שינג'יאנג - מדריך כללי

מידע שימושי ותיאור טיול בן 14 ימים

גם לסין חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולJune 2017
משך הטיולשבועיים

רקע למחוז שינג'יאנג (新疆):

הסיפור נכתב ב-2017 ורק עכשיו מועלה ככה שיכולים להיות עדכונים...
אחרי חודש וחצי טיול במסלול הרגיל של רוב המטיילים (בק-דור ביונאן וסצ'ואן) חיפשנו מקום שונה. חיפשנו מקום עם תרבות יחודית ועם אופציות לטרקים וכך מצאנו את עצמנו עוזבים את המיעוט הטיבטי ומצפינים למחוז שינגיאנג, שם נמצא המיעוט האויגורי, שגובל ברוסיה, קזחסטן ומונוגליה כך שמאפשר להגיע לרכס האלתאי שאמור להיות יפיפה.
לשינגיאנג לא הצלחנו למצוא כמעט בכלל חומר. היה לנו חצי סיפור דרך מחבר של חבר, כמה כתבות וקצת תיאורים של חלק מהאתרים באנגלית. לא באמת ידענו למה לצפות ורק בדיעבד גילינו שזה בעצם מחוז שנמצא תחת משטר צבאי שמדכא את המיעוט האויגורי, בדומה לטיבט לפני כמה שנים (יש המון חומר באינטרנט למי שרוצה להבין את הרקע להגבלות על האויגורים). המשמעות היא שיש המון שוטרים וחיילים ברחובות, נגמשים במרכזי הערים, אינסוף ביקורות בכל נסיעה ולא מעט חוקים שמשפיעים ומקשים גם על התיירים.
בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיב דרך המשי, כשהערים המוכרות ביותר הן קאשגאר במערב וטורפאן בצפון מזרח. הנוף הוא ייחודי, בשילוב של המדבר הענק כשמדי פעם יש עיר גדולה, הרים ירוקים או אגמים יוצר אווירה מיוחדת.
התרבות באזור שונה אף היא משאר סין הודות למיעוט האויגורי, כך שאפשר למצוא הכנסת אורחים ואוכל מעולה הכולל בשר על האש ולחם (כן, אחרי תקופה בסין זה מרגש למצוא לחם לא מאודה). אבל כמו בשאר סין, האזור הופך להאני יותר ויותר - חלק מהמקומות והשווקים כבר נהרסו ונבנו מחדש בסגנון האני, ואלו שלא כנראה שיהרסו בהמשך.
בירת המחוז היא העיר אורומצ'י (乌鲁木齐市), עיר סינית אפורה ויחסית קטנה (כ-3 מיליון תושבים) בהשוואה לשאר הערים הסיניות. העיר עצמה היא המרכז להכל - נסיעות, רכבות, שדות תעופה, הצטיידות... ככה שבעצם עשינו ממנה סוג של טיולי כוכב.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מגבלות במחוז

כחלק מהאכיפה המבוצעת על האויגורים יש לא מעט מגבלות גם על תיירים חיצוניים:
1. לינה –
a. ניתן לישון רק במקומות שאושרו ע"י הממשל – אם מחפשים גסטהאוסים מדובר בעיקר ברשת YHA ולא בכל גסטאהוס. בכל מקום לינה יעבירו את הפרטים שלכם לתחנת המשטרה המקומית ע"מ שידעו איפה אתם.
b. לינה בגסטאוס – לפחות באורומצי לא היה אישור ללינה בחדר פרטי לזוג שאינו נשוי אלא רק בדורמס.
c. הקמת אוהל גם אסורה ולכן אם אתם מתכננים לישון בצידי הדרך תתרחקו מהדרכים הראשיות ותמצאו מסתור טוב שהשוטרים לא יראו אתכם. בשמורות טבע אין בעיה לישון.
d. בחלק מהערים הקטנות המקומות היחידים שבהם ניתן לישון הם בתי מלון של 4 כוכבים בעלות של 400$ ללילה ולכן צריך לשים לב לתכנון הטיול ולהבין איפה אפשר ואיפה אי אפשר לישון.
2. בלוני גז –
a. אנחנו מצאנו רק באורומצ'י ורק במספר חנויות קטן.
b. לא ניתן לשנע בלוני גז בתחבורה ציבורית – רכבת או אוטובוס, מפחד שתעשו עם זה פיגוע. אותו הדבר נכון גם לשימוש בדאורדורנט ספריי... בגדול לוקחים כל מה שיש עליו ציור של דליק...
c. הכי מומלץ – בנזיניה. אנחנו פשוט ניסינו להעביר בלונים והצלחנו במזל (פעם אחת לקחו דאודורנט ספריי ולא שמו לב לבלון ופעם אחת לקחו בלון אחד מתוך שניים)
3. דלק – לתחנות הדלק ניתן להכנס רק עם תעודה מזהה, ואנחנו כתיירים לא ניסינו. מאמינים שעדיין אפשרי עם בנזיניה כי מישהו יוכל למלא לכם...
4. ניווט – מפות טופוגרפיות לא ניתן להשיג בכלל בסין ובפרט בשיניגאנג. אנחנו טיילנו עם maps.me ו- soviet military maps לטובת שימוש במפה טופוגרפית.
5. קחו בחשבון שיש המון עמדות ביקורת לאורך הדרכים ובערים, לפעמים כל שעתיים-שלוש נסיעה עוצרים את האוטובוס לביקורת. בכללי אנחנו כתיירים לא הרגשנו יחס עוין אבל צריך לשים לב שגזרות המשטר הסיני משתנות כל הזמן וצריך להתעדכן לפני שמגיעים למחוז.
6. זמן אורומצ'י וזמן בייג'ינג – למרות גודלה של סין, השעה אחידה בכולה ונקבעת לפי השעה בבייג'ינג. בשינג'יאנג כל השירותים הממשלתיים (כולל תחב"צ) עובדים בזמן בייג'ינג, בזמן שהמקומיים מדברים בזמן אורומצ'י. מומלץ לוודא עם כל אחד על איזה זמן מדובר (כשעתיים הבדל).

אז מה אנחנו עשינו בשינג'יאנג?

1.טרק של שלושה ימים מחמו לקאנאס – מופיע כסיפור דרך נפרד.
2.קוצ'ה (库车):
הגעה: אנחנו בחרנו באוטובוס לילה שיוצא מהתחנה הדרומית באורומצ'י בגלל הנוחות. שימו לב שהלילה לא רצוף כי כל שעתיים-שלוש עוצרים לביקורת....
כשיצאנו מתחנת האוטובוס גילינו עיר סינית אפורה. לקחנו מונית לעיר העתיקה שרק החלה להתעורר. העיר העתיקה היא בעצם רחוב וחצי עם אווירה של שוק שבה בתים צבעוניים, חנויות צבעוניות, דוכנים עם אוכל מקומי – מאפים, לחמים, פירות טעימים וטריים מהמחוז... ליד הגשר שבקצה הרחוב יש שוק שפעיל במהלך כל היום שאפשר למצוא בו דוכני פירות, ירקות ובשר. אנחנו ישבנו לאכול נודלס באחד הדוכנים שם והיה טעים. מעבר לגשר יש עוד שוק פירות קטן יותר וממש מקומי, כל מוכר מגיע ומוכר את הדברים מהרכב שלו – מקום יפייפה לראות את המקומיים ואת התרבות. אחרה"צ נפתחו בצמוד אליו דוכני אוכל מוכן נוספים שהיו גם הם טעימים מאוד.
כל היציאות מהרחוב של העיר העתיקה לכיוון שכונות המגורים של האויגורים חסומות ע"י משטרה וצבא ע"מ שמי שלא גר שם לא יוכל להיכנס. אנחנו מצאנו מחסום אחד שהיה פתוח, וזכינו להתארח אצל משפחות אויגורים מסבירות פנים שפשוט הזמינו אותנו בלי הפסקה לביתם – חוויה מדהימה לראות איך הם חיים, ולשבת איתם לארוחת צהריים תחת סוכות הגפנים שבחצר, גם אם התקשורת מורכבת (רובם גם לא מדברים מנדרינית כך שגוגל טרנסלייט לא יעזור..). בהמשך פגשנו כמה שוטרים מקומיים שדרשו לראות דרכונים ואחרי שהבינו שאנחנו תיירים תמימים ביקשו מאיתנו באסרטיביות לצאת מהשכונה ולא להיכנס יותר, אנחנו לא יודעים איך יתנהגו היום אם יראו שם תיירים...
3.אגם סייראם ((赛里木湖 והעיר יינינג (伊犁州客运站):
הגעה: אנחנו לקחנו רכבת לילה מאורומצ'י לעיר יינינג.
לינה: אין הרבה אופציות למטיילים, רוב האנשים ישנים ב- YHA, אם תרצו משהו אחר תצטרכו לשלם על מלון 4 כוכבים.
האגם עצמו נמצא בחלקו הצפון מערבי של המחוז, כשעה וחצי נסיעה מיינינג. לא היינו נוסעים לשם במיוחד. אנחנו עברנו מיינינג עם אוטובוס לקזחסטן ואנו ממליצים על קפיצה לאגם למי שמגיע לאזור.
כולם יגידו לכם שאין אוטובוס שעוצר באגם כי אין שם תחנה ולכן צריך לקחת מונית ספיישל הלוך וחזור וכמובן צריך לשלם לנהג גם על הזמן שמחכה איתכם באגם (כן, גם בהוסטל אמרו לנו אותו דבר) – אבל כמובן שזה לא נכון!
לוקחים אוטובוס מהתחנה המרכזית של העיר ומבקשים מהנהג שיעצור לכם על הכביש ליד האגם, משם הלכנו לטיול יום לאורך האגם עד שמצאנו מקום יפה לפק"ל. חזרנו באותה הדרך – חיכינו על הכביש במקום שאוטובוס יכול לעצור, והאוטובוס כבר יעצור לכם ויקח אותכם חזרה.
האגם עצמו הפתיע אותנו ביופיו – אגם כחול עם מרבדי דשא מסביב וברקע הרים מושלגים ויורטות בהן ניתן להתארח בכניסה לאגם. התאכזבנו מעט כשגילינו שהאגם תיירותי מאוד (בעיקר תיירות פנים), אבל הליכה של כמה דקות טובות הרחיקה אותנו מכל התיירים ומצאנו נקודה יפה (ושקטה) לפק"ל קפה, ולמנוחה ליד האגם. אין לנו מושג אם צריך לשלם או לא, פשוט נכנסו פנימה משער הרכבים ואף אחד לא עצר אותנו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )