תאריך הטיול | February 2011 |
---|---|
משך הטיול | 15 ימים |
עונה מומלצת | מרץ - מאי , ספטמבר - אוקטובור |
נפאל היא כנראה אחת המדינות שיותר קל לתיירים להסתדר בה (ממדינות המזרח), הסיבה לכך היא שתיירות היא אחד הענפים הכי חשובים לכלכלה של המדינה.
אך בכל זאת כדי להכיר כמה דברים עיקריים לפני שמגיעים:
-איך שיוצאים משדה התעופה, עשרות של נהגי מוניות ינסו לגרום לכם לנסוע איתם וכנראה שהמחיר הראשוני שהם יציעו לתיירים "טריים" יהיה לפחות משולש מהמחיר האמיתי - אל תיהיו תמימים.
- מחיר טוב למונית (נכון לתאריך הנ"ל): 350 רופי.
-אם אתם לא ממלאים מונית- נסו לחבור לחבר'ה נוספים שרוצים להגיע למקום שאתם מגיעים (כנראה ה-Tamel בפוקרה).
-אם אתם רוצים להגיע ל"סוויסה" (כמו 99% מהישראלים) , תגידו לנהג מונית את השם "סוויסה" והוא כבר יודע בדיוק לאן.
לאחר כ-20 דק' של נסיעה במונית מגיעים לאיזור ה-Tamel שבלב העיר (בשעות העומס יכול לקחת הרבה יותר בגלל הפקקים).
ה-Tamel הוא איזור של כ-2 קמ"ר ובו רחובות ארוכים אשר מצטלבים ובהם מאות דוכנים/חנויות/עגלות/מלונות/מסעדות וכו'.
אנחנו בילינו במקום יום אחד לפני שעזבו לכוון פוקרה ועוד שלושה ימים בחזרה.
אני אישית לא כל כך אהבתי את המקום בגלל הרעש והצפיפות של האנשים בנוסף לזיהום מהכלי רכב אבל כל אחד וטעמו.
סוכנות נסיעות "סוויסה" - הסוכנות ממוקמת בקומה שניה באחד המבנים ב-Tamel ויש יחסית הרבה שילוט באיזור שמוביל אליה.
למה כדאי ללכת אליהם ולא לסוכנות נסיעות אחרת?
א' - הם מעולים! הם דואגים לקוחות שלהם ונותנים ייעוץ במשך שעות למרות שהם לא מקבלים על זה כסף.
ב' - אומרים המחירים שלהם הם ממוצעים, בכל מקרה ההפרשים בנפאל מסתכמים בד"כ בשקלים בודדים.
ג' - אם אתם צריכים עזרה בכל דבר - הם הכתובת הכי טובה לישראלים
בכל מקרה , אנחנו הזמנו דרכם את הכרטיסים לאוטובוס שנוסע לכוון פוקרה (ללחוצים בזמנים אפשר גם טיסה) ונסענו למחרת בבוקר כ-7 שעות עד לפוקרה.
פוקרה זה כבר סיפור אחר.
בניגוד לקטמנדו שמלאה ברעש וזיהום אוויר, פוקרה זאת עיירה שקטה הממוקמת על יד אגם ומשרה אווירה הרבה יותר נוחה.
האוטובוס שלנו עצר לנו בפתח הסניף של "סוויסה" בפוקרה, חשוב לציין שהסניף המקומי פחות טוב בהרבה מהסניף הראשי בקטמנדו.
מה צריך בתאכל'ס מ"סוויסה" - מפות, אישור כניסה לשמורה וכרטיס אוטובוס לBesisahar.
אם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים כדאי לשלם בקטמנדו על הדברים ולהזמין מראש בגלל שלוקח יום עד שמוציאים את האישורים וסניף הדואר בפוקרה נסגר בשעות אחרי הצהריים.
לינה בפוקרה - אנחנו ישנו במלון Unicorn שנמצא כעשרים מטר מהסניף של סוויסה - המחירים הם קצת יקרים (450 רופי לחדר) אבל החדרים גדולים, מקלחות טובות, וגינה אדירה. אני ממליץ!
חוץ מזה יש המון מקומות לישון, פשוט צריך להסתובב ולראות.
האוטובוס מפוקרה מגיע עד למקום אשר נקרא Besisahar.
לוקחים ג'יפ עד ל-Bhulbhule - שם תאכל'ס מתחילים את המסלול.
אנחנו הגענו ל- Bhulbhule לקראת אחר הצהריים ונשארנו לישון שם, יש אנשים אשר מעדיפים ללכת כ-שעה עד לכפר הבא ולישון שם כדי להוריד שעה מהיום הארוך שלמחרת.
היום הליכה הראשון הוא יום מדהים - הרבה יערות,שדות אורז וכפרים קטנים לאורך הדרך, אנחנו זכינו גם לראות להקה ענקית של קופים.
לנו זה היה היום הכי ארוך בטרק (20 ק"מ) - אפשר גם לקצר אותו.
היום הזה זכרו לי כיום יחסית קשה שיש בו לא מעט "תפירות".
הוא מתחיל בירידה גדולה לתוך הנחל ולאחר מכן יחסית הרבה עליות.
התכנון היה להגיע יותר רחוק אבל מבול שלא הפסיק לרדת במשך כמה שעות שינה את התוכניות.
אחד הימים הכי יפים (לדעתי) במסלול.
בסופו של היום מגיעים ל - Chame , כפר יחסית גדול.
בקצה הכפר, אחרי הגשר פונים ימינה לתוך הנחל ויש שם מעיינות חמים.
המקומיים לפעמים מגיעים להתקלח שם אז כדאי להגיע יחסית מוקדם.
אנחנו היינו בטוחים שה-Lower pisang וה-Upper pisang אומרים גם באיזה מסלול בוחרים למחרת.
קצת לפני הפיצול הסבירו לנו שאין קשר ופשוט אין שום סיבה לעלות אל ה-Upper pisang כי למחרת גם ככה צריך לרדת את הכל חזרה.
ביום זה השביל מתחלק לשניים:
1- ה-Lower trail - למי שקשה בעליות ורוצה לעשות יום הליכה מישורית.
2- ה-Upper trail - למי שרוצה לעשות את אחד הימים הכי יפים בטרק עם נוף מטורף!
נכון...יש עליה יחסית גדולה, אבל גם חברה שלי שהיה לה קצת קשה אמרה שזה שווה כל מאמץ.
בגלל שצריך יום להתרגל לגובה רוב האנשים בוחרים לעשות את העצירה ב-Manang.
מקום נחמד מאוד עם יחסית הרבה אנשים( הצטברות של יומיים בגלל ההפסקה).
ממליץ מאוד על המלון השני מצד ימין עם המאפיה בכניסה, אוכל מעולה וחדרים על הכיפאק.
בנוסף יש במקום קולנוע שמקרין כמה סרטים וביניהם "7 שנים בטיבט" - חוויה מומלצת.
אגם הטיליצ'ו ממוקם בגובה 5000 מ' ורוב המטיילים באנפורנה לא מגיעים אליו.
לדעתי ולדעת המטיילים שהיו איתי היומיים/שלושה של הדרך לטיליצ'ו הם הימים הכי יפים בטיול - מומלץ בחום!
אנחנו לקחנו איתנו פורטר מ-Manang ליתר בטחון בגלל ששמענו הרבה סיפורים על זה שמסוכן שם ושהסימון לא ברור וכו'.
בדיעבד - אין צורך.
יש במקום 2 מלונות - אנחנו ישנו בזה שבצד ימין, הבעלים לא נחמד אבל האוכל מעולה.
מומלץ להתחיל את היום מוקדם בבוקר, העלייה יחסית ארוכה והחוסר בחמצן מקשה עוד יותר.
במהלך העלייה יש מקטע של כ-100 מ' שחוצים בו דרדרת אבנים, בתדירות לא קבועה (דקה-עשרות דקות) מתגלגלות אבנים למטה במהירות די גבוהה - שימו לב!!
מה שאנחנו עשינו- פשוט הלכנו בלי לדבר כדי לשמוע אם אבן מתגלגלת והסתכלנו למעלה.
נשמע יותר מפחיד מאשר מה שזה באמת.
חוץ מזה, באפריל האגם קפוא וכך גם האוויר - מומלץ להתלבש טוב.
את המידע שאני רושם עכשיו אנחנו לא הצלחנו להשיג בשום מקום לפני הטרק:
כדי להמשיך מה- Tilicho לכוון ה-pass אין צורך לחזור ל- Manang, אלא יש קיצור דרך (שביל מסומן היטב) אשר
מתחיל מעט אחרי המלון הגדול - Sheerekarka שנמצא באמצע הדרך (אי אפשר לפספס) ומסתיים בצידו השני של השלוחה (בצמוד לשביל שמגיע מ-Manang).
יום קצר יחסית בגלל שמעל גובה- 3500 מומלץ לא לעלות יותר מ- 500 מ' ביום כדי לא לחטוף מחלת גבהים.
אפשר לישון ביום שלפני או ב-Phedi או ב-High camp שנמצא יותר למעלה.
אנחנו העדפנו ב-Phedi באקראיות , למרות שזה מוסיף בערך שעה ליום של ה-פס.
מומלץ להתחיל את היום ממש מוקדם - אנחנו יצאנו עם אור ראשון.
הסיבה - יום ארוך ומי שלוקח לו יותר זמן/ לא מרגיש טוב לא ירצה להיכנס לחושך/לגשמים של אחרי הצהריים.
ב-פס עצמו יש "גזלן" שמוכר חטיפים ומשקאות חמים.
בסוף היום מגיעים ל- Muktinath - המקום שהכי שנאתי בכל נפאל.
המקום נראה כמו איזה כפר ערבי באמצע המדבר והאנשים (לפחות איך שאני התרשמתי) לא נחמדים.
מה שכן, ישנו במלון שנקרא Bob Marly והוא מלון מצוין! , גם החדרים וגם האוכל.
ההליכה ביום זה היא על דרך עפר של רכבים , מה שפחות כיף.
למרות זאת, הנופים יפים ושונים משמעותית מכל הימים האחרונים.
בעונת מרץ-אפריל בערך בשעה 10-11 בבוקר מתחילות רוחות משוגעות! שמעיפות מלא חול , לא הכי כיף.
בלילה ישנו ב-Jomsom, גם על הכפר הזה אני לא ימליץ.
בדיעבד, כדאי להתקדם עד ל-Marpha ולהעביר שם את הלילה.
מ-Jomsom הלכנו עד ל-Marpha (מקום יפהפה!) ומשם לקחנו אוטובוס עד ל-Tatopani.
שימו לב שיש 1/2 אוטובוסים ביום.
העברנו את הלילה ב-Tatopani , משם מתחילים את ה-Poonhill .
במקום יש מעיינות חמים נחמדים.
את היום הראשון של ה-Poonhill מתחילים בעליה ומסיימים בעליה.
זהו יום יחסית קשה - עלייה של 2000 מ'.
יש המחלקים את היום לשניים אבל זה אפשרי מאוד לעשות גם ביום אחד.
אנחנו קמנו ב-3:30 כדי לצאת ולראות את התצפית מה-Poonhill בזריחה.
חשבנו שנהיה לבד , אבל הסתבר שטעינו ואיתנו היו באותו מקום לפחות עוד 60 אנשים שבאו לראות בדיוק כמונו.
הנוף יפהפה - רואים את כל הפסגות הכי גבוהות של האנפורנה וסביבתה ( פסגות של +- 8000 מ').
גם היום השני הוא יום ארוך מאוד, כל היום הוא ירידה עד ל-Naya pul , רוב האנשים מחלקים אותו לשניים.
אנחנו מיהרנו ולכן לא עשינו זאת.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם