ארבעה ימים בהרי הטטרה הגבוהים

רקע כללי

שמורת הרי הטטרה הגבוהים שוכנת בצפון סלובקיה. רובה הגדול נמצא בשטח סלובקיה ויש עוד חלק בצד הפולני (הגבול עובר בתוך השמורה, כמובן שתיהן מדינות של האיחוד ואין באמת מעבר גבול). מדובר ברכס הרים מרשים מאוד, פסגות אלפיניות משוננות בגובה בינוני (2,500 - 2,700 לפסגות הגבוהות), הרבה ירוק והרבה נחלים ואגמים.
השמורה מרושתת היטב ומאוד נוחה, כל השבילים מסומנים היטב ובכל צומת שבילים יש שילוט שכולל זמני הליכה מנקודה לנקודה. השמורה מלאה בבקתות מאוד נוחות שבהם ניתן לישון ולאכול במחירים זולים משמעותית מבאלפים, בכל זאת מזרח אירופה. לגבי הבקתות, מומלץ להזמין מקום מראש, אפילו בספטמבר היו לא מעט אנשים. לכל בקתה יש אתר אינטרנט וניתן להזמין דרך המייל. בהזמנה חשוב לציין שאתם רוצים לינה+ארוחות כי בחלק מהבקתות זה לא היה מובן מאליו.
מבחינת ציוד מומלץ לסחוב כמה שפחות, הבקתות מספקות כמעט הכול (ארוחות חמות, בירות, מצעים וברוב הבקתות גם מקלחת חמה). אנחנו הסתפקנו ב-2 ליטר מים לבן אדם וקצת אוכל שקנינו בסופר לפני תחילת הטרק (לחם, נקניקים, ירקות וחטיפים). וכמובן ביגוד חם וחבילת קלפים.

מזג האויר בהרים מאוד הפכפך וכבר בספטמבר הטמפרטורה די קרירה ויש רוחות חזקות. מומלץ להתחיל את היום מוקדם בבוקר כי כבר בצהריים הפסגות מתעטפות עננים והרוחות מתחזקות ונהיה פחות נעים לטייל.
מבחינת הגעה לשמורה, אנחנו שכרנו רכב מברטיסלבה (הבירה) ובנסיעה יפה של חצי יום הגענו לעיירה בשם פופרד (poprad) ששוכנת בסמוך להרים. משם נסענו בתחב"צ (מאוד נוח) לכפר זדיאר (Zdiar) שם התחיל המסלול שלנו.
אחד היתרונות הגדולים של השמורה שניתן בקלות לשחק עם המסלול ולשנות אותו תוך כדי הטרק, מספר רב של שבילים יורדים לעיירות הקיט שלמרגלות הערים ומספר רב של בקתות נמצאות באמצע יום ההליכה. אנחנו למשל החלטנו לקצר את התכנית המקורית שלנו שהתבררה כקצת קשה מדי למטיילים לא מנוסים, אבל בקלות רבה מצאנו אלטרנטיבות נוחות ומרשימות לא פחות.

מבחינת התמצאות הסלובקים אנשים מאוד נחמדים, אבל אין להם שום מושג באנגלית אז קצת קשה לקבל עזרה מהמקומיים. מפות של השמורה ניתן לקנות בטוריסט אינפורמיישן בפופרד או בסטארי סמוקובץ' (Starý Smokovec) שבה גם נמצאים המשרדים של השמורה (אנחנו לא היינו). אנחנו קנינו בפופרד מפה של 1:30,000 שכוללת זמני הליכה ומאוד נוחה.
סלובקיה היא מדינת יורו, אך מאוד זולה. ארוחה במסעדות לארבעה אנשים תעלה בסביבות 20-30 יורו. לינה לארבעה תעלה בסביבות 70 יורו, כמובן שאפשר למצוא יקר יותר וזול יותר. בבקתות המחירים נעים בסביבות ה-25 יורו לבן אדם שכוללים בתוכם לינה ארוחת ערב ובוקר. בפולין המטבע הוא זלוטי אבל בכל מקום שהיינו כולם מקבלים יורו (חוץ מחברת האוטובוסים הלאומית שבשבילה תצטרכו להמיר סכום קטן).

לא מצאנו הרבה מידע על טרקים בשמורה בעברית, אך בתכנון המסלול נעזרנו בקצת סיפורים באנגלית ובגוגל ארת' ונראלי תכננו טרק שמפיק את המירב מהשמורה הזאת. חשוב לציין שזמני ההליכה של השמורה טיפה קצרים מדי למטייל הממוצע (האירופאים הולכים מהר) וכדאי להשאיר מרווח ביטחון.

הלילה שלפני, הכנות אחרונות והגעה לתחילת הטרק

אז כמו שציינתי, את הלילה שלפני הטרק העברנו בעיירה poprad. עיירה די משעממת שמזכירה קצת עיירת פיתוח ישראלית וחוץ ממדרחוב קטן וחמוד באמת שאין מה לחפש בה (כדי להגיע למדרחוב תחפשו את השילוט ל-centrum). אנחנו ישנו במלון על המדרחוב שנקרא cafe razy, נמצא במרכז המדרחוב, בקומה הראשונה בית קפה ופאב מלא מקומיים בלילה (שם אכלנו ארוחת ערב, אחלה פיצות) ובקומה השנייה מלון קטן. אנחנו שילמנו 70 יורו על שני חדרים זוגיים (בלי ארוחת בוקר).
קמנו למחרת בבוקר, החזרנו את הרכב השכור, עשינו קצת קניות של צידה לדרך באחד הסופרים והלכנו לטוריסט אינפורמיישן שנמצא 200 מטר בהמשך המדרחוב על מנת לקנות מפה של השמורה (מפה מאוד נוחה, 1:30,000, 8 יורו). משם כעשר דקות הליכה לתחנה המרכזית של פופרד וממנה אוטובוס לזדיאר, שם מתחיל המסלול. הנסיעה לוקחת בערך שעה ועוברת במספר עיירות למרגלות ההרים למי שמחפש נקודת התחלה אחרת.

האוטובוס יוצא בערך חמש פעמים ביום (מאמין שביולי אוגוסט אפילו יותר), בעיקר בשעות הבוקר (קישור לאתר חברת האוטובוסים הסלובקית בסוף הסיפור).
אנחנו עלינו על אוטובוס בשעה 11 בבוקר והגענו לזדיאר ב12. חשוב לציין שהכפר זדיאר הוא כפר מאוד ארוך וצר ויש בו שלוש או ארבע תחנות. תבקשו מהנהג שיעצור לכם בתחנה הכי קרובה למרכז הכפר (נדמה לי שזו הייתה התחנה השנייה או השלישית, ליד שלט גדול שמכווין ל- hotel magura). ישר שתרדו מהתחנה תראו משמאלכם פנייה שמאלה לכביש סוג ב' ושלט עם סימון שביל אדום - זה השביל שאתם מחפשים. הגענו לתחילת הטרק...
למי שרוצה יש אפשרות לישון את הלילה לפני בזדיאר, כפר יפהפה וראינו בו כמה פנסיונים חמודים.

היום הראשון - מהכפר zdiar לבקתת zelenom plese

היום הראשון בתכנית שלנו היה אמור להיות יום קליל יחסית (למעשה חצי יום, התחלנו ב12), לפי חישובי הזמנים של השמורה מתחילת הטרק ועד לבקתת זלנום זמן ההליכה הוא ארבע שעות ו-45 דקות. בפועל היום הזה מתחיל בטיפוס של 900 מטר בחלקו הראשון עד ל- siroke sedlo, עלייה שהפתיעה אותנו מאוד (ידענו שהיא קיימת, לא ידענו שהיא כל כך ארוכה) והיום נמשך על בערך שש וחצי שעות די מעייפות (מבחינת הליכה, הנופים היו מרהיבים).

מהכפר זדיאר הולכים על כביש סוג ב' (סימון שבילים אדום) בערך כחצי שעה בצמוד לנחל עד שעוברים את hotel magura (מלון ענקי, לא תפספסו), ממשיכים עוד כחצי שעה בדרך עפר עד לעוד איזה בקתה חצי נטושה וקצת אחריה מתחילים לטפס לעבר ההרים. הטיפוס הוא בערוץ צר מלא בעצים וצמחייה עם פכפוך של מים לאורך הדרך (מאמין שבאביב ובתחילת הקיץ הזרימה קצת יותר רצינית). ככל שממשיכים לטפס הצמחייה מתחילה להידלל ושמתקרבים לאוכף הנוף נפתח וההרים מסביב נהיים קרחים, חוץ מקצת עשב ירוק כמובן. לנו לקח בערך לארבע שעות להגיע לאוכף (siroke sedlo), שבו בערך נגמרות העליות ליום הראשון. מהאוכף נשקף נוף מרהיב של ההרים מצד אחד, ושל הכפר זדיאר מהצד השני. באוכף יש שני שולחנות פיקניק ואפשר לעצור שם לארוחה, למרות שהרוחות החזקות יעשו לכם חשק להמשיך ללכת.

מהאוכף ממשיכים עוד חצי שעה לאוכף נוסף (kopske sedlo) וממנו עוד חצי שעה במגמת ירידה עד לאגם ביילה (biele pleso), אגם קטן אבל יפה מאוד. מהאגם חצי שעה נוספת של הליכה במישור פחות או יותר עד לבקתה בה ישנו (chata pri zelenom plese). הבקתה שוכנת על שפת אגם בעמק מוקף הרים מרשימים, בהחלט מקום מדהים. בנוסף הבקתה מאוד נעימה מבפנים, הצוות נחמד ודובר אנגלית, החדרים חמים ונוחים (אנחנו קיבלנו חדר לארבע), האוכל טעים (מגישים ארוחת ערב וארוחת בוקר) ויש אפילו מקלחות עם מים חמים. המחיר אם אני לא טועה היה בערך 30 יורו לבן אדם כולל לינה וארוחת בוקר וערב (ארוחת הערב היא אחידה ומוגשת בשעה שבע ובבוקר יש בופה די מפנק בין שש לשמונה). בקיצור הבקתה מאוד מומלצת, אבל כדאי להזמין מקום מראש דרך המייל (בסוף הסיפור קישור לאתר של הבקתה) ולציין בהזמנה שמדובר על לינה+ארוחות.

היום השני - מבקתת zelenom plese לעיירה stary smokovec

אז ככה, ביום הזה החלטנו לשנות את התכנית המקורית שלנו ולקצר קצת את המסלול. רוב היום הלכנו על פי המסלול המתוכנן, אך לקראת סוף היום במקום לטפס לבקתת zbojnicka chata החלטנו לרדת לעיירה סטארי סמוקובץ'. בפועל השינוי לא קיצר בהרבה את המרחק של היום השני והמטרה העיקרית שלו הייתה בעיקר לקצר משמעותית את היום השלישי (שהפך לחצי יום מנוחה) וכך לשמור אנרגיה ליום הרביעי שתוכנן להיות מעייף פיזית אך גם מרשים מאוד מבחינת הנוף ולכן לא רצינו לוותר עליו.

התחלנו את ההליכה בסביבות שבע וחצי בבוקר אחרי ארוחת בוקר מפנקת בבקתה. השמיים היו בהירים ומזג האויר היה מצוין. היום מתחיל בטיפוס של 500 מטר גובה. ממשיכים מהבקתה על השביל האדום (עליו הלכנו אתמול) וישר מתחילה עלייה די מפותלת ותלולה (בתחילתה קטע קצת תלול עם יתדות ושרשראות ברזל, לא משהו מסובך מדי). העלייה עד לאוכף לקחה לנו שעתיים בערך. משם ממשיכים על השביל האדום שמוביל אותנו על שולי הרכס באותו קו גובה (הליכה מישורית). מימין נשקף נוף הפסגות ומשמאל נשקף הנוף של עמק ליפטוב הענק ששוכן מרגלות ההרים. אחרי כשעה וחצי הגענו לאגם skalnate pleso. האגם עצמו יפה והוא שוכן למרגלות פסגת lomnicky stit המרשימה שמתנשאת לגובה של 2634 (השנייה בגובהה בהרי הטטרה) אבל במקום תחנת רכבל די מכוערת ותחנה מטראולוגית ענקית וכמות די גדולה של תיירים, ככה שההנאה מהטבע באזור קצת נפגמת.

מהאגם ממשיכים ללכת על השביל האדום על שולי הרכס (שבקטע הזה שלו שורץ תיירים שעלו למסלולי יום מעיירות הקיט שנמצאות מתחת להרים), הליכה קצת משעממת שנמשכת בערך שעה עד שהשביל שובר חזרה לתוך ההרים ומגיע לפתחם של שני עמקים אלפינים גדולים ומרשימים (עמק velka ועמק mala). בערך רבע שעה נוספת של הליכה הובילה אותנו לבקתת zamkovskeo chata (כדי להגיע מהבקתה צריך לסטות מהשביל לשתי דקות, במקום שילוט ברור ונוח). הגענו לבקתה בשעות הצהריים, המקום היה מלא באנשים ואנחנו התיישבנו להפסקה בשולחנות פיקניק שבחזית הבקתה והזמנו מרקים חמים ומפנקים (בצהריים הבקתות מתפקדות כמו מסעדות). מהבקתה ממשיכים על השביל האדום, הליכה קלילה וכיפית בתוך יער (שחלקים גדולים ממנו נהרסו בסופה שפקדה את האזור לפני כמה שנים) עם הרבה נחלים ופלגי מים. אחרי משהו כמו 45 דקות הגענו לצומת שבילים אדום כחול ירוק. האדום ממשיך בשולי הרכס, הכחול מטפס לעמק velka (בו נמצאת הבקתה שבה תכננו לישון בתכנית המקורית), והירוק יורד מההרים בצמוד לנחל יפה ומלא מפלים. אנחנו בחרנו לרדת עם הנחל (חצי שעה עם השביל הירוק, ואז עוד שעה וחצי עם השביל הצהוב) עד לעיירה tatranska lesna ששוכנת על הכביש הראשי שלמרגלות ההרים (בפועל מסתבר שבמקום פנסיון ועוד שני מבנים נטושים, קשה לקרוא לו עיירה).

מהפנסיון ביקשנו שיזמינו לנו מונית שתיקח אותנו ל- stary smokovec (עשר דקות נסיעה) ושם התמקמנו ב- vila limba. קיבלנו חדר די מפנק לארבעה אנשים במחיר של 70 יורו לארבעתנו, לא כולל ארוחות. מחיר די זול ביחס לבתי המלון הענקיים והתיירותיים שיש שם בעיירה. יצאנו לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות והלכנו לישון, עייפים אך מרוצים.

היום השלישי - מהעיירה stary smokovec לאגם popradske pleso

אז כמו שציינתי כבר היום הזה היה יום מנוחה ברובו.
קמנו בבוקר בסטרי סמוקובץ', עשינו עוד קצת קניות של צידה לדרך באחד הסופרים בעיירה, ומשם תפסנו מונית לאגם strbske pleso, הנסיעה לקחה בערך חצי שעה ועלתה קרוב ל-30 יורו (בדיעבד הסתבר לנו שיש רכבת קלה שנוסעת את אותו המסלול וכרטיס אליה עולה יורו וחצי לבן אדם, ככה שזו אופציה עדיפה למי שרוצה לחסוך, למרות שהיא מאריכה טיפה את זמן הנסיעה).

strbske pleso הוא אגם גדול ומרשים ששוכן בשולי ההרים ובגלל החיבור שלו לכביש האזור מלא במלונות ענק שמקיפים את האגם מכל הכיוונים, מה שקצת פוגע באותנטיות של המקום. המונית הורידה אותנו על שפת האגם ליד grand hotel. משם הלכנו על השביל האדום שמקיף את האגם מצידו המזרחי. כעבור עשר דקות השביל נוטש את האגם ומתחיל טיפוס מתון בתוך יער יפהפה. אחרי חצי שעה של הליכה מגיעים לפיצול עם שביל ירוק. ראינו שהמסה העיקרית של התיירים (ויש הרבה באזור הזה) ממשיכה בשביל האדום (כנראה בגלל שהוא קצת קצר יותר) ולכן אנחנו פנינו ימינה לשביל הירוק. לא התחרטנו על כך, השביל ממשיך בתור היער ומתקדם בצמוד לנחל מרשים וכעבור שעה של הליכה (לא כולל עצירה ארוכה לארוחת בוקר מהמצרכים שקנינו) הגענו ל- popradske pleso. מדובר באגם גדול ומרשים שמוקף בפסגות אדירות, וגם הכמות היחסית גדולה של המטיילים שמגיעים אליו (בגלל הגישה הנוחה אליו) לא פגמה בהנאה מהמקום.

על שפת האגם יש גם בקתת הרים וגם מלון. אנחנו ישנו במלון בחדר גדול שמיועד לעשרה מטיילים, אבל אף מטייל לא הצטרף באותו הלילה ולכן נהננו מחדר פרטי. המחיר היה 17 יורו לבן אדם, לא כולל ארוחות. גם במלון (וגם בבקתה שלידו) יש מסעדה. אנחנו הגענו לאגם כבר בשעות הצהריים המוקדמות והעברנו את רוב היום על שפת האגם עם ספרים וחבילת קלפים. בנוסף, יש במרחק של 20 דקות הליכה מהאגם (עם השביל הצהוב שיוצא מהקצה הדרומי שלו) אתר זיכרון קטן ומרשים לזכר כל האנשים שנהרגו בהרי הטטרה לאורך השנים וגופתם לא נמצאה (ומסתבר שיש לא מעט כאלה), ממטפסי הרים ועד טייסים שהתרסקו שם במלחמת העולם השנייה, בהחלט מקום מעניין ומתחתיו נחל קטן ויפה.

*למי שלא התעייף כמונו ומעוניין לבצע את המסלול המקורי של הטרק שתכננו אז אחרי הלילה בבקתת zbojnicka chata (שאליה מגיעים בסוף היום השני) הולכים על השביל הכחול עד לפס שנקרא polsky hreben, ממנו יורדים בשביל הירוק עד לאגם velicke pleso, ומשם ממשיכים על השביל האדום עד שמגיעים לאגם popradske pleso.

היום הרביעי - מאגם popradske pleso לעיירה zakopane בפולין

הגענו ליום האחרון, יום מדהים שכולל טיפוס לפסגתו של הר rysy (ההר הגבוה ביותר בשמורה שמטיילים חובבנים יכולים לטפס אליו) וירידה מצדו השני אל תוך פולין. רכס ההרים מהווה את הגבול בין סלובקיה לפולין כאשר הפסגה עצמה נמצאת בדיוק על הגבול, כך שתעמדו שם רגל ימין שלכם תהיה בסלובקיה ורגל שמאל בפולין.
בנוסף מדובר ביום מעייף פיזית, ולא מבחינת המרחק שהוא יחסית קצר. מאגם popradske pleso ועד לפסגה מדובר בהפרש גובה של 1000 מטר, אבל החלק הקשה באמת הוא הירידה עד לאגם morskie oko בפולין, שנמצא 1100 מטר נמוך יותר מהפסגה, בהחלט זעזוע רציני לברכיים.
את היום האחרון התחלנו מוקדם מכמה סיבות, הראשונה קשורה לנוף ולעובדה שבשעות הצהריים ההרים מתחילים להתמלא עננים ואם רוצים להנות מהנוף עדיף להגיע בשעות הבוקר שהשמיים עדיין בהירים והראות טובה. סיבה שנייה, הפסגה מפוצצת באנשים (רובם הגדול מגיעים בטיול יום מהצד הפולני) וכדאי להגיע לפני ההמון הזועם, כי אז הצפיפות בפסגה ובשביל הצר ממש בלתי נסבלת. סיבה שלישית, בסוף היום צריך להגיע לעיירה zakopane בהסעות שיוצאות מהשמורה ובגלל שאין להם באמת לו"ז מדויק כדאי לא להגיע מאוחר מדי ולגלות שהמוניות שירות שמחכות ביציאה מהשמורה סיימו את יום העבודה.

אנחנו התחלנו ללכת בשש וחצי בבוקר, קצת אחרי אור ראשון. מתחילים בעלייה מתונה על השביל הכחול ואחרי בערך חצי שעה מגיעים לפיצול עם שביל אדום. ממשיכים על השביל האדום, העלייה נהיית קצת יותר חדה ואחרי שעה בערך מגיעים לשני אגמים קטנים ומדהימים. ממשיכים עוד בערך 45 דקות עד שמגיעים לבקתה בשם chata pod rysmi בגובה של 2250. אנחנו הגענו לבקתה בסביבות השעה עשר בבוקר, ועשינו עצירה למרק חם (המרק גולש מומלץ בחום!) ומנוחה קצרה. בבקתה גם ניתן לישון למי שמעוניין (חשוב לציין שבגלל שאין אינטרנט וקו טלפון בבקתה לא ניתן להזמין מקום מראש והמיטות נתפסות בשיטת כל הקודם זוכה, ובגלל שיש מקום רק ל-20 איש קצת מסוכן לבנות עליה בתור מקום לינה). אחרי הבקתה ממשיכים לטפס עוד שעה וקצת בעלייה לא נוראית בכלל עד לפסגה. הנוף מהפסגה מדהים ולמרות שמדובר רק בגובה של 2500 מטר יש הרגשת סיפוק אדירה שמגיעים למעלה ונושמים את האוויר הצח של הפסגה. אחרי עצירה בפסגה מתחילים את הירידה לצד הפולני לכיוון שני האגמים המדהימים, czarny staw ו- morskie oko.

הירידה בצד הפולני הרבה יותר תלולה ולכל אורך הירידה יש כבלים ויתדות שעוזרים להתמודד עם השיפוע החד. למרות הנוף המשגע הירידה מתגלה כירידה הרבה יותר ארוכה ממה שהיא נראית ולנו לקח קצת יותר משלוש שעות כדי להגיע לאגם העליון czarny staw. אחרי עצירה על שפת האגם (המים הכי צלולים שראיתי) המשכנו עם השביל (עדיין סימון אדום) שמקיף את האגם ויורד עד לאגם morskie oko שנמצא 200 מטר נמוך יותר. המקום היה מפוצץ באלפי אנשים (למרות שאנחנו היינו שם ביום שישי ובפולין זה לא יום המנוחה), אבל שום דבר לא הצליח להרוס את תמונת הנוף הנדירה שמספקים שני האגמים, גם לא הרגליים שהיו מותשות מהירידה האינסופית. השביל מקיף את האגם ומגיע עד לבקתה ענקית (שקצת יותר מזכירה מלון מבקתה) ומאוד מתוירת שנמצאת בצידו השני. בבקתה ניתן לקנות אוכל וגם להישאר לישון למי שמעוניין (לפי כמות האנשים אני מתאר לעצמי שצריך להזמין מקום שבועות מראש).

אמנם לבקתה מגיע כביש סלול, אך הוא סגור לתנועת כלי רכב ולכן כדי להגיע לחניון שנמצא בכניסה לשמורה תצטרכו ללכת כשעתיים על הכביש או לחלופין למי שהתעייף (כמונו) יש שירות של השמורה של כרכרות סוסים שחוסכות את ההליכה המנהלתית הזאת. נקודת האיסוף של הכרכרות היא כחצי שעה הליכה מהבקתה במורד הכביש. הכרכרות עושות הלוך חזור אז יכול להיות שתצטרכו להמתין כמה דקות. המחיר היה 7 יורו לבן אדם אם אני לא טועה (למרות שאנחנו בפולין והמטבע הוא זלוטי כולם מקבלים יורו בלי בעיה). בחניון עצמו מחכים המון מיניבוסים ומוניות שירות שמחכות לתיירים שימלאו אותם ונוסעות לזאקופנה, נסיעה של חצי שעה בערך. המחיר היה עשר יורו לארבעה אנשים. אנחנו הגענו לשם בחמש וחצי והמקום עדיין היה הומה אדם, אבל נראה לי שלא כדאי להגיע מאוחר מדי ולקחת סיכון שנהגי המוניות יחתכו הביתה.

לגבי זאקופנה, מדובר בעיירת נופש פולנית יפה מאוד. אנחנו ישנו בה את הלילה שלאחר הטרק. בערב יש מדרחוב שוקק חיים מלא מסעדות ובארים ובשעות היום יש במקום שוק חמוד אם המון גבינות תוצרת בית למי שאוהב. למחרת בצהריים לקחנו אוטובוס מהתחנה המרכזית של זאקופנה חזרה לפופרד בסלובקיה, שעה וחצי של נסיעה בנופים משגעים.

טיפים

• אין הרבה טיפים להוסיף מעבר למידע הכללי שבתחילת הסיפור.

קישורים חיצוניים

• תחבורה ציבורית בסלובקיה (כולל זקופנה בפולין)