיירה בוי (כ-10 ק״מ של ירידה מפותלת על כביש) כך שצריך להזמין מונית מ Boi שתבוא לאסוף אותכם - אז חשוב להצטייד בסים מקומי ובמספר הטלפון של חברת המוניות בבוי. לנו היה מזל ותפסנו טרמפ מהסכר לבוי עם זוג הולנדים חמודים.
בעיירה בוי גילינו שאין אף תחבורה ציבורית משם לאספוט בתחילת יוני, אפילו לא בצורה עקיפה. רק בשיא העונה יש אוטובוסים שמקיפים את השמורה. לאור זאת נאלצנו לקחת מונית חזרה לאספוט (175 יורו מחיר קבוע למרכז אספוט). הנסיעה מבוי לאספוט מלאת פיתולים ואורכת כשעתיים, אך לבסוף הגענו חזרה לרכב שלנו והכתרנו את הטיול כהצלחה גדולה. היינו מותשות למדי אז ישנו שוב באספוט באותו מלון שבו ישנו בתחילת הטיול. למחרת נסענו חזרה לברצלונה, עם עצירה קצרה במנזר Montserrat. למחרת בבוקר טסנו חזרה לישראל וכבר התחלנו להתגעגע...

טיפים

• ציוד בסיסי מומלץ: תרמיל של עד 45 ליטר, נעלי הליכה גבוהות (בגובה בינוני לפחות), מקלות הליכה, שלוקר של 2-3 ליטר, פליז, מעיל גשם, מחמם צוואר דק, כובע צמר\מחממי אוזניים, שני זוגות מכנסי טיולים, 2-4 חולצות כושר מנדפות, 4 תחתונים, 3-4 זוגות גרביים, כובע מצחייה, קרם הגנה, סבון נוזלי+שמפו+מרכך +"דפי סבון" לידיים, מברשת+משחת שיניים, כפכפים, מגבת טיולים, אטמי אוזניים + כיסוי עיניים, ליינר (ללא שק"ש), פיג'מה ארוכה וגרביים חמות, ערכת עזרה ראשונה [ממליצה בחום על וולטרן פורטה], פלאפון+מטען, כסף מזומן.
• לוודא מראש לגבי תחב"צ סביב השמורה – אם אין, להצטייד במספר טלפון של מוניות בעיירות המקומיות ובסים מקומי.
• להזמין בקתות רק יום מראש בתחילת\סוף עונה. להביא מזומן כדי לשלם לבקתות (80 יורו לפנסיון מלא + כסף לפינוקים, כמו יין)
• לא להאמין למזג האוויר. יתכן מאוד שתגלו כמונו שגם אם התחזית קודרת, יש 6-7 שעות בבוקר שאפשר לנצל להליכה.