טרק ארבעה ימים סביב דנבה

אוריינטציה כללית

האזור המדובר נמצא בשיפולי ההרים של מערב סיצ'ואן, בין האזורים הטיבטיים למישורים הסיניים.
נקודת המוצא היא עיירה בשם דנבה (Danba), שם ניתן להצטייד במצרכים, להשאיר ציוד עודף בגסטהאוס, אם צריך, וכן הלאה סידורים. אל דנבה ניתן (וכדאי) להגיע באוטובוס כחלק מטיול על ה-Sichuan-Tibet highway (מה שקרוי בפי רבים הבק דור הוא חלק מהדרך הזאת).
דנבה יושבת בגיא עמוק על שפת נהר, מוקפת בהרים תלולים מאוד.
צלעות ההרים מנוקדות בהרבה כפרים ציוריים של בני מיעוט הצ'יאנג (אני לא יודע עליהם הרבה מעבר לכך שהבחנתי שהם מדברים ניב טיבטי ושהנשים שם דומיננטיות יחסית. יכול להיות שמדובר בחברה מטריארכלית).
בכל אופן, בגלל שהם שוכנים על צלעות הרים תלולות מאוד, דרכי הגישה בין הכפרים הגבוהים יותר הן רגליות בלבד, מה שאומר שכל האזור מרושת בשבילי הליכה מגניבים שכדאי מאוד להקדיש כמה ימים לחקור אותם.
אני אתאר פה את האחד שאני גיליתי.

הסתייגות- מדובר פה בשוטטות שביצעתי כמה ימים בהרים באופן ספונטני ללא תכנון מוקדם או מפות. הסתמכתי על מידע שקיבלתי ממקומיים ועל הגיון בריא והיצמדות פנאטית לשבילים ברורים. המפה שסימנתי למעלה היא ניחוש מושכל וסכמטי של המסלול בדיעבד, לא מעקב ג'י פי אס מדויק. אם יש ספק, עדיף להסתמך על התיאור שאתן ועל הוראות של מקומיים, ולזכור את חוק כיפה אדומה- לא לרדת מהשביל!
יחד עם זאת, לא מדובר פה במסלול קשה מאוד- יש קטעי טיפוס אבל שום דבר גבוה באמת, השביל ברור ומסומן איפה שצריך, פלגי מים זכים זורמים מההרים בכל מקום והמסלול עובר בכמה כפרים, איפה שאפשר לברר לגבי המשך הדרך וללון אצל מקומיים.
מה שכן- צריך לבוא מצוידים באוכל ואוהל מפני שיש קטע אחד ללא כפרים בו צריך לחנות בשטח, וגם בשביל השקט הנפשי.

במילים אחרות- הטרק אינו מיועד למי שזוהי הפעם הראשונה שהוא יוצא לשטח, אבל מי שעבר מסע או שניים בחייו ייסתדר פה בלי בעיות.

יום 1- הטיפוס

נקודת התחלה- העיר דנבה.
מדנבה יש להתקדם מערבה על הכביש לאורך הנהר.
בשלב זה אנחנו מתקדמים בצידו הימני (צפוני). לאחר בערך שעה שעתיים של הליכה נראה גשר להולכי רגל מעליו. הוא המוביל למרגלותיו של כפר על צלע ההר בצד הנגדי. חוצים כאן.
בצד השני מתקדמים לאותו כיוון כללי (מערבה לאורך הנהר) תוך כדי טיפוס הדרגתי מעלה דרך הכפר. בשלב מסוים ייפער משמאלנו פתחו של קניון צר שנחל שוצף מתוכו מטה אל הנהר הראשי. הקניון תלול ולא ניתן להיכנס אליו (הנחל ממלא את כל פתחו) אך מאוחר יותר במהלך הטיול נחצה אותו יותר גבוה, בנקודה צרה פחות.
מכאן והלאה מטרתנו היא לטפס הרחק מהכביש והכפרים התיירותיים אל האזורים הגבוהים יותר.
כיוון ההתקדמות הכללי צריך להיות קדימה (מערבה) ולמעלה. אין שביל אחד ברור- צריך לתמרן במבוך פסטורלי של משעולים בין שדות ובתים.
בסופו של דבר, מעבר לכפר, ניתקל בדרך עפר לכלי רכב שמתפתלת במעלה ההר. מעבר לה המדרון נהיה תלול ובלתי עביר כך שלא אמור להיות קושי מיוחד למצוא אותה- צריך פשוט להמשיך להתקדם מערבה עד שנתקלים בה. בהחלט יכול להיות שהיא יורדת עד לכביש ליד הנהר ושאפשר להגיע אליה ככה אבל יותר נחמד לעבור דרך השבילים בכפר.
בכל אופן, על הדרך הזאת מטפסים גבוה במעלה ההר.
סביבנו כבר אפשר לראות לא מעט נוף, ובשלב זה נוכל לזהות מספר ציוני דרך חשובים להמשך הטרק.
על הרכס ממזרח לנו (בכיוון דנבה) ניתן להבחין בשתי פסגות עיקריות. העליונה מביניהן בצורת צוק סלע מרובע ואילו הנמוכה יותר מחודדת. ביניהן נמצא שביל מעבר אל כפר בצד השני שהוא נקודת הסיום של הטיול ממנה נחזור אל דנבה. הכפר נקרא ז'ונג לו (Zhong Lu). אם תשאלו כל בן אדם שתפגשו מנקודה זו והלאה על הכפר הזה ותצביעו לכיוון הפסגות הוא יבין מה אתם רוצים ויידע לכוון אותכם.
בינינו לבין הפסגות האלו, חבוי מעט מאחורי שלוחה מיוערת, נמצא הקניון שבפתחו עברנו מוקדם יותר ואותו נצטרך לחצות בדרך אל הפסגות.

ממשיכים לטפס בדרך עד שמגיעים למבנה חד קומתי (בניגוד לכל הבתים המסורתיים פה שנבנים לגובה עם שלוש או אפילו ארבע קומות) עם דגל סין מתנוסס בראשו. זהו בית הספר המקומי ואם הגעתם בשעות הצהריים תפגשו כאן הרבה הורים מקומיים שבאו לאסוף את הילדים הביתה. זהו מקום טוב להתיידד, לשאול על הדרך לז'ונג לו, ואם רוצים, לסדר אירוח מקומי.

מבית הספר יש לעלות עוד קצת במעלה המדרון אל דרך רחבה ולפנות בה שמאלה. היא עוברת בפאתי יער, חוצה נחלים על גשרי אבן קטנים, ושמאלה ממנה נשקף ממנה נוף יפה של כל האזור.
אני בשלב הזה התארחתי אצל משפחה מקומית נחמדה. אם הבית לימדה אותי להכין איטריות מקומיות ואחרי ארוחת הערב ישבנו כולנו על הגג לאור נרות וקילפנו קלחי תירס שישמשו מאכל לבהמות בחורף.
למחרת המארחת הראתה לי את המשך המסלול כך שאני לא זוכר את הפרטים במדויק.
בעקרון צריך להמשיך באותו שביל עד שהוא מתעקל מעלה אל מעיין רחבת דשא גדולה עם סטופות לבנות ותצפית טובה על הסביבה. (לפי המארחת שלי מתקיימים שם פסטיבלים בימי החג המקומיים.)

יום 2- הליכה ביער

מרחבת הדשא ההתקדמות הלאה היא לכיוון חלקו העליון של הקניון הגדול שראינו את פתחו בתחילת הטיול. כדי להגיע לשם יש ללכת ביער סבוך כמה שעות טובות וכדי לעשות את זה בבטחה ובהצלחה צריך לדעת על איזה שביל לעלות מרחבת הדשא. פה נחוצה עזרה מקומית. די קשה לזהות את תחילת השביל הנכון, מה גם שיוצאים מהרחבה יותר מאחד.
בדרך אל הקניון ישנו מין וואדי קטן יותר אותו צריך לחצות או להקיף. המארחת הראתה לי שביל אחד שחוצה אותו דוך ושביל נוסף המקיף אותו מסביב.
אני, שלא מיהרתי לשום מקום, נפרדתי ממנה ועליתי על השביל המקיף.
השביל הזה יפה למדי, חולף על פני פלגי מים ומפלים, אבל צריך לשים לב טוב טוב כל הזמן לא לאבד אותו כי הוא יכול להיות קצת מטושטש.
ישנן כמה דרכים לוודא שלא הלכתם לאיבוד:
-אם אתם מגיעים לנחל ונתיב ההליכה שלכם מגיע לגשר מאולתר כלשהו או שורת אבני דילוג כנראה שאתם על השביל.
-אם אתם רואים חריטה על עץ שברור שהיא מעשה ידי אדם כנראה שאתם על השביל.
-אם אתם רואים שרשרת דגלי תפילה טיבטיים תלויים פתאום מעליכם, כנראה שאתם על השביל.
כל העסק מהנה מאוד, כמו מין משחק סימני דרך.
אם בשלב מסוים רואים שאיבדנו את השביל יש לחזור מיד אחורה אל נקודת הציון האחרונה שמצאנו ולנסות שוב עד שמצליחים. מדובר פה ביער סבוך בטיזין אמו ולא כדאי ללכת פה לאיבוד.

כשמתחילים לטפס אל השלוחה שמאחורי הוואדי (שמעבר לה יש את הקניון) צריך לשים לב ולחפש שני מגדלי אבן גדולים כי לידם יש את הירידה היחידה אל תחתית הקניון- כל מקום אחר בלתי עביר בעליל ונסיונות קיצורי דרך יכולים להביא לנפילות לא נעימות מצוקים וסיפור עצוב בעיתון.
חשוב למצוא את המגדלים הנכונים ולהיות בטוחים שאתם על הירידה המסודרת למטה. לא לנסות לרדת בלי שביל! עדיף כבר לחזור חזרה מאשר להסתכן ככה!
הבעייה היא שיש שני זוגות מגדלים. זוג אחד נמצא בערך באמצע השלוחה והזוג השני, שלידו נמצאת הירידה, נמצא קרוב יותר לצד של הקניון. מצורפת תמונה של הזוג הנכון. למיטב זכרוני יותר ירוק וטחוב שם מהזוג השני שניצב במקום יותר קוצני וסבוך.

אני קצת התברברתי בכל החיפוש אחר הירידה ולפני שהגעתי לתחתית הקניון כבר החשיך אז חניתי במדרון אבל לדעתי יותר נחמד לחנות למטה, ליד הנחל.

יום 3- עוד כפרים

מכאן אין הסתבכויות- השביל קל וברור.
מתחתית הקניון עוברים לצד השני ומתחילים לטפס שמאלה ולמעלה. מאחורינו ייפתח נוף יפה ותלול של הקניון ואפשר יהיה לראות בדיוק כמה חשוב למצוא את הירידה הנכונה כי מדובר במצוקים גבוהים שקשה להבחין בהם מתוך היער.
יש מפל אחד יפה מאוד שממש קופץ בשפריץ מבין העצים בצד השני אל חלל האוויר ונוחת בתחתית הקניון ברוב רסס ונתזים.
זה הנחל שחצינו בוואדי הקטן לפני השלוחה.
בשלב זה אנחנו כבר קרובים אל הכפרים שנמצאים מתחת לשתי הפסגות. אני פגשתי על השביל הרבה חזירים ופרות שיצאו למרעה בבוקר.
מגיעים לכפר. מכאן אפשר להמשיך אל המעבר אבל אנחנו כל כך קרובים לפסגות- לא ננסה לטפס עליהן?
מי שרוצה לעשות כן צריך לעלות על שביל מעל הכפר לכיוון הפסגה המרובעת. לא מסובך.
בדרך לשם יש מספר סטופות וריכוזים יפים של דגלי תפילה.
למרגלות הפסגה ממש השביל נהיה פחות ברור, מתפתל לו בסבך שיחים, מתפצל ונעלם פה, שב ומופיע שם ולא מטפס אל שן הסלע היפה הזאת מעבר לגובה מסוים.
אני, לפחות, לא מצאתי דרך להגיע אל ראש הפסגה ממש. אתם מוזמנים לנסות ולדווח לי אם הצלחתם.
נראה לי שיש דרך להגיע למעלה כי ראיתי שם ריכוז דגלי תפילה מתנפנפים ברוח אז או שיש שביל או שהחבר'ה כאן למדו לעשות את קפיצת הדרך.
מה שכן, בכל ההתברברויות מתחת לפסגה מצאתי מבדד נזירים ריק ויפהפה, מתחבא בכוך סלע מאחורי מסך דגלי תפילה נוספים.

עד שסיימתי להתברבר בפסגה כבר עמד להחשיך וחניתי ברחבת דשא חביבה מתחתיה, סמוך לכמה סטופות יפות ומעיין.

יום 4- חציית המעבר אל הציביליזציה

למרות שנראה מכאן שהמעבר קרוב, לא כדאי לנסות לקצר אליו דרך הצמחייה. לי זה עלה בכמה שעות מתסכלות של פילוס דרך בסבך והגעה למקומות תלולים ובלתי עבירים עד שנאלצתי לחזור על עקבותיי. לזכור את חוק כיפה אדומה ולא לרדת מהשביל!
כדי להגיע אל המעבר בנוחיות ויעילות צריך לרדת חזרה אל הכפר ולהמשיך בשביל ימינה בכיוון המעבר.
העניין הוא שהשביל הזה לא מגיע בעצמו אל המעבר- הוא נעלם לו מאחורי איזה עיקול מצוקי שלא מוביל לשום מקום. כדי להגיע אל המעבר צריך לפנות ימינה מעט קודם לכן אל שביל קטן יותר שעולה במדרון בקו ישר מאחורי גדר האבן של השדה האחרון מעל לשביל הראשי. זה שביל קטן ולא ממלכתי בעליל אז קל להתעלם ממנו. אם מסתבכים פה כדאי לשאול מקומיים.
השביל מוביל אל המעבר, בין הפסגה המרובעת לפסגה המחודדת. פה אפשר לעצור רגע ולהביט פעם אחרונה בנוף מאחורינו לפני שחוצים לצד השני או, לחליפין, אפשר להבחין בשביל קטן הפונה שמאלה אל הפסגה המחודדת וללכת לשם לשבת עליה ולהרגיש מלך העולם.

מהמעבר השביל יורד לכפר ז'ונג לו בלי קשיים מיוחדים.
הכפר ז'ונג לו הוא גדול ויפה למדי, ומחלקו התחתון אפשר לתפוס טרמפ חזרה לדנבה. לא כדאי ללכת ברגל כל הדרך חזרה כי מדובר פה בכביש נחש אינסופי שדי משעמם ללכת את כולו ברגל עד למטה...

טיפים

• האזור סביב דנבה הוא לא בלתי מתוייר לחלוטין- כפרי הצ'יאנג הציוריים עם מגדלי האבן מפורסמים ברחבי סין וחלקם הותאמו לתיירות באופן מעצבן- כבישי אספלט נסללו בהם וקופה הוצבה בפתחם. הטיול שתיארתי פה מתרחש כמעט כולו באזורים גבוהים יותר, מעל לכל זה.
• המסלול שתיארתי הוא בהחלט לא היחיד באזור. כמו שאמרתי- כל האזור יפהפה ומרושת בשבילי הליכה שדורשים חקרני. אני בהחלט אשמח לחזור לאזור יום אחד ולגלות בו מקומות נוספים.
• מדנבה אפשר לצאת למספר טיולים מאורגנים הדורשים קצת יותר לוגיסטיקה. מקום אחד שמטיילים יודעי דבר המליצו לי עליו הוא כפר טיבטי גבוה בהרים בשם מושיקה (Moshika) לשם אפשר להגיע ברגל או בטיול סוסים. נוסף על כך יש באזור מקום בו ניתן להצטלם עם "חזירי שלג"- מרמיטות אשר התרגלו לנוכחות בני אדם ואינן מפחדות מהם.