טרק משפחתי של ארבעה ימים בטטרה הגבוהה

מבוא

חיפשנו לעשות טרק משפחתי, 2 בני 50+ ועוד 2 מתבגרים, 17,14, שיהיה לא יקר וקרוב. סלובקיה נשמעה מעולה. ארץ לא יקרה, הרים גבוהים, בקתות. חלום.
את הטיול תכננו לעשות בלי להשכיר רכב, הכל בתחבורה ציבורית ובסלובקיה זה עובד מצויין. רכבות ואטובוסים שמדייקים (בדרך כלל).
תכננו לעשות גם את הטטרה הנמוכה ואותה לעשות בבקתות לא מאויישות ולכן הבאנו איתנו סק"שים (שהיו מיותרים לגמרי בסופו של דבר) גזיה, כלי בישול וקומקום לתה (שהיה היחיד פעיל מכולם).
מכיוון שאנחנו (המבוגרים) לא גומעי קילומטרים, התכנון היה לעשות עד עשר ק"מ ביום, פחות או יותר. הצעירים הלכו כמו האירופאים ונאלצו לחכות לנו.

הגעה

מישראל טסנו לוינה, נשארנו שם לילה ולמחרת בבוקר עלינו על הרכבת מוינה לברטיסלבה. לוקח שעה ולא בדקו דרכונים. אפשר לנסוע גם באוטובוס ויש גם מעבורת מהירה על הדנובה, שאולי היא יפה, אבל יקרה.
בברטיסלבה עצרנו לשעה כדי לקנות בלון גז ולחפש מפה של הטרקים. בארץ לא הצלחתי למצוא וגם בברטיסלבה לא הייתה מפה. יש חנויות לציוד טיולים שהרבה יותר זולות מהארץ. למשל, סנדלי טבע שעולים בארץ 450 שקל עלו שם 100 יורו. כל הציוד ובכלל, יותר זול שם מאשר בארץ.
מתחנת הרכבת של ברטיסלבה לקחנו רכבת של 5 שעות לפופרד. הכיסאות מסומנים ולא מובטח שתשבו ביחד. לפופרד הגענו בערב וירד עלינו גשם קל. אמצע יולי וגשם. לך תדע... הזמנו אכסניה עוד מהארץ לא רחוק מהתחנה, אשר לידה יש גם את תחנת האוטובוסים.
למחרת, ללא ארוחת בוקר, עלינו על האוטובוס הראשון לעיירה משם נתחיל. עיירה, כפר. Tatranska Kotlina. איפה שהאוטובוס עוצר, שם מתחיל הטרק. מסלול ירוק. הספקנו עוד לפני להיכנס למכולת לא רחוק משם כדי לקנות כמה שטויות לדרך, מפה (מצאנו!) וקפה אחרון.
זהו, מתחילים.

יום ראשון של הטרק

מתחילים במסלול ירוק. מסומן ממש כמו בארץ, רק יותר טוב. 2 פסים לבנים ובניהם צבע השביל. מתחילים בעליה לא קשה בתוך יער. לא ניתן להסתבך כי הכול מסומן בצורה מעולה. או שלטים או סימונים על עצים או אבנים. אחרי הליכה של שעה וחצי בערך, מגיעים לבקתה Chata Plesnivec, אין שם הרבה מה לעשות, חוץ מלשתות בירה קרה ולאכול מרק. יש לשים לב שם היכן ממשיך השביל. הוא עולה ממש בפיצול עצמו. השביל שרואים בעין הוא בעצם צהוב.
אז ממשיכים על הירוק עוד כשעה או יותר (תלוי בקצב שלכם) ולאט לאט יוצאים מקו העצים. רכסי ההרים נראים ממש קרוב, נוף מהמהם. אמצע יולי והכול ירוק, אבל נראה שזה כבר סוף הפריחה. רוב הפרחים כבר מעט נבולים. אך זה לא מפריע לדבורים להסתובב מסביב.
אחרי עוד שעתיים של הליכה, מגיעים לפיצול אדום ליד אגם קטן. ימינה זה לפולין, שמאלה זה לבקתה Chata pri Zelenom plese. אנחנו פנינו שמאלה. פולין זה לא להיום. יש עוד מספר אגמונים שאסור להיכנס אליהם, מים למלא בקבוקים, גשם שפתאום מגיע, ואז מגיעים לבקתה.
יש תור ארוך בכניסה לבקתה Chata pri Zelenom plese של אנשים שרוצים לאכול מרק חם בגשם ולשתות בירה כמובן. אנחנו ישנים כאן. לקח לנו כמעט 7 שעות להגיע לכאן כולל הפסקות. צריך להזמין מקום כדי לישון כאן. היא די פופולארית. לא היה ברור האם אפשר למצוא כאן את הדיל הזול של לישון בחדר האוכל. המחיר כולל ארוחת ערב מהשעה 19:00 של מרק, מנה עיקרית הכוללת מנה בשרית (חזיר), מנה יפה של כרו חמוץ והלחם הלבן שילווה אותנו בכל בקתה. אם רוצים מנה צמחונית, צריך להודיע להם לפחות שלושה ימים מראש. ארוחת הבוקר היא מעין בופה הכולל גבינות, נקניקים, כוס תה גדולה, כמה ירקות, לחם וגרנולה. הצק אאוט הוא מ8:30. אין מים חמים במקלחת. למעשה יש רק כפתור אחד. מה יוצא אני מרוצה. הבר פועל עד 22:00 אבל אנחנו כבר חלמנו על החופים של תל אביב חום יולי אוגוסט בשעה הזו.

יום שני של הטרק

הבקתה בנויה ליד אגם קטן שלידו מספר מפלים. אלו שיש להם סבולת עולים אלף מטר לראות את הנוף מפסגת הר שמעל הבקתה ואז יורדים אותו כדי להמשיך בטרק. זה לוקח בערך שעה לעלות לבעלי הכושר. אנחנו וויתרנו על התענוג וחצינו גשרון קטן שמוביל ימינה לשביל אדום. שמאלה זה צהוב שמוביל בחזרה לכביש לפופרד. השביל האדום עולה לאט לאט לכיוון שביל נחש שתראו אותו מרחוק עוד מהיום הקודם. שנייה לפני הנחש, הפתעה. יש עליה עם שרשרת ברזל שצריך למשוך את עצמך. לא ויה פרטה, אבל סלע מעט חלקלק ורטוב.. שמסיימים עם זה מתחילים לעלות. עלייה לא מתונה ודי ארוכה. כשעתיים בערך. כשמגיעים לאוכף יש נקודת תצפית (2038מ') שאפשר ללכת ולראות את המסלול שעשיתם יום קודם.
ממשיכים על השביל האדום על דרך שברובה מורכבת מאבני דרדרת לא ממש נוחים להליכה. מימין ההר מזדקר למעלה, משמאל אפשר לראות את המורדות. בתנאי שאין עננות בשמים. ממשיכים ללכת עוד שעתיים (קצב שלנו. במפה זה 50 דקות). עד שמגיעים לבקתה עם רכבל שמיועד בעיקר למשפחות. אין שום עניין במקום התיירותי הזה, אלא אם כן בא לכם לעלות ברכבל לפסגת Lomnický štít (2634מ'). עוברים את הבקתה וניגשים אל הכניסה שלה. משם ממשיך השביל האדום. הסימון בשטח הבקתה קצת מבלבל. אחרי כמה זמן מגיעים לפיצול ולוקחים את השביל העליון וממשיכים בו עוד כשעה וחצי עד שמגיעים לפיצול בתוך יער. שמאלה זה ירידה ואפשר לסיים את הטרק. ימינה זה לבקתת Zamkovskeho chalet.
הבקתה הזו היא לא ממש בהרים למעלה, היא די נמוכה (1475מ'). פה דווקא יש מים חמים במקלחת ויש אפילו כיור בחדר. המקום די נקי כי לא עולים עם נעלים לקומת השינה. כאן אפשר להזמין איזו מנה שרוצים מהלוח לארוחת ערב יחד עם מרק וקינוח. יש אפילו מנה צמחונית. לארוחת בוקר יש ביצה מקושקשת עם גבינות ונקניקים וספל תה כמובן. לפני שתצאו תקבלו מהמקום חטיף להמשך היום.

יום שלישי של הטרק

הולכים על שביל ירוק (1:40 זמן סלובקיה) כשהמגמה היא עלייה. השביל מאוד מתוייר וניתן לראות בדרך גם את הפורטרים המפורסמים (האחרונים באירופה אמרו), עד שמגיעים לבקתת Téryho Chalet (2015מ') ליד אגמים. אפשר לעצור כאן להפסקה. סליחה, כדאי לעצור כאן להפסקה. העלייה עד כאן היא די תלולה. מכאן ממשיכים על שביל צהוב, שהוא בהתחלה מקביל לירוק. שוב במגמת עלייה עם קצת שרשרות ברזל לא רציניות בדרך. אחרי שעה הליכה
מגיעים לפיצול הירוק עולה ימינה לכיוון פולין. הצהוב שמאלה לכיוון, אאמממ... איך אני אגדיר את זה? לסלע ענק, Priečne sedlo (2305מ'). אבל לא, זה לא ויה פרטה כי לא נקשרים לזה. ממש לא. זהו סלע בעלייה של נגיד 89 מעלות. יש שרשרות ברזל למשוך את עצמכם כדי לעלות, מספר מדרגות ברזל ובעיקר זיזים בסלע להיתפס בהם. אבל אין צורך להקשר לשום דבר. איך אמר סלובקי אחד ששאלנו אותו, "אהה, סתם עלייה". אז קטע די מפחיד, די תלול והוא לא נגמר שעולים לאוכף כי הירידה ממנו היא אותו דבר. היו מוכנים לעניין, כי זה לא לבעלי לב חלש (אין לי מושג איך עשינו את זה, אבל זה נעשה בעזרת חבר פולני שסחב לנו את התיקים. לו זה לוקח 10 דקות, לנו לקח שעה).
ירדנו מכל הברזלים שרשרות וכו' וממשיכים בשביל הצהוב. המגמה כעת היא לרדת. הרבה סלעים ללא עצים. אבל כאן כבר אפשר לפגוש בעזי ההרים המקומיות. החמודות הראו לנו את השביל שלא נלך לאיבוד. עוד שעתיים של הליכה ומגיעים לבקתת Zbojnícka chata, שעל פי החבר הפולני שלנו, זו הבקתה הכי גרועה בסלובקיה.
האווירה בבקתה הייתה מעולה, אבל המתקנים שלהם זו בעיה. אין מקלחת, אבל יש וילון שאפשר להתרחץ בו אבל צריך להביא בקבוקים עבור המים. השרותים הם בחוץ והריח השולט בהם הוא של ליזול. מאז הצבא לא שמעתי או הרחתי את השם הזה, כך שזה די מזעזע. והריח נדבק עליכם. ראו הוזהרתם. כאן יש הדיל שאפשר לישון בחדר האוכל תמורת 12 יורו אבל זה רק מעשר בלילה ובשש בבוקר אתם כבר קמים. אז לא בטוח שכדאי. ארוחת ערב כוללת מרק ואפשר לבחור מנה בשרית (חזיר שוב) או מנה צמחונית, קוסקוס עם ירקות מבושלים. מנה מנצחת. מקבלים כמובן ספל תה וקינוח עוגת פרג ואפשר להזמין בירות עד עשר בלילה. לארוחת הבוקר אפשר לבחור בין נקניקים לבין מוסלי.

יום רביעי של הטרק ואחרון

היינו אמורים להמשיך ללכת עוד יומיים, אבל העייפות גברה עלינו וגם נאמר שהולכת להיות סופת ברקים בהמשך היום, וכן הפעם המסלול היה אמור להיות כפול מהימים הקודמים, אז החלטנו לרדת חזרה לפופרד.
כיון הירידה הוא די ברור מהבקתה. מתחילים לרדת על השביל הכחול לאורך כל הדרך. בהתחלה הנוף הוא הררי סלעי לצד מים זורמים. אחר כך עוברים בצמחייה נמוכה ואז מגיעים ליער עצמו, שבשלב מסוים עבר שריפה לפני כמה שנים והוא מעין מת. הדרך יפה אבל עד העצים היא עדין על אבני הדרדרת שנורא מעייפים. אחרי כמה שעות מגיעים לסוף הדרך מהבקתה וחוברים לשביל מאוד מתוייר למפל. מכאן יש עוד הליכה קלה על שביל רכב עד למעין רכבל שמוריד לעיירה הקרובה ומשם יש רכבת קלה לפופרד.

טיפים

• חסכו במשקל ולא בכסף. עדיף לקחת תיק קטן בלי שטויות כמו אוהל וכדומה, ולשלם טיפה יותר עבור חדר שינה, אוכל חם
• במפה לא כתוב מרחקים כי זה לא רלוונטי. כשאתה עולה 300 מטר, ואז יורד אותם ועולה אותם שוב, למרחק אין חשיבות. לכן במפה יש זמנים לכל כיוון. אנחנו גילנו שמסלול שכתוב בו שעה, אנחנו עושים אותו בשעה וארבעים בערך. ככה עשינו חישובים למסלולים שלנו. דרך אגב, במפה של הפולנים, הזמנים יותר ארוכים ב10 אחוז. כמו שאמר החבר הפולני שלנו, כנראה שהפולנים יותר עצלנים.
• מאוד מומלץ להזמין מקום בבקתות. לכל בקתה יש אתר שממנו ניתן להזמין חדר. לכולם אפשר לשלם במקום, חוץ מלבקתה Zbojnícka chata שדורשת תשלום מראש דרך העברה בנקאית.
• לא צריך להביא אוכל כי אפשר לקנות בכל בקתה בדרך. המחירים בבקתות קצת יותר יקרים מאשר בערים עצמן, אבל עדין זולות יחסית לארץ.
• בכל בקתה יש חותמת שאפר להחתים ולעשות אוסף. למקצועיים בעניין שי חוברת מיוחדת. אנחנו החתמנו על המפה. סתם נחמד.

קישורים חיצוניים

• הבקתה של הלילה הראשון
• הבקתה של הלילה השני
• הבקתה של הלילה השלישי
• המפה שעליה התבסס הטרק שלנו