תאריך הטיול | June 2024 |
---|---|
משך הטיול | 8 ימים |
עונה מומלצת | סתיו-חורף-אביב |
האי הכי גדול וללא ספק הכי מתוייר בקנריים. עם זאת, מרוב המקומות שהייתי בהם הייתה לי בסוף חוויה מאוד טובה, מה גם שפשוט קשה להתחרות עם הנופים בפארק טיידה שכל השהות גם באי וגם באיים הסמוכים, נישא אי שם מעל הענננים כמו איזה הר פוג'י ספרדי.
האי מיושב ברובו די בצפיפות, הרוב על קו החוף. בניגוד לאיים האחרים שהייתי בכם לפני כן, בטנריף יש אווירה ממש אירופאית ועשירה יותר, הבתים יפים יותר, הרחובות מטופחים יותר, יש תחושה של שפע שלא הרגשתי לפני כן. הנופים באי ממש מיוחדים, בקלות אפשר להבין למה הוא נהיה יעד כזה פופולרי, ועל אף כמויות התיירים שיש שם ברגע שהולכים ברגל אז לא מרגישים עומס (אולי רק בעלייה להר טיידה). כן ראוי לסייג בזה שהגעתי לשם לא בעונה...
התחב"צ בין העיירות די נוחה ומתופעלת ע"י TITSA, רק ההגעה והחזרה לפארק טיידה לא אידיאלית אבל כל השאר ממש סביר.
יש פתאום מלא אופציות להוסטלים, חלקם נראים ממש מגניבים ובמקומות מיוחדים. אם בגראן קנריה היו מעט תרמילאים אז בטנריף יש כבר כמות נחמדה מאוד. כל מקום באי קצת מושך סוג אחר של אנשים. אפשר לעשות חלוקה גסה של האי לכמה אזורים:
- חצי האי anaga: אווירה רגועה, אזור ההררי וירוק, כפרים קטנטנים מחוברים בשבילי הליכה יפים וקו חוף מהמם.
- האזור החוף הצפוני – Puerto de la cruz + la ortova, אזורים עירוניים אבל יש באזור הרבה כרמים וקצת אווירת ריביירה כזו. הרבה תרמילאים שפגשתי חיבבו את האזור הזה.
- השפיץ הצפון מערבי – teno + masca: לא הייתי אבל אמור להיות דומה בנוף קצת לאזור של anaga, הררי מאוד, כפרי יותר. לחלוטין ארצה להגיע לשם שאחזור.
- החוף הדרומי – el medano, los Cristianos: כל האזור מדרום להר טיידה הוא בעצם מדבר בצל הר, הנוף מאוד יבש ומדברי, רצועת החוף מלאהההה באתרי נופש ותיירות לזרים. אין הרבה של טבע פראי בכלל. זה כן אזור שטוב לספורט ימי והרגשתי את זה על האנשים והתיירים הצעירים שמגיעים לשם.
האקלים באי מאוד מושפע מהתופעה של sea of clouds (אפשר לחפש בגוגל).
- ה-GR131 בטנריף:
הלוגיסטיקה כאן יכולה להיות קצת מסורבלת ולי לקח קצת זמן עד שהבנתי מה אני רוצה לעשות ואיך לעשות אז ארחיב על זה פה.
החלק של ה-GR131 באי באופן יחסי די מתויר, והרבה אנשים עושים אותו בתור טרק עצמאי בטנריף, רוב האנשים האלה עושים את השביל מהכיוון ההפוך (ככה יורדים יותר בסה"כ מאשר עולים).
אתרים שימושיים:
- פרמיט לקמפינג (לא בפארק לאומי): בגדול יש בטנריף כמה אתרי קמפינג, את הפרמיטים אליהם אפשר לבקש אונליין או פיזית דרך האתר https://sede.tenerife.es/es/tr... השתמשתי פשוט בגוגל טרנסלייט. אני לא הסתדרתי עם המערכות שלהם, כאילו נתקעו בשנות האלפיים ברמת חוויות המשתמש.
- אתר שמפרט אם יש שבילים חסומים בגלל שריפות + סטאטוס של אתרי קמפינג: https://www.tenerifeon.es/en/ יש להם גם אפליקציה עם מפה אינטרקטיבית, מאוד נוח.
- הזמנת פרמיט ללינה בפארקים לאומיים + כולל טיפוס להר טיידה:
https://www.reservasparquesnac... לא יודעת למה אבל האתר הזה עבד לי סווופר לאט, לקח לי איזה 4 ניסיונות מתישים עד שהצלחתי.
את הדברים האלה סיפר לי מטייל אחר שפגשתי בסנטה קרוז, האדם הראשון שפגשתי שהכיר ועשה חלק מה-GR131 (רק את טנריף). בלעדיו היה לי ממש קשה להבין איך דברים עובדים הספר לא מאוד עזר וניסיתי בפייסבוק בקבוצות וזה גם לא הניב יותר מדי.
- טיפוס על הר טיידה:
לטיפוס על הר טיידה יש שני סוגים, אחד הוא טיפוס בין 09:00 – 17:00 והשני הוא בין 18:00-22:00 / 06:00 – 08:00. הפרמיט של שעות היום מתמלא איזה שנה מראש. מרבית מהאנשים מגיעים עם הרכבל עד לגובה 3,500 ואז מטפסים את ה-200 מטר האחרונים ויורדים חזרה ברכבל. הזמנתי את הפרמיט לעלות אחרי 18:00 איזה שלושה ימים מראש, היה עוד מישהו נוסף רק שביקש אותו. לא היה שום פקח נוכח מעבר לשעות פעילות הרכבל, והייתה תנועה ערה מאוד של מטפסים באופן מפתיע כל הערב-לילה עד לבוקר.
מבחינת לינה: יש 3 חניונים אפשריים ללינה: 1- montana blanca במזרח; 2- מתחת לפסגה עצמה, בערך עשר דקות הליכה לפני הרכבל עצמו; 3- pico Viejo במערב, בעמדת מידע אמרו לי שזה שעתיים הליכה מהרכבל, בפועל לקח לי בערך שעה וחצי ולא מיהרתי.
אני הזמנתי מראש מקום גם מתחת לפסגה וגם ב-pico Viejo שמרתי את שתי האופציות. מהרכבל ל-pico Viejo על המפה זה נראה קצר, משהו כמו 2 ק"מ, אבל השביל מאוד סלעי ויורדים הרבה ומהר, אז אם יש לכם חיבה לברכיים שלכם זה באמת לוקח קצת זמן.
בעקרון יש את רפוחיו altavista שהוא בערך שעה מהפסגה. שהייתי שם הוא היה סגור לשיפוצים, אם הוא פתוח אפשר גם לשים של אוהל (סביר שגם מצריך פרמיט).
מבחינת מים, משום מה בספר רשום שאין מים בכלל, אבל יש מכונת שתייה במבנה שירותים של הרכבל (ויש שם גם מים זורמים מהברז שאפשר לטהר). יום לפני שיצאתי ביררתי עם מרכז התיירים אז זה הוריד לי משקל משמעותי בסחיבה. מה שכן המבנה פתוח רק בשעות פעילות הרכבל, אני לקחתי מרווח בטחון ומזל שעשיתי את זה, היו באותו יום מעט אנשים אז סגרו את הרכבל איזה חצי שעה מוקדם יותר.
אמנם הוא סופר מתוייר, אבל זה מקום מדהים, השקיעה וגם הזריחה היו מטורללות לגמרי.
הנמל מגיע ממש למרכז העיר, בניגוד ל-las palmas החצי שבורה, סנטה קרוז מרגישה כמו עיר נופש אירופאית ונעימה. היה לי פחות מ-24 שעות להסתובב בה קצת. מלאאאא מקומות מגניבים לאכול בהם, מלא חנויות של כל מה שרוצים.
אני לא חובבת ערים גדולות, והיא הרגישה נעימה דווקא, סתם שוטטתי והסתובבתי ברחובות. השוק Mercado Ntra. Señora de África נחמד, גבינות ונקניקים מעולים, יש למטה גם קצת מקומות חמודים לאכול ואמפנדס טעים.
מבחינת הצטיידות בציוד טיולים, יש סניף של דקתלון במרכז העיר, די בסיסי, מצאתי שם בלון גז בלי בעיה. ביררתי שם על מנות חמות לטיולים אבל לא היה להם.
אוכל:
מבחינתי מה שיש לעשות בעיר זה לאכול!
- אכלתי ארוחת ערב ב- tasca ka monteri, אכלתי שם דג כלשהו, cruquetas ועוד מנה ראשונה (באתי רעבה). היה חמוד בלבד, עלה 20 יורו.
- בצהריים אכלתי בשוק במקום בשם Madre Mia Fish, לקחתי שם papas arrugadas ושיפוד דג סלמון עם ירקות. עלה 22 יורו. היה טעים, אבל קצת התעצבנתי עליהם שהביאו לי לחם בלי שביקשתי וחייבו אותי 2 יורו על זה.
לינה:
Tenerife Art Hostel 25 יורו, הוסטל מעולה ממש. מיקום נוח, יש גג נעים ומטבח מאובזר. המקלחות והשירותים זה פשוט חלל אחד גדול שהוא יוניסקס, לי זה קצת הפריע אבל הייתי שם לילה אחד אז בקטנה.
הוסטל ראשון שהגעתי אליו שאשכרה היה הומה. הייתי קצת בשוק. הרבה אנשים שנראו כמו נוודים דיגיטליים (זה חזק בקנרים באופן כללי). שם פגשתי עוד מטייל אחד שבדיוק סיים את המקטע של GR131 באי, היה ממש כיף לפגוש סוף סוף מישהו שאפשר לדבר איתו על השביל והוא עזר לי המון.
האזור של anaga קרץ לי מאוד וראיתי שם הוסטל במיקום שנראה מגניב עם ציון ממש טוב בבוקינג. באתי לשני לילות ונשארתי שלושה בסוף.
ישנתי בהוסטל Casanaga, עלה 25 יורו ללילה, תציצו בתמונות משם, ההוסטל הכי טוב בקנריים ללא תחרות. הלינה כוללת ארוחת בוקר חמודה, ויש ארוחת ערב ב-12 יורו. יושבים בגג של ההוסטל שפונה לאוקיינוס, ממש מיוחד. שהייתי היו מלא מתנדבות (אפילו יותר צוות מתנדבות מאשר אורחים) והייתה אווירה טובה, הצוות ממש השקיע בארוחות, ומדי יום גם הייתה איזו פעילות שאפשר להצטרף אליה.
הכפר almaciga פצפון אבל יש שם מכולת קטנה ובר/מסעדה. מרחק של 5 דק' הליכה (בירידה) יש את החוף Playa de Benijo פשוט חוף מהמם. כל האזור הזה מאוד שליו, המון שבילי הליכה קטנים. הכפרים עצמם חמודים להפליא. התאהבתי באזור הזה.
ביום השני שלי שם עשיתי הליכה לכפר chamorga, עוד שתי בנות התחילו איתי ובאמצע הדרך התפצלנו, הן לקחו שביל שמוביל חזרה לalmaciga, אני המשכתי ל-cabezo del tejo , roque icoso ואז ירידה לכפר chamorga, משם לקחתי 2 אוטובוסים חזרה להוסטל (צריך לשים לב כי האוטובוס האחרון יוצא ב-4 וחצי). סה"כ בערך 10 ק"מ. אמנם המרחקים באזור הזה לא ארוכים אבל ההרים שם די תלולים ככה שעולים ויורדים 700 מטר לכיוון בכיף. שהייתי אז גם באזור הזה הפסגות תמיד תפסו את הלחות והייתה עננות, הצמחייה למעלה הייתה ממש טרופית כזו, על אף שלא יורד שם כמעט גשם, הכל רק בגלל הלחות. השבילים שם מסומנים ובנויים טוב, אולי רק להיזהר טיפה מבוץ ואם יש גשם אז זה נראה לי פחות נעים. שהייתי שם נתקלתי בלא מעט אנשים שמטיילים ברגל.
ביום השלישי לקחתי אוטובוס ל-taganana, התדירות של האוטובוסים די סבירה, בערך כל שעתיים, וזה יורו וחצי לכרטיס לא משנה איפה אתה יורד. הכפר עצמו חמוד ממש, תכננתי לעשות הליכה לחוף playa de tamadite, אבל לצערי איזה 3 ק"מ אחרי שהתחלתי ללכת התחיל והתחזק גשם, השביל היה בוצי וגם הייתי עם סנדלים... אז חזרתי, אבל החוף וההליכה אמורים להיות מאוד יפים. ישבתי במקום שזוג מההוסטל המליץ עליו Guachinche Bibi y Mana שתיתי שם barraquito ואכלתי queso de cabra. עלה יחד 10 יורו. הייתי ספוגה מים אבל היה חמים וטעים.
שאחזור לטנריף, לחלוטין ארצה לחזור לאזור הזה. ממש מקום מיוחד לטעמי.
המקטע הראשון של השביל היה סגור בגלל שריפות, כולל אתר הקמפינג של la caldera, אז לקחתי אוטובוס מalmaciga עד ל-aguamansa. הייתי צריכה לעשות שתי החלפות אבל הכל היה ברור וזריז. האוטובוסים סה"כ עלו לי 7 יורו, והגעתי לתחילת המסלול באזור השעה 2 ככה שהיה לי מספיק זמן. מה שלא ידעתי, זה שגם המקטע הזה כמעט כולו שרוף, אמנם השביל עצמו פתוח אבל אחרי שעה הליכה בערך יתר ההליכה היא ביער שרוף. הלכתי גם בתוך ענן אז לא ראיתי נוף או משהו כזה. רק ממש לקראת el portillo עולים קצת מעל העננים (היער עדיין שרוף לגמרי). המסלול עצמו סביר ולא תלול אבל כן עולים איזה 700 מטר.
ממש שמגיעים ל-el portillo ההר המטורלל של טיידה ניצב לפנייך וזה מראה מרשים מאוד.
בשלב הזה היה לי רצף של טעויות שבהם גם שמתי אוהל עוד שהיה אור וגם מדי קרוב לכביש ולמרכז מבקרים, היה ערפל שחשבתי שיסתיר אותי אבל הוא התפזר וכמובן שהגיעו פקחים... הם היו ממש נחמדים האמת. הם אמרו שהדו"ח יישלח אלי בדואר, כמובן שגם עכשיו 5 חודשים לאחר מכן שום דבר לא הגיע... מבחינה חוקית מסתבר שפארק לאומי הוא הרבה יותר מחמיר מיתר השמורות, והרבה יותר אוכפים את עניין הלינה.
מעבר לזה הבנתי שלא הערכתי נכון את הלו"ז שלי ובעצם יש לי עוד יום לפני הפרמיט לטיפוס.
חשבתי איפה אני יכולה לשים אוהל שלא יהיה בשטח של הפארק (יש שילוט ברור שמורה מתי נכנסים לפארק הלאומי), הייתי חייבת לחזור ליער השרוף. זו הייתה חוויה ממש לא נעימה לישון בתוך כל העפר הזה... היה די מגעיל. מה שכן היו שמיים מאוד יפים.
-צל:
נראה לי שהרבה מהשנה האזור הזה מעונן מאוד, מניחה שאחרי שהיער ייצמח קצת בכל מקרה לא תהיה בעיית צל.
- הצטיידות:
aguamansa: יש שם איזה שני בר/מסעדה.
el portillo: יש שם מסעדה אבל היא נסגרת מוקדם. יש גם את מרכז המבקרים שנסגר יותר מוקדם צריך לבדוק את השעות.
הלכתי למרכז המבקרים להתייעץ קצת ולברר מידע.
קצת שוטטתי בפארק עצמו, הלכתי לנקודת התצפית של cruz de fergel משם ל- portillo alto והפסקת צהריים ב- Restaurante Papillon של סנוויץ' וקפה ב-7 יורו. אחרי כן arenas nergas (שגם היה בחלקו הצפוני שרוף) חזרה ל- el portillo.
הספיק לי ליישון לילה מסכן אחד ביער השרוף אז לקחתי את האוטובוס האחרון ל- la ortova בשעה 16:30 ממרכז המבקרים (5 יורו).
La Ortova
הסתובבתי קצת בעיירה, יש בה חלק עתיק יותר שהיה מפתיע ודי יפה, אוירה קולוניאלית כזו. לא מצאתי משהו אמיתי לעשות אבל היה נעים סתם להסתובב ברגל.
ישנתי בהוסטל Hostel Tenerife, שעלה 20 יורו ללילה. ממש אחלה הוסטל יש שם גם גג שראיתי משם שקיעה יפהפייה. אווירה ביתית כזו. גם שם הייתי בחדר לבד, היו בהוסטל עוד איזה 3 אורחים נוספים.
עליתי על אוטובוס באזור 09:00 וירדתי בתחנה של montana blanca. העלייה עד ל-montana blanca היא בדרך 4*4 נוחה וגם אין הרבה רוח, לוקח בערך שעתיים להגיע ל- montana blanca יש משם אחלה תצפית, אני הסתתרתי שם מאחורי אבנים גדולות ועשיתי הפסקת אוכל.
אחרי כן עלייה חדה של איזה 200 מטר בזיגזג (רואים אותה די ברור). שאר העלייה בשיפוע קצת יותר סביר. יש תנועה ערה של אנשים גם יורדים וגם עולים. רוב הדרך מוגנת מהרוח, אז משעות הצהריים היה כבר חם. מהרפוחיו של altavista יש עוד בערך 45 דקות הליכה עד שמגיעים לגובה של הרכבל, ואז מקיפים את בסיס הפסגה עוד רבע שעה כדי להגיע לרכבל (3,500 מטר). למעלה כבר יש רוח, והיא קפואה ממש. סה"כ העלייה עד לרכבל לקחה לי 6 שעות כולל הפסקות, שזה גם מה שאמרו לי במרכז מבקרים. ברכבל אין ממש מקום סביר לנוח, יש רק מבנה שירותים עם מכונת שתייה וקפה, שפתוח רק בזמן פעילות הרכבל.
רואים בבירור את השביל שעולה לפסגה והוא סגור בשרשרת עם פקח. ביררתי איתו אם אוכל לטפס לפני 18:00 (שזו השעה של הפרמיט), הוא אמר לי שברגע שהם הולכים אני יכולה להיכנס מתי שאני רוצה.
מילאתי מים, ושתיתי קפה מהמכונה עם הנוף המטורלל משם. השארתי את התיק הגדול שלי מתחת לאיזה סלע ועליתי למעלה. זו עלייה קצרצרה אחרי כל היום הזה. אפילו פחות מ-20 דקות לפסגה.
מדהים בטירוף. באמת אין מילים. היה שם איתי עוד מישהו. הרוח חזקה וקפואה ממש. לולא הרוח המקפיאה הייתי בכיף נשארת שם עוד זמן.
הלכתי לאזור אוהלים (ממזרחית לפסגה, בקו הגובה של הרכבל), חיפשתי מקום שיהיה יחסית מוגן מהרוח, יש שם כל מיני אלתורים של מטיילים אחרים. בתכלס אין שם מקום נוח ליותר מ-2-3 אוהלים. וגם רק ממש צמוד לשביל עצמו.
התארגנתי ופתחתי את האוהל רק לקראת שקיעה. התנועה של אנשים אפילו גברה לקראת השקיעה, מלא אנשים באו לראות אותה מהפסגה. אם הייתי עם ביגוד מתאים אז יש מצב שהייתי עולה לשם אבל כל פיסת עור שהייתה חשופה לרוח פשוט קפאה. האצבעות שלי התחילו לאבד קצת תחושה כי הן היו בחוץ שצילמתי (הייתי בלי כפפות וגם בלי כובע). אחת השקיעות המיוחדות שראיתי! רואים את הצל של ההר על האוקיינוס וכל העננים והצבעים. פסיכי לגמרי.
הלילה היה קצת קשוח, גם מבחינת הקור (אני בכל מקרה קצת סובלת מקור, יש לי מזרון מתנפח ושק"ש מעולים, אבל עדיין היה לי קר) ומעבר לקור כל הזמן שמעו אנשים באים/הולכים. עם זאת עדיין הייתה ישנה שם ולא ב-pico Viejo, גם נראה לי שהזריחה/שקיעה משם פחות יפות, וגם צריך לקחת מים לכל הלילה והיום למחרת. מבחינת מקום לאוהל נראה לי שב- pico Viejo יש מקומות סבבה, ויש יתרון שפחות קר שם כי יורדים בגובה.
צל: המסלול עצמו חשוף לשמש, אבל יש מדי פעם מקומות להסתתר מאחורי סלעים גדולים.
הצטיידות: רק מים במבנה השירותים של הרכבל.
זריחה מדהימה, קר ממש.
כשעה וחצי הליכה עד ל-pico Viejo, בסוף החלק הסלעי קרוב לפני שמגיעים יש אזור חולי עם סלעים גדולים שנוח לעצירת בוקר. זו סטייה קטנה כדי לעלות לפסגה של pico Viejo, לדעתי ממש שווה ממש גם למי שטיפס על טיידה.
בניגוד למפנה המזרחי של טיידה, על השביל המערבי בקושי ראיתי אנשים. בגדול הוא נחשב לקשה יותר, יכולה להבין למה. מ- pico Viejo עד למטה לקח לי עוד 3 שעות. הנופים ממנו מרהיבים והשביל עצמו אמנם ארוך וחשוף לשמש אבל מיוחד מאוד.
לפני שמגיעים למרכז המבקרים של Parador עוברים ב- roques de Garcia, מרשים מאוד. יש שם שביל שמקיף את האתר (הרבה תיירים). לפי המפה יש בתחילת המסלול אזור פיקניק, זה שקר גס. התחבאתי מאחורי צל שיח מסכן ורבתי עם הלטאות החצופות של הפארק על ארוחת הצהריים שלי. ברגע שיורדים בגובה הרוח שוכחת, השמש קופחת וחם מאוד.
ניצלתי את מרכז המבקרים לנוח רגע במקום ממוזג לפני שאני ממשיכה. יש בית קפה במרכז המבקרים (וגם מלון יקר למי שמעוניין). המקום נסגר די מוקדם אז לשים לב.
בעקרון השביל של ה-GR131 עולה לאוכף של הר guajara מהצד המזרחי שלו, אני בחרתי לקחת את הצד המערבי שלו דווקא, יש שם במפה נקודת מים אופציונלית והשביל עצמו נראה יותר נעים בתור העמק, תוואי הליכה שלא כל כך היה במסלול ה-GR131 עד אז.
השביל עצמו לא מסומן/משולט טוב. אבל בסוף הולכים בנחל שזה תוואי שטח די פשוט וגם ויש רוג'ומים מדי פעם. רואים לפי הצמחייה שזה באמת שביל שפחות הולכים בו. העמק ממש יפה, ובאמת כמו שרשום במפה יש מבנה בטון קטנטן עם מים זורמים! הייתה זרימה יפה וגם בריכה בטון פצפונת ממש רק להתרעננות. אחלה פינה.
קצת אחרי הנביעה העמק מתרחב, ההליכה נעימה מאוד, ממש אחלה מקטע. לפי המפה יש אזור של קמפינג (שלא מצאתי שום עדות אליו לא בפועל בשטח וגם לא באתרים לפרמיטים). אני בחרתי נקודה כמה שיותר רחוקה מהשביל בין עצי האורן. היה לילה נהדר. אין שם קליטה סלולרית במקטע הזה.
צל: כמו שרשמתי, אחרי הירידה הסלעית יש אזור עם סלעים גדולים שאפשר להתחבא מאחוריהם, מלבד זה אין כל כך צל ביתר המסלול עד ל-parador וגם שם זה רק בתוך בית הקפה או המוזיאון הקטן שיש שם.
בעלייה לכיוון valle de ucanaca יש עץ אורן יפה שמושלם לעצירה, אחרי כן עד שמגיעים לנביעה שהיא כבר באזור יותר מיוער גם אין צל אבל זו הליכה די קצרה. מהנביעה כבר נכנסים לאזור מיוער.
הצטיידות: בפרדור יש בית קפה, שהייתי שם היו להם רק בקבוקי מים קטנים מקרטון, אבל אפשר למלא מהשירותים ולטהר. אין שם אוכל להצטיידות רק לאכול במקום ונשנושים.
קצת אחרי מה שרשום במפה כאזור קמפינג יש ירידה ומשם כל ההליכה היא בתוך יער אורנים. משם גם כבר יש קליטה.
אפשר לעשות סטייה קטנה לראות את ה- paisaje lunar שהוא גם טיול יום מוכר באי. חמוד. אח"כ התחברתי חזרה ל-GR131 וההליכה זורמת בתוך היער.
אני לא המשכתי עד ל סוף המסלול ב-arona, לפי מה שהבנתי הרבה מההליכה נשארת ביערות אורן, ואני לא חובבת גדולה של יערות אורנים. עצרתי ב-vilaflor, זה אזור שמאוד מפורסם בגפנים והיין שלו, ישנתי קצת במסעדה עם מרפסת לנוף ושתיתי כוס יין עד שהגיע האוטובוס שלי.
La Mareta
מישהו באחד ההוסטלים המליץ על אזור של montana roja, החלטתי לעשות לילה באיזה הוסטל שנראה לי מגניב באזור שם. להוסטל קראו Hostel Los Amigos בעיירה La Mareta, 15 יורו.
הדרך לשם הייתה קצת ארוכה, עם שני אוטובוסים הגעתי ל- Los Abrigos (7 יורו), משם זה היה או לחכות הרבה זמן לאוטובוס, או ללכת ברגל איזה 2 ק"מ. הלכתי ברגל פשוט. ב-la mareta אין סופר אז עשיתי קניות שירדתי מהאוטובוס.
ברגע שהתקרבתי לחוף הדרומי ממש הבנתי למה הרבה תרמילאים מתרחקים מהאזור הזה. תיירות נופש קלאסית במובן הפחות נעים שלה. הופתעתי גם מאוד מההזנחה במרחב הציבורי, הכל בנוי, רחוק לגמרי מאיזשהי תחושה של פראיות, על אף שיכול היה להיות יפה שם.
ההוסטל עצמו היה מגניב ממש ומעולה. הוסטל של גולשים מסתבר, יש שם בריכה קטנה והרבה מקום לשבת בחוץ. לי כן הפריע שאין שם פינות קצת יותר פרטיות הכל במין רחבה אחת גדולה, תכלס יכול להיות שיש שם ופשוט לא הייתי שם מספיק זמן כדי לגלות. היו שם המון אנשים, פעם ראשונה שגם ראיתי מישהי ישראלית שגרה בעיירה צמודה לשם.
קו החוף שם יפה, הלכתי ושוטטתי על החוף לאיזה שעה, יש שם פינות יפות.
El Medano:
יש אוטובוס כל שעה בערך מ-la mareta לעיירה el medano. העיירה היא מרכז לספורט ימי, הרבה גלישת רוח. מתוייר שם אבל האזור שקרוב לחוף וצופה ל-montana roja יפה ונעים. יש הרבה חנויות מסעדות וכאלה. החוף עצמו של העיירה גם מטופח. אכלתי שם צהריים במסעדונת חמודה בשם Enxebre, אכלתי שם Grilled squids והזמנתי ברקיטו, היה פשוט וטעים, עלה 14 יורו.
עליתי ל-montana roja, ואז חזרתי חזרה להוסטל. אחלה טיולון.
מעבורת:
יום לפני כן קניתי כרטיס מעבורת ללה פלמה, האי האחרון בטיול ☹ הכרטיס עלה 51 יורו, ההפלגה יצאה מהנמל ב-19:00, שעתיים וחצי. ההפלגה יוצאת מהנמל בעיירה הסופר תיירותית los cristianos, חיפשתי שם חנות לקנות נעלי ריצת שטח (יצאתי עם HOKA CHALLENGER 6 חדשות לגמרי, לא החזיקו את תוואי השטח הסלעי של הקנריים) אבל לא מצאתי, הכל חנויות תיירים.
ההפלגה עצמה מטנריף ל-לה פלמה הייתה יפהפייה. רואים את כל האי והר טיידה מתנשא, בדרך עוברים ליד לה גומרה ואז רואים את לה פלמה. זה היה בדיוק גם בשקיעה אז בכלל היה מטורלל.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם