טרק חוצה נפאל GHT–great himalaya trail

כללי

מדובר בטרק ארוך שחוצה את נפאל ועובר בין היתר ברוב השמורות המוכרות.
נהוג להתחיל אותו ממזרח בטרק סובב הקנצ׳נג׳נגה אך אפשר גם להתחיל במערב.
הטרקים המסודרים נוחים יותר להליכה וניתן לישון בהם בבקתות מסודרות, ובין השמורות לרוב נדרש לישון באוהל, בקתות לא מאויישות או כפרים קטנים ולא מתוירים.
השמורות בנפאל מתחלקות לשמורות רגילות ולrestricted areas. בשמורות הרגילות ניתן לטייל ללא מדריך ואפשרי בדרך כלל לקנות פרמיט בשמורה עצמה, והשני מביניהם דורש פרמיס מיוחד ויקר שיש להוציא דרך סוכנות (מינימום 2 אנשים) ודורש מדריך. ניתן לשלם על שני אנשים ולצאת לבד עם מדריך, ובשמורות ספציפיות ניתן בעזרת סוכנים לטייל גם ללא מדריך.
אספקה: בשמורות המתוירות בדרך כלל ניתן להצטייד במוצרים מערביים ולפעמים גם גז לבישול, ובאזורים לא מתוירים ניתן למצוא רק מוצרים פשוטים מקומיים כמו נודלס.
מדריך/פורטר: באופן כללי אני מעדיף לסחוב בעצמי את הציוד ומעדיף להימנע מלטייל עם מדריך אך כמובן שזאת העדפה אישית. ישנה בעיה באזורים בהם אין גסטהאוסים, שאם מדריך או פורטר הולך אתכם הוא יצטרך ציוד לינה ובישול, שבדרך כלל גוררים איתם פורטרים נוספים שנדרשים לסחיבת כל הציוד והופכים את כל האירוע לשיירה של אנשי צוות. גם יקר וגם לא נחמד.

אני מנסה לכתוב את סיפור הדרך בצורה אינפורמטיבית ומועילה, הסיפור ארוך אך אתם מוזמנים לקרוא את החלקים הרלוונטיים אליכם שעשויים להיות שימושיים.

פרמיטים

במקרה שלי, עברתי בשמורות: Kanchenjunga, manaslu, Naar Phu, Annapurna, Upper Mustang.
מתוך כל אלה רק שמורת האנפורנה היא לא restricted area.
מכיוון שניסיתי כמה שיותר ללכת לבד ובלי מדריך, מה עשיתי:
קנצ׳נג׳נגה: סוכן מעולה בשם רזינדרה, שמתמחה באזור הקנצ׳נצ׳ונגה עזר לי, וצירף אותי לפרמיט של קבוצה אחרת שיצאה דרכו באותו זמן. כך ששילמתי 100 דולר, עדיין הוא הרוויח מתוכם 60 דולר אבל יצא לי יותר זול מלעשות את זה בדרך אחרת.
בפועל בשמורה מסתכלים עליך מוזר אם אתה לבד בלי מדריך אבל לא באמת עשו לי בעיות בשום שלב.
הצ׳ק פוינט היחידה בשמורה הוא בghunsa והסוכן ממליץ ללכת לKanchenjunga guest house שם הבעלים בעל השפעה רבה ועוזר במידה ועושים בעיות בצ׳ק פוינט.
הסוכן: רזינדרה ‭+977 9841815039‬
Manaslu: בשמורה זו ממש אין ברירה אלא ללכת על פי החוקים.
קניתי פרמיטים דרך סוכנות ״למטייל״ שהיו הכי זולים בפער.
הפרמיט יקר אך באמת שהם מאוד מקפידים ואין שום דרך אלטרנטיבית. יש להוציא 3 פרמיטים שונים: manaslu restricted area 100 usd per week+15 usd per every extra day.
Mcap permit 22 usd.
Acap permit 22 usd (פרמיט אנפורנה כי הטרק מסתיים שם).
Naar Phu: פרמיט עולה 100 דולר לשבוע אך אני החלטתי לצאת עם שחר ולהתגנב ללא פרמיט ומדריך. לא יכול להגיד שממליץ לכולם אך זה בהחלט אפשרי. פרטים נוספים בחלק זה של סיפור הדרך.
אנפורנה: מוציאים פרמיט ביחד עם הפרמיטים של המנסלו בכל אופן.
Upper mustang: גם לשם החלטתי להיכנס ללא פרמיט. לא יכול להגיד שאני ממליץ כי זה לא פשוט ויוצר תחושת לחץ. לא מתחרט על זה כי אם לא כך כנראה שלא הייתי הולך, ואני שמח שהייתי.

נסיעות

באופן כללי אני דוגל בנסיעות זולות ומקומיות אך זה יכול להיות לא פשוט. אנסה לפרט כמה שיותר כדי שיעזור למי שמנסה.
קנצ׳נג׳נגה:
צריך לנסוע לtaplejung בתור התחלה ויש כמה אופציות. אפשר לטוס, אפשר לקחת כל מיני סוגים של תחבורה לתיירים שהסוכנות יכולה לסגור ואפשר לנסע באוטובוס המקומי. אני כמובן לקחתי את האופציה הזולה.
זאת נסיעה של יממה שלמה כך שיש לשקול היטב את הבחירה בהתאם לתקציב.
עדיף לנסות לסגור נסיעה דרך הסוכן אך במקרה שלי הוא לא הצליח לסדר, ואני משאיר את ההוראות של מה שאני עשיתי.
כדי לנסוע באוטובוס המקומי יש לשמור מושב מראש ולהתקשר למספר הבא: ‭9860757855‬
עדיף שהסוכן ידבר איתו בנפאלית. אני לא הספקתי בזמן לקנות כרטיס מראש אז אמרו לי לנסוע לתחנה ולנסות את מזלי. התחנה נמצאת מול הבניין שנקרא bhat bhateni mall. האוטובוס יוצא משם ב14:00 וכדאי להגיע חצי שעה מראש.
לגבי תחבורה מקומית, יש אפליקציה מעולה בשם indrive שהיא כמו uber, ואפשר למצוא שם נהגי טוסטוס/מונית במחירים מקומיים וזולים.
הגעתי לתחנה, וביקשתי שיתקשרו למספר שצירפתי. התקשרו ואמרו לי לחכות ולא הבנתי מתי הוא אמור להגיע ולאן וזה הלחיץ אותי. חיכיתי עד 15:15 וכל פעם ניסיתי ליצור קשר ואו שאמרו לי פשוט לחכות או שהוא לא ענה. בסוף אמרו לי לחצות את הכביש לאוטובוס שהיה שם, עשו לי קצת בעיות כי לא קניתי כרטיס מראש ובסוף נתנו לי לעלות. שילמתי 3500 כמו שהסוכן אמר לי וסגרתי איתם שזה מחיר כולל שני האוטובוסים (הסוכן אמר לי שזה המחיר לכל הנסיעה ושאני משלם את זה לראשון והם מעלים אותי על השני.
נסעתי 15 שעות עד לbirtamod ושם העלו אותי על ריקשה שלקחה אותי למיניבוס שיצא לtaplejung. שם גיליתי שעבדו עלי והייתי צריך לשלם שם גם על המיניבוס.
הנסיעה במיניבוס לקחה עוד 11 שעות.
‏שם כבר היה ערב והחלטתי ללכת לישון ולקום בבוקר לתפוס ג׳יפ.
‏כדי למצוא ג׳יפ משותף לרניפול צריך ללכת לתחנת מוניות (לא תחנת האוטובוס) ב7 בבוקר או ב10. צריך לחכות עד שג׳יפ יתמלא, לי זה לקח כמעט 4 שעות עד שהוא יצא.
יצאנו ב11:00 מטפלג׳ונג וחשבתי שישארו לי כמה שעות ללכת אבל הגענו ב18:00 כבר בשקיעה.
יש להמשיך עם הג׳יפ עד שהוא מסיים זה הכפר האחרון ומשם מתחילים ללכת.
הגעתי ונכנסתי לגסטהאוס מאוד פשוט אבל נחמד, לא שילמתי על הלינה רק על האוכל.
מחירים:
150 רופי נסיעה לתחנה אוטובוס על טוסטוס.
3500 רופי נסיעה לבירטמוד. (אמור להיות 2300).
100 רופי ריקשה בין האוטובוסים.
1400 רופי מיניבוס מבירטמוד לטפלג׳ונג.
1400 רופי מטפלג׳ונג לרניפול.
מנסלו:
בשביל לנסוע למנסלו יש אוטובוס שמגיע ישר לmachhikhola ורובו תיירים והמדריכים שלהם. האוטובוס יוצא מLotse mall סביב השעה 7. כדאי מאוד להזמין מראש כרטיס דרך סוכנות כי תמצאו את עצמכם יושבים על הרצפה.
עולה 1200 רופי.
אנפורנה/מוסטנג:
יש אוטובוס שיוצא מmuktinath דרך kagbeni וjomsom לפוקהרה וכמובן גם בכיוון ההפוך. עולה 1200-1500 תלוי תחנה.

מחירים:

המחירים משתנים בין האזורים אך אני קיבלתי המלצה לממוצע של 2400 רופי ליום וזה היה יחסית מדויק אך אני מטייל חסכן.
המחירים בחלק הראשון מצויינים בסיפור, נעים עד 950 רופי ככל שעולים גבוה בימים.
המחירים במנסלו גבוהים יחסית מההתחלה ומשם רק עולים. מתחיל ב500 לfried rice ו700 לדל באט, ומסתיים ב750 לfried rice ו1000 לדל באט.
יש מכונות קפה בבקתות במהלך הדרך.
אין פה דיל ישראלי ומשלמים פר חדר. ברוב המקומות חדר יעלה 500 לשניים ואין סיבה לשלם יותר.
באנפורנה יש לרוב דיל ישראלי אך כשהגעתי היה מאוד עמוס ולקחו 1000 רופי לחדר במנאנג.
במוסטנג שילמנו בדרך כלל 500 לחדר חוץ מהlo manthang שם זה היה ממש מעין מלון ושילמנו 2000. מחירי האוכל במוסטנג יותר נמוכים משאר הטרקים ואורז מטוגן יכול לעלות כ300-500.

קליטה סלולרית:

קנצ׳נג׳נגה:
אין קליטה בכלל, יש וויפי בghunsa בתשלום, ויש מאוד מאוד מעט קליטה בolanchungola.
מנאסלו:
יש במסלול קליטה סלולרית של namaste כמעט לכל אורכו. בהתחלה האיכות של הקליטה גרועה, ונהיית טובה מnamrung ועד Samdo. שם מפסיקה הקליטה וחוזרת רק ממש לקראת סוף המסלול מעט לפני tilche.
נאאר פו:
אין קליטה ואין וויפי.
אנפורנה:
יש קליטה כל העמק עד מנאנג. לאחר מכן יש וויפי ובחלק של הפאס עצמו עד מוקטינת אין קליטה.
מוסטנג:
בטטנג לא היתה קליטה אך בעלייה אחריו לכיוון tange היתה קליטה. בyara היה וויפי חינם ובlo manthang היתה קליטה.

יום 1: ranipul to tortong

13.5 ק״מ.
1600 מ׳ עלייה.
400 מ׳ ירידה.
יש לציין שאפשר לצאת בדרך הרגילה ולהגיע אך ורק לבייס קמפ הדרומי ללא סללה פאס אך סיפור הדרך מתאר הליכה ב״כיוון ההפוך״ דרך הבייס קמפ הדרומי תחילה.
יצאתי מהכפר בקצה של הדרך עפר, משם ממשיך שביל הליכה שעובר דרך כל מיני בתים שפזורים לארוך הדרך. דרך יחסית נוחה אך יכולה להיות תלולה, המשמשת את המקומיים בית הכפרים.
אחרי כשעתיים הליכה רצופה הגעתי לkengsra hotel. המחיר ללינה 500 רופי אבל המחירים של האוכל כבר גבוהים מאוד.
הגובה עוד נמוך, מלא צמחייה ולכן חם ולח.
עשיתי הפסקה בkengsra והמשכתי הלאה. היתה מפולת סלעים שהרסה את השביל ולכן בנו גשר חדש כ1 ק״מ לפני Lase bridge, יש לשים לב שהשביל החדש יורד במקום לעלות ולקחת למטה בפיצול (כנראה שכשתקראו את זה כבר יהיה שילוט ברור).
יורדים לנחל וחוצים על גשר, ממשיכים עד לtortong.
אמנם 13 ק״מ נשמע קצר אבל זה יום הליכה קשה וארוך. מי שלא רוצה להתאמץ מאוד עדיף שיעשה לילה באמצע למרות שזה מבאס ללכת יום של 5 ק״מ.
בtortong יש לפחות שני גסטהאוסים. הראשון מימין יחסית יקר וראשון משמאל עשה לי הנחות ונתן לי את הלינה בחינם.

יום 2: tortong to tseram

6 ק״מ.
890 מ׳ עלייה.
20 מ׳ ירידה.
יום יחסית קצר, שביל נוח שעולה במעלה הנחל ולא תופר עליות וירידות.
יש באמצע הדרך בקתה קטנה בה אפשר לשתות ואולי גם לאכול אבל לא בדקתי.
בtseram יש 6 לודג׳ים, ברובם רצו 1000 רופי ללילה.
בblue sheep המקום ממש חמוד וקיבלתי את הלילה חינם אחרי מיקוח מאוד קל, וגם אמרתי לו שאני נשאר לשני לילות (כי היום הבא הוא הלוך חזור לבייס קמפ הדרומי של הקנצ׳נצ׳ונגה).

יום 3: taeram to oktang base camp and back.

10 ק״מ.
890 מ׳ עלייה.
890 מ׳ ירידה.
זהו יום של עלייה לבייס קמפ הדרומי הנקרא oktang וחזרה לtseram. אפשר להשאיר את הדברים בחדר ולצאת קלי משקל. יום לא קצר אבל אפשרי לחלוטין. מומלץ לצאת מוקדם כדי להגיע לתצפית עם כמה שפחות עננים. ההליכה עד לאוקטנג עולה כל הדרך בעלייה שמתחילה קתת יותר תלולה אך רוב הדרך מאוד מתונה.
סך הכל כ4 שעות הליכה, ובדרך יש מתחם בקתות קטן בו אפשר לעצור לשתות או לאכול. הנוף בבייס קמפ יפה אך אני לא זכיתי לראות את הקנצ׳נצ׳ונגה בצורה טובה, אבל עדיין ההבלחות בין העננים היו יפות.
מפה נשאר פשוט לרדת את הדרך חזרה ולחזור לבקתה.

יום 4: Tseram to Ghunsa:

15.5 ק״מ.
1070 מ׳ עלייה.
1530 מ׳ ירידה.
היום מתחיל בעלייה סופר קשוחה, אבל גומרים כמעט את כל העלייה על הבוקר.
בערך באמצע העלייה יש נחל, וב3/4 יש אגם קטן ונחמד, אז מבחינת מים כדאי לקחת להתחלה אולי ליטר אחד מקסימום.
אחרי הפאס הראשון יש שרשרת של פאסים שביניהם ההליכה יחסית מישורית עם קצת עליות וירידות, אך השביל ברובו הולך על אבנים גדולות מה שמקשה על ההליכה.
אחרי הsele la פאס מתחילה הירידה לגונסה. לאחר זמן קצר מגיעים לבקתת selele, שם אפשר להישאר לישון, הכל יחסית יקר. משם ממשיכה הירידה שברובה יש ממש שביל בנוי מאבנים עם הרבה מדרגות.
לבסוף מגיעים לghunsa, כפר מאוד נחמד עם הרבה בקתות.
אני הלכתי לבקתה בשם kanchenjunga guest house. מקום סופר נחמד, עם וויפי לוויני ומקלחת גז חמה (הכל בתשלום כמובן). יש שם חנות קטנה עם אפשרות להצטייד והבעלים מאוד נחמד.
בנוסף יש לבעלים כוח באזור והוא יכול לעזור במידה ועושים בעיות על זה שאתם בלי מדריך. הוא לקח ממני את הrestricted area permit ו2000 רופי והלך לעשות לי את הפרמיט המקומי כדי שלא יעשו לי בעיות שאני לבד.

יום 5: Ghunsa to Kambachen:

10.5 ק״מ.
770 מ׳ עלייה.
110 מ׳ ירידה.
התחלתי בבוקר רגוע עם כוס מקינטה שהכיני לי בגסטהאוס ואחר כך יצאתי ליום קצר לקמבצ׳ן. הדרך ברורה ופשוטה, יש בית תה נחמד באמצע הדרך ומערה בה ישבתי והסתתרתי מהגשם.
בקמבצ׳ן יש 4 גסטהאוסים, הגעתי מוקדם והיה לי הרבה זמן להעביר אז החלטתי לא להתפשר והלכתי לKanchenjunga White House למרות שהיה יותר יקר כי היה בו חלל מרכזי הכי נחמד. הדל בט היה פה כבר 850 רופי שזה הכי יקר שהיה עד עכשיו ופעם ראשונה שמים חמים לשתייה לא היו בחינם.

יום 6: Kambachen to Lhonak:

9.5 ק״מ.
670 מ׳ עלייה.
0 מ׳ ירידה.
למרות היום הקצר החלטתי לצאת יחסית מוקדם כי כל יום נהיה מעונן וגשום ב11/12 עד כה.
דרך יחסית פשוטה ונוחה בעלייה מתונה, וב2/3 הדרך יש בית תה נחמד.
הגעתי ב11:00 לכפר ועשיתי סיבוב בית שלושת הגסטהאוסים, כולם היו נחמדים אבל עוד לא היה אף מטייל אז לא ידעתי איפה יהיו אנשים ויהיה נחמד.
פה גם מים חמים היו בתשלום ודל בט עלה 950.

יום 7: Lhonak to base camp:

15.3 ק״מ.
550 מ׳ עלייה.
550 מ׳ ירידה.
יום של עלייה לבייס קמפ וחזרה. יום לא ארוך מדי ולא מאוד קשה.
מומלץ לצאת מוקדם כדי להגיע לבייס קמפ עם ראות כמה שיותר טובה.
אני קמתי בבוקר והכל היה ערפל ומושלג. היה אפשר לנחש שזה כנראה לא ישתנה עד שאגיע לתצפית אבל בכל זאת היה לי קשה לוותר אז הלכתי. כל הדרך ירד שלג וכמובן שלא ראו כלום מהבייס קמפ אבל יש שם שני בתי תה ומשלחת טיפוס לאחד ההרים בסביבה שהיה נחמד לראות. חיכיתי שם קצת אולי משהו ישתנה וחזרתי חזרה.

יום 8: Lhonak to ghunsa:

20 ק״מ.
1400 מ׳ עלייה.
70 מ׳ ירידה.
חוזרים חזרה את הדרך שעלינו ביומיים מגונסה. היה גשום רוב הדרך אז עצרתי לכוס תה בקמבצ׳ן וחוץ מזה לא עצרתי בכלל. יום יחסית ארוך אבל סביר וכולו בירידה.
בגסט האוס שהייתי בו יש חנות קטנה שבה אפשר להצטייד. גז, נייר טואלט, נודלס, דבש, מעט ציוד טיולים ועוד המון דברים. הכל מאוד יקר כמובן.

יום 9: ghunsa to shelter after nango la pass:

13.5 ק״מ.
1430 מ׳ עלייה.
1100 מ׳ ירידה.
לאולנצ׳ונג גולה אפשר להגיע ביומיים או בשלושה. בהתחלה חשבתי ללכת 3 ימים רגועים ואז הבעלים של הגסטהאוס שכנע אותי שלא תהיה לי בעיה לעשות את זה ביומיים.
היום הראשון מתחיל בעלייה קשוחה של 1400 מ׳. בהתחלה השביל נוח ומרוצף אבנים, עד למגעילהשאפשר2/3 מהעלייה שם יש בקתה קטנה ודי מגעילה שאפשר לישון בה עם צריך ואפשר להקים לידה אוהל.
מאותו מקום השביל מפסיק להיות בנוי אבנים אבל עדיין יחסית נוח. אחרי האוכף יש ירידה ארוכה. 3.1 ק״מאחריו בדיוק יש מקום נוח להקמת אוהל, ואם תשקיעו ותלכו 6.1 ק״מ בדיוק אחרי האוכך תגיעו לבקתת עץ קטנה ויחסית נוחה ונעימה שאפשר לישון בה. מדובר בחלל אחד קטן עם מקום למדורה באמצע, ואנמ חךקתי אותו עם 12 פורטרים של זוג גרמנים שגם הלך את השביל (היה צפוף ואינטימי).

יום 10: shelter to olangchung gola:

12.7 ק״מ.
650 מ׳ עלייה.
1200 מ׳ ירידה.
אחרי היום הארוך, הגשום והקשה של אתמול ציפיתי ליום הרבה יותר קליל, והוא לא תאם את הציפיות בכלל מכמה סיבות. מאוד מהר נכנסים ממש לתוך מן ג׳ונגל שכזה, בדומה ליום הראשון, רק שכאן השביל בכלל לא מתוחזק. צמחייה גבוהה, רטיבות, בוץ, כל אלה הפכו את ההליכה פשוט לסיוט.
בגלל הגשמים החזקים שהיו ללא הפסקה כל היום הקודם הכל היה מאוד מאוד בוצי ולעיתים קרובות השביל ממש זרם במים. אני כמובן גרבתי את הגרביים הרטובות של אתמול ולא חשבתי לעמיים לפני שטבלתי את הרגליים לגמרי במים.
יורדים בשביל וצריך לשים לב שבmapy הוא רוצה לקחת אותך בפיצול ימינה בירידה, אך השביל הולך שמאלה (זה לא באמת מבלבל בשטח ברור לאן השביל הולך). בסוף הירידה מגיעים לגשר מפוקפק מעל הנהר ומתחילים לרדת לאורכו.
אם ציפיתם שכאן השביל יהיה יותר טוב, אז ממש לא. המון צמחייה, שביל צר, ואצלי לאחר הגשם הוא גם היה הרוס במספר מקומות ונאלצתי לבצע מעקף שעלה לי בהתרסקות רצינית.
באיזשהו שלב התחילו גם לטפס עלי המון עלוקות, ועצרתי כל 10 דקות להעיף אותם מהמכנסיים. יש שאומרים שכדאי להביא מלח לפזר עליהן.
לבסוף הגעתי לשביל שעולה לכפר המיוחל, שכבר היה נוח יותר ומשם התחיל טיפוס קטן עד לכפר. גם שם הדרך קרסה בצורה מסוכנת ולא נראה שהם ששים לתקן.
אולנגצ׳ונג גולה - כפר טיבטי קטן, לא תיירותי בכלל ונראה כאילו נלקח ישירות מלפני כמה מאות שנים. אני נכנסתי לבית שהיה עליו שלט homestay אבל היו פה עוד אנשים שהיה להם חדרים לאירוח וזאת לא היתה בעיה.
הכל היה מאוד זול (כ150 רופי למנה) והם היו מאוד חמודים.

יום 11: יום מנוחה בolangchung gola.

יום 12: olangchung gola to hut before pass camp:

3 ק״מ.
1450 מ׳ עלייה.
0 מ׳ ירידה.
יוצאים מהכפר בדרך עפר יחסית נוחה עד הגשר שבפיצול נחלים. יש לשים לב שבאחד המקטעים השביל ממשיך צמוד לנחל והדרך עפר עושה עיקוף מלמעלה. השביל לא כל כך נוח אבל חוסך עלייה, לשיקולכם (לא רואים במפה את העלייה של הדרל עפר רק את השביל וקל לפספס את הפיצול).
לאחר 6 ק״מ חוצים את הגשר ועוברים לשביל בנוי אבנים ויחסית נוח העולה בערוץ. השביל ממשיך כ5 ק״מ בצורה הזאת ואז הופך לשביל רגיל ולא בנוי. בשלב הזה כבר התחיל כיסוי של שלג ומפה לא באמת הלכתי על השביל יותר. אחרי שעולים עלייה יחסית תלולה מגיעים למן עמק שטוח ורחב. חוצים אותו, יש בו כמה מקומות להקים אוהל, ובסופו מתחיליח לעלות עלייה תלולה שעוקפת את המצוק מימין. בשלג כשלא רואים את השביל העלייה היתה סיוט לא נורמלי ומאבק ארוך. בסוף העלייה מגיעים מעל למפל וממשיכים ללכת בואדי יחסית מתון. לאחר קצת עלייה ולפני העלייה הגדולה הבאה נמצאת בקתת עץ פתוחה ונוחה ששם נשארתי לישון. הבקתה נמצאת בדיוק 8.1 ק״מ אחרי הגשר הראשון ובגובה 4650 מ׳.

יום 13: pass camp to olangchung gola:

קמתי בבוקר וניסיתי את מזלי בעלייה. השלג היה קשיח יותר בגלל הקור של הלילה אבל לא מספיק, כל צעד שקעתי פנימה. התחלתי לעלות והיה קשה מאוד, כל צעד מלחמה, גם עלייה מאוד תלולה וגם שלג עמוק. אחרי התלבטויות החלטתי להמשיך ולנסות אך לאחר כמה עשרות מטרים של טיפוס שלקחו לי זמן רב, הבנתי שיש לי עוד 500 מ׳ טיפוס והשלג הולך להיות רק יותר ויותר עמוק. לבסוף החלטתי לוותר וירדתי חזרה לאולנגצ׳ונג גולה. חזרתי לאותו הגסטהאוס.
הנעליים נקרעו עוד יותר, נשבר מקל הליכה אחד, והבנתי שכנראה שאר הפאסים הגבוהים יהיו יותר גרועים.
החלטתי לחזור לקטמנדו להצטייד ולחשוב מחדש.

יום 14: olanchungola to ranipul.

22 ק״מ.
2000 מ׳ ירידה.
המדידות לא מדויקות ביום זה!
יום זה הוא בעיקר ירידה ארוכה חזרה לרניפול. הכי טוב לשאול את המקומיים כי יש קצת פיצולים וגם קיצורי דרך שהם מכירים. השביל ברובו נוח וחלקו גם ממש דרך עפר. ירידה ארוכה ומתישה שחוזרת לאזור הנמוך לח ומלא צמחייה שמגיע לרניפול.
בסוף מתחברים לתחילת הטרק של הקנצ׳נג׳נגה וסוגרים מעגל.
בסוף השביל יש בדרך כלל ג׳יפ שמחכה להתמלא במטיילים ולחזור לטפלג׳ונג.

מעברים

חזרתי לקטמנדו להצטייד מחדש. עצרתי שם ליום והחלטתי שהמעשה הנכון הוא להמשיך למנסלו.

מנסלו הקדמה:

טרק של כה10 ימי הליכה, פאס אחד של 5100 מ׳, 140 ק״מ (תלוי מה עושים בדרך).
נדרש לטייל עם מדריך והם מאוד נוקשים בנושא, אי אפשר לעבור בין קבוצות או להיות גמישים במהלך הטרק אז תבחרו את הפרטנרים בהתאם.
ישנן אופציות שונות לביצוע הטרק ותוספות יפות. תהיו מיודעים, תחקרו ותשלטו על הטרק. אל תתנו למדריך לקחת את כל ההחלטות כי הן לא תמיד פועלים על פי האינטרסים של הלקוח.
אני סיימתי את הטרק ב9 ימים ולא חסכתי בסיבובים בדרך, אבל בגלל שהייתי מאוקלם זה חסך לי יום.
שימו לב שאתם משלמים על הפרמיט לפי ימים. האוטומט של הסוכנים הוא 10 ימים אך לא בטוח שיש בכך צורך וחבל על הכסף. היום הראשון מחוץ לשמורה ולא נכלל בספירת הימים! איחור של יום לסוף הפרמיט ביציאה מהשמורה כנראה גם לא יעשה בעיות.

ציוד

כמו כל טרק בנפאל, צריך בעיקר בגדים חמים וציוד אישי. יש מקלחות כל יום (קרות בחינם וחמות בתשלום). לא צריך שקש, מומלץ להביא ליינר למי שמעדיף, רק בכפר הכי גבוה לפני הפאס צריך שק שינה או לחילופין צריך לשכור שמיכה ב200 רופי.
מחלק זה בטרק אין יותר צורך באוהל וציוד נלווה לשינה חוץ מהחלק של הטיליצ׳ו טרק, אך אפשר להימנע מכך, לעשות הלוך חזור לאגם הטיליצ׳ו ולהמשיך את מסלול האנפורנה כרגיל.

יום 15 (מנאסלו): machhikhola to jagat:

17.5 ק״מ.
כ1300 מ׳ עלייה.
המדידות על פי אפליקציית mapy.com ובאזור זה לא מדויקות.
יוצאים ממצ׳יקולה והולכים על דרך עפר מספר קילומטרים. בדרך עוברים בtatopani (מעיינות חמים), לא איזה אטרקציה מטורפת אבל היה נחמד להיכנס.
בהמשך חוצים את הנהר והולכים על שביל הולכי רגיל נוח לאורך כפרים קטנים בהם ניתן לעצור לאכול.
ממש לקראת הסוף חוצים חזרה את הנהר וחוזרים לדרך עפר עד לjagat.

יום 16 (מנאסלו): jagat to deng:

18.5 ק״מ.
קשה להגיד כמה מטר עלייה, יש סטיות חזקות במפה.
בjagat יש את הצ׳ק פוינט הראשון בו המדריך מחתים את הפרמיט. משם ממשיכים על דרך עפר עד שחוצים את הנהר ועולים לכפר philim. שם יש צ׳ק פוינט נוסף ממש בסוף הכפר וממשיכים בשביל רגלי יחסית נוח בעלייה מתונה.
לפני בפיצול בין המנסלו לtsum valley חוצים את הנהר ופונים שמאלה בפיצול נחלים. ממשיכים לעלות לאט לאט עד לdeng.

יום 17 (מנאסלו): deng to namrung:

17 ק״מ.
יום הליכה עם תוספת צדדית מומלצת בדרך. יוצאים מדנג על השביל. אין משהו מיוחד לציין על מקטע זה. ממליץ מאוד לעשות עיקוף ולעלות לכפר prok- כפר טיבטי לא מתויר שמצריך מאמץ קטן לעלות אליו אבל שווה כל רגע. חוויה מאוד מיוחדת ומעניינת ולמי שיש זמן ממליץ אפילו להישאר לישון בו.
הדרך לפרוק לא כפי שמצויינת באפליקציות המפות משום שבנו דרך חדשה. מומלץ לשאול. יש גשר שחוצה את הנהר לכיוון פרוק כחצי שעה לאחר הפנייה המצויינת במפות.
מהכפר יורדים חזרה בדרך אחרת לשביל המקורי וממשיכים עד לnamrung.
בקצה הכפר namrung יש צ׳ק פוינט נוסף.

יום 18 (מנאסלו): namrung to shyala:

13 ק״מ.
1200 מ׳ עלייה.
300 מ׳ ירידה.
יום הליכה פשוט ולא ארוך. הרבה מטיילים ממשיכים עד samagaun אבל שיאלה כפר נחמד יותר וממנו אפשר לעשות יום עלייה למקדש וירידה לsamagaun. אם יש מצוקת זמן אפשר פשוט להמשיך לסמגון ולוותר על המקדש.

יום 19 (מנאסלו): shyala to pung gyen to samagaun: יום התאקלמות 1.

13 ק״מ.
600 מ׳ עלייה.
600 מ׳ ירידה.
יום קליל, עליה נוחה למקדש וירידה לסמגון. יש שם מקדש קטן לא מעניין מהבחינה הזו אבל הנוף יפייפה.

יום 20 (מנאסלו): samagaun to manaslu base camp and back to samagaun: יום התאקלמות 2.

4 ק״מ.
1300 מ׳ עלייה.
1300 מ׳ ירידה.
״יום התאקלמות״ עלייה לבייס קמפ, מעבר האגם וחזרה ללינה באותו המקום. הטיפוס לבייס קמפ ארוך והרבה מוותרים עליו בגלל זה אך הנוף מדהים ממנו וממש לא כדאי לפספס. עולים לבייס קמפ לגובה 4800 מ׳ וחוזרים ל3500. באותה נשימה, לא לפספס בשום אופן את האגם, הוא יוצא דופן ביופיים של מי הטורקיז. מעבר האגם מצריך פשוט ירידה מהבייס קמפ דרך שביל אחר שעובר דרך האגם וכמעט לא מוסיף הליכה.

יום 21 (מנאסלו): samagaun to dharamsala pass camp:

7 ק״מ.
950 מ׳ עלייה.
0 מ׳ ירידה.
רוב המטיילים ישנים בדרך בsamdo עקב צורך בהתאקלמות. מי שמאוקלם, אני ממליץ בחום להמשיך ישר לדרמסלה, במקום לעשות שני ימים קצרים באופן מגוחך.
אפשר לעצור בדרך לקפה בsamdo.
דרמסלה הוא לא כפר, יש שם מעין קמפ עם 3 גסטהאוסים. רמה מאוד נמוכה ומעט מקום עקב התירוץ שגבוה שם. כדאי מאוד להזמין מקום מראש לpeace guest house, שם יש חדרים זוגיים בעוד בשאר הגסטהאוסים ישנים בחדרי דורמס וידחפו אתכם עם עוד אנשים בחדר (מקסימום 5). מי שאין לו מקום ישן באוהל.
כמו כן נהוג לצאת מאוד מוקדם לפאס למרות שבעיני אין סיבה. לכן שעות הארוחות מאוד נוקשות, ארוחת ערב עד 17:30 וארוחת בוקר מ3:30 בלילה עד 4:00. כן זאת לא טעות זה מה שיש שם.
כמו כן שמיכות הן בתשלום של 200 רופי ועדיף לישן בשקש.

יום 22 (מנאסלו): dharamasala to bimthang:

5 ק״מ.
660 מ׳ עלייה.
1400 מ׳ ירידה.
כמו שציינתי המדריכים מתעקשים לצאת ב4 בבוקר. אנחנו ידענו שאנחנו הולכים בקצב טוב וגם עשינו פגזים יותר מורכבים לפני, לכן החלטנו לצאת ב5:00. הולכים 45 דקות בחושך עם פנסים ומתחיל השחר.
אני יכול להגיד שהפאס ממש לא היה קשה והגעתי אליו ב3 שעות. לא היה קורה כלום אם הייתי יוצא ב6:00, וגם די התאכזבתי מהנוף.
כולם הביאו קרמפונים והיה קצת שלג אבל לא באמת היה צורך להשתמש, אבל זה כמובן תלוי סיטואציה.
מהפאס מתחילים לרדת ירידה ארוכה שבערך באמצע שלה יש מקבץ קטן של בתי תה בהם ניתן לאכול צהריים ומשם הנוף היה בעיניי הרבה יותר יפה מהפאס.
ממשיכים לרדת עד לbimthang. אין קליטה אבל הצלחתי להשיג וויפיי בחינם למרות שבאופן כללי צריך לשלם עליו.

יום 23 (מנאסלו): bimthang to dharapani:

2 ק״מ.
320 מ׳ עלייה.
2000 מ׳ ירידה.
מפה מתחיל יום של ירידה ארוכה עד סוף הטרק.
אין הרבה מה לציין, יום יחסית פשוט אך עם הרבה ירידה, באמצע הדרך כבר הולכים על דרך עפר. כמה כפרים קטנים לקראת סוף היום בהם ניתן לאכול.
הרבה סוכנויות מנסות להשחיל עוד יום של תשלום וגורמים לכם לישון בtilche ולנסוע משם בבוקר למחרת אך אין שום סיבה. אפשר להמשיך מtilche כבר בג׳יפ או ללכת עד dharapani עוד 4.5 ק״מ על דרך עפר פשוטה.

בdharapani ניסינו לתפוס טרמפ למעלה, אני לkoto וחברה לmanang. היתה המון תנועה של ג׳יפים פרטיים אך לא הצלחנו בכלל למצוא מישהו שיקח אותנו. אמור להיות אוטובוס לחלק מהדרך, אך למנאנג אפשר להגיע רק בג׳יפ. בסוף מצאנו מישהו שנסע למנאנג ושילמנו לו 1000 לקוטו ו3000 למנאנג.

Naar Phu הקדמה:

במקור הייתי אמור להמשיך ישר לאנפורנה אך ביום האחרון החלטתי לעבור יום בשמורת naar phoo.
זוהי שמורה מאוד מיוחדת, עם נוף מדברי וכפרים טיבטיים מבודדים. שמורה זו היא אזור מוגבל כמו המנסלו ודורשת מדריך ופרמיט של 90 דולר לשבוע. כל הסיבוב בשמורה לוקח 4 ימים ובסופו עוברים פאס של 5300 מ׳ חזרה לעמק של האנפורנה. היו לי רק יומיים והחלטתי ללכת חלק מהטרק, וללכת ביומיים מסלול של 2.5/3 ימים. יצא מאוד אינטנסיבי אבל היה שווה את זה.
החלטתי שאין סיכוי שאני משלם על הפרמיט ושוכר מדריך בשביל היומיים האלה אז החלטתי ללכת בלי, אפרט בהמשך.

צ׳ק פוינטים:

צ׳ק פוינט אחד בkoto, לא ממש בדרך של השביל ולא בעיה להתחמק. התחלתי ללכת באור ראשון ב5:45 כדי להימנע מבעיות ושלא יראו אותי הולך לבד לכיוון הטרק.
צ׳ק פוינט נוסף בkoto, אני עברתי מעליו וקראו לי, צעקתי להם שהמדריך שלי מאחור עם שאר הקבוצה והיו יגיע עוד רגע והמשכתי ללכת כאילו לגסט האוס. בפועל הלכתי בין המלונות ווידאתי שאני לא בקו ראייה עם הצ׳ק פוינט ופשוט המשכתי ללכת מהר.

יום 24 (נאאר פו): koto to Naar:

3 ק״מ.
2600 מ׳ עלייה.
1300 מ׳ ירידה.
*מדידות לא בטוח מדויקות, עשיתי הקלטת מסלול וזה מה שיצא, המפה באפליקציות מאוד לא מדוייקת.
ידעתי שיום ארוך מאוד לפניי ורציתי להתחיל ללכת לפני האור כדי שלא יעשו בעיות שאין לי מדריך, אז התחלתי ללכת באור ראשון ב5:45 (אוקטובר).
השביל בהתחלה הולך על דרך עפר, מאוד נוחה ובהמשך עובר לשביל הליכה רגלית נוח. יש בדרך כמה בתי תה, ואין איפה להתבלבל בניווט.
על הדרך עד meta הולכת בתוך קניון מיוער ומוצל.
הופתעתי לראות שיחסית הרבה אירופים מטיילים בשביל, ואף לא ישראלי אחד.
בשביל עולה באופן מתון, וכ3 ק״מ לפני meta יש פיצול שבילים. שניהם מגיעים לכפר אך התחתון הוא השביל הישן (שמופיע באפליקציה) והעליון חדש והרבה יותר נוח.
משם מתחילה עלייה הרבה יותר קשוחה לכיוון meta. מגיעים לכפר מאוד קטן ומסכן עם כמה גסט האוסים ובכניסה יש צ׳ק פוינט (פירטתי בפרק ״צ׳ק פוינטים״.
סך הכל הליכה עד meta לקח לי 5 שעות אבל אני יחסית מהיר.
לא עצרתי בכפר והמשכתי ללכת בשביל מתון שיורד לאט מהכפר וחוצה את הנהר. שם כבר יוצאים מהנוף הירוק ונפתחים לנוף המדברי.
משם מתחילה עלייה קשוחה של 700 מטר לnaar. יחסית בהתחלה של העלייה יש מנזר, שווה להיכנס ולעצור, אפשר גם להזמין שם ארוחת צהריים ושווה למלא מים לפני העלייה.
העלייה לBaar מאוד תלולה וכבר לגמרי מדברית. השביל נוח ובסוף הופך למתון לקראת הכפר.
הכל שווה את הרגע שנפתחים לנוף של הכפר, כפר טיבטי מדברי עתיק, יוצא דופן ביופיו וחוויה אחרת לחלוטין מכל הכפרים המתוירים שחוויתי בטרקים בנפאל.
יש מספר גסט האוסים כמובן במחירים יחסית יקרים, והיו יחסית הרבה מטיילים ביחס למצופה.

יום 25 (נאאר פו): Naar to Kang la to ngawal:

15 ק״מ+ 10 ק״מ מngawal לmanang.
1180 מ׳ עלייה עד ngawal.
1750 מ׳ ירידה עד ngawal.
כמו במנסלו יש להם הרגל לקום ב3:30 בבוקר כדי לעלות לפאס. אני לקחתי ארוחת בוקר ב5:00 ויצאתי.
מתחילים את ההליכה בחושך וכדאי להיצמד לקבוצה רק למאות מטרים הראשונים כדי לעלות על השביל כמו שצריך, משם הכל נוח וברור.
החלק הראשון של העלייה מתון ונוח, ולקראת הסוף הדרך נהיית תלולה בהרבה אבל השביל עצמו עדיין מאוד נוח להליכה.
היו לא מעט אנשים, לא המונים כמו במנסלו אבל לא הייתי לבד.
סך הכל לקח לי 4 שעות להגיע לפאס אבל אני הולך יחסית מהר.
מהפס יש ירידה תלולה ומעט דרדרתית, אך השביל עדיין מסודר. הירידה ארוכה אך די נוחה ולקחה לי שעתיים.
הגעתי לכפר ngawal, פה מתחברים למסלול של האנפורנה. חשבתי שאמצא טרמפ או הקפצה למנאנג אחרי יום קשוח של הליכה אבל רצו מלא כסף על הקפצה אז זרמתי על הליכה של 10 ק״מ על דרך עפר מעאפנה של הסובב אנפורנה.
זוהי דרך קלה ולא כולם בסובב הולכים, ורק בהמשך השביל נפגשתי עם המסה העיקרית של מטיילי הסובב והייתי בשוק מרוב אנשים.
לא הייתי מודע לזה שיש חג מקומי וגם משלחת ישראלית גדולה, וחיפשתי במנאנג חדר במשך שעה, עד שמצאתי אחד במחיר מופקע.

יום 26 (אנפורנה/טיליצ׳ו) manang to tilicho base camp:

3 ק״מ.
820 מ׳ עלייה.
220 מ׳ ירידה.
יצאתי בשעה רגועה ממנאנג לכיוון הכפר שמתחת לאגם טיליצ׳ו. השביל מתחיל בכביש אספלט, ממשיך לדרך עפר ואז הופך לשביל הליכה נוח אך מאובק מאוד.
בדרך יש כפר גדול ואחר כך מספר מסעדות וגסטהאוסים. באופן מפתיע לא הרבה תיירים עלו לאגם, אך בגלל החג היו מאות מטיילים נפאלים וממש ביאס את ההליכה ללכת בשיירה.
יש מקטע אחד יפיפה בשביל אך הוא מועד למפולות, אז אם אין הרבה מטיילים מומלץ לבדוק את מצבו.
לבסוף הגעתי לבייס קמפ, היו לא מעט גסטהאוסים אך גם הם היו מלאים עד שבסוף מצאתי מקום בחדר משותף. מומלץ להזמין מראש.

יום 27 (אנפורנה/טיליצ׳ו): tilicho base camp to mesokanto pass to shepherd shelter:

9 ק״מ.
1300 מ׳ עלייה.
1250 מ׳ ירידה.
כמו כל הפאסים יש מנהג לצאת ב4:00. אני יצאתי ב6:30 אחרי ארוחת בוקר וכמובן שדי מהר נתקעתי בשיירת המטיילים. היה די סיוט עם כל המטיילים הנפאלים, עלייה שלקחה לי 2:30 שעות, והגעתי לאגם.
כדי להימנע מהבלאגן ניתקתי די מהר מההמון והמשכתי לשביל שלי, שם כמובן לא היה אף אחד.
משפת האגם יש עלייה נוספת לפאס של 5365 מ׳ בשביל שרובו נוח, יש נחל אחד יחסית בהתחלה בו אפשר למלא מים. מהפאס יש ירידה מתונה, ובאיזשהו שלב הופכת לעלייה מתונה לכיוון mesokanto pass שהולכת על צד מתלול חצצי.
יש לשים לב שיש פיצול לשני שבילים שחוצים שני פאסים שונים ומתחברים אחר כך בירידה. אני בחרתי בשמאלי שדורש טיפוס לפאס נמוך יותר מהשני.
מהפאס היה נוף יפה לאגם ומשם התחילה ירידה תלולה. אם יש הרבה שלג אני מניח שהיא יכולה להיות קצת מסוכנת.
לאחר 4.8 ק״מ יש אזור נחמד לקמפינג, עם מים, מקומות ישרים לאוהל ואף בקתת מחסה קטנה שלא כל כך משכה אותי לישון בה.
לאחר כק״מ נוסף יש אזור של רועי צאן שם כנראה אפשר לאכול אצלם אם יש צורך.

יום 28 ( טיליצ׳ו): shepherd camp to jomsom:

5 ק״מ.
30 מ׳ עלייה.
1450 מ׳ ירידה.
ממקום הלינה ממשיכים ללכת על השביל שמהר מאוד עובר להיות דרך עפר שיורדת עד jomson.
מעט לפני ההגעה לג׳ומסון ישנה עיירה בשם thini. ניתן ללכת על כביש משם אך מומלץ ללכת דרך הכפר ורק אחריו מצטרפים לכביש.
משם הדרך קצרה עד הסוף. ניתן לחפש בגוגל מפס bus station וללכת לאחר מהticket counters ולמצוא אוטובוס לפוקהרה או קטמנדו.
אני חשבתי שאוטובוס לפוקהרה יוצא רק בבוקר ובערב אך גיליתי שיש הרבה גם במהלך היום.
כך הסתיים לו טרק יפה שמחבר כמה שמורות ונופים שונים.

הקדמה מפה והלאה:

בשלב זה הצטרפה אליי הבת זוג ומשום כך הטיול קיבל קצת שינוי באופי ובקצבי ההליכה.
יצאנו מjomsom ועלינו לupper mustang והתכוונו ללכת עד לlo manthang אך הדרך היתה חסומה באמצע ונאלצנו לשנות קצת את התכנון. בפועל הלכנו מג׳ומסום עד לאמצע הדרך בין chusang to tange וחזרנו חזרה לchusang. נסענו לlo manthang ועשינו את החצי השני של השביל בכיוון ההפוך lo manthang to yara to luri gumpa to dhye to charang. בעצם נאלצנו לדלג על tange.
אנחנו החלטנו לנסות את מזלנו ללא פרמיט ומדריך. אני לא יכול להגיד שאני ממליץ לעשות זאת כי זה הוסיף לחץ לטיול וגם יצר חיכוכים לא נעימים לעתים. בנוסף ברור שזה לא חוקי ואני לא לגמרי יודע מה ההשלכות אז זה מה שאני עשיתי ולא לממליץ לאחרים.
לאחר שיצאנו מהמוסטנג עלינו מmuktinath לפאס של מסלול האנפורנה מהכיוון ההפוך כי כך זה מתחבר להיכן שהיינו והלכנו את האנפורנה הפוך עד מנאנג. משם חזרנו לקטמנדו וסיימנו את הטרק.

יום 29 (מוסטנג): jomsom to kagbeni:

14.5 ק״מ.
830 מ׳ עלייה.
720 מ׳ ירידה.
בג׳ומסום הולכים עד לאזור האוטובוסים בכביש המרכזי ושם יורדים לשטח.
מתחילים לטפס לאוכף שמעל לעיר בדרך נוחה. מגיעים לאוכף ונחשפים לכפרים שבצד השני. יורדים אליהם ועוברים דרכם, שם מקבלים חוויה של כפר מוסטנגי עתיק ולא מתויר שממש משדרגת את היום. בכפר phalyak באמצע הירידה גם יש מקדש יפה שאפשר לבקש שיפתחו.
מגיעים חזרה למטה וחוצים את הנהר על גשר. משם הולכים בשביל מקביל לכביש ולא על הכביש עצמו עד לקגבני.
יום זה עוד לא נמצא בשמורת הupper mustang ואינו מצריך פרמיט אחר מהאנפורנה לידיעתי.

יום 30 (מוסטנג): kagbeni to tetang:

15 ק״מ.
800 מ׳ עלייה.
550 מ׳ ירידה.
יום זה כבר נכנס לשמורת האפר מוסטנג אך בשביל זה נמנעים מצ׳ק פוינט והוא עוד רק מגרד את השמורה. אם יבקשו פרמיט בקגבני תוכלו להראות את הפרמיט של האנפורנה.
רוב היום הוא הליכה על הכביש אך הנוף יפה.
אחרי שמגיעים לtangbe עוזבים את הכביש ועולים לשביל בחצי גובה מעל הערוץ. עולים בשביל עד שמגיעים לרמה שטוחה. אין שם שביל מסודר וצריך פשוט ללכת בכיוון לפי האפליקציה ולחצות את הרמה עד לירידה ממנה.
בקצה הרמה מתגלה נוף מדהים של המוסטנג ורואים את הכפר למטה. יש דרך עפר שיורדת עד הכפר.
בטטנג יש רק גסטהאוס אחד שאמור להיות בו וויפי חינם אך אצלנו הוא לא עבד. היא אמרה שזה בעייתי להיות בלי מדריך אבל היתה בסדר עם זה.

יום 31 (מוסטנג): היה אמור להיות tetang to tange אך עקב חסימה בשביל חזרה לtetang.

במקור השביל ממשיך משם לכפר tange. יום מאוד ארוך והתכוונו לחצות אותו ולישון באמצע בpaha. בפועל לאחר כ1000 מ׳ עלייה קשוחה ועוד כמה קילומטרים של הליכה בשלג הגענו למקטע מסוכן שקרס בגלל סופה שהייתה כמה ימים לפני כן והיה בלתי אפשרי לעבור. נאלצנו לחזור לצ׳וסנג ולחשוב מחדש.

יום 32 (מוסטנג): lo manthang:

כשירדנו ביום הקודם חזרה לצ׳וסנג וחשבנו מה לעשות, פגשנו מישהו שנסע לlo manthang. זהו ״כפר הבירה״ של המוסטנג. קצת חששנו להגיע לשם בגלל שלא היה לנו פרמיט ומדריך. עצם זה שהיינו ללא מדריך כבר העלה חשדות אצל כולם.
המקום יפה ומיוחד. יש בו מנזר ומקדשים ובכללי הכל מאוד פרימיטיבי.
בילינו שם יום מנוחה ובעיקר הסתובבנו בכפר.
כל המלונות שראינו היו ברמה יותר גבוהה ממה שהיינו רגילים אך עלו 2000 רופי ללילה.
באופן כללי היה בעייתי מאוד להסתובב שם ללא פרמיט ומדריך והייתי מדלג על החוויה שיצרה חיכוך.
במידה ואתם נמצאים שם באופן חוקי סך הכל מקום יפה אבל לדעתי לא מיצו את הפוטנציאל שלו, ואפשר לעשות יום טיול במנזרים ומערות בסביבת הכפר.

יום 33 (מוסטנג): lo manthang to yara:

17 ק״מ.
600 מ׳ עלייה.
820 מ׳ ירידה.
יום יחסית נוח שיוצא מלו מנטאנג בדרך עפר עד שפונים שמאלה לשביל ההליכה. חלק ניכר מהעלייה מתחיל כבר מלו מיונג ולאחר מכן מגיעים למקטע יחסית ארוך של עליות וירידות קטנות ופחות מורגשות. חוצים כמה אוכפים ומגיעים לירידה משמעותית ויחסית תלולה עד לכפר dhi ghaon. אפשר לעצור לאכול אך אנחנו המשכנו. בגלל חשד לצ׳ק פוינט לאחר הגשר שחוצה את הנהר חצינו דרך גשר אחר שנמצא מעט מצפון לכפר וממנו שביל שמתחבר לשביל הרגיל, כמעט לא משפיע על השביל.
לאחר חציית הגשר יורדים לערוץ והולכים בתוכו עד לעלייה האחרונה והיחסית תלולה אך נוחה ליארה. בכפר יש גסטהאוסים רבים ויחסית בסיסיים. אנחנו היינו צריכים לקנות נייר טואלט ולא היה בכל הכפר, זאת הרמה אך היו מאוד נחמדים.

יום 34 (מוסטנג): yara ghaon to luri gompa and back:

9.5 ק״מ.
330 מ׳ עלייה.
330 מ׳ ירידה.
יום קליל של הליכה למנזר וחזרה.
לא צריך לקחת כלום חוץ ממים ואיזה נשנוש. כדי לבקר במנזר יש לבקש מבעלת הגסטהאוס או המדריך להתקשר כי צריך לקבוע עם הנזיר שיגיע להכניס אתכם. ההליכה נוחה בדרכי עפר ועוברת דרך הכפר ghara. האטרקציה המרכזית היא לא המנזר עצמו אלא המערה שבתוכה יש מקדש והנזיר יעשה לכם שם סיור ואולי יצא לכם לראות תפילה.
נדרש לשלם כרטיס כניסה 500 רופי לאדם אך הרגיש שזה למטרה טובה והוא ישמש אתכם למערה ולמנזר גם יחד.
לא אגיד שהיה מלהיב בצורה יוצאת דופן אך היה אטרקציה נחמדה ליום הזה. אם אתם לחוצים בזמן אני חושב אפשר לוותר על היום הזה בלי רגשות אשם.
את הדרך חזרה נחמד לעשות בדרך אחרת ולא לחזור חזרה, ואפשר ללכת למטה אחרי המנזר וללכת דרך הערוץ עד שמגיעים לעלייה שעולה חזרה לכפר. צריך לעבור דרך פתח בגדר אחרי שיורדים מהמנזר ואם אתם לא מוצאים תשאלו את הנזיר.
הדרך חזרה קצת מרגיזה כי אין שביל וצריך ללכת על אבני הנחל אך לא מדובר במקטע ארוך מאוד.

יום 35 (מוסטנג): yara to dhye to charang:

13.5 ק״מ.
450 מ׳ עלייה.
470 מ׳ ירידה.
ניתן לחזור מיארה דרך הנהר עד לכביש אך רצינו לעשות עיקוף דרך dhye.
צריך לעקוב אחרי השביל לtange ויש שילוט בהתחלה. עוברים דרך רמה נחמדה ומגיעים עד לנהר שלפני dhye.
הירידה אחרי הגשר נראה בעייתית אז החלטנו לרדת לפני הנהר ולחצות אותו ברגל. הכפר dhye מאוד מיוחד. היה כתוב שזה קואופרטיב חקלאי ומגדלים שם תפוחים.
הבתים מסודרים בשורה לאורך הדרך ונראים ממש כמו רחוב בקיבוץ.
משם יורדים בדרך, חוצים את הנהר ועולים בדרך העפר לכיוון charang. אנחנו לא נכנסו לכפר מחשש לצ׳ק פוינט ועמדנו על הכביש לתפוס טרמפים.
לאחר כשעה וחצי עצרו לנו חבורה חמודה שלקחה אותנו עד קגבני. יש לציין שכמעט לא עברו מכוניות, הם היו הרכב השני שעבר בשעה וחצי.
מקגבני תפסנו מונית ב1000 רופי לjharkot ושם ישנו.

יום 36 (אנפורנה): jharkot to thorang phedi west:

5 ק״מ.
600 מ׳ עלייה.
0 מ׳ ירידה.
מפה התכוונו לטפס את הפאס של האנפורנה מהכיוון ההפוך וללכת לצמא ג׳, וכדי לעשות כן היינו צריכים לישון כמה שיותר גבוה לפני הפאס.
עשינו יום הליכה קצר עד לשורת גסטהאוסים האחרונה לפני העלייה לפאס, בדרך ביקרנו במקדשים של מוקתינת. אפשר לצאת מאוחר ולקחת את הזמן כי זה ממש יום קצר.

יום 37 (אנפורנה): thorang phedi west to thorang la to thorang phedi east:

11.3 ק״מ.
1270 מ׳ עלייה.
880 מ׳ ירידה.
יום הפאס.
הרוב לא הולכים בכיוון הזה ובצדק, כי במקום האחרון ללינה מותיר עלייה של 1300 מטר.
אנחנו היינו זוג בשלב הזה והצטרפנו לעוד זוג חברים שעלו את הפאס הפוך.
יצאנו ב4:00 עם פנסי ראש. היינו כשבוע אחרי סופה רצינית ומאותו שלב כבר התחיל שלג. מיקרו ספייקס היו הכרחיים.
היה טיפוס תלול ומקפיא. אל תחשבו שההליכה תחמם אתכם, תלבשו הכל.
בזריחה המצב קצת השתפר ובגדול המוטו היה ללכת לאט אך לא להפסיק ללכת עד למעלה.
העלייה לקחה 7 וחצי שעות, חשוב להיערך עם חטיפי אנרגיה וכו.
מהפאס הירידה הייתה נוחה והגענו יחסית מהר לכפר. שם בקושי היו מקומות לישון אך הצלחנו בכל זאת וגם קיבלנו דיל ישראלי.
חשוב לציין שזהו הכפר הכי יקר באנפורנה ככל הנראה ולא היתה מקלחת, גם לא בתשלום.

יום 38 (אנפורנה): thorang phedi to manang:

16.5 ק״מ.
1000 מ׳ ירידה.
40 מ׳ עלייה.
יום פשוט וכיף של ירידה עד למנאנג. שביל ברור וכו׳ אנחנו על הhigh way של האנפורנה. לא כיף ללכת מול שיירת האנשים אבל לא נורא.
הגענו למנאנג, וכאן בעצם סיימנו את הטרק.
ניסינו להתקדם כמה שיותר באותו היום ותפסנו טרמפ ב1000 רופי לchame, ושם התברר שאין נסיעות בחושך אז נשארנו לישון.
קבענו דרך בעל ההוסטל ג׳יפ לבוקר ב2500 רופי לכל אחד עד לבסיסהר שם עלינו על מיניבוס ב1000 רופי לאדם עד לקטמנדו. סך הכל 4000 רופי ממנאנג לקטמנדו.

סיכום

התכוונתי לטייל באופן רציף על הGHT אך השטח רמה אחרת ויצא לי ללכת על השביל לארוך התקופה בשני רצפים שונים עם קצת וריאציות משלי.
כל אזור שונה בנוף, בהתנהלות בסגנון ובבירוקרטיה. הנפאלים מקשים עלינו לטייל בסגנון שלנו. לעתים נכנעתי לכך ולפעמים התעקשתי לטייל בדרכי שלי. אזורים שונים של המדינה מציעים נופים שונים בתכלית וחוויה אנושית שונה ומעניינת.
האזורים הפחות מטויילים לעתים היו המיוחדים ביותר.
בתקווה אחזור בהמשך להשלים את שאר השביל ואוסיף לסיפור דרך.
תודה שקראתם.

טיפים

• תמיד תפקפקו במה שהמקומיים אומרים.
• תהיו מיודעים. גם אם אתם עם מדריך תקבעו אתם את סדר היום, איפה ישנים ואיזה טיולי צד עושים. לפעמים הם אומרים שחסום סתם כי אין להם כוח. תאמינו לי זה קרה.
• תסעו בתחבצ ולא בג׳יפים שהסוכנויות מציעות זה יחסוך לכם כסף רב.
• תחברו טרקים זה יחסוך לכם ימי נסיעה רבים וכסף. תנוחו בכפר אם צריך ותמשיכו.
• תביאו מטען מקומי. אמנם המטען הישראלי עובד אבל לפעמים הוא לא נשאר בזווית הנכונה ומפסיק להטעין.
• תבררו כמה פרמיטים ונסיעות באמת עולות לפני שאתם משלמים לסוכן על חבילה לא ידועה, ותמיד תשלמו בעצמכם על הלינה והאוכל ולא מראש דרך הסוכן.
• אם ירד שלג טרי תתנו לאחרים לפתוח את הדרך ורק אז תצאו.

קבצים מצורפים

• קנצ׳נג׳נגה עד לומבה סומבה
• אנפורנה הפוך
• מנאסלו, נאאר פו, טיליצ׳ו טרק, מוסטנג.

קישורים חיצוניים

• קישור לmapy חלק 1
• קישור לmapy חלק 2
• קישור לmpay חלק 3