טרק מחמו לאגם קאנאס

טרק מדהים ברכס האלתאי בצפון סין

גם לסין חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולMay 2017
משך הטיול4 ימים

כללי

הטרק נמצא בחלקו הצפון מערבי של מחוז שינג'יאנג ברכס האלתאי, במרובע הגבולות סין – קזחסטן – רוסיה – ומונגוליה.

הטרק עובר בין שתי שמורות טבע סיניות שלמרות שהן מתוירות למדי הטרק עצמו אינו מתויר כלל, השביל ברור למרות שאינו מסומן.
ניתן לעשות את הטרק באיזה כיוון שרוצים (אנחנו עשינו מחמו לקאנאס) וניתן גם לעשות חלקים ממנו כטיולי יום (טיול יום מחמו או טיול יום מקאנס). אחרי שקראנו את סיפורי הדרך על טיולי היום והסתכלנו באפליקציה של soviet החלטנו לחבר את שני טיולי היום ובעצם לעשות טרק של 3 ימים מחמו ( 禾木哈纳斯蒙古族乡) לקאנאס (喀纳斯湖). אנחנו ממליצים על התוצאה ונתאר פה את הטרק.

חמו וקאנאס הן שתי שמורות טבע במרחק של כמה שעות נסיעה שכל אחת מהן מהווה אתר תיירות סיני בפני עצמו – כפר עם מספר בתי עץ להארחה, מסעדות קטנות ודי מעפנות. ע"מ להגיע לכל אחד מהמקומות צריך לשלם עלות כניסה נפרדת (חמו – 80 יואן, קאנאס – 250 יואן).

ניווט – ברוב סין לא ניתן להשיג מפות טופוגרפיות ובשיניגאנג לא שמעו על ההמצאה הזו. אנחנו טיילנו עם maps.me וsoviet military maps לטובת שימוש במפה טופוגרפית, הניווט פשוט.

בשתי השמורות אין אפשרות להצטייד בכלום ולכן את כל הקניות וההתארגנויות צריך לעשות באורומצ'י (乌鲁木齐市).

עשינו את הטרק ממש בתחילת העונה, כשחלק מהדרך עוד מלאה שלג, האגם ברובו קפוא, ואין מקומיים או תיירים אחרים. אנחנו לא יודעים מה המצב שם בשיא העונה אבל באופן כללי בסין, טרקים שכוללים הליכה לא מתויירים במיוחד.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה לחמו

יצאנו מאורמצי בסליפר ב-18:00 מתחנת האוטובוסים הדרומית. הנסיעה לקחה בערך 16 שעות שכללו המון עצירות לביקורת (כל שעתיים שלוש). הגענו למחרת לעיירה קטנה בשם בורקין (布尔津县) סביב 10:00 בבוקר. מאותה תחנה לקחנו אוטובוס שיצא בשעה 11:00 לעיירה חמו, נסיעה של עוד 5 שעות, והגענו סביב 16:00.
בדרך האוטובוס עובר בכניסה של השמורה, עוצר לכולם כדי שיוכלו לקנות את כרטיסי הכניסה לשמורה וממשיך למרכזה (כפר קטן שאפשר לישון בו למי שמעוניין).

יום ראשון

התחלנו, כאמור רק בשעה 16:00. המסלול מתחיל בחלק המערבי של הכפר. הולכים לקצה הכפר ועוברים את הנחל על גשר גדול, יש דרך אחת ואי אפשר לפספס את זה.

אחרי חציית הגשר מתחיל טיפוס בשביל מסודר של 20-25 דק' לתצפית מדהימה על הכפר חמו, מחלקה הדרומי של התצפית יוצא שביל בודד שמטפס למעלה, לתוך הרכס – זה המסלול.

שמענו שיש בוטקה קטן עם שומר שדורש תשלום על הכניסה לקאנאס, או סתם על המעבר באזור (לא היה לנו ברור) ולכן נמנענו ממעבר צמוד לבקתות שראינו בדרך. טיפסנו באזידוח למעלה, לכיוון הכללי של השביל, ואחרי כשעתיים של טיפוס בדרך לא דרך התחברנו לשביל (ממש ליד בקתה שהיתה שם). האזור של הבקתה יכול להיות מקום מעולה לאוהל – יש שם הרבה דשא ונוף יפה.. אנחנו לא יודעים אם שם גר השומר עליו שמענו או לא.

משם הנוף הפתוח הופך ליער. נכנסנו עם שביל ברור שנכנס ומטפס לתוך יער, כשמתחת עובר נחל שבחלק מהזמן גם רואים אותו. הלכנו בו בערך 2 ק"מ עד שמצאנו מקום סביר להקים אוהל, אין הרבה מקומות בשביל שנכנס ליער שמתאימים לאוהל מבחינת מקום, שיפועים וקרבה למים, עד שיוצאים מהיער (השביל בתוך היער הוא כ-5 ק"מ סה"כ).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני

כל היום הוא במגמת עלייה מתמשכת עד לפס. החלטנו על בוקר רגוע, קמנו מאוחר, ויצאנו רק ב-9. הלכנו עוד כ2.5 ק"מ בתוך היער (כשעה), ואז השביל יוצא מהיער לתצפית יפה ממנה אפשר לראות את המשך המסלול ואת הכיוון הכללי של הפס אליו נטפס.

יורדים מהתצפית לעמק פתוח ויפה. הדרך ממשיכה בבירור בטיפוס בעמק מימין לנחל בין מרחבים ירוקים עם כמה בקתות רועים נטושות. למי שמספיק להגיע לכאן ביום הראשון - לאורך כל החלק הזה אפשר להקים אוהל בכל מקום שרוצים. הטיפוס בעמק יפה וכל כמה דקות מגיעים לנקודה עם נוף עוד יותר יפה.

לאחר כשעתיים מהתצפית הגענו לנקודה בה הנחל מתעקל שמאלה ומטפס בתלילות גדולה יותר. לאחר טיפוס קצרצר מגיעים לרמה ולאחר כמה דק' נוספות של הליכה מגיעים לאיזור עם בולדרים בו השביל נעלם. הנחל עושה בנקודה הזו סוג של S. לא מצאנו את השביל ולא ראינו מקום טוב לחצות את הנחל כך שמצאנו את עצמינו הולכים באיטיות על הררי בולדרים בגדה הימנית. לאחר כחצי שעה של הליכה בבולדרים הגענו לשביל ומשם המשכנו לטפס עוד כשעה עד שעה וחצי לפס, בו עצרנו לפק"ל קפה ותצפית. מהפס ירדנו לכיוון האגם שנמצא מצפון לו ובו תכננו להעביר את הלילה. אנחנו לא יודעים אם יש שם שביל או לא כי הדרך הייתה מושלגת לחלוטין... ישנו בחלקו הדרום מערבי של האגם, בנקודה מושלמת לאוהל. ממליצים לתכנן את האגם הזה ללינה.

בדרך לאגם ראינו מעט שרידים של יורטות נטושות, שמענו שבעונה הרועים עולים לכאן עם העדרים וניתן להתארח אצלם. מי שרוצה שיבדוק את זה.

יום שלישי

קמנו לבוקר מעט מעונן, המשכנו עם שביל שהמשיך ממערב לאגם בכיוון כללי צפונה. הדרך הייתה בוצית ומושלגת ולכן השביל לא היה ברור לכל אורכו אבל את הכיוון הכללי אי אפשר לפספס.
לאחר כחצי שעה הליכה הגענו לקצה השלוחה ממנה ניתן לראות את השביל שנמצא מימין לנחל שממשיך לכיוון קאנאס. מהנקודה הזו למטה ראינו המון שבילי עיזים קטנים ופשוט בחרנו אחד – כולם מגיעים בסוף לחציית נחל אחת לפחות, שמצריכה הורדת נעליים. אחרי הנחל המשכנו בכיוון כללי למערב, לאחר שעתיים של הליכה התחברנו לשביל מרכזי וברור מאוד שמקביל לנחל המרכזי מצפון. המשכנו בו עוד כשעתיים וחצי. בשלב מסויים השביל נכנס לתוך יער ואז מתחילה ירידה תלולה עד לישוב קאנאס. בהגעה אליו פשוט התחלנו ללכת לכיוון האגם. הישוב עצמו מלא גסטהאוסים.

מהרגע שהשביל מתפצל מהנחל הגדול ועד לאגם אין איפה למלא מים.

אחרי מספר ימי טיול לבד ואגמים פרטיים וצלולים אגם קאנאס לא היה מרשים במיוחד בעינינו. אך עדיין הוא מהווה את אחת האטרקציות המרכזיות באיזור ולכן מגיעים אליו הרבה תיירים סינים. אחרי כקילומטר וחצי לאורך האגם כמעט ולא ראינו יותר תיירים ומצאנו פינה שקטה ויפה על האגם לאוהל.

יום רביעי

יום רביעי:
קמנו בבוקר וניסינו את מזלנו בחיפוש טרמפ מהכפר לתחנת רכבת או אוטובוס ממנה נוכל להגיע חזרה לאורומצ'י. לאחר מספר ניסיונות כושלים התברר לנו שיש הסעה מסודרת שמוציאה מהאגם לשער הכניסה לשמורה ושם כולם מחנים. להסעה הזו צריך לקנות כרטיס במרכז התיירות שנמצא באגם. הכניסה לשמורה כוללת בתוכה גם את מחיר הנסיעה (250 יואן). היות ולא הגענו מהכניסה לשמורה ולא רצינו לשלם מחיר מלא ניצלנו את זה שאף אחד לא מבין אנגלית, כולם מתלהבים מתיירים עם מוצ'ילות וקנינו כרטיס להסעה בלבד ב50 יואן. מהכניסה לשמורה הצלחנו לתפוס בקלות טרמפ עד לאורומצ'י (14 שעות נסיעה).

טיפים

  • שמענו שאפשר לעשות את הטרק ללא שימוש באוהל, לילה ראשון בחמו, לילה שני ביורט ליד האגם, לילה שלישי בקאנאס. אנחנו אוהבים את האוהל והעצמאות, אבל למעוניינים שווה בדיקה.
  • חלק מהשבילים מופיעים באפליקציה soviet military maps.
  • הצטיידות באוכל ובבלוני גז – רק באורומצ'י.
  • דלק – הבנו שקשה להשיג בעקבות ההגבלות על האויגורים, אבל לא ניסינו.
  • הסינים מקשים על העברת בלוני גז ברכבת (ולפעמים גם באוטובוס). אם מביאים שניים יש סיכוי שהם יזהו רק אחד וישאירו אותכם עם השני, אבל לא בטוח (חלק מהפעמים זה הצליח לנו וחלק לא).

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )