שישה ימי הליכה בהרי הטטרה הגבוהים

טרק בהרי הטטרה הגבוהים. התחלה בזדיאר שבסלובקיה וסיום בעיירה התיירותית זקופנה. טיול בין בקתות, המון עליות וירידות ולא מעט טיפוסים! שווה כל רגע אבל ההליכה לא פשוטה.

תאריך הטיול	August 2022
משך הטיול	שבוע
עונה מומלצת	יוני - ספט'

תוכן עניינים

הקדמה

אנחנו חבר וחברה בני 27 בכושר גופני די טוב ורגילים לטיולים ארוכים עם כל הציוד על הגב. נכנסנו לעניינים של הטרק ברגעים אחרונים כמו ישראלים טובים ובסוף הכל הסתדר איכשהו. תכננו להתחיל מזקפונה וללכת לכיוון סלובקיה וזדיאר, אבל בגלל שראינו שבסופ"ש יותר קשה לנו למצוא מקום לינה פנוי אז הסתדר יותר בקלות לעשות את הדרך ההפוכה. השתמשנו בתכנונים של המסלולים באפליקציית Trails Tatras ובטיול עצמו הורדנו את אפליקציית Mapy.cz והן היו מעולות. אין מסלול קבוע בטטרה שאותו עושים, ראינו כמה סיפורי דרך עם כיוון דומה עבור 4-6 ימי הליכה. יש גם חסרון מסוים בכך שהמסלול לא קבוע כמו בטרקים אחרים שהכרנו, בכך שאין כמעט אנשים שעשו איתנו יומיים רצופים. בכל זאת יצא לנו להכיר המון אנשים חמודים מקומיים וממקומות אחרים שבילו איתנו ועזרו לנו המון.

יום 1 - נחיתה בקרקוב והתקדמות לתחילת המסלול בZdiar

יום 1
טיסת לילה 22:05, לאחר עיכוב קל נחתנו ב01:50.
לקחנו uber דרך אפליקציית bolt שעלתה שליש מהמחיר שנהגי המוניות שעמדו בכניסה הציעו. 40 זלוטי לנסיעה של 20 דקות באמצע הלילה.
לנו בדרום העיר בקרקוב במלון Metropolo Krakow by Golden Tulip רק כדי לשים את הראש לכמה שעות. עלה 220 זלוטי לשנינו כולל ארוחת בוקר מפנקת.
בבוקר אכלנו, קנינו סים דרך חברת orange שהאופציות היו ב5 זלוטי ל6 GB ואופציה ב20 זלוטי ל30 GB (עובד גם בסלובקיה).
הזמנו אוטובוס מראש מקרקוב דרך אפליקציית flixbus, ככל שתזמינו מאוחר יותר את הכרטיסים לאוטובוס המחיר יעלה.
ישנו שוק ממש חמוד בתחנת הרכבת בBorek Falecki עם הרבה פירות וירקות ואנשים חמודים. ליד יש גם סופרים גדולים, קניון (בו קנינו את הסים) וחנות דקטלון עצומה.
האוטובוס התעכב בשעה והיה לנו קצת קשה להבין באיזה תחנה הוא עוצר אבל נעזרנו בעוד מטייל נחמד ממונטנה (מסתבר שהשם מונטנה קשור להרים הגבוהים של המדינה) לאחר שלוש שעות הגענו לדזיאר (עיכוב נוסף עקב תאונת דרכים ענקית כנראה).
בזדיאר ישנו בHotel a Koliba Sova, Zdiar, מקום חמוד, קיבלנו 2 מיטות בחדר קטן ומקלחות משותפות. ארוחת בוקר הייתה כלולה וכל זאת ב46 אירו (הצוות היה אדיב ונחמד ופינק אותנו בארוחת ערב על חשבונם), הבירה המקומית זולה ונהדרת.
זדיאר עיירה ציורית ויפה, פרוסה על רחוב אחד ארוך, הרבה מדשאות ירוקות. יש אפשרות לשכור אופניים ולעשות סיבובים באזור (25 יורו ליום רכיבה עם אופני שטח חשמליות).
במידה ותצטרכו יש בית מרקחת קטנה, מכולת שבה יש הרבה דברים שאולי חסר ונתקעתם ברגע האחרון.

יום 2 - מZdiar לChata pri zelenom plese

11.5 ק''מ הליכה, עלייה 1,090 מ', ירידה 415 מ'.
התחלנו ללכת בסימון האדום, דרך יער ונחל זורם תחת רגליינו.
ב3 קילומטרים הראשונים היה ברז טבעי למילוי מים . ולאחר מכן רק בסוף המסלול היה ברז נוסף.
ישנם שיחי פטל מתוקים וטובים בתחילת הדרך (גדלים במקומות נמוכים על יד מים זמינים)
עלייה של 1000 מטרים במצטבר, תלולה שמתחילה לבחון את הרגליים. הגענו לפס בגובה 1800 מטרים , נפתח נוף יפיפה, מקום טוב למנוחה ולעצירה.
המשכנו לעלות, אך עלייה מתונה יותר של כ100 מטרים.
שם ראינו עזי בר בפעם הראשונה, מלחחים דשא ולאחר מכן התחילה ירידה מתונה יחסית ונוחה להליכה. בדרך התחלנו לראות אגמים, ופריחה צבעונית ומרהיבה ביותר.
ובסופו של יום הגענו בשעות אחר-הצהריים לבקתה הראשונה שלנו בה ישנו בלינת חירום Chata pri Zelenom plese. הבקתה ממוקמת על אגם תכול ויפה בין הרים מטורפים ומפל זורם וברווזונים שוחים להם במי השלגים.
לנו בעליית הגג עם מזרנים צפופים עם שקשים שהבאנו מהבית. (שווה להגיע יחסית מוקדם כדי לתפוס מקום נעים במיקום נוח ליד קיר/כניסה). בלילה חווינו את אחד הפחדים הגדולים בלינת דורמס ולצערנו אחת המטיילות המסכנות הקיאה את נישמתה. הצלחנו לחזור לישון למזלנו אחרי שווידאנו שהיא בסדר ויש מי שמטפל בה.
עלות 31.5 יורו לאחד (ארוחת בוקר וערב כלולה).
מרק כרוב ונקניק מסורתי טעים ומומלץ!

יום 3 - מ-Chata pri Zelenom plese ל-Zbojnicka chata

15.5 ק"מ הליכה, עלייה 1,475 מ', ירידה 1,065 מ'.
הארוחת בוקר הייתה בופה נחמד של מוזלי, ירקות, חזיר, ביצה קשה ועוד. מיהרנו לצאת לקראת יום עם פוטנציאל לשינוי מסלולים בהתאם לכמות המטיילים ולכוחות שיש לנו.
אז יצאנו לדרך, התחלנו במסלול האדום בעלייה נעימה של 450 מטר לפתיחת הבוקר בטוב. מסוף העלייה ראינו את סוף המסלול של היום הקודם עד הבקתה וממנה עד אלינו. נפרדנו יפה והמשכנו בירידה לכיוון רכבל שמעלה לאחד הפיקים הגבוהים באזור. המקום היה מאוד מאוד מאוד מתוייר במשפחות וילדים, פינקנו את עצמנו בשוקו חם עם קצפת ובשירותים נקיים ומילוי מים. היה קשה ללכת בשביל וניסינו לעוף משם כמה שיותר מהר. ירדנו בקצב מהיר בירידה עם הרבה אנשים בשביל נוח שצופה לעמק הצמוד לטטרה. לקראת הסוף, לפני המפל, הנוף משתנה ליער סבוך ונוף הררי. התלבטנו אם לרדת למפל אך עשה רושם שהמקום יהיה מפוצץ אז בחרנו להאריך את המסלול ולעלות עם הנחל לבקתה Teryho chata. בדרך יש כמה נקודות שאפשר לעצור ליד הנחל ולהיכנס (היה קפוא!!) והעלייה לבקתה גם הייתה של כ-500 מטר. סיימנו עם הלשון בחוץ והבנו שיש עוד דרך ארוכה ומאתגרת לפנינו.
המשכנו לעלות עם המסלול הצהוב (נאמר לנו שזה אומר שזה מסלול קשה יותר אבל זה לא הסתדר לנו עם מסלולים אחרים בהמשך), עברנו שלגוני שלג לקראת הפשרה והתגלתה לנו עלייה תלולה במיוחד שכלול בה טיפוס עם שרשראות ויתדות (יש גם כבל לאבטוח רתמה וחלק טיפסו עם קסדות). הטיפוס היה קשוח אך סלע הגרניט הוכיח אחיזה טובה ויציבה ושרדנו כדי לספר (למרות פחד גבהים משקשק ברכיים של גיא). הגענו לשיא גובה של 2,250 בערך והתחלנו ירידה תלולה שכללה שרשראות ויתדות. אחרי כל זה כבר היינו מותשים לחלוטין והיו לפנינו עוד כ-3.5 ק"מ של ירידה נוחה בה היו סלעים גדולים ביניהם קיפצנו בחדווה. ניסינו להגיע כמה שיותר מהר כדי שיהיה לנו מקום בבקתה (הזמנו לינת חירום ורשמו לנו להגיע עד 17:00 כדי לשמור את המקום), אך בפועל הגענו ב18:30 והיה בסדר גמור. האזור של הבקתה והמסלול הקרוב היו מהממים ומצאנו בדרך המון להקות של עזי הרים מקסימות. בבקתה נמצאים האמיצים ביותר (פחות משפחות ומבוגרים) והאווירה מאוד נעימה בה. יש משחקי קופסא בבקתה, אין מקלחות ואין ברז למילוי מים וצריך לקנות בקבוקים מהמקום. (היו מי שמילאו מים בכל מקרה וטענו שאסור למלא מהברז מטעמי ביטוח אבל המים בסדר גמור). עלה לנו 30 יורו לאדם ללינת חירום כולל ארוחת ערב ובוקר. בארוחת ערב היה מרק ירקות עם נודלס טעים ויש גם אופציה צמחונית במנה העיקרית. הוספנו בסוף דמפלינג מתוק (סוג של סופגניה מטריפה עם פירות יער) ושתינו בירה ויין חם טעיםםם.
הלינת חירום היא על הרצפה בחדר אוכל וניתן לישון רק אחרי כיבוי אורות באזור השעה 22:45. יש כמה שקעים, שירותים בחוץ, סיפקו לנו מזרונים בלבד, אין מקלחות והארוחות בשעות 19:00/07:00.

יום 4 - מ-Zbojnicka chata ל-Horsky hotel Popradske pleso

15.6 ק"מ הליכה, עלייה 1,015 מ', ירידה 1,475 מ'.
אז לנו בלינת החירום בחדר האוכל zbojnicka chata
6:30 בבוקר סידרו את חדר האוכל לקראת הארוחה.
07:00 ארוחת בוקר (3 אופציות לבחירה).
יצאנו לקראת 8:00 למסלול.
התחלנו במסלול הכחול את היום בעלייה של 2 וחצי ק''מ , עלינו על פס שדרש טיפוס קל. למעלה היה נוף יפיפה בלי הרבה מקום לישיבה. לאחר מכן ירדנו בירידה עם שרשראות ויתדות כחצי קילומטר (פחות קשה מהפס של היום הקודם).
כדאי לצאת יחסית מוקדם כי זה המסלול שבו רוב המטיילים שהיו בבקתה ממשיכים ואז עלולים להתיקע בפקקים של איילון בעלייה/ירידה.
המשכנו במסלול הירוק כ3 ק''מ (ישנה אפשרות לעלייה לתצפית דרך המסלול הצהוב) לא עלינו מכיוון שהתחיל להצטבר ענן גשם ולהתקרב לעברנו. העדפנו להגיע לבקתה שבדרך לפני שיתפוס אותנו והתקדמנו בירידה בקצב מהיר. בסוף ירד עלינו טפטוף קל ונעים שקירר את הגוף והנוף היה יפייפה מלא בפריחה ואגמים.
הגענו לבקתת Sliezsky Dom שם אכלנו צהריים ושתינו קפה, מן פונדק דרכים להולכים ולרוכבים שבדרכים.
לאחר עצירה טובה, המשכנו בדרך דרך המסלול האדום בעלייה מתונה לכיוון האגם, והמשכנו בשביל נעים להליכה כ7.5 ק''מ.
ההליכה הייתה הייתה על קו רכס תוך כדי ריחוף בין סלעים עם חזזיות ירקרקות הצופה לעמק יפייפה וירוק, השמש הגיחה לסירוגין והיה מזג אוויר נהדר.
אם תסתכלו טוב טוב תוכלו לדמיין דובים בין העצים.
ירדנו בירידה של בערך 4 ק"מ בזיזגים. לא היה קשה במיוחד אך הירידה יכולה לתסכל קצת לקראת סופה עד Horsky Hotel Popradske pleso שיושבת על שפת האגם.
המקום מפונפן יחסית, חדרים משותפים או פרטיים ומקלחות משותפות. ישנו בחדר משותף שהיה מאוד נוח ונעים (לא מציעים לינת חירום במלונות אלא רק בבקתות). הייתה אפשרות לעשות כביסה במקום - אנחנו עשינו כביסה ביד ושמנו בחדר ייבוש שהמלון מספק, יש לשאול בקבלה. ארוחת הערב מוגשת כפס בחדר האוכל, אוכל מסורתי ואוכל מותאם לחך המערבי גם כן.
הלינה כללה ארוחת בוקר מפנקת. במלון יש חדר משחקים הכולל משחקי קופסה שונים, כדורגל שולחן ומטבחון המשמש את המטיילים.

יום 5 - מ-Horsky hotel Popradske pleso ל-schronisko w dolinie pieciu stawow polskich

14.7 ק"מ הליכה, עלייה 1,505 מ', ירידה 1,335 מ'.
לאחר ארוחת בוקר טובה ולאחר שהצטיידנו בפירות לדרך התחלנו את היום במסלול הכחול בעלייה מתונה כ1.5 ק''מ. משם החלה העלייה לרגל אל הפסגה הגבוהה של הריסי בגובה 2501 מ'. מזג האוויר היה נעים, היינו בתוך ענן ערפילי שקירר אותנו ועשה את העלייה לנוחה לטיפוס. (כאשר יש במפה זיגזגים אמנם זה נראה כמפחיד ומרתיע אך זו דרך מתונה לעלות על ההר במקום עלייה תלולה במעלה ההר).
זהו חלק מאוד מתוייר, מכיוון שניתן להגיע למלון בו ישנו עם רכב ורבים עושים טיול יום לפסגה וחזרה ובנוסף עשינו זאת ביום ראשון (חופש) אז בכלל.
780 מ' עלייה עד לבקתה שמגיעה 250 מ' מתחת לפסגה. Chata podrismi שם אפשר לשתות קפה/בירה ולהתפנות לשירותים. ישנו חלק קצר בעלייה שיש בו סולמות ושרשראות.
ככל שעולים בגובה העננים יורדים לאיטם מטה ויש תחושה שנמצאים מעל העננים - מחזה מרהיב. ממשיכים לעלות לפסגת הריסי ושם נפגשים עם כל ההמון מהצד הסלובקי והפולני. הר הריסי גובל בין שתי המדינות. (הרבה משפחות מקומיות עולות וחוזרות מאותו הצד, המסלול היה יחסית מפוצץ באנשים לכן ייתכן שתתקעו ב'פקקים'/מעברים בין אנשים).

לאחר שהייה (מומלצת) בפסגה התחלנו לרדת מההר בהמשך של המסלול האדום אל הצד הפולני. הירידה הייתה מאוד תלולה וטכנית עם שרשראות ויתדות, לקחה זמן מכיוון שהיו בדרכים הרבה אנשים שעולים במקביל ודרדרת אבנים קטנות גם כן.
לאחר מכן מגיעים לאזור 5 האגמים ושם הדרך מתמתנת וההליכה נהיית נוחה יותר משמעותית. ככל שירדנו ככה נכנסו בחזרה לתוך לב העננים, והמפגש עם האגם הראשון היה יוצא דופן והשילוב של המים, הענן הערפילי והברווזים השטים לאיטם היה קסום ומכושף.

המשכנו את דרכנו לאגם השני ומרחוק ראינו המוני אנשים מתגודדים ומצטלמים ליד האגם. חשבנו במקור לישון בבקתה/מלון הקרוב schronisko przy morskim oku (בקתה מאוד מבוקשת בעונה עקב הנגישות שלה והקרבה לאגמים, למרות שלא הצלחנו להזמין מקום מראש, היו להם מיטות פנויות בחדר משותף) אך עקב הצפיפות התיירותיות החלטנו להמשיך לבקתה רחוקה יותר הנמצאת כ4 ק''מ נוספים. הלכנו במסלול הכחול שהיה יותר מאתגר ממה שחשבנו שיהיה לסוף יום, 450 מ' עלייה וירידה של 200 מ'.
במסלול היו משמעותית פחות אנשים ולבסוף הגענו לנחלה, בקתה קטנה וחמודה על האגם בשם schronisko w dolinie pieciu stawow polskich. בבקתה היו הרבה אנשים נחמדים, משפחות וצעירים.
הענקנו מנוחה לרגלינו בחדר האוכל ומשום מקום החל טקס מיסה שהיה נחמד לנחוח בו. זו הייתה חוויה מעניינת, אחד המטיילים התגלה ככומר, הצופים הסתכלו עליו בשקיקה והערצה, וכל האירוע היה בפולנית כך שלא הבנו כלום. לאחר מכן שם הכומר תיק על הגב והחל לצעוד כאחד מהמטיילים.
בבקתה ישנה אפשרות לישון בלינת חירום בחדר האוכל ללא מזרנים שהמקום מספק (50 זלוטי), במזל התפנו מיטות בחדר המשותף שהוספנו עבורם 20 זלוטי כל אחד. הארוחות לא כלולות במחיר והזמנו אותן בנפרד.
הכרנו בבקתה חברים חדשים, ארבעה חבר'ה חמודים ממלטה שהיו היחידים בבקתה שלא דיברו פולנית. הם סיפרו לנו על ההיסטוריה והשפה המלטזית המעניינת שדי דומה לערבית ונשמעת קצת כמו איטלקית ושיחקנו איתם קלפים כל הערב.

יום 6 - מ-schronisko w dolinie pieciu stawow polskich ל-Schronisko Murowaniec

8.1 ק"מ הליכה, עלייה 500 מ', ירידה 680 מ'.
בוקר טוב, מסתבר שהשניצל חזיר היה פחות מומלץ וגיא שלנו הקיא אותו בשלמותו במהלך הלילה.
לקח לנו קצת זמן להתאושש מהלילה הלא פשוט שעבר על כוחותינו
אבל לאחר ארוחת בוקר חביבה (אפשר להזמין את כל פריטי הארוחה בנפרד ולבנות מנה מותאמת) ופרידה עצובה מהמלטזים יצאנו לדרך. התחלנו את יומנו במסלול הכחול בהליכה מישורית יחסית של כ-2 ק''מ. עלינו לפס אל עבר פיצול שבילים כחול ואדום, שם פגשנו אנשים רבים. עשינו עצירה לבדיקת מצב הגוף והנפש מול נוף מדהים שנפתח בפנינו והחלטנו לעשות יום קצר ורגוע.
המשכנו במסלול הכחול שכלל שרשראות ויתדות, בדרך נאמר לנו שזהו מסלול חד סטרי, אך ראינו אנשים נוספים יורדים באותה הדרך כ500 מטרים.
פגשנו בירידה מטייל פולני חמוד ומסביר פנים שהמליץ לנו על מסלולים נוספים.. (לימים יהיה חברנו הטוב ביותר)
הגענו לאגם, בדרך ראינו קוז'יצות (עזי הרים) וסוג של בונה על שפת הנחל ושם פגשנו מטיילת נוספת שאיתה ישבנו לקצת ועזרה לנו במציאת מקום לינה למהלך הלילה.
המשכנו בירידה מתונה עד למלון הבא Schronisko Murowaniec שהיה מאוד תיירותי ולא היה מקום בו מקום לינה. הפקידה במקום הייתה מאוד נחמדה ועזרה לנו להזמין מקום בבקתה שנמצאת 3 דקות הליכה משם שמשמשת כבקתת לינה לקורסי מטפסים שגם המטיילת דיברה עליה (אינה נמצאת במפה של הטטרה). http://betlejemka.org.pl/ אינם מוכנים לקבל הזמנות דרך הטלפון אלא דרך האתר בלבד!
ישנו בעליית הגג שדרשה טיפוס עם חבל כמובן, וסיפקו לנו מזרנים ללינה. מקום קטן, קומפקטי, שירותים ומקלחות ומטבחון.
נמצא במקום יפייפה, מלא פריחה ורודה מדהימה ואפילו ראינו בין המרבדים איילה גדולה ומרשימה.
המלון במרחק 200 מטרים ששם אפשר לאכול, לשתות בירה בערב (ובבוקר עם אתה פולני מקומי).

גיא ישן ממש ממש ממש טוב והתמלאה לו הסוללה בגרמין ואדרילה עשתה עמו חסד ונתנה לו לישון חצי שעה יותר מהמתוכנן.

יום 7 - מ-Schronisko Murowaniec ל-Zakopane

13.5 ק"מ הליכה, עלייה 785 מ', ירידה 1,355 מ'.
אחרי שינה טובה וארוכה יצאנו מפארק החבלים (בקתת המטפסים) והלכנו למלון לאכול ארוחת בוקר. אדר בחרה לנסות אוכל פולני מסורתי שהתגלה באופן מפתיע (לא באמת) כחסר טעם ודלוח. גילינו שגם ב08:00 בבוקר לגיטימי לשתות חצי ליטר בירה ולהתחיל לטייל.
בסוף החלטנו כן להוסיף תוכן ליום השישי לטיול למרות שהיינו כבר קרובים לזקופנה וחזרנו לעלות להרים. התחלנו עם המסלול הירוק והתחברנו לצהוב במשך 2.5 ק"מ של עלייה נוחה של 500 מ'. הדרך הייתה מתוירת מאוד כי במקום יש רכבל שמגיע למעלה ורבים עולים בו ויורדים ברגל ולהפך.
הגענו להר Kasprowy Wierch ולחיבור עם המסלול האדום בו נפתח לנו נוף לצד השני של הרכס. המסלול האדום עובר מפסגה לפסגה דרך קו רכס ואנחנו עשינו את האזור הפחות מאתגר ותלול שלו.
הלכנו על המסלול האדום במשך 4 ק"מ שכללו עליות וירידות מתונות באזור גובה 2,000. חווינו רוחות חזקות וערפל כבד ועמוק בחלק זה והתחלנו ירידה במסלול הצהוב לכיוון העיירה.
תכננו לעבור מהצהוב לכחול ולשבת בבקתה שנקראת schronisko na hali kondratowej עלייה קיבלנו המלצות חמות. במקום זאת לא שמנו לב לפיצול בפעם הראשונה בטיול והמשכנו עם המסלול הצהוב לכל הירידה של 6.5 ק"מ וירידה של 1,060 מ'.
הדרך הייתה חלקלקה מהתל והיה צריך לשים לב שאנחנו לא נפצעים בטעות בחלק האחרון. כשמגיעים לגבהים הנמוכים יותר, מתגלה היער השופע והסבוך מלא הטחב, הפטריות, הפרחים ופירות היער שכה התגעגענו אליהם מהיום הראשון. היינו נשארים יותר זמן בסביבה המיוערת אך רצינו כבר להגיע לעיירה. היה מוזר להגיע פתאום לכביש ולמקום מאוכלס ומיושב, אבל הרגשנו שמגיעה לנו המנוחה לאחר שישה ימי הליכה לא פשוטים. תפסנו טרמפ בתוך שנייה עם בחור מקומי נחמד והתיישבנו במסעדה הראשונה שראינו בה כבר ניסו לעקוץ אותנו ב10 יורו. חבל שלא הסתובבנו באותו הרגע וחזרנו להרים המחודדים מדרום. אולי בפעם הבאה.
ישנו באכסנייה בלינת דורמס שנקראת target hotel. מקום זול ופשוט לשים את הראש.

Zakopane יום מנוחה

לא טיילנו ביום הזה אלא בעיקר עשינו סידורים והסתובבנו בעיר. הייתה מחשבה להמשיך כבר לקרקוב ואולי להגיע אפילו לאושוויץ לסיור, אבל בסוף היה לנו מאוד נחמד בעיירה ונשארנו עוד לילה. השארנו את התיקים שלנו בדורמס בו ישנו והלכנו לעשות כביסה במכבסה מקומית קרובה. המכונות כביסה עובדות למשך 45 דקות בעלות של 19 זלוטי והמייבש עובד ל-10 דקות בעלות של 5 זלוטי.
ישבנו בבית קפה חמוד מאוד (נכתוב שמות בסוף), שיחקנו פריזבי בפארק, הסתובבנו בין החנויות (לא כדאי לקנות כאן אם יש אפשרות בקרקוב) ובמקרה פגשנו את חברנו הפולני החביב מההרים כשהוא יושב ברחוב הראשי ומנגן בפאנטם. הצטרפנו אליו ואל חבר נוסף שלו והם הזמינו אותנו לטרמפ צפונה בנסיעה שלהם יום למחרת. שני החברים החדשים באו לזקופנה לטייל אבל גם כדי לעזור לחבר טוב שלהם לתפעל בית אירוח שהוא עובד בו. מסתבר שהבית אירוח הוא בין השלושה בתים העתיקים ביותר בעיירה ובעליו היו מי שהקימו את השמורה של הרי הטטרה! מקום מאוד מומלץ לאירוח.
* בית קפה בזקופנה - STRH Bistro Art Cafe - ארוחות בוקר טעימות וקפה מעולה!
* מסעדה - Bubuja Bisrto - אוכל מאוד טעים ובמיוחד צלעות חזיר בדבש.

טיפים חשובים

רשמנו הרבה מהטיפים במהלך המסלול שלנו אבל נוסיף עוד כמה אקראיים יותר כאן:

* חשוב לשים לב בכמה עושים את ההמרה של היורו לזלוטי כי יש מקומות שמגזימים ממש ואפשר להתמקח על זה.
* ה-Information Center בזקופנה לא עזר לנו בכלום.
* אם מתכננים ברגע האחרון הכי חשוב לנסות לסגור בקתה בימים העמוסים של הסופ"ש ואז לקבוע את שאר הבקתות אחריה.
* לבלות יותר זמן באזורים הנמוכים של הטטרה, היערות שם מדהימים ויש הרבה פירות יער.
* אם ישנים בבקתות אז ממש לא חייבים שק"ש, ליינר יכול להספיק.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?