חודש בסין: יונאן וגווילין

ויזה מלאוס והגעה מלואנג נמתה לג'ינג הונג

את הויזה הסינית הוצאנו בשגרירות בויאנטיין. התהליך היה פשוט וסימפטי. יש להצטייד בטפסים הבאים: צילום דרכון, צילום ויזה של לאוס, 2 תמונות פספורט עם רקע לבן בלבד, אישור הזמנה למלון ללילה הראשון בסין, כרטיס יציאה מסין. בעיקרון צריך גם כרטיס כניסה, אנחנו כתבנו בדיוק מאיפה ואיך ניכנס קרקעית וזה תפס. בנוסף, בטפסים שצריך למלא יש גם חלק בו צריך לכתוב איפה ברצונכם לטייל בסין לפי תאריכים, אז כדאי להגיע עם לפחות מושג כללי בסיסי על היעדים שלכם (או לכתוב בינתיים את אלו שאציין כאן). שימו לב שהסינים פחות נוטים לאשר ויזה לעובדי עמותות, מלכ"רים ואנשי תקשורת. הוצאת הויזה עלתה לנו 54$ לאדם לויזת אקספרס שהיתה מוכנה למחרת ב9:00 בבוקר. ויזה שכזו תקפה ל30 יום מרגע הכניסה לסין.
עם סיום הטיול שלנו בלאוס הגענו אל העיירה לואנג נמתה שבצפון לאוס. קנינו בתחנת האוטובוס כרטיסים לjing hong (מחוז שישואה באנה) יום אחד מראש, בעלות 130,000 קיפ לכרטיס. האוטובוס יצא בשעה 8:00 בבוקר ולאחר נסיעה נוחה למדי (כולל מעבר גבול) הגענו לג'ינג הונג בערך בשעה 16:00, שעון סין (15:00 שעון לאוס). ג'ינג הונג ממש מצאה חן בעינינו והיוותה ממש נחיתה רכה בסין: עיר מודרנית ומערבית אבל לא ענקית ומאיימת, מלא דוכני פירות ותושבים נחמדים. היה מאוד פשוט למצוא כספומט ולהוציא סים מקומי (כל חנות סלולר, שילמנו 50 יואן לחבילה של חודש).
לינה- ישנו 2 לילות בשני מקומות שונים ושניהם מומלצים:
*beans homestay, חדר נעים ולא יקר (13$). ממש קשה למצוא את הכניסה לגסטהאוס ולכן מצורפת תמונה למעוניינים. שימו לב שיש חדרים בקומה שישית ללא מעלית. המיקום מאוד נעים ויש גם כמה בתי קפה חצי מערביים בסביבה, וניתן להגיע לתחנת האוטובוס במונית של עשרה יואן עם דידי.
*xishuangbanna boliheng hostel- חדר מרווח ונוח בשבעים יואן. יש מקלחת חמה ושרותי בול פגיעה. המיקום מצוין- מרחק הליכה מתחנת האוטובוסים הדרומית, מאנטינג פארק ושוק הלילה.
מה אפשר לעשות בג'ינג הונג:
מאנטינג פארק- פארק עירוני חמוד עם אגם באמצע, מתאים יותר לשוטטות מאשר קריאת ספר. לא מקום חובה בשביל להישאר עוד יום במיוחד בשבילו, אבל בהחלט יפה וחינני אם יש זמן להעביר. 40 יואן כניסה.
שוק הלילה- ככל הנראה יש אחד רחוק ואחד קרוב. הלכנו לקרוב ומצאנו עבודות יד יפות, אווירה מגניבה ואננס ממולא באורז. אחלה דרך להעביר את הערב. מיקום:
https://maps.google.com/?q=22....

מג'ינג הונג המשכנו לג'אנשווי (jianshui). יש שני אוטובוסים שיוצאים גם מהתחנה הצפונית וגם הדרומית של העיר, בשעה 7:10 ובשעה 10:10. לקחנו את האוטובוס השני ולאחר נסיעה נעימה, מרווחת וארוכה הגענו בערך ב19:00. מחיר כרטיס הוא 205 יואן.

ג'יאנשווי וטרסות האורז ביואניאנג

נכון יש את המקומות שלא נעים להגיע אליהם בחושך? אז ג'יאנשווי היא ההיפך מזה. הגענו למראה השער של העיר העתיקה מואר והמדרחוב הומה אדם. אחרי שירדנו מהאוטובוס לקחנו מונית עם דידי להוסטל המומלץ בטראוול צ'יינה- typha hostel, ואנחנו לגמרי מצטרפים להמלצה. חדרים נקיים ונעימים וצוות ששמח לעזור, מחיר חדר זוגי 90 יואן ויש מיטות בדורמס ב30 וב45.
במהלך יום שלם בג'יאנשווי טיילנו ברחובות העיר העתיקה וקצת מחוצה לה. הלכנו למקדש קונפוציוס ולגשר תאומי הדרקון בשקיעה (מומלץ), וגם ניצלנו את הזמן כדי להגיע לתחנת הרכבת ולקנות כרטיסים להמשך (זה היה מאוד רחוק והמונית היתה יקרה, מאמינים שיש דרך פשוטה יותר). העיר העתיקה מקסימה ואסתטית מאוד, יש הרבה מקומיים אבל לא באופן צפוף או עמוס ובטח שלא מערביים. העיר לא גדולה וחוץ מהגעה לתחנת הרכבת/ אוטובוס הלכנו להכול ברגל, כשאפשר גם להשתמש באופניים או אוטובוסים ציבוריים.
טיפ: למי שמעוניין בארוחת בוקר מקומית אבל גדול עליו מרק נודלס עם בשר על הבוקר, על הרחוב הראשי במרחק 2 דקות הליכה מההוסטל יש מסעדה עם כשרות חלאל שמגישה בין היתר מעין גירסה מקומית של ספינג' שמגיע לצד קערת חלב (המקומיים שמים חתיכות של ספינג' בחלב כמו קורנפלקס) וגם באוזי (בצק מאודה) במגוון מילויים, חלקם צמחוניים.

לאחר שבילינו יום שלם בג'יאנשווי, השארנו בהוסטל את התיקים הגדולים ולקחנו למחרת בבוקר את האוטובוס של 11:34 לxin jie בעלות 43 יואן. משין ג'יה צריך להגיע לכפר pugao, שם נמצאות רוב אפשרויות הלינה. כבר כמה קילומטרים לפני שהגענו לשין ג'יה עצמה האוטובוס עצר, מלא אנשים ירדו ונהג וואן הציע לנו באנגלית הסעה לפוגאו ב15 יואן לאדם. בדיעבד חשבנו שאולי היה עדיף להגיע עם האוטובוס לתחנה הסופית וכך כבר לקנות כרטיס חזור, לשיקולכם.
לגבי לינה בפוגאו, קראנו לפני כן על ההוסטלים של בלינדה, ג'קי וטיימלס (כולם במפס מי) וממש רצינו להגיע לאחד מהם בשביל האנגלית. בסוף ישנו אצל בלינדה בגלל המחיר (הציעה לנו חדר במאה, היה בסדר, לא שווה יותר מזה), ובדיעבד לא ממש צריך אנגלית. יש את כל הנקודות במפס מי ובשביל להסתדר על לינה ואוכל גוגל טרנסלייט מספיק. כל הרחוב של פוגאו מלא בהוסטלים, אז בעיניי אין צורך להזמין מראש ופשוט לבחור את החדר הכי משתלם מבחינת עלות- תועלת. כן ממליצים על האוכל אצל בלינדה, יש מנות בשריות יקרות (60) ומנות צמחוניות (15), זה המחירים בכל הכפר ואצלה יש תפריט באנגלית, האוכל טעים והמנות גדולות ומשביעות.
בפוגאו נשארנו 2 לילות וזה היה מעולה. ביום המלא שלנו בטרסות היה מזג אוויר חורפי ולכן רק שוטטנו קצת ולקחנו וואנים בין נקודות תצפית. גם במקרה כזה היה ממש שווה להגיע. לא היינו בטרסות אורז אחרות ולכן לא יכולים להשוות, אבל מבחינתנו ההגעה ליואניאנג היתה בהחלט שווה את המאמץ.

*האם לקנות כרטיס טיסה לנקודות התצפית?
ראשית, לא מכריחים לקנות בכניסה או משהו וזה לבחירתכם. הכרטיסים עלו לנו 70 יואן לאדם עבור כניסה לנקודות דו-אי-שו ובאדה. הנקודות האחרות בחינם. לחלוטין אפשר לא לקנות כרטיס, לשוטט ולמצוא בעצמכם נקודות תצפית. ייתכן שהן לא יהיו מושלמות ויהיו עצים שיכנסו לשדה הראיה, וייתכן גם שלא יהיו בהן עשרות סינים. יש גם נקודות תצפית מוסדרות בחינם, שאני מניחה שבזריחה כולן עמוסות. אנחנו קנינו כרטיסים ובגלל מזג האוויר יצא שניצלנו אותם רק לדו-אי-שו לזריחה. יש לזה את היתרון הנוח שנקודת התצפית הזו מאוד קרובה להוסטלים של פוגאו. אגב, אומרים שזה לפעם אחת בכל נקודה, אבל נתנו לנו יותר. לסיכום- סובייקטיבי, לשיקולכם.

בבוקר השני שלנו בפוגאו לקחנו ואן (15 יואן) לשין ג'יה בשעות הבוקר, משין ג'יה לקחנו וואן נוסף לnan sha ב20 יואן ומשם קנינו במקום כרטיסים לאוטובוס חזרה לג'יאנשווי (41 יואן). האוטובוסים האלו יוצאים כל היום בתדירות גבוהה למדי, לעומת אוטובוס ישיר משין ג'יה לג'יאנשווי שיוצא רק פעם ביום ב15:00. למחרת בבוקר לקחנו רכבת לדאלי (שעתיים עד לקונמינג, החלפה ושעתיים נוספות עד לדאלי). הנסיעה כולה עלתה 205 לאדם. אפשרות נוספת היא לקחת את רכבת הלילה שיוצאת מג'יאנשווי ב19:30 בערב ומגיעה לדאלי בבוקר. מתחנת הרכבת לוקחים קו 8 לעיר העתיקה.

דאלי והכפר שידז'ואו

לינה בדאלי: ההמלצה הכי גדולה שלנו היא פשוט לחפש באפליקציית "טריפ" את החדר המשתלם ביותר עבורכם, במיוחד אם חשוב לכם המחיר ופחות חשוב לכם מרחבים ציבוריים של הוסטל. אנחנו ישנו בחדר מקסים במחיר 65 יואן ללילה בגסטהאוס "wenxin bieyuan inn", ללא מרחב ציבורי וללא אנגלית אבל היה לנו מצוין. ממליצים גם לישון קרוב לעיר העתיקה אך מחוץ אליה על מנת להוזיל מחירים.

למזלנו הטוב והרע, הגענו לדאלי בימים גשומים מלאי שמיים מעוננים. זה היה טוב, כי זכינו לשוטט בסמטאות העיר העתיקה באווירה חורפית כיפית, אך לצערנו נאלצנו לוותר על שביל העננים ונקודת התצפית באוניברסיטה שאני מניחה שבימי שמש שווה להגיע לשם.
השוטטות בדאלי יפה מאוד, אבל אחרי יום וחצי מיצתה את עצמה, ולכן בחרנו להגיע לכפר xizhou הסמוך ללילה. יצאנו לתחנת האוטובוס של קו 8 במטרה לעצור טרמפים, ובסוף עצר לנו אוטובוס במחיר 8 יואן לאדם.

בשידז'ואו התמקמנו בהוסטל מקסים עם בעלים מקסימים גם כן בשם fairy sister(88 יואן), שכרנו אופניים מחנות ליד הכיכר המרכזית ובילינו את המשך היום ברכיבה סביב האגם. הכפר שידז'ואו גם הוא איננו חף מתיירותיות, הגענו בלי לדעת עליו כלום והייתי בטוחה שאמצא "כפר חקלאי" כשבפועל גילינו עיירונת קטנה שגם לה מעין עיר עתיקה ודוכנים. עדיין, הגודל הקטן מורגש ואנחנו ממש נהננו להחליף אווירה.
למחרת בבוקר חזרנו לכביש הראשי, תפסנו אוטובוס רנדומאלי שהביא אותנו לג'יאן צ'ואן (42 יואן), ומשם לקחנו וואן לשאשי (13 יואן). הכול היה מאוד פשוט והגענו בשעות הצהריים.

שאשי xashi

מדובר בעיירה קטנה למדי מוקפת בנוף הררי מקסים. גם שאשי כמובן, כמו קודמותיה, מתאפיינת בבניה הסינית היפיפיה, מלאה סמטאות בעלות מראה רומנטי וחנויות מלאות בדברים יפים ולא פרקטיים. נשארנו בשאשי 3 לילות בהוסטל בשם tourist courtyard hotel במחיר 80 יואן ללילה לאחר מו"מ קליל.
למזלנו הגענו ביום שישי ולכן ניצלנו את שארית היום לשיטוט בשוק שמתקיים רק פעם בשבוע וטיילנו באזור הנחל.
ביום השני בשאשי יצאנו לטייל בהר shi bao בו ניתן לראות פסלים ומקדשים יפים שחלקם אף חצובים בסלע. ההגעה לשמורה עלתה 20 יואן, פשוט תופסים וואן מהתחנה המרכזית (והיחידה) בשאשי. בכניסה לשמורה צריך לשלם 45 יואן כניסה ו20 יואן נוספים לשאטל למקדשים הראשון והשני (כלולים יחד באותה הסעה). על פי ההמלצה של אתר "טראוול צ'יינה" לא חזרנו עם שאטל לכניסה לשמורה, אלא חזרנו עד ההוסטל במסלול רגלי. כדי לעשות זאת, יש לפנות בסוף המקדש השני בפניה ימינה שאיננה בולטת, ולא לקחת את הדרך הברורה והרחבה שמאלה. המסלול כולו עד לתוך שאשי הוא בערך 5 ק"מ שרובם בירידה במדרגות והנוף פתוח ויפה. אנחנו ממש נהננו מההליכה. (לפרטים נוספים על המסלול בתוך השמורה, עשינו אחד לאחד על פי הכתוב ב"טראוול צ'יינה", המסלול חזרה לשאשי מופיע במפס מי).
ביום האחרון עשינו טיול אופניים לבריכת הדרקון הלבן. את האופניים שכרנו מהמקום היחיד בשאשי שנמצא ממש בולט באמצע הרחוב הראשי ומשכיר אופניים באיכות גבוהה עם הילוכים ב20 יואן ליום שלם. בריכת הדרקון הלבן חמודה מאוד אבל לא יותר מזה, ובעצם פשוט מהווה תירוץ נוח לצאת מהעיירה ולתפוס קצת שמש, רוח ונוף.
בסוף שהותנו בשאשי רצינו להגיע לשאנגרילה, אך התחזית הראתה לנו שפשוט יהיה קר מדי ואף מושלג, אז חזרנו שוב עם וואן לג'יאן צ'ואן ומשם לקחנו אוטובוס לליג'יאנג שיצא בשעה 8:20 במחיר 40 יואן (בטוחה שיש עוד אוטובוסים אבל אין לי מושג מתי ובאיזו תדירות).

ליג'יאנג, טרק דילוג הנמר ושמורת לימינג

ניצלנו את יום ההגעה לליג'יאנג כדי לראות את העיר העתיקה ולנוח, ולמחרת כבר יצאנו לטרק ערוץ דילוג הנמר. בתוך ליג'יאנג ישנו בגסטהאוס מצוין (80 יואן) בשם yiging auspicious lijiang hotel שנמצא בערך 2 גסטהאוסים אחרי מאמא נאשי, בו גם השארנו תיקים גדולים. באופן כללי, מדובר בקומפלקס שלם מלא גסטהאוסים אז אפשר פשוט להסתובב שם ולבחור.
לטרק יצאנו באוטובוס של 8:10 שהזמנו יום מראש (40 יואן), והתחלנו את המסלול ב10:00. המסלול מאוד פשוט וכל הנקודות מסומנות במפס מי. לשם תכנון הזמנים: אנחנו לא הולכים מהר, הגענו לארוחת צהריים בnaxi family לקראת השעה 14:00 ולtea horse guesthouse בשעה 17:00, שם עצרנו ללילה. חדר בגסטהאוס עם שרותים ומקלחת פרטיים עולה 120, האוכל שם טעים והמחירים הוגנים. למחרת יצאנו ב9:30 והגענו לגסטהאוס של טינה לקראת 13:30. מי שחשוב לו להספיק לרדת לערוץ, עדיף שיצא מוקדם.
למי שמורגל בהליכה, מדובר בטרק לא קשה. אמנם יש עליות וירידות אבל הן ברמת קושי של מסלולים בארץ, והנוף נהדר! כן חשוב לבדוק תחזית לפני ולא לצאת בגשם.
במהלך הטרק שמענו ממטיילים אחרים על liming והחלטנו להגיע לשם ישירות מסוף הטרק.

הכפר לימינג הוא כפר שקט ונעים המוקף בהמוני מצוקי גיר יפהפיים. לפני כעשור הוכרז האזור כשמורת טבע והוקמו תשתיות תיירות, שעדיין לא פגעו באווירה הנעימה והכפרית.
ממש מעל הכפר נמצא 'הר אלף הצבים', מצוק גיר מרשים שניתן לטפס אליו רגלית בכ-2000 מדרגות מסודרות, או לעלות ברכבל. הטיפוס אורך כשעה עד שעתיים (תלוי בקצב ובהפסקות). הנוף מרשים ביותר לאורך כל הדרך ובעיקר בפסגה, שם ניתן לראות גם את ה"צבים" - בליטות צפופות במסלע שמזכירות במעט שריוני צבים. כל המסלול מסומן בבירור ב-maps.me ויוצא ממרכז הכפר. גם למי שעולה ברכבל יש אפשרות להליכה קלה, בין אם כמה דקות על דק מישורי מעץ או לעלות ל-2 תצפיות שונות המצריכות טיפוס של 5-10 דקות.
כשאנחנו ביקרנו המקום היה ממש ריק ולא הזכיר אתרי תיירות סיניים טיפוסיים. במהלך הטיפוס לא היו אנשים נוספים בכלל, ובפסגה ראינו לא יותר מ-15 איש.
אם אתם יותר בקטע של ספורט אתגרי, ניתן לעשות באזור טיפוס הרים, ויש גם מסלול של via ferrata (מעין מסלול טיפוס הרים כשהכל כבר מחובר מראש לסלע). לא עשינו את שניהם אבל הם חלק ממה שהשמורה מציעה, אז אם אתם בעניין שווה לברר. למי שמחפש נוף מרהיב יכול להקדיש יום, האתר הזה מומלץ מאוד בעינינו

לגבי הגעה, טינה (מטינה'ס גסטהאוס) מכרה לנו כרטיס משולב ב-90 יואן, שבעצם הביא אותנו עד מרחק 15 ק"מ מליג'יאנג עצמה אבל גם זה משהו. לפי מה שהבנו אוטובוס ישיר מליג'יאנג יש רק פעמיים ביום בבוקר ועולה סביב 50 יואן. לחילופין, ניתן להגיע יחסית בקלות אל דזונגשינג Zhongxing (35 יואן לאדם במונית משותפת, אולי יש גם אוטובוס) ומשם לתפוס טרמפ ללימינג בכ-10 יואן. חזור לליג'יאנג בדיוק אותו הדבר, רק הפוך.

בתוך לימינג ישנו ב-Time Inn שנמצא ממש בתחילת הכפר, בצד שמאל (מזרח). חדר ממש חמוד ומפנק ב-80 יואן. אלי הבעלים דוברת אנגלית מצוינת ושמחה לעזור, ויש לה גם מסעדה מצויינת וזולה בכניסה להוסטל, בשם Auspicious restaurant (יש שלט באנגלית, ככה גם תזהו את הכניסה להוסטל).

עלות הכניסה לשמורה היא כ-100 יואן ומשולמת בכניסה לכפר. כיוון שהגענו ב18:30 ולאחר סגירת הקופות, לא נדרשנו לשלם בשום שלב. עלות נסיעה ברכבל - 60 יואן לכיוון + שאטל לרכבל (חוסך רק כ-1 ק"מ הליכה) - 10 יואן לכיוון. כשסיימנו את הביקור בהר אלף הצבים, חזרנו לליג'יאנג ומיד כבר תפסנו רכבת לילה לקונמינג, וממנה המשכנו ברכבת נוספת עד ללואופינג.

לואופינג luoping

בלואופינג שהינו 2 לילות ויום אחד מלא ממש בתחילת מרץ. ביום ההגעה התמקמנו במלון בשם Longge express inn (90 יואן עם מיקוח) שהיה מעט מוזר אבל עשה את העבודה, ויצאנו לנקודת התצפית "תרנגול הזהב" או בסינית "ג'ינג'י פנג". היה מדהים! זכינו לראות מרחבים צהובים עצומים של פריחת הלפתית עם גבעות גיר משוננות ביניהם. מומלץ ביותר! ההגעה היתה הכי פשוטה בעולם, בצמוד לתחנת האוטובוס יש חניית ואנים שהנהגים בה צועקים "ג'ינג'י פנג" לעבר כל תייר מערבי.
למחרת טיילנו במפלי ג'יולונג היפים והמרשימים. למי שמגיע, כדאי להיות מודעים לשני דברים מעצבנים הכלולים בחוויה: הראשון, המקום מתוייר באופן די מציק, כזה שסיניות נדחפות בעקשנות למרחב האישי ומנסות למכור דברים. השני הוא ההגעה. יש להגיע לbanqiao, שזו לא בעיה בכלל לא בהלוך ולא בחזור. משם למפל לא הצלחנו למצוא שום וואן ובסוף לקחנו מונית פרטית (30 בהלוך, 20 בחזור). למרות זאת ממש נהננו מהיום. ניתן להספיק את השמורה גם בכמה שעות ולעזוב את לואופינג באותו יום. אנחנו יצאנו בבוקר למחרת למסע רכבת במהלכו חזרנו לקונמינג (תקנו כרטיסי רכבת מוקדם!) ויצאנו שוב עד לגווילין, לאחר נסיעה ארוכה אך לא נוראית של 11 שעות במצטבר.

גווילין, יאנגשואו ושינגפינג

היינו שבעה לילות באזור. בגדול, רוב הזמן ירד גשם ולכן אין לי הרבה מה לתאר.
גווילין: היינו שם יום שלם לפני הנסיעה, ראינו את פגודות השמש והירח ומרחוק את מערת חדק הפיל.
יאנגשואו: נסענו למערת הירח ושיחקנו מלא "קטאן" שהיה בהוסטל wada west street. לקחנו גם שיעור בישול שנהננו ממנו מאוד.
שינגפינג: טיילנו בכפר הפצפון והנעים שבצד השני של הנהר ושטנו במעבורת אל הנקודה המצוירת על שטר 20 היואן.
שלושת המקומות האלו מאוד מתוירים. במדרחוב של יאנגשואו יש מן האווירה האילתית, ובכל נקודה יפה יש עמדת צילום ומכירת כרטיסים. עם זאת, באמת מדובר במרחב קארסט מיוחד ויפה מאוד שלא כדאי לפספס. למי שאין הרבה זמן, גם 3 לילות יכולים להספיק בעיניי. אני באופן אישי הכי העדפתי את שינגפינג כי היא על הנהר והשייט הכי נגיש שם.
בסוף שהותנו באזור לקחנו רכבת של 3 שעות לshenzhen, ומשם המראנו באותו לילה לפיליפינים.

סיכום

סין זו מעצמה ענקית ובעלת אופי משלה. מי שיוצא לטייל בה צריך להתמסר בעיקר לעובדה שהכול מתויר בטירוף (תיירות מקומית) ועל כן מתווך, אין טבע של ממש- אבל יש הרבה יופי מסוג אחר, שמתבטא בתרבות והשקפת עולם אחרים לגמרי. אמצו את זה ותהנו מזה! אנחנו הגענו לסין חוששים ובפועל פגשנו אנשים מקסימים ואוכל טעים, ונהננו מאוד מהטיול שם.
תהנו!

טיפים

• להיות במודעות לקניית כרטיסי אוטובוס ורכבת. הסינים מתוקתקים והכרטיסים נגמרים, אז לקנות יום מראש לפחות ואם סגורים על התוכניות אז אפילו לקנות ליעד הבא ברגע שאתם מגיעים ליעד חדש וכבר יורדים בתחנה.
• Trip.com - נהדרת להזמנת רכבות ולינה. כמעט כל ההוסטלים שישנו בהם היו בהזמנה דרכה או שבה גילינו אותם ובאנו בלי להזמין. יש עמלה של 40 יואן בהזמנת כרטיסי רכבת.