טאגונג- טרק לשמורת יאלה
טרק של 3-4 ימים שיוצא מהכפר הטיבטי אניגומפה. הטרק מטפס בעלייה קשה ומעייפת עד "פס" בגובה 4800 מטר, עובר דרך הרים יפיפיים, מעיינות חמים וטבעיים לחלוטין, אגם קדוש וחוזר לאניגומפה
| תאריך הטיול | June 2012 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | חודשים יוני- ספטמבר |
מידע כללי
משך הטרק: 3-4 ימים
נקודת התחלה: הכפר "אניגומפה" (anigompa) מרחק 15-20 דקות נסיעה מטאגונג.
נקודת סיום: אניגומפה
רמת קושי: 5\3.5
טאגונג הוא כפר טיבטי שנמצאת על ה"באק-דור" באמצע הדרך בין צ'אנגדו (הבירה של סצ'ואן) לליטאנג. הכפר מוקף בגבעות שבאביב והקיץ מתכסות כולן בעשב ירוק ופרחים והופכות למרעה ענק ליאקים ולטיבטים שמקימים את האוהלים שלהם כדי לרעות את הצאן. באזור ישנם כפרים נוספים כמו אניגומפה או כפרים קטנים יותר של כמה בתים. הטיבטים הם מכניסי אורחים ושמחים להציע חלב חם עם סוכר, לחם, תה חמאת יאק, ו"צאמבה" (לחם שעורה).
המסלול ידוע רק למעטים. בגלל הקושי להגיע ולעשות את המסלול כמו גם העובדה שהמקומיים מחשיבים את ההרים והאגמים כאן כקדושים האזור ריק מאדם כמעט לחלוטין.
מתי לצאת
האזור של מערב סצ'ואן אפשרי לטיול בחודשים יוני- אוקטובר אבל בשולי העונה קר מאוד ואף יכול להיות מושלג לכן החודשים הטובים ביותר לטרק הם (יולי-אוגוסט). צריך לוודא אתה מזג האויר לפני היציאה בעיקר בשולי העונה
הגעה
טאגונג היא יעד ידוע על ה"באק- דור" מרחק 8-9 שעות נסיעה מליטאנג ושעתיים מקאנדינג. בשביל להגיע מקנדינג צריך לסטות כחצי שעה מהכביש הראשי על הדרך מליטאנג לקנדינג.
מקנדינג נוסעים דרך כביש אחר,לוקח בערך שעתיים. גם מקנדינג וגם מליטאנג אין כמעט אוטובוסים שנכנסים ממש פנימה אלא בעיקר וואנים שמתמלאים ויוצאים לכן אם אתם כמה אנשים עדיף לקחת ואן ביחד. אפשרות נוספת היא בטרמפים, צריך רק לצאת עם מפת . כבישים. לעתים הנהגים מבקשים כסף לכן עדיף להסדיר את העניין בתחילת הנסיעה.
מטאגונג יש נסיעה של 20 דקות לאניגומפה במונית או בטרמפים.
התארגנות
בכיכר המרכזית של טאגונג ישנו בית קפה שנקרא Angela’s cafe ומנוהל ע"י אמריקאית בשם… אנג'לה שנשואה למקומי וחיה באיזור כמה שנים. חוץ מהאוכל המערבי שיש שם אפשר גם לקבל מידע על הטיול הזה ואטרקיציות נוספות באזור, לשכור ציוד טיולים כמו אוהל, שקש"ים, מטהר מים וכו'.. (מעט יקר אבל לא נורא).
ציוד חובה: אוהל, ציוד נגד גשם, גזייה (עדיף בנזינייה), לבוש חם, טבליות לטיהור מים, כלי בישול ואוכל. עזרה ראשונה
• הגשם בא והולך כל הזמן לכן תביאו ציוד טוב נגד גשם ובגדים להחלפה
מדריך: למעט מציאת הדרך למעבר ההרים שנמצא מרחק כמה שעות מנקודת ההתחלה מאניגומפה המסלול לא מאוד קשה להתמצות ולכן כדאי לקחת מדריך רק לשלב הראשוני. אח"כ הדרך נוחה ולמעשה יש רק שביל אחד שקשה להתבלבל בו. מדריך לחצי יום עלה הרבה יחסית- 200 יואן. (גם אליו הגענו דרך אנג'לה ). המדריך לא ידע אנגלית אבל עשה את העבודה. אפשר אולי להסתדר לבד ולמצוא את הדרך אבל אפשר גם להתברבר כי אין מפות שיראו את הדרך. .
אוכל: בטאגונג יש שוק עם כל האוכל שצריך. אין אוכל בדרך.
אזהרה: האזור של הטרק הוא בגובה רב ומנותק מציוילזיציה. כמו כן מזג האויר יכול להיות גשום ומושלג לכן יש להתארגן היטב מבחינת הציוד, לצאת במצב בריאותי טוב, לקחת כמה ימי התאקלמות לגובה לפני היציאה ובכלל להיות בעלי ניסיון של טרקים.
סיפור דרך
נקודת התחלה: הכפר "אניגומפה" (anigompa) מרחק 15-20 דקות נסיעה מטאגונג.
ההליכה ברובה לא קשה במיוחד (למעט הטיפוס בהתחלה מהכפר לפס) והימים קצרים יחסית. למסלול יש שביל אחד ברור שלא קשה להתבלבל בו יותר מדי אבל כדאי להיות ערניים. האזור כולו קדוש למקומיים והם מאמינים שלכוחות הטבע יש נשמה בעיקר להר שגם גבה חיים. לכן לבטחונכם האישי (ומניסיון כואב אל תזלזלו בכוחות הטבע הם נקמניים).
יום ראשון: מ"אניגומפה" למעיינות החמים.
בבוקר עשינו קניות בטאגונג ויצאנו לאניגומפה (4000 מ') בטרמפים שהתארכו הרבה מעבר למתכונן. אניגומפה הוא כפר טיבטי קטן ודתי מאוד שבתיו בנויים בבנייה מסורתית. לידו יש בית ספר לנזירות ובתוכו מקדש יפייפה. המקומיים הם בודהיסטים הדוקים מאוד שסובבים את המקדש ללא הפסקה תוך שינון מנטרות וסיבוב גלגלי תפילה.. גם מראה הנזירות שיוצאות בהמוניהן מהמקדש ומכסות את הגבעות והשבילים הוא מראה מיוחד לכן שווה להגיע לכפר גם ללא קשר לטרק.
הפס נמצא בכיוון כללי צפונית לטאגונג ואניגומפה ואפשר לראות אותו מהגבעות של טאגונג אך הדרך אליו מלאה בגבעות וואדיות שונים שלא נראים מרחוק לכן מתצפית רחוקה הדרך נראית פשוטה יותר ממה שהיא באמת.
היציאה לדרך היא מהגשר הקטן שבכניסה המזרחית לאניגומפה, מערבית למכללת הנזירות. הולכים מהגשר צפונה בתוך ואדי פחות משעה. קצת אחרי שעוברים סכר בטון מגיעים למפגש ערוצים גדול, אחד שמגיע ממערב והשני ממזרח איתו הולכים (על הצד הצפוני) עוד 40-50 דקות עד שמגיעים לעיקול גדול בנחל שלוקח צפונה שם גם הנחל נפתח יחסית ואפשר לראות בברור את רכס ההרים שצריך לחצות ואת ה"פס" אחרי העיקול חוצים את הנחל לצד המזרחי שלו וממשיכים עם הואדי המזרחי יותר מבין שניים שעולים צפונה. באיזה שהוא שלב יוצאים מהואדי ועולים על שלוחה שיורדת ממערב למזרח ומשם פשוט הולכים ישירות לכיוון הפס שנהייה כבר ברור יותר. הרכס שצריך לחצות הוא גבוה ומצוקי ו"הפס" הוא האוכף היחיד שאפשר לעבור בו והוא גם נמוך יחסית לשאר לשאר ההרים (אבל לא הכי נמוך). הפס מסומן בדגלי תפילה שאפשר בעזרתם לזהות את הפס מרחוק. אפשר להזדהות על הפס גם בעזרת שלוחה ירוקה ומתונה שמגיעה גבוה יחסית לשאר השלוחות.
כמו שאמרתי מציאת הדרך היא קשה אבל אפשרית. עדיף שלא לעשות אותה אם הראות לא טובה.
הנוף מהפס (4800 מ') שמעליו חגים נשרים ענקיים בלי הפסקה הוא מרהיב. מדרום יש גבעות והרים ירוקים עד קצה האופק ומהצד השני פסגתו המושלגת של ההר הקדוש Yala (אמיתי), שהוא אחד ההרים הקדושים לטיבטים באזור. עד היום טיפסו עליו רק זוג אחד שמת מאוחר יותר בהר- בן דוד של ההר הזה (כנקמה על חילול ההר או משהו כזה).
מהפס ההתמצאות קלה מאוד ולמעשה יש רק שביל אחד שקשה לטעות בו. מהפס ממשיכים צפונה עם השביל עד שמגיעים לנחל ארוך שזורם ממזרח למערב (כדאי למלא מים לפני המפגש עם הנחל כי משלב כל שהוא המים שבו מתערבבים עם מי גפרית מהמעיינות החמים הרבים שבאזור). כשמגיעים לנחל הולכים עם הנחל מערבה עד למעיינות החמים. יש לאורך הנחל בערך 5-6 מעיינות חמים שמסומנים בדגלי תפילה (יש גם יובל גדול שנכנס לנחל מצפון ומלא בדגלי תפילה אבל שם לא מצאנו מעיין חם) המעיינות טבעיים ובנויים רק מאבנים ששמו כדי לתחום את המים חלקם, לא מתוחזקים מספיק או קטנים. המעיין הכי טוב היה מצפון לנחל המרכזי וממערב ליובל שירד אליו, באזור עם הרבה דגלי תפילה. זה מעיין גדול עם מקום ל-20 אנשים ובדיוק בטמפרטורה הנכונה. יש מקום ליד להקים אוהל אבל אין מקום ל"מחנה" גדול מדי.
כל היום לא פגשנו איש למרות שיש סימנים למקומיים שמבלים באזור. ליד המעיין היה לנו קשה מאוד להדליק מדורה בגלל מיעוט החמצן שבאוויר והלחות הגבוה שליד המעיין החם לכן חשוב שתהייה בנזינייה או גזיה טובה. רחוק יותר אין בעיה להדליק מדורה.
באזור יש המון בעלי חיים: ציפורים שונות, סנאים, איילים ועוד... מקומי אמר לנו שגם יש דוב שחור אז כדאי לשים לב.
יום שני: מהמעיינות החמים להר הגבוה ובחזרה.
עקב מחסור בזמן וערפל שכיסה את כל האזור בבוקר ונעלם בהמשך היום לא עשינו את היום הזה שאמור להיות יפה מאוד. לפי דבריה של אנג'לה פשוט הולכים בחזרה מזרחה עם הנחל וממשיכים ללכת עם השביל עד שמוצאים את השביל שמטפס במעלה ההרים עד לפסגה גבוה עם נוף יפה. לפי דבריה אין שם לפסגה שמגיעה עד לגובה של 5,000 מטר אבל אפשר לראות אותה מטגונג. כמובן שלא מדובר על הפסגה בגבוה ביותר.
אחרי שמגיעים לפסגה חוזרים בדיוק באותה הדרך למעיינות.
• כדאי לברר עם אנג'לה או מישהו אחר שיתארו את הדרך בצורה טובה יותר.
יום שלישי: מהמעיינות החמים לאגם קדוש.
יום קצר וקל. הולכים מערבה על השביל שיורד מערבה עם הנחל לרוב על צידו הדרומי של הנחל) בערך 3 שעות. אחרי שרואים נחל גדול שנכנס לנחל הראשי מצפון (ותוחם את ההר ממערב). ממשיכים ללכת עוד מערבה עד לקרחת יער שם חותכים בין העצים צפונה וחוצים את הנחל על גשרים מאולתרים שנבנו מבולי עץ גדולים שנפלו. אם לא מוצאים חוצים באזור רדוד ככל הניתן, צריך להזהר הזרם חזק והמים קפואים. מצדו השני של הנחל אפשר לראות בבירור את השביל שעולה עם הערוץ שיורד לנחל. אחרי חצי שעה של הליכה צריך לחתוך מזרחה מהשביל הראשי לשביל קטן יותר ופחות ברור ללכת עוד חצי שעה עד האגם. זהו אזור מעט בעייתי בגלל שהאגם מוסתר בגבעה מכוסה בעצי ברוש/ אורן שצריך לעבור ורק אז האגם נחשף. זה הוא אגם גדול ויפה ששוכן ממערב להר הגדול שמשתקף בו ונחליו הקפואים זורמים אליו. המקומיים אומרים שאם יש מזל אפשר לראות משהו שנקרא "כבשים כחולות" שהן נדירות מאוד ומסתובבות פרא באזור אך הן נדירות מאוד.
• האגם קדוש מאוד למקומיים וביקשו מאיתנו לא להכנס אליו!!
• צריך להיזהר לא לפספס את האגם שמוסתר. אם הלכתם יותר מדי כנראה שפספסתם).
• בהמשך הדרך אם עוקפים את ההר לאזור הצפוני ישנם אגמים נוספים (אפשר לראות אותם ב- google earth
יום רביעי: מהאגם הקדוש לאניגומפה.
הליכה של בערך 7-8שעות.
חוזרים את הדרך לנחל הראשי, חוצים אותו לצידו הדרומי וממשיכים מערבה עם השביל עוד 20-30 דקות עד לשביל שעולה על הרכס שתוחם את הנחל מדרום. השביל עולה במקום מתון יחסית והוא קל לזיהוי. הולכים איתו דרומה כל הזמן עד שמגיעים לאוכף רחב יחסית שם השביל פחות או יותר נעלם. בשלב הזה מגיעים לאזור חשוף מכוסה בעשב עם די הרבה רעיית צאן והרבה שבילים קטנים שלוקחים לכיוונים שונים. צריך להמשיך דרומה עם נטייה מערבה בין הגבעות ולשאול קצת רועים בדרך על הדרך לאניגומפה.
ככל שמתקרבים הרעייה גדלה ויש אוהלים עם אנשים נחמדים ומזמיני אורחים. אנחנו הגענו סחוטים מגשם והזמינו אותנו להתחמם והציעו לנו חלב חם, פיתות ויוגורט מתוק.
• דרך נוספת וקצרה יותר לעשות את היום האחרון: היא להמשיך עם השביל לאורך הנחל הראשי בערך 3 שעות עד למעיין אתר נופש בבנייה, משם יש עוד די הרבה קילומטרים בשביל עפר לכן כדאי לתפוס טרמפים עד הכביש שמחבר בין Bamei ל- Danba. מכאן ממשיכים במסע טרמפים חזרה לטאגונג.
נכתב ע"י יובל לוי, מדריך טיולים בסין, מתמחה בעיקר במחוזות יונאן וסצ'ואן. דובר, קורא, כותב וחי את השפה והתרבות הסינית. גר שנתיים בצ'נגדו- בירת סצ'ואן וכעת מתגורר בעיר העתיקה של דאלי שבחבל יונאן. מוציא ומדריך טיולים בהתאמה אישית לקבוצות ויחידים בדגש על תרבות, דת, טבע וחוויות יחודיות כמו טרקים ,טיולים קולינריים ומסעות..
• אם אתם זקוקים למידע נוסף, ייעוץ או עזרה נוספת אתם מוזמנים לכתוב לי במייל <a href="mailto:yuvallevi03@gmail.com" target="_blank" rel="nofollow">yuvallevi03@gmail.com</a> או להיכנס לדף הפייסבוק שלי "לשם ובחזרה- טיולי בוטיק בסין"
*** יובל לוי, מדריך טיולים- סין ***
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם