אורלנדו ושני הקרקסים - שלושה ימים בשמורות אורדסה וגבארני

רקע והקדמה

אורדסה היא אחד משתי השמורות הכי מפורסמות בפירנאים הספרדים. מורדות ההרים שלה מאופינים בעמקים ירוקים עמוקים עם נחלים שזורמים מתחת לפסגות גבוהות, חשופות ותלולות. בראש השמורה נמצא ה״הר האבוד״ מונטה פרדידו שמהווה את שיא הרכס המקומי שהוא למעשה הגבול בין ספרד לצרפת והוא הר הגיר הגבוה ביותר באירופה.

המסלול שאני בחרתי נובע מאילוץ זמן (היו לי רק שלושה ימים לטייל) ורצון לראות גם את הצד הספרדי וגם הצרפתי. הוא עובר בשני העמקים שנחשבים ליפים ביותר באזור - אורדסה וגאברני, במפל הכי הגבוה באירופה ובפרצת רולנד המדהימה.
אפשר כמובן להאריך אותו - להוסיף טיפוס על מונטה פרדידו, טיול לאחד הקרחונים, או חיבור עם כל שביל באזור. אפשר גם להפוך לחלוטין את המסלול, אבל אני חושב שהצורה בה טיילתי בו היא הכי הגיונית מבחינת קושי.
זמני ההליכה בתיאורים הם הזמנים שלי - טיילתי לבד, בכושר סביר אבל עם תיק כבד. לרוב הייתי איטי רק במעט מהזמנים בשלטים ובאפליקציית ניווט.
לא מומלץ לטייל לבד בשום מקום - ידעתי שאני יוצא לטייל בסוף שבוע שמשי, ראיתי שהבקתות מלאות לאורך כל הדרך והסקתי מכך שיהיו אנשים רבים על השביל

הגעתי לשמורה לראשונה ב-2013. היינו שלושה חברים אחרי שנת שירות ומכינה, ויצאתנו לטייל בשני מסלולים בספרד. זה היה הטרק הראשון שלנו בחו״ל והיה חוויה מעצבת עבורי לגבי טיילות בהרים. בטרק הראשון (באגווסטורטס) חבר אחד חלה בדלקת ריאות ונאלץ לחזור לברצלונה ככה שלאורדסה הגענו בתחילת אוקטובר רק שניים מתוך שלושה. תכננו לטייל במסלול של סיפור הדרך הזה, אבל כשהגענו לבקתת גוריץ הוזהרנו על ידי כל אנשי הבקתה שצפוי להיות ערפל כבד למחרת ולא בטיחותי לטפס אל מעבר ההרים ולצאת למסלול. נאלצנו לשוב על עקבותינו ולטייל במסלול נמוך יותר בצד הספרדי (מה שהוביל אותנו לישון במפתן כנסייה נטושה - אבל זה לסיפור אחר).

9 שנים לאחר מכן מצאתי את עצמי בחילופי סטודנטים בספרד וידעתי שאחת ממטרותי היא להגיע בשיא העונה כדי לסיים את הטיול, לראות את פרצת רולאנד וגבארני ולטייל בשמורה בפחות ערפל.

הגעה לשמורה והצטיידות

הגעה לשמורה:
הטרק מתחיל בכפר טורלה (Torla) שנמצא בצפון מדינת אראגון בספרד. טורלה היא כפר קטן, תיירותי מאוד שמורכב ברובו ממלונות ומסעדות. לא שהיתי בו כמעט בכלל אבל מצאתי המלצות רבות על האוכל המעולה בו.

הגעה ברכב:
כמו רוב הכפרים הקטנים בהרים - הכי קל להגיע לשמורה באוטו, אז כמו שנהוג לומר - מי שיכול להרשות לעצמו אני ממליץ. יש חניה ענקית ונוחה בראש הכפר בה אפשר להשאיר את האוטו למשך הטיול.

דרך מהירה ויעילה נוספת היא באמצעות אפליקציה בשם Blablacar (https://www.blablacar.es/) שמאפשרת למצוא טרמפים בתשלום בין כמעט כל שתי נקודות בספרד והרבה מאירופה. ממליץ מאוד לבדוק אותה - בסוף הטיול מצאתי טרמפ ישיר מטורלה עד הבית שלי.

תחבורה ציבורית:
האוטובוס היחיד לטורלה יוצא מהעיירה סביניאניגו (Sabiñanigo). יש בין אוטובוס לשניים ביום, כאשר התדירות והשעות משתנים מיום ליום, אבל לרוב הראשון יוצא סביב 11 בבוקר. האוטובוסים לא מופיעים בגוגל מאפס ואפשר למצוא אותם רק באתר של המפעילה שלהם אוואנזה (avanza, https://www.avanzabus.com). האוטובוס מטורלה בחזרה לסביניאניגו יוצא לרוב בשעה 15:30 ובימי ראשון בשעה 18:00 (אבל תבדקו לפני)
סביניאניגו עצמה קצת יותר מקושרת ויש לה אוטובוסים לחלקים מצפון ספרד ואפילו רכבת!

טרמפים:
כשטיילתי לא היו הרבה טרמפיסטים מלבדי, אבל בהחלט היו מכוניות שעצרו.

הצטיידות:
בטורלה יש מקבץ מאוד מרשים של חנויות ציוד טיולים עם ציוד מעולה מכל החברות וכל הסוגים. העיירה גם מהווה מוקד למטפסים ולכן יש הרבה ציוד טיפוס, חבלים וכו׳ לצד הדברים הרגילים. לצד זה יש גם כמה מכולות בהן אפשר להצטייד במזון
אני בחרתי לטייל עם כל הציוד עלי וסחבתי איתי אוהל, שק״ש, ואוכל. עקרונית אפשר להסתדר עם תיק קטן ובו מים, בגדים להחלפה, מגבת וחטיפים - הכל תלוי בכמה תרצו לשלם ואיפה תרצו לישון.
אני ישנתי בלילה הראשון בבקתת גוריץ - אפשר לישון בדורמס של הבקתה או לחלופין לשכור שם אוהל ולישון בחוץ. הבקתה גם מספקת ארוחת ערב, בוקר וסלסילת פיקניק. בגבארני יש אתר קמפינג גדול אשר דורש ציוד אישי, אבל גם מבחר רחב של מלונות. כמו כן בשמורה הצרפתית מותר להקים אוהל בשטח השמורה בנסיבות מסוימות (עד שעה הליכה מגבולות השמורה ורק בשעות החושך).

ניווט:
יש מפה באיכות מאוד טובה של השמורה, ובקנ״מ של 1:25000. אפשר לקנות אותה בחנויות טיולים רבות ברחבי ספרד ובטורלה. אני השתמשתי במפה כדי לתכנן את המסלול הכללי ובמהלך ההליכה נעזרתי באפליקציה mapy.cz עם מפות אופליין. שימו לב להוריד גם את הצד הספרדי וגם הצרפתי של המסלול כי הם במפות שונות.

יום ראשון - אורדסה לגוריץ

כדי להגיע לתחילת המסלול המסלול נוסעים בשאטל מטורלה לכניסה לשמורת אורדסה (Ordesa). השאטל עולה 5 יורו לכרטיס הלוך חזור, כרטיסים ניתן לקנות במרכז התיירים ליד החניה הראשית של הכפר. האוטובוסים יוצאים כל 20 דקות עד השעה 18 וחוזרים לכפר עד השעה 21.

המסלול מתחיל בעליה מתונה אל עבר מפל זנת הסוס (cascada cola de caballo). בהתחלה היא בתוך יער ועוברת על פני כמה מפלים ולאט לאט מטפסים למעלה עד שיוצאים מקו העצים והעמק המרהיב נפרס ממול. בקצה השביל נמצא מפל זנב הסוס והמון כרי דשא ונחל שוצף שמהווים מקום נהדר לארוחה ומנוחה.
מהכניסה לשמורה ועד המפל - שעתיים וחצי.

מהמפל יוצא שביל המתחיל טיפוס תלול אל עבר בקתת גוריץ. הטיפוס הוא בערך 400 מטר ובו תצפיות מרהיבות על העמק ונוף של הפסגות שנחשפות מכל עבר. אורך הטיפוס הוא בין שעה וחצי לשעתיים.
בקתת גוריץ היא אחת הבקתות המפורסמות והפופולריות בפירנאים. המדשאות סביבה מלאות במטיילים השותים בירה אחרי יום טיול מוצלח, ובערב הן יתמלאו באוהלים. זה השלב לנוח, להינות מהנוף והשמש ולחכות לארוחת ערב שמוגשת בשעה 7 או 8.
חשוב להזמין מראש מקום לישון בבקתה - הדורמס מתמלאים חודשים מראש ומקומות הקמפינג גם עמוסים ופופולאריים. אפשר לעשות את זה באתר שלהם - https://www.goriz.es/
אם אתם ישנים באוכל מומלץ לתפוס מקום כמה שיותר מוקדם. אומנם בבקתה מבקשים לא לפתוח את האוהל עד שעה לפני החושך, אולם תראו שקבוצות רבות מסמנות את שטח הלינה שלהם עם תיקים, מקלות וכל ציוד אחר (ואכן יש אזורים שטוחים ונוחים ואחרים משופעים ומלאי אבנים ובורות).

האוכל בבקתה נדיב - ארוחת ערב מורכבת משלוש מנות: מנה ראשונה צמחונית, מנה עיקרית בשרית (אבל אפשר לבקש מראש תחליף צמחוני) וקינוח. ארוחת הבוקר היא בסגנון מזנון וכוללת לחם, קורנפלקס, חמאה, נקניק, קפה ומיץ. מעבר לכך אפשר לקנות עוד דברים בודדים רבים.
הבקתה על צלע הר חשופה וקר שם למדי בלילה, לכן מומלץ להביא בגדים חמים.

יום שני - גוריץ לגאברני דרך פרצת רולאנד

מבקתת גוריץ המטיילים מתחלקים לשתי קבוצות - חלק מהמטיילים עושים מסלול מעגלי בו הם מטפסים על מונטה פרדידו (הלוך חזור לוקח 6-7 שעות), אחרים הולכים אל עבר פרצת רולנד.
פרצת רולנאד ( Breche de Rolande  בצרפתית, Brecha de Rolando בספרדית) היא מעבר הרים שנראה כאילו ההר נבקע בו לשניי כדי לאפשר מעבר נוח. הוא קרוי על שם רולאנד, אחד מלוחמיו של קארל הגדול אשר לפי האגדה ניסה לשבור את חרבו לאחר שהפסיד בקרב ובכך יצר מפער ענק בהר.

השביל אל פרצת רולנד יוצא ממש מעל הבקתה ופונה מערבה. הוא מטפס על גדת העמק עד שלפני המעבר עובר לטיפוס ישיר אל עבר האוכף.
השביל מסומן לאורך כל הדרך בעיקר ברוג׳ומים ולפעמים באיקסים צהובים על הסלעים. הסימון לא תמיד טוב וברור והרוג׳ומים גם יכולים להוביל לכל מיני שבילים צדדיים פחות טובים. לא תמיד יש שביל מובהק בין רוג׳ום לרוג׳ום חשוב לבדוק מדי פעם מול האפליקציה או המפה את המיקום שלכן ביחס לשביל. זו הסיבה שלפני 9 שנים המליצו לנו לא לצאת לשביל בערפל, שכן ניווט שלו בלי יכולת לראות את הרוג׳ומים והסימונים הוא קשה מאוד.
אחרי שעתיים של טיפוס מתון מתגלה הפרצה עצמה ויש עלייה תלולה יותר של בערך שעה עד המעבר עצמו (סך הכל 3 שעות עליה).
בנקודת השיא נפתח נוף מרהיב לעמקים של צרפת וספרד ובחציית הפרצה למעשה תחצו גם את הגבול ותעברו לצרפת.
ממש מתחת לאוכף, נמצאת בקתת סראדט (Refuge des Sarradets, נקראית גם Refuge de la Brèche de Roland). אפשר לאכול, לשתות ולישון שם וכמובן למלא מים ומצברי אנרגיות.
מהבקתה אפשר לראות את הקצה של קרקס גאברני, עמק קרחוני ובו עשרות מפלים הנשפיכם ממצוק עגול.
יש מספר דרכים לרדת מהבקתה אל עמק גאברני - שביל אחד תלול מאוד שיורד ישירות אל תוך הקרקס עצמו ושביל מתון יותר היורד אל מרכז העמק.
הפחידו אותי מאוד מהשביל התלול, ולכן ירדתי בו רק כשראיתי קבוצה של צרפתים שיכלתי להצטרף אליהם. השביל בשיפוע דרמטי - הוא יורד 900 מטר על פני 2.5 קילומטרים בלבד! יש חלקים מסוימים בהם נדרש להאחז עם הידיים בקיר ולרדת מדרגות סלע טבעיות, אבל אין בו via ferrata, סולמות או חבלים. עם זאת זו עדיין יריקה קשה ולא בהאח פשוטה. לאחר גשם השביל יכול להיות מאוד מחליק ומסוכן, אבל ביום יבש הוא מאתגר אבל לא באופן קיצוני. רוב המטיילים בוחרים לטפס אותו (חוויה מפוקפקת בפני עצמה).
הירידה לוקחת בערך שעתיים וחצי.
לאחר הצניחה החופשית לעמק, מתחיל החלק הרגוע של היום - בו מטיילים בקרקס הקרחוני והעמק מתחתיו. ראשית אפשר להתרשם מהמפל הגבוה ביותר באירופה ומהמעמק המרהיב - אפשר להשאיר את התיק מתחת לאבן ולטפס ממש עד המפל עצמו. משם השביל יורד עד למלון ובו מסעדה עם נוף לקרקס, ואחרי המלון ממשיכה דרך עפר רחבה ונוחה של עוד 3 קילומטרים עד הכפר עצמו.
גאברני זה כפר צרפתי קטן שנראה שמורכב בעיקר מבתי מלון ושירותי תיירים. בקצה הדרומי של הכפר (בצד ממנו מגיעים) נמצא אתר קמפינג נחמד ונעים בו אפשר להציב אוהל בזול (https://en.camping-la-bergerie...) ולהינות ממים זורמים, מקלחת חמה, שירותים ושולחנות. בכפר יש מאפיה, מכולת, חנות גבינות ולא מעט מסעדות.

יום שלישי - גאברני לבוחארלו וחזרה הביתה

ביום השלישי של הטיול הייתי צריך לחזור לספרד, ולא רציתי לשוב על עקבותי.
בחרתי לטפס אל מעבר בוחארו (Port de Boucharo), עלייה של כ-900 מטר שמתחילה בהליכה יפה מעל העמק ואז עולה מעל קו העצים ומטפסת בתוך עמק ירוק וחשוף בו רועות המון פרות וכבשים ומרמיטות רצות בין הסלעים. העלייה לוקחת בערך שלוש וחצי שעות ובסופה מגיעים לאוכף על גבול ספרד -צרפת. האוכף מהווה צומת של מספר שבילים, וניתן לראות בו מטיילים שרק התחילו את מסלולם מכביש קרוב, אחרים שעולים מבוחארלו למטה וכאלו שירדו עכשיו ממעבר רולאנד.
הירידה אל בוחארוולו (Bujaruelo) שוב דוחסת 900 מטר אנכיים בקילומטרים בודדים. עם זאת הירידה היא בהרבה סרפנטינות קטנות ויחסית נוחה ונעימה, עם נוף מדהים לכל אורכה. הירידה לקחה לי בערך שעה וחצי-שעתיים
בסוף הירידה מגיעים אל אתר הקמפינג והבקתה של בוחארוולו, שם אפשר לשחות בנהר, לאכול ולנוח. מדובר באתר גדול מאוד וכשהייתי שם חנו מעל מאה מכוניות, ככה שלתפוס טרמפ בחזרה לטורלה זו משימה פשוטה וקלה לרוב.
כאמור מטורלה יש אוטובוס פעם או פעמיים ביום לסביניאניגו.

טיפים

• אם רוצים לישון בדורמס בגוריץ צריך להזמין אותן הרבה זמן מראש, גם הקמפינג לפעמים מתמלא
• ההצטיידות לטיול יכולה להיות כבדה מאוד או קלה מאוד - אם כסף הוא לא מגבלה אפשר לשכור או לקנות כמעט את כל הציוד מלבד בגדים חמים לאורך הדרך
• לקראת סוף ספטמבר תחילת אוקטובר מזג האוויר הופך הפכפך ורטוב ואי אפשר לצאת לחלק גדול מהמסלול.

קישורים חיצוניים

• בלהבלה קאר - אתר נהדר לנסיעות שיתופיות
• חברת האוטובוסים של אראגון (ועוד אזורים בספרד)
• האתר של בקתת גוריץ
• אתר הקמפינג בגאברני