טרק דילוג הנמר

מידע כללי

טרק דילוג הנמר הוא טרק מאוד מפורסם וידוע בצפון מערב יונאן שבסין. הטרק עובר בין הרים מושלגים אדירים לצד נהר היאנגדזה (בסינית הנהר הארוך) שהוא הארוך ביותר בכל אסיה והשלישי בגודלו בעולם!

אורכו של הטרק הוא 16 ק"מ, ועל אף שזה נשמע קצת יחסית הוא לא פשוט בכלל. היום הראשון הוא כולו עליות, והגובה הרב של הטרק (מעל 2000 מ', נקודת השיא היא 2650 מ') מקשה גם הוא על מי שאינו רגיל ללכת בגבהים כאלו.

ישנה אגדה סינית המספרת על שני ציידים שרדפו אחרי נמר על גדות הנהר הארוך בסין, נהר היאנגדזה. הגיע רגע והשניים סגרו על הנמר וכשהם כבר חשבו שאין לו לאן לברוח, כי הנהר רחב מאוד ושוצף במים, זינק הנמר זינוק אדיר ובדילוג אחד הגיע אל סלע ענק בלב הנהר הסוער. בדילוג השני הוא כבר היה בגדה שממול, משאיר את השניים המומים.
על שם הזינוק האדיר של הנמר נקרא הטרק, ועד היום ישנם שלושה סלעים שטוענים ל"כתר" שעליו הנמר זינק כדי להגיע לצד השני. תוכלו לראות את הסלעים הללו ואף להצטלם עמם אם תרצו כשתגיעו לסוף המסלול!

הגעה:
אנחנו יצאנו אל הטרק מהעיר Lijiang דרך הגסטהאוס של Mama Naxi. מאמא נאשי היא אישה מקסימה שעוזרת לארגן את ההסעה (40 יואן לאדם) לטרק וגם דואגת שהמוצ'ילות יגיעו לנקודת הסיום - הגסטהאוס של טינה (Tina's guesthouse). בלי קשר זה אחלה הוסטל והוא ממש מומלץ.
האוטובוס ארך כשלוש שעות נסיעה ועצר בכניסה לקניית כרטיסים, עלות כרטיס (הצגת תעודת סטודנט) היא 22.5 יואן.

ציוד:
חשוב להביא איתכם תיק קטן עם ציוד מינמלי - גרביים ולבנים להחלפה, חולצה ארוכה ומעיל קל או סופטשל לערב וכלי רחצה. בהוסטל יש מקלחות, אך אנחנו החלטנו שלילה אחד נוכל להסתדר בלי כדי להקל על התיק שלנו עוד קצת.
אוסיף ואאמר שהבאנו איתנו ליינרים, אך ההוסטל מאוד נקי ונעים ואפשר להסתדר גם בלי בכיף (שמיכות פוך עבות).
כמובן מים וגם נישנושים, כובע, קרם הגנה ומקלות הליכה אם יש. אני הסתדרתי גם בלי!

קליטה:
חשוב לומר שהייתה קליטה מלאה לאורך הטרק, היו נקודות מעטות בהם לא היה (בכל זאת, טרק סיני). אך עדיין אנחנו יצאנו עם מכשיר הMAGNUS שלנו ליתר ביטחון.

אוכל:
יש לא מעט מקומות לעצור לאכול בדרך אבל תמיד כדאי להצטייד בנשנושים לדרך.

לינה:
אנחנו ישנו בHalfway Guest House שהיה מקסים ובאמת בחצי הדרך. הנוף מהחדר שלנו היה עוצר נשימה!

יום 1 - עד אמצע הדרך

את היום הראשון התחלנו מוקדם בבוקר - כבר ב07:00 האוטובוס יצא ואחרי נסיעה של כשלוש שעות הגענו לנקודת ההתחלה של המסלול.

המסלול בהתחלה אינו ברור, והולכים לצד הכביש עד שרואים שילוט שמתחיל להכווין. השילוט הזה ילווה אתכם לאורך כל הטרק יחד עם כיתובים על האבנים לצד המסלול שיגידו לכם עוד כמה זמן נשאר עד הגסטאהאוסים השונים בדרך.
אציין עוד כי אפליקציית Mapsme עשתה את עבודתה מצויין ובהחלט הכווינה אותנו נכונה לנקודות.

מנקודת ההורדה של האוטובוס יש עלייה שאורכה כשלוש שעות.
לפני שיצאנו לטרק דיברנו עם חבר שיצא אליו שבוע שעבר, הוא סיפר לנו שהיום הראשון הוא עלייה של 3 שעות אז מגיעים לTea Horse ושם אוכלים צהריים, לאחר מכן עוד כשעתיים הליכה במישור ומגיעים לHalfway. אז ציפינו בעקבות דבריו שאחרי 3 שעות נגיע. ולא הגענו.
הסתבר לנו בדיעבד שהנהג הוריד אותנו בנקודה נמוכה בהרבה משהוא הוריד אותו, אז נוסף לנו טיפוס של 3 שעות ללא קשר לעליות שחיכו לנו אחרי. זה היה קשה יותר מנטלית כי היינו מוכנות למשהו אחד וקיבלנו משהו אחר לגמרי.

אז אסביר מה כן היה:
מטפסים במשך כשלוש שעות, העליות הן לעיתים חדות ולעיתים קצת יותר מתונות, אבל בגדול עולים. יש מעט מאוד מישור. אחרי כשעה הליכה נחשף הנוף היפייפה של הר חאבה והרכס המושלג אל מול הערוץ הזורם מתחתיו. גם לפני כן הנוף יפה, אך בעיני אין יותר יפה מרכס הרים סלעיים מושלגים.
לאחר כשלוש שעות הגענו לספסל קטנטן וישבנו בו להפסקה קלה, ממנו מתחילה העליה הנוראית הקרויה "28 הפיתולים". אני בטוחה שיש בו יותר מ28 אני פיתולים, ומודה שהתחלנו לספור אבל מהקושי הפסקנו באמצע. העליה אינה פשוטה אבל שווה את זה!
לאחר הפיתולים מגיעים לTea Horse ושם עשינו עצירה קלה (ניתן לאכול צהריים). החלטנו להמשיך עד הסוף ואז לשבת לנוח כי השעה הייתה כבר 15:00 בצהריים ורצינו להגיע לגסטהאוס באור וברוגע.

מהיציאה מהTea Horse ההליכה הופכת לקלה ומתונה יותר. יש מעט עליות (אבל יש) והרוב הוא על מישור. היו זהירים ישנם חלקים צרים מאוד בשביל עם אבנים מידרדרות למטה!
ההליכה הזו לקחה לנו עוד כשעה וחצי והלכנו בקצב יחסית מהיר כי רצינו להגיע.

הכפר של Halfway Guesthouse מקסים והנוף ממנו יפייפה ועוצר נשימה! בעונת האביב הכול פורח וירוק וגם אפשר לראות פרחים ורדרדים מבצבצים להם, מקסים!

הגענו לגסטהאוס (לא הזמנו מקום מראש ולא הייתה בעית מקום, כדאי לוודא מראש עם ההוסטל בליג'יאנג שאין צורך בהזמנת מקום בעונות העמוסות) והזמנו ארוחת ערב ונחנו.
ישנו בדורמס עם שירותים ומקלחת בחדר, ונוף עוצר נשימה מחלון ענק שמשקיף ישר להרים!
לילה עלה 40 יואן למיטה בדורמס.
הזמנו דרך הגסטהאוס את הכרטיס לאוטובוס לשאנגרילה ליום למחרת, שיצא מהגסטהאוס של טינה. עלות האוטובוס כ-50 יואן.

הלכנו לישון עם כוונה לקום לזריחה, אך לא היה מזג אוויר טוב לצערנו.

יום 2 - הירידה לערוץ

קמנו לבוקר מקסים ובהיר ואחרי ארוחת בוקר טובה והתארגנות זריזה יצאנו לדרך.
ידענו שאנחנו רוצות להספיק להגיע חזרה אחרי הירידה לערוץ לטינה בשעה 13:30 כדי לאכול צהריים לפני שאנחנו יוצאות על האוטובוס לשאנגרילה בשעה 15:00.

יצאנו באזור השעה שמונה מההוסטל והתחלנו ללכת.
ההליכה של היום השני הרבה יותר קלילה ומתונה. רוב ההליכה היא במישור שממשיך את היום הקודם. הנוף ממשיך להיות מדהים ורואים את הערוץ קצת יותר מהיום שלפני.
לפני הירידה לגסטהאוס יש ירידה קלילה יחסית.

הגענו לגסטהאוס אחרי שעתיים הליכה, פרקנו את רוב הציוד מהתיק הקטן (לא לקחנו איתנו שום דבר כמעט- מים, נשנושים, דרכון וכסף ומשהו ארוך) וירדנו לערוץ.
קיבלנו טרמפ מבעלי ההוסטל עד לירידה לערוץ עצמו ואמרו לנו שבחזרה נגיע ברגל עצמאית.

הגענו לתחילת הירידה ופגשנו בגברת שביקשה שנשלם 15 יואן ככניסה. זוהי לא קופת כרטיסים מסודרת אלא משהו "מקומי" יותר.
התחלנו לרדת, הירידה כולה ארכה כשעה וחצי והייתה בשביל מאוד מפותל אבל די מסודר (אבנים שקועות ברצפה ומדרגות). היא הורגשה בברכיים אבל בעיקר חששנו מלעלות את זה חזרה למעלה!
בדרך יש נקודת תצפית יפה (שכדי לעבור אותה צריך לשלם עוד כסף) ושירותים. גם כמה דוכנים קטנטנים שמוכרים מים, שתיה קלה ופירות.
עברנו את נקודת התצפית הראשונה וירדנו עוד לכיוון הערוץ, אז הגענו לעוד נקודה בה התבקשנו לשלם עוד 15 יואן על כניסה לערוץ עצמו. כל נקודה בערוץ שרצינו להגיע אליה עלתה עוד כסף (אנשים מקומיים השתלטו על הנקודות בצורה פיראטית ולוקחים כסף על תמונה על אבן) אז החלטנו לעצור בנקודה זו ופשוט להינות מהנוף. עוצמת המים אדירה ונשמעת למרחק!
הנקיק הצר שמתרחב פתאום הופך את העוצמה של המים לרועשת והמים גועשים להם בלי הפסקה.

אחרי עוגיות וקצת תמונות החלטנו לעלות, חצינו את נקודת התשלום הנוספת (שילמנו) כדי לעלות מדרך אחרת משירדנו. החלטנו לעלות בסולם (אפשר גם לא) גבוה מאוד מברזל שהיה בהחלט חוויה (עוד 10 יואן). העליה ארכה כשעה והייתה הרבה פחות קשה משציפינו שתהיה!
מרגע הסיום הלכנו עוד כרבע שעה עד הגסאטהאוס והגענו בדיוק בזמן לארוחת צהריים ומנוחה קלה לפני הנסיעה.

אציין כי לאורך המסלול ישנם מקומיים עם סוסים שממתינים למטיילים שקשה להם ההליכה כדי לקחת אותם, כך שאם קשה יש פיתרון!

טיפים

• הביאו איתכם תיקים קטנים עם הציוד ההכרחי בלבד. שלחו את המוצ'ילות לגסטהאוס של טינה שימתינו לכם שם. אתם צריכים מעט מאוד ציוד עבור לילה אחד.
• קנו נשנושים או חטיפי אנרגיה שיהיה לכם לאורך היום. יש מעט מאוד דוכנים שמוכרים בהם דברים ואם מוצאים אותם לרוב יהיו יקרים יותר.
• הביאו מספיק מים (לפחות 3 ליטר) וכובע. מקלות הליכה בהחלט יוכלו לעזור בעליות ובירידה ביום למחרת.
• קומו לזריחה אם מזג האוויר מאפשר! היא אמורה להיות יפייפיה ומיוחדת!
• ישנן תקופות שהירידה לערוץ עמוסה במטיילים ובילדים סינים (טיול שנתי). חשבו נכון את זמני ההליכה והיציאה שלכם בהתאם לנסיעות קדימה (שעות אוטובוסים) כך שלא תאחרו ויהיה לכם מספיק זמן להינות מהערוץ והנוף!

קישורים חיצוניים

• Travel China מסביר על הטרק