טרק מיניה קונגה (Minya Gongga) - ארבעה ימים

רקע וטיפים

את הטרק עשינו בעקבות סיפור הדרך של תומר, בלינק: https://www.sipurderech.co.il/...

אנחנו ממליצים לקרוא קודם אותו ואז את שלנו.
בעקבות הפער בין השנים הטרק השתנה מעט:
1. אנחנו עשינו את הטרק מהכיוון ההפוך למה שתומר וחבריו עשו, הסיבה היתה חסימה של השביל מהצד של קאנגדינג, בעקבות פציעה של מטייל באותה שנה בשביל. בדיעבד לדעתנו זה בכל מקרה הכיוון המומלץ להליכה בטרק.
2. הבקתה המדוברת בסיפור הדרך שגר בה רועה היאקים, היא הבקתה הנטושה שאנחנו ישנו בה.
3. ההוסטל המדובר כבר נסגר מאז לצערנו.
4. את הטרק עשינו בעונה אחרת, וכעבור 5 שנים. שימו לב שיש שינויים בגובה הנהרות ובמיקומים של הנחלים בביצה ביום השלישי, זה עלול להיות קריטי למעבר, תפעילו שיקול דעת. בנוסף ככה״נ יש גם שינוי באוכלוסייה בעקבות העונה, או אולי בגלל שעברו כמה שנים, אנחנו לא פגשנו מלקטי פטריות בכלל, ולמעשה כל הבקתות שעברנו לידן נראו או נטושות או שיושביהן לא היו מעוניינים באינטראקציה. מהמנזר ועד אחרי הפאס לא פגשנו אף אדם.

פרטים חשובים וטיפים:
- ניווט ושבילים: הטרק כולו נמצא במאפי, ניווטנו ככה וזה היה הכי נוח. חשוב לעקוב ולשים לב, כי לפעמים יש פתאום שבילי רועים או בעלי חיים וזה מבאס מאוד לחזור אחורה. שימו לב שאחרי הפאס לכיוון האגם השביל מאוד לא ברור עד כדי לא קיים, ובשילוב עם ערפל הדרך יכולה להיות מסוכנת.
- לינה: צריך להביא אוהל ושק״ש ואת כל הציוד ללינת שטח. אל תבנו על לינה בבקתות או פגישה עם מקומיים/ מטיילים אחרים. תביאו אוהל שיכול לשאת גשם וקור וציוד מתאים, כדי שגם לא תצטרכו לישון בבקתות נטושות מצחינות.

- מזון: קנינו בלון גז גדול ב30 יואן בהוסטל שישנו בו בקאנגדינג, ממליצה להביא אתכם עלים (כוסברה, פטרוזיליה, וכו׳), זה משדרג את חוויית האכילה. אנחנו הבאנו הרבה יותר מידי אוכל וזה היה חבל כי זה אחד הדברים הכי כבדים בתיק.

- גבהים: תהיו בתשומת לב גבוהה ליכולות שלכם ולאיך אתם מרגישים. מרבית הטרק בגובה מעל 3500, ויום החציה של הפאס מאוד מאתגר מהבחינה הזו. שימו לב לישון בגבהים בהפרשים 500 מטר מהלילה הקודם ולא מעבר, ועדיף לישון בקאנגדינג במקום מספיק גבוה (3000 ומעלה) להסתגלות לפני.

- בטיחות ואחריות: היינו עם מכשיר לוויני, וערכת עזרה ראשונה מאובזרת (כולל שמיכת מילוט), קנינו בבית מרקחת בקאנגדינג שני בלוני חמצן *למקרה חירום בלבד*, זה כמעט ולא שוקל. תהיו אחראיים, זה טרק מאתגר וברובו לא רואים אנשים, ואין קליטה בכלל לכל אורך הטרק.

- מזג אוויר ולבוש: לנו היה ממש מזל, ירד רק מעט גשם ביום השלישי וביום האחרון. קחו בחשבון שכמות הגשם שיורדת משפיעה גם על גובה הנהרות שצריך לחצות, גם על התוואי שיכול להיות מחליק בחלקים התלולים, ובאופן כללי על הכיף בטרק. תהיו ערוכים ומוכנים לכל מזג אוויר. אצלנו הטמפרטורות לא ירדו מתחת לאפס בשום לילה ועם כל הציוד שהבאנו היה אפילו חמים בתוך השק״ש, אבל שוב, זה עניין של מזל.
תחזית בדקנו באתר: mountain forecast שהתגלה כאמין יחסית לתחזית.
- תתמקחו טוב ועם אדם אחד בכל פעם.

יום 1 - נסיעה ל Upper Dzumi והתחלת הטרק

מרחק: 8.4 ק״מ
זמן הליכה ברוטו:ֿ 3 ורבע שעות.
לינה בגובה: 3550

התכוננו לטרק של חמישה ימים, כל האוכל עלינו, שקשים, אוהלים, הכל.
היינו עם שני מכשירים לווייניים, ערכת עזרה ראשונה מאובזרת, ושני בלוני חמצן.

על הטרק קראנו בסיפור דרך ואז הגענו להוסטל בקאנגדינג ודיברנו עם שני סינים שמכירים את האזור, אחד עשה את הטרק. הם המליצו לנו להתחיל מהכיוון שרחוק מקאנגדינג, בין השאר בגלל שהכיוון שקרוב לקאנגדינג היה סגור על ידי הממשלה בגלל שנפצע מישהו. (ביום האחרון מצאנו דרך לעקוף את המחסום אבל עדיין מומלץ להתחיל מהצד הרחוק)
ההוסטל סידר לנו נהגת שתקח אותנו ב600 יואן לכפר Yulongxin (נצ 29.5899460N, 101.6785331E) , ובסוף הגענו לכפר Mugushang (כפר אחד דרומה). הדרך לשם סבבה למעט מספר הקמ האחרונים שאז היא משובשת עקב עבודות. סך הכל 4-5 שעות נסיעה (התחלנו את הנסיעה ב0730).
בכפר חיפשנו רכב שיכול לעבור דרכים משובשות וייקח אותנו לתחילת הטרק. מהכפר לטרק פרייבט עם נהג מיומן ונחוש גם יכול לנסוע, כנראה ייקח יותר זמן ועדיף רכב שטח/ אולי אופנועים.
הואן לתחילת הטרק עלה לנו 600 יואן אחרי משא ומתן לא מוצלחים שהתחילו ב500 יואן.
באופן כללי אנחנו ממליצים לעשות משא ומתן עם אדם אחד, בדרך כלל כשהגיעו משתתפים סינים נוספים המחירים החלו לעלות (או בכלל נהיה פתאום מחיר למשהו בחינם).

הג'יפ לוקח לפס הראשון (נצ' 29.5178418N, 101.7210599E) שממנו יורד שביל ג'יפים לדוזמי. מומלץ לעצור בפאס שיש שם נוף מרהיב על הפסגה והרכס.

התחלנו את הטרק בנ.צ. 29.5316004N, 101.7580263E בשעה 15:15.
הלכנו על השביל לכיוון המנזר, ובפיצול שבילים בנ.צ. 29.5516630N, 101.7631004E פנינו שמאלה למסלול, ימינה זה למנזר. הדרך עד המנזר מתאימה לאופנועים שעוברים שם הרבה בדרך למנזר, אפשר לנסות לתפוס טרמפים עם האופנועים עד לפיצול, יכול להיות שהם יבקשו תשלום.
בדרך למנזר עוברים ביער פיות מטורף, ראינו חבורת במבי או משהו כזה, מלא פטריות ממלא סוגים, מעין מינרל לבן נוצץ על האדמה, והכי מטורף - פנדה אדומה!!
מהפיצול השביל הופך לסינגל צר, לעיתים ממש על שפת ירידה תלולה מאוד. משם מגמת ירידה עד הקמפסייט הראשון בנ.צ. 29.5871076N, 101.7517233E שיש לידו נחל שאפשר למלא בו מים. לקמפסייט הגענו בשעה 1830, בהליכה מהירה ובלי עצירות. ממליצים לקחת את היום בנחת, להתרגל לגבהים.

יום 2 - חציית נהרות ולינה בבקתה הנטושה

מרחק: 15.4 ק״מ
זמן הליכה ברוטו:ֿ 10 שעות
לינה בגובה: 4100

קמנו בערך ב7 והתחלנו ללכת ב8.
באופן כללי, זה יום שחוצים בו לפחות 7 נחלים, חלקם גדולים מאוד.
ברוב הנחלים היה הכי קל פשוט להוריד נעליים ולהחליף לסנדלים אם יש, חלקנו חצו יחפים וזה היה סבבה. המים הגיעו ברובם עד הקרסול או הברך, חוץ מהחציה של הנהר הגדול, שאז הם מגיעים גבוה יותר.
זה מה שהיה בספטמבר בשנה שבה טיילנו, צריך לקחת בחשבון שגובה המים משתנה לפי הגשמים והקרחונים.

אחרי כמה ק"מ של הליכה לכיוון צפון היער נפתח, ואם יש שמש אז צריך קרם הגנה וכו, ונהנים מהחום. הנוף נפתח לפרקים לקניון רחב ידיים עם נהר מרכזי שמזינים אותו יובלים (שאותם צריך לחצות), ועם ההליכה מקבלים זוויות שונות לרכס המושלג והמרשים מאוד, תקוו שיהיו מעט עננים.
בדרך רואים המון פטריות מכל הצבעים והגדלים, תותי בר, פטל בר, פרפרים, יש סיכוי להתקל ביאקים עצומים, אנחנו התעלמנו מהם והם מאיתנו.
באופן כללי היום נראה מישורי וקליל, בפועל יש עליות וירידות רבות, וחציית הנחלים לוקחת זמן וכוח.
מידי פעם אפשר לראות בקתות או מעין בתי חווה, להערכתינו חצי נטושים. לא ראינו אנשים נוספים בכלל, על אף שראינו סימני אדם מהימים האחרונים.
שימו לב שיש הרבה שבילי רועים או מלקטים וצריך לשים לב שנשארים על השביל במאפי ושהשביל תואם את הטופוגרפיה המצופה מהמאפי.
השביל לפני החציה נהיה מבלבל וגם מציק עם צמחייה נמוכה שנתקעים בה.
החצייה של הנהר במרכז הואדי -
זו החציה האחרונה לפני השלטר, קחו בחשבון שהיא לוקחת הרבה זמן, וכדאי להעריך בעצמכם את מקום החציה האידאלי ולא להסתמך באופן עיוור על הנתיב במפה. קחו בחשבון שהזרם חזק ויש קטעים שמגיעים עד לירך (אצל בנות). השביל אחרי החציה לא לגמרי ברור וצריך להיות בתשומת לב למיקום שלכם.
אחרי כמה קמ מגיעים לשלטר שבו אנחנו ישנו (נצ' 29.7099489N, 101.7863023E). כשאנחנו הגענו אליו הוא היה מלוכלך מאוד מאוד ואולי מאוכלס בדביבון או גירית, אנחנו לא בטוחים מה זה היה.
הגענו לבקתה ב18, והלכנו 15 קמ עם עצירה אחת בלבד לצהרים, כי המעברים לוקחים הרבה זמן והגובה משפיע. אז קחו בחשבון שהיום היה נראה לנו קליל וקצר ובדיעבד התגלה כמאתגר ביותר.
תהיו נשמות ואל תשאירו אחריכם זבל כמו כל שאר החארות כאן.
הקמנו שני אוהלים זוגיים בתוך השלטר, בישלנו ארוחת ערב בחוץ ואחרי תה הלכנו לישון לקראת הפס למחרת.

יום 3 - חוצים את הפאס בגובה 4950 - Bu Chu La

מרחק: 14.5 ק״מ
זמן הליכה ברוטו: 11 ורבע שעות
לינה בגובה: 4100

יום של פס (Bo Cho La גובה 4950).
קמנו ב6 אחרי לילה חם מאוד בתוך השלטר, בדיעבד לא היינו ישנים שם, וישנו שם רק כי חששנו מגשם וקור קיצוני. השלטר מסריח ומלוכלך, הרבה שאריות מטיילים, חנוק ולא מתוחזק. לבנות שבחבורה היה מאוד מאתגר לישון שם. היתרון היחיד זה שמדובר בארבע קירות וגג אטום.
התחלנו ללכת ב07:30 לקראת העליה לפס. השביל עובר בעמק ליד הנהר, עם פרחים יפייפיים, עדרי יאק רוחצים באגם, סוסים מסתובבים, מאוד פסטורלי. בכל החלק של הנהר כנראה רואים הרבה מהרכס המושלג, לנו היו עננים.

העליה לפס - ממשיכים עם השביל בנחל עד שהוא מתחבר לשביל שמגיע מהרכס המזרחי, שמטפס ישירות לפס (נצ' חיבור שבילים 29.7629613N, 101.8055368E) .
העליה לפס תלולה וקשוחה מאוד, עלינו ירד גשם וברד תוך כדי העליה, והיה קר ורטוב וקשה.
הגענו לפס ב13:40, עם עצירה אחת של חצי שעה לפני, ועצירות טקטיות לצורך הסדרת נשימה.
הנוף מהפס מטריף, אפשר לראות רכסים מושלגים משני הצדדים, מומלץ להביא קצת וויסקי, אותנו זה ממש הרים.
מהפס לקחנו את השביל הימני שיורד לאגם, השביל לא כל כך ברור או קיים, אנחנו אילתרנו בשטח, אבל צריך להזהר מדרדרות ומעברי נחלים קשוחים.
עשינו ארוחת צהריים עם נוף לאגם ולרכס מסביב, מומלץ מאוד, היה יפה כמעט כמו בפס, ואפילו יותר. מפה ראינו את פסגת הליטל קונקה.
אחרי ארוחת הצהריים הגיע המון ערפל וגשם ובסוף התחברנו לשביל שמוביל מהאגם צפונה ולמטה.
השביל מאוד לא ברור כאן, ועובר בין התפצלות של המון יובלים של הנחל, כדאי להיות חדים על המפה ולשים לב אם ניתן לעבור.
קחו בחשבון שהמפה לא מדויקת שם ויש המון נחלים שלא מופיעים, ולפי העונה הם יכולים להיות גדולים יחסית אז תשמרו על עיניים פקוחות.
הגענו בשעה 16:45 לקפסייט בנצ' 29.7924395N, 101.8363363E, יש שם מתחם גדול עם מספר דו ספרתי של אוהלים מבודדים, ומעט בקתות. היה שם תייר טייוואני שעזר לנו לתקשר עם אחד האחראים, ונחנו שם קצת.

מפה המשכנו ללכת בשעה 17:20, בעיקר כי רצינו לסיים את הטרק ביום למחרת. הלכנו בשביל, חלק מאיתנו פספסו את הגשר המסומן במפה, על אף שכן חיפשנו אותו. שניים חצו עם הגשר, ושניים מאיתנו תכננו לחצות במורד הנהר יחפים, במזל, בסמיכות זמנים הגיעה שיירת חמורים והעבירה אותם את הנהר.
משם המשכנו כשניים וחצי ק"מ עד שמצאנו בשעה 18:45 מקום שטוח יחסית להקים בו אוהלים, ממש קרוב לקמפסייט בנצ' 29.8152065N, 101.8495810E. עשינו את זה כי רצינו להקים אוהלים לפני החושך, וכבר היינו אחרי שעת השקיעה.

יום 4 - מסיימים את הטרק

מרחק: 11 ק״מ
זמן הליכה ברוטו: 4 וחצי שעות
לינה בגובה: חזרה בקאנגדינג, גובה 2500 בערך

זה היה היום האחרון, תכלס פשוט הליכה חזרה לקאנגדינג, ניסינו יחסית להזדרז לחזור, ולא היה נוף מיוחד (אם כי לא ראינו הרבה בלל עננות נמוכה וכבדה).
קמנו בנחת ב7 אחרי לילה לא קר במיוחד, לחלקנו היה אפילו ממש נעים, והתחלנו ללכת ב08:30. בלילה ירד גשם לסירוגין, וכשקמנו האוהלים היו טיפה רטובים, והיינו בתוך ענן שלאט לאט התפוגג בחלקו.
התחלנו ללכת בעמק, אחרי בערך 300 מטר עברנו בית חווה מאויש שבדיוק חלבו את היאקים, שם תכננו להגיע לישון בתכנון המקורי (הקמפסייט מאתמול) . המשכנו ללכת בעמק, כל הזמן היו עננים שכיסו את ההרים הגבוהים יותר, אז אין לנו מושג מה רואים משם, יש מצב שהנוף מטריף ורואים מלא פסגות. בשלב מסוים חצינו לשביל שהיה מסומן במפה כשביל 4×4 שהיה לא ממש 4×4.
הלכנו במורד העמק עד שפגשנו חבורת סינים עם מדריך שהסכימו לקחת אותנו בסוף הטרק לקאנגדינג ב200 יואן (50 יואן לאדם), ישר למעיינות החמים. הגענו בשעה 13:00 לרכב בנ.צ. 29.8789033N, 101.9171368E
ומשם נסענו בפיקאפ של הטנדר עד קצת לפני המחסום הממשלתי שנמצא בנ.צ. 29.9170371N, 101.9593506E ובגללו התחלנו את הטרק מהצד השני.
הדרך שנסענו היא דרך 4×4 שנראית לא מאוד מעניינת, מצד שני היה ערפל הרבה מהזמן, אז קשה לדעת.
הנהג הוריד אותנו ממש לפני המחסום והלכנו בתוך היער (משמאל לכביש, חצינו את הנחל על גשר עץ) בערך 15 דקות כדי לעקוף רגלית את המחסום, ואז חזרנו לרכב שחיכה לנו בין המבנים ממזרח למחסום.

נסענו ישר למעיינות החמים Gaqo Hot Spring (יותר ספא מאשר מעיינות חמים אבל לא מתקטננים אחרי 4 ימים בשטח), הגענו אליהם בערך ב14:30, והתפנקנו לסיום הטרק.

אם אתם לא בלחץ והמזג אוויר טוב שווה לפצל את היום הזה ליומיים כדי לא לרוץ אבל בכל מקרה שימו לב לפני ההגעה למחסום לנסות לחתוך מהשטח. לנו אמרו שהאנשים במחסום לא יעשו לנו כלום כי הם אמורים למנוע מאנשים להכנס ולא לצאת אבל לא לקחנו את הסיכון ומקווים שעד העונה הבאה המחסום כבר יוסר!
בככל מקרה ממליצות שתנסו למצוא נהג בקאנגדינג שיהיה מוכן לבוא לקחת אתכם (או שההוסטל ימצא לכם אחד) כי זה מקום די שכוח אל.

קישורים חיצוניים

• סיפור הדרך של תומר מ2019