לחצות את סין ברכבות - מקשגאר לשנחאי

רקע

במהלך חודש אוגוסט טיילנו בקירגיזסטן עם חברים שחזרו לארץ בסוף החודש, וקבענו להיפגש עם חברים אחרים שמגיעים מהודו בשנחאי ב-13.9
החלטנו לנצל את הזמן הזה לראות איזורים בסין שאנחנו לא אמורים לראות בטיול המתוכנן בספטמבר-אוקטובר וגם לחצות את כל סין (5000+ קילומטר) יבשתית נראה לנו כמו הרפתקה משוגעת.
עברנו יבשתית מקירגיזסטן ב-29.9 (על זה בסיפור דרך נפרד) והיו לנו שבועיים להגיע לשנחאי.
עשינו את הדרך הזאת בארבע רכבות:
מקשגאר (kashgar) לאורומצ'י (urumqi) - רכבת של 24.5 שעות
מאורומצ'י לזנגייה (zhangye) - רכבת של 7 שעות
מזנגייה ללנז'או (lanzhou) - רכבת של 4 שעות
מלנז'או לשנחאי - רכבת של 13 שעות
הזמנים של הרכבות תלויים באיזה סוג רכבת לוקחים וזה משפיע גם על המחירים ועל החוייה בכללי
בגלל שמתניה דתי לא נסענו בשבתות, ובסך הכל היינו בקשגאר 5 ימים, באורומצ'י ערב אחד, בזנגיה 3 ימים ובלנז'או ערב אחד כשלקחנו לעצמינו קצת ספיירים בשנחאי.
בדיעבד הייתי נשאר פחות זמן בקשגאר ומוסיף עוד תחנה בדרך (ואולי עוד זמן בלנז'או) אבל עברנו לסין מוקדם מהצפוי (יום חמישי במקום יום שני) וכבר הייתה לנו רכבת מוזמנת ליום רביעי שלא הצלחנו להזיז אז נשארנו בקשגאר הרבה זמן.

רכבות בסין

מערכת התחבורה הבין-עירונית בסין היא מפותחת יחסית, ויש הרבה דרכים לעבור את המרחקים האדירים בין מחוזות בסין.
אנחנו כאמור חצינו את כל סין (בערך 5000 קילומטר) ועשינו את זה ברכבות.
באופן כללי הרכבות בסין טובות מאוד, כשבחלק המערבי כמו כל דבר בערך הן פחות מפותחות.
יש כמה סוגי רכבות:
רכבת שינה - יש בה אפשרות לכרטיסי שינה משני סוגים: soft sleeper (היקר יותר - תא סגור עם שתי מיטות קומותיים) ו-hard sleeper (הזול יותר - תא פתוח עם 2 מיטות של 3 קומות). בנוסף אפשר לקנות גם כרטיסי ישיבה ואפילו עמידה. אני ממליץ על ה-hard sleeper - הנסיעה נוחה יחסית, אפשר לישון שם ממש סבבה והוא זול משמעותית מה-soft.
רכבות מהירות - נחלקות לכמה סוגים שאני לא ממש בקיא בהם (מצרף קישור להסברים באתר travelchina). נוסעות הרבה יותר מהר מרכבות שינה - בדרך כלל ההבדלים בזמנים הם בערך פי 2 - וגם עולות יותר. אפשר להזמין כרטיס במחלקה ראשונה או שנייה בהבדלי מחיר די ניכרים. אנחנו נסענו רק במחלקה שניה, וזה נראה ומרגיש בערך כמו מטוס עם קצת יותר מקום ברגליים. בסך הכל די נוח וכנראה שווה את התוספת מחיר בשביל לחסוך כמה שעות, אבל לא מתאים לשינה ולכן ברכבות לילה מהירות אל תצפו לישון טוב.

לגבי עליה לרכבת - מומלץ לקחת ספיירים ולהגיע לתחנה לפני הזמן של הרכבת (בעיקרון מומלץ שעתיים לפני, אנחנו בהתחלה עשינו את זה ואז הורדנו קצת, שעה- שעה וחצי זה כנראה מספיק ברוב המקומות). התחנות נעות בין תחנה בינונית ברכבת ישראל לבין טרמינלים ענקיים בסקאלה של שדה תעופה. ברוב התחנות יש שילוט גם באנגלית (כמו בהכל - פחות במערב) שמכווין די טוב ובדרך כלל אפשר גם לשאול אנשים.

הכניסה לרכבת כוללת די הרבה בידוק ביטחוני (אסור להכניס סכינים ואולרים, וגם בלוני גז ועוד מלא דברים שלא היו רלוונטיים עבורנו אבל שווה לבדוק), הדפסה של הכרטיסים אצל פקיד קבלה - רובם לא יודעים אנגלית אבל אפשר להסביר להם מה רוצים עם קצת תושיה ואפליקציית תרגום, וכניסה לתחנה. כדאי מאוד להזמין את הכרטיסים מראש, כי הרכבות פשוט מתמלאות ולא נשאר מקום. יש תקופות עמוסות שדורשות להזמין כמה שבועות מראש (החג הלאומי בתחילת אוקטובר, תחילת שנת הלימודים בתחילת ספטמבר ועוד תקופות שאני לא בטוח מהן) ויש תקופות שבהן קצת פחות משבוע זה מספיק, אבל אל תבנו על לקנות כרטיס בתחנה רגע לפני הנסיעה כי בדרך כלל פשוט לא יהיו (לפחות ברכבות ארוכות).

קחו כל מה שכתבתי פה קצת בערבון מוגבל. יש הרבה מידע על רכבות בסין ותחבורה בין עירונית בכלל באתר travelchina (ובכלל מלא מידע על סין) ובעוד מקומות באינטרנט, וכנראה שהם יהיו יותר מדויקים ממני.

קשגאר - חמישה ימים

כאמור עברנו מקירגיזסטן והגענו לקשגאר ביום חמישי ה-29.9 בערב, כשהייתה לנו רכבת מוזמנת ליום רביעי בצהריים.
הגענו בסביבות 22:00 (באיזור הזה זה קצת מעוות להשתמש בשעון סין שהוא בעצם שעון בייג'ינג - הגענו ב-22:00 ובדיוק היתה שקיעה) במונית להוסטל kashi maitian youth hostel, או לפחות ככה חשבנו. ירדנו מהמונית במקום שבו הוא דקור ב-maps.me אבל הוא לא היה שם והסתובבנו ברחוב איזה 20 דקות לחפש אותו עד שהגיעו שני הולנדים ואמרו לנו שהמקום האמיתי שלו הוא בערך קילומטר במעלה הרחוב. הלכנו לשם ושילמנו על חדר (170 יואן ללילה לחדר של 2), והלכנו לישון בלי להסתובב עוד בעיר.
ההוסטל עצמו הוא די בסדר. בעיקרון הוא מדורג לא משהו בבוקינג ויש הוסטלים באותם מחירים שמדורגים יותר טוב אבל כבר לא היה בהם מקום, והיינו ממש בסדר שם. הצוות לא ממש מדבר אנגלית (כמו כמעט כל האנשים בחלקים האלה של סין) אבל אפשר להסתדר עם אפליקציות תרגום, והחדר היה ממש סבבה.
למחרת (שישי) בעיקר הסתובבנו בעיר - יש רחבה גדולה עם פסל של מאו דזה-דונג שעברנו בה, קנינו קצת מוצרי אלקטרוניקה שהיינו צריכים די בזול וניסינו להוציא סים מקומי, אבל אמרו לנו שהחיוב הוא חודשי וכדאי לנו לחזור בתחילת ספטמבר כדי לא לשלם מחיר של חודש על יומיים. אחרי הנסיון הכושל לעשות סים הלכנו לכיוון העיר העתיקה בקשגאר.
בניגוד לחלקים החדשים של קשגאר שהם די מגעילים (מאובקים, מסריחים מביוב ומלאים באופנועים על המדרכות) העיר העתיקה היא יפה מאוד - סמטאות ערביות עם שווקים ודוכנים (ובלי מכוניות!), עם אוכל רחוב טעים וחנויות כלי עץ וברונזה שהמקומיים מכינים על המקום.
הסתובבנו בעיר העתיקה די הרבה, ראינו את המסגד המקומי, קנינו קצת מצרכים בשוק וישבנו בבית תה מקומי עם האויגרים (סינים מוסלמים שאתנית הם לא באמת סינים), שתינו תה עם המוזיקה המקומית שהם מנגנים ברקע ועם אויגרים שרוקדים קצת באמצע בית התה.
לקראת ערב חזרנו להוסטל והכנו ארוחת ערב (אין מטבח, בישלנו על גזייה), ואחרי שאכלנו רצינו ללכת לסיבוב על שפת האגם אבל כבר היה סגור אז חזרנו והלכנו לישון.
ביום שבת לא עשינו הרבה, בעיקר הלכנו שוב לשוק והסתובבנו שם, וחזרנו בדרך אחרת שעוברת ליד איזשהי פגודת עץ די יפה שמתחברת מוזר עם העיר הערבית שסביבה.
רצינו לנסוע ביום ראשון לאגם קרקול שליד הגבול הטג'יקי, אבל הסתבר לנו שצריך פרמיט בשביל לנסוע לשם ורק סוכנויות תיירים יכולות לתת פרמיט והן רוצות הרבה כסף, אז ויתרנו על זה.
ביום ראשון לשנינו היה קלקול קיבה ולא עשינו כלום. צריך לשים לב להיגיינה בסין - קודם כל מי ברז הם לא ראויים לשתיה בלי להרתיח אותם קודם, וגם פירות וירקות צריך לשטוף ומומלץ גם לקלף. באתר של travelchina יש דף על היגיינה וגם באתר של בתי חב"ד בסין - מומלץ לקרוא.
ביום שני אני הלכתי להסתובב לבד שוב בעיר העתיקה. חיפשתי שם קפה שחור וטחינה (קיויתי למצוא בגלל שזאת עיר קצת ערבית) אבל לא היה בשום מקום, ואחרי כמה שעות חזרתי.
ביום שלישי הלכנו לעשות סים. זה היה קצת מורכב ודרש ללכת להוציא תרגום של הדרכון לסינית באיזשהו מלון (הפקידה מחברת הסלולר קישרה אותנו לשם) ואז לחזור לחברת הסלולר, לקנות חבילה ולעבור תהליך בירוקרטי מעייף עד שקיבלנו את הסים.
אחר כך הלכנו שוב לעיר העתיקה, קנינו לחם וישבנו שוב בבית התה.
ברביעי קמנו בבוקר, התארגנו ונסענו לרכבת.

בסך הכל היינו בקשגאר הרבה יותר מדי זמן והייתי מקצר לפחות יומיים (או נוסע לאגם קרקול) בסך הכל העיר העתיקה יפה ומגניבה מאוד אבל שבוע זה יותר מדי.

רכבת מקשגאר לאורומצ'י

הרכבת מקשגאר לאורומצ'י הייתה בשעה 16:00. כיוון שזאת הייתה הרכבת הראשונה שלנו בסין לקחנו יחסית הרבה ספיירים וכבר באחת ירדנו מהגסט האוס לתפוס מונית לתחנת הרכבת. עשינו נכון כי נפלנו על תקופת תחילת הלימודים ככה שהשילוב של המון סטודנטים וילדים שנוסעים ברכבת עם כמויות השיטור הלא סבירות שיש בקשגאר (הסינים עושים למוסלמים שם את המוות) גרם לתורים ארוכים והמון זמן המתנה.
עברנו את הבידוק הבטחוני שכלל שיקוף של התיקים וחיפוש בגלל הסכינים שהיו לנו בתוכם - ניסיתי לשחק אותה טיפש אבל הם לקחו לי גם את הסכין של הבישול מהסט סירים וגם את הלדרמן, ובאופן כללי היו מאוד יסודיים בחיפוש. בסוף, אחרי כל הסיפור הזה נתנו לי לעבור והלכתי להוציא כרטיסים. את הרכבת הזמנו בערך שבועיים וחצי מראש (יש יחסית מעט רכבות מקשגאר לאורומצ'י וזאת תקופה עמוסה אז היינו צריכים להזמין הרבה מראש) והיינו צריכים בעצם רק להדפיס את הכרטיס בקופות. בסוף יצא שחיכינו לרכבת קצת פחות משעה בתחנה ואז עלינו עליה.
הרכבת היתה רכבת שינה כראוי לאורך שלה - 24 וחצי שעות שלמות - היינו בתא עם ארבעה נערים סינים שהיו נורא נחמדים, הציעו לנו אוכל כל הזמן אבל לא דיברו מילה באנגלית ועשו מלא רעש (באופן כללי סינים הם נורא רועשים).
הנסיעה עברה יחסית סבבה. אפשר לישון ממש אחלה ברכבת חוץ מזה שהסינים עושים רעש בבוקר ומעירים אותך, אבל לא ממש מוקדם. שווה להביא לרכבת כמות מכובדת של אוכל - אני הבאתי רק מנה חמה אחת וזה ממש לא היה מספיק - אפשר לקבל בכל הרכבות בסין מים רותחים גם בשביל מנות חמות למיניהן וגם פשוט בשביל שתייה.
בסופו של דבר הנסיעה היתה ארוכה והנוף היה מדברי-אפרורי אבל היא עברה סבבה ואחרי יממה וקצת הגענו סוף סוף לאורומצ'י.

אורומצ'י - יום אחד

הגענו לאורומצ'י אחר הצהריים ברכבת והיתה לנו רכבת המשך לזנגייה בבוקר שלמחרת, ככה שלא היה לנו הרבה זמן. לקחנו מונית מתחנת הרכבת להוסטל bestay, שמנו את התיקים והתאפסנו על עצמנו ואז לקחנו מונית לשוק.
השוק באורומצ'י הוא "השוק הכי גדול ב-X" - תואר ששמענו בטיול על הרבה יותר מדי שווקים - ובכל מקרה הוא הרבה יותר שוק תיירים מאשר שוק אמיתי. יש שם הרבה דוכני אוכל שמוכרים חלקים מזמינים יותר ופחות של חיות, וגם איזור עם מזכרות, תבלינים, פירות יבשים וכל מיני מיני דברים בסגנון. בחלק של האוכל לפחות אין תשלום במזומן ואפשר למצוא סיני שישלם בשבילכם עם וויצ'אט ולהחזיר לו במזומן, או ללכת לקצה השוק ולטעון מזומן במין כרטיס ייעודי של המקום.
הסתובבנו בשוק כמה שעות בערב, ראינו מבחוץ את המסגד והעמוד הגדול שנמצאים בו (מרשימים יחסית, שווה ללכת לשוק רק בשביל זה ואולי גם להיכנס) ואז חתכנו כדי לקום מוקדם לרכבת.
אם יש לכם עוד זמן אז יש איזשהו פארק שאמור להיות נחמד בעיר ויש גם מקומות לנסוע אליהם מהעיר שכנראה שווה לנסוע אליהם - יש כמה סיפורי דרך שמפרטים על האיזור יותר.

רכבת מאורומצ'י לזנגייה

קמנו מוקדם כדי להגיע לרכבת ונסענו במונית לתחנת הרכבת של אורומצ'י. התחנה היא עצומה (הרבה יותר גדולה מהתחנה בקשגאר) ונראית ממש כמו שדה תעופה - בכניסה לאיזור של התחנה (אפילו לא לטרמינל) יש בידוק בטחוני זריז ומשם אין ממש שילוט באנגלית אז הלכנו אחרי אנשים עד הטרמינל. שם היה בידוק בטחוני נוסף (לא נורא מחמיר) ואחריו נכנסנו לטרמינל העצום, הלכנו לרציף שלנו ועלינו לרכבת.
הרכבת הזאת היתה רכבת מהירה ולא סליפר - מבפנים היא נראתה ממש כמו מטוס והיתה נוחה מאוד, והגיעה למהירות 246 קמ"ש!
הנסיעה היתה נוחה מאוד ועברה יחסית מהר, ואחרי כמה שעות הגענו לזנגייה.

זנגייה - 3 ימים

הזמנו מראש בבוקינג מקום ב-silk road travelers hostel וכשהגענו ברכבת חיכה לנו בתחנה נהג של הגסט האוס ולקח אותנו לשם. זה גסט האוס ממש נחמד ומומלץ מאוד - העובדים יודעים אנגלית לא רע וגם יש להם מין מכשיר תרגום מוזר שיודע לתרגם דיבור מסינית לכמעט כל שפה ברמה סבירה.
הגענו בשישי אחר הצהריים אז אחרי שהגענו רק התארגנו במקום, יצאנו החוצה לקנות ירקות לארוחת ערב (יש במקום מטבח שאפשר להשתמש בו בעלות 10 יואן לארוחה). במרחק דקה הליכה מהגסט האוס יש שוק אוכל נחמד שאפשר לאכול בו, ולידו יש בתוך סמטה חנות ירקות מקומית וזולה ממש שקנינו ממנה (אפשר לשאול את המקומיים), ויש גם סופר עצום ליד השוק שרק בסוף הלכנו אליו.
בשבת רק הסתובבנו בהליכה בעיר, ובגלל שכל האטרקציות כמעט עולות כסף לא יכולנו להיכנס למקומות אז רק הסתובבנו. זאת עיר יותר מוצלחת מהחלק החדש של קשגאר אבל גם בזנגייה השמים היו אפורים והיה אובך מגעיל. היינו ליד איזשהו אגם די מגעיל בעיר ועברנו גם בכיכר שמול מקדש הבודהה השוכב, אבל גם שם היה די מגעיל סך הכל.
ביום ראשון הסתובבנו בבוקר במקדש הבודהה השוכב (נחמד, שווה ביקור סך הכל) והלכנו גם לפגודת העץ (לא ממש מעניינת, בעיניי אפשר לוותר), ואז אחרי הצהריים נסענו בהסעה של הגסט האוס (בתשלום) לאטרקציה המרכזית של האיזור - פארק ההרים הצבעוניים danxia.
הכניסה לשם לא זולה אבל זה ממש שווה את זה - אפילו שהיו שם המון סינים, אפילו שהשמיים היו אפורים-חומים ואפילו שהסינים הפכו את זה ליותר מוזיאון מפארק טבע - למרות כל אלה זה מקום סופר מרשים. חשבתי שכל התמונות שראיתי ערוכות בפוטושופ אבל הצבעים של ההרים בפארק ממש חזקים וזה מקום ממש מיוחד ומרשים. יש בפארק 4 תחנות שנוסעים ביניהן בהסעות של הפארק. מכל התחנות התחנה הרביעית הכי מרשימה בפער ושווה להשאיר לה זמן (ואולי גם לנסות לתפור אותה עם השקיעה, לנו זה לא היה משנה כי בכל מקרה לא היתה טיפת שמים). אל תיבהלו מהצפיפות, זה לגמרי שווה את זה.
חזרנו בהסעה ולמחרת נסענו בבוקר לתחנת הרכבת. שווה לציין שיש ליד זנגייה גם את מקדש מאטי ששמעתי שהוא מרשים ושווה ביקור, וחוץ ממנו יש עוד פארק גיאולוגי ליד ההרים הצבעוניים וגם ערבות דשא שצריכות להיות נחמדות.

רכבת מזנגייה ללנז'או

הבידוק הבטחוני בתחנה בזנגייה היה הרבה יותר פשוט מבאורומצ'י ובזנגייה (זה כבר מחוז גאנסו - אין פה אויגרים ויש הרבה פחות שיטור). זאת גם תחנת ביניים לרוב הרכבות והיא הרבה יותר קטנה. אחרי שעשינו את הבידוק היינו צריכים להיכנס לרציף ולעמוד בתור לקרון שלנו - כתוב על הרצפה איזה קרון עוצר בכל מקום אבל זה לא כזה ברור ואנחנו פשוט שאלנו סינים שהכווינו אותנו.
הנסיעה עברה ממש מהר והגענו ללנז'או חלק בלי בעיות.

לנז'או - יום אחד

כשהגענו ללנז'או לקחנו מונית למקום בו דקור ההומסטיי שהיינו בו (yellow river homestay) ב-maps.me. הדקירה לא נכונה והסתבכנו עם להגיע לשם עד שבסוף התקשרנו לבעלים והוא בא לאסוף אותנו. בערב לא עשינו כלום ואז למחרת בבוקר הלכנו קצת לנהר הצהוב, לפארק גלגלי המים (נחמד לראות, אבל אין שם הרבה יותר מ-20 דקות להעביר) ואז הלכנו על שפת הנהר עד לתחנת רכבל שראינו. עלינו ברכבל והגענו למקום נחמד עם קצת מבנים סינים ואיזשהו מנזר/מוזיאון יפה. אחרי שהסתובבנו שם חזרנו להומסטיי ולקחנו את הדברים לרכבת.

יש בעיר עוד איזה שני פארקים שצריכים להיות נחמדים מאוד (פארק חמשת המעיינות והפגודה הלבנה) וכנראה עוד דברים מעניינים, וגם יש את העיירה הטיבטית שיאחה שיוצאים אליה מלנז'או וצריכה להיות נחמדה. יש כמה סיפורי דרך שמפרטים על זה ושווה לקרוא.

רכבת מלנז'או לשנחאי

הרכבת מלנז'או לשנחאי הייתה רכבת מהירה של 13 שעות מ-17:00 עד 6:00 (לא סליפר). אני לא ממליץ בכלל על רכבות מהירות בלילה - ישנו ממש גרוע ברכבת והגענו לשנחאי עייפים נורא. מבחינת יכולת לישון ברכבת כזאת היא כמו מטוס רק גרועה יותר - יחסית לא נוח וגם לא מכבים את האור וקוראים בכריזה בכל התחנות שבאמצע. כנראה היינו צריכים לנסות לקחת רכבת סליפר (שלוקחת פי 2), לחפש רכבת יום מהירה או להוסיף עצירה באמצע כדי להימנע מהנסיעה הזאת.

סיכום

חצינו את כל סין ברכבות - בערך 5000 קילומטר!
היה ממש מגניב ויצא לנו לראות מקומות שלא היינו רואים אחרת ותרבות ממש מעניינת.
בדיעבד הייתי נותן לזה קצת יותר זמן (בסוף עשינו את כל הנסיעה בשבוע בערך) אבל זאת הייתה החלטה ממש טובה להגיע ככה ולא בטיסה, וממש נהניתי מהמסע הזה.
יש במחוזים המרוחקים יותר של סין (במקרה הזה שינג'יאנג וגאנסו) המון מה לראות ומה לעשות ושווה לבקר שם או לפחות לא להירתע מלעשות שם עצירה בדרך למקומות, ולמרות שזה קצת פחות קל מבחלקים המזרחיים יותר של המדינה ממש אפשר להסתדר וזה ממש שווה את זה!

טיפים

• בחלק המערבי של סין כמעט אף אחד לא יודע אנגלית, תורידו את השפה הסינית בגוגל טרנסלייט
• תתכוננו טוב עם אוכל לרכבות - יש מים חמים בכל הרכבות ואפשר להכין מנה חמה או דברים בסגנון.
• לי היה קשה מאוד לישון ברכבות המהירות. ההארד סליפר הרבה יותר נוח וגם יותר זול, ואם לוקחים רכבות לילה אז כנראה עדיף לבזבז עוד כמה שעות ולנסוע בסליפר.
• יש כל מיני אפליקציות שימושיות מאוד לסין ששווה להוריד מראש - vpn, דידי (שלא עבד לנו אבל כן עבד לחברים שפגשנו בשנחאי), מאפס מי, trip.com בשביל הרכבות ועוד כל מיני. יש סקירת אפליקציות טובה ב-travelchina ושווה לעבור עליה.
• אם יש שאלות מוזמנים לשלוח הודעה - 052-3799210

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך של המעבר שלנו מקירגיזסטן לסין
• דף על תחבורה בין עירונית באתר travelchina המצוין