תאריך הטיול | October 2011 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | מרץ-אפריל, אוקטובר-נובמבר |
הקליגנדקי (kali gandaki) הוא נהר גדול ופראי במערב נפאל.
יש בו הרבה רפידים, והרפטינג בו הוא חוויה מאתגרת.
אנחנו עשינו את הרפטינג דרך החברה הידועה "סוויסה" בנפאל.
אפשר להירשם כבר בסניף שלהם בקטמנדו ואפשר גם בסניף בפוקרה.
היציאה לרפטינג היא מסניף סוויסה בפוקרה.
ערב לפני יש התכנסות והסבר לקראת הרפטינג. תקבלו דף עם רשימה של ציוד שצריך ומידע.
את שאר הציוד שלכם ניתן להשאיר בחדר האכסון בסוכנות.
כל השאר מאורגן ע"י הסוכנות- וזה מאורגן בצורה מדהימה!
המחיר כולל דיסק וידאו של שלושת הימים שתוכלו לאסוף מהסוכנות יום למחרת החזרה מהרפטינג.
נפגשים בסוכנות של סוויסה בפוקרה.
אנחנו עוד הספקנו לחטוף איזה סנדוויץ' טעים ב"דפנה" לארוחת בוקר.
אחרי שכולם מגיעים, עולים על האוטובוס הנפאלי, ונוסעים לתחילת הרפטינג.
אחרי נסיעה, מורידים את כל הציוד מהאוטובוס, ובזמן שהטבחים מכינים את ארוחת הצהריים המושקעת, המדריכים נותנים הסבר קצר על הציוד והוראות לרפטינג.
הארוחות מאוד מסודרות, יש הרבה אוכל שמוגש בצורת בופה, וכל אחד לוקח כלי פלסטיק ומגיש לעצמו. לאחר הארוחה כל אחד אחרי על שטיפת הכלים שלו בעמדת השטיפה.
הכל מאורגן להפליא ולא חסר דבר.
אחרי קיפול ארוחת הצהריים, סידור הציוד במיכלי פלסטיק אטומים וניפוח הסירות, מתחלקים לסירות.
הקבוצה שתהיו איתה ביום הראשון היא הקבוצה שתהיו איתה במהלך כל שלושת הימים.
אנחנו קיבלנו מדריך מקסים וחמוד בשם סנטוס (או משהו דומה...)
רוב האנשים המגיעים לרפטינג הם ישראלים, היו בודדים שלא היו מישראל, אז צפו לחוויה ישראלית במקצת.
בכל סירה שמונה אנשים (ארבעה מכל צד) מדריך .
בין הסירות חותרים מס' קיאקים, שנועדו לעזור למי שנפל מהסירה (וזה יקרה אם תרצו או לא...).
לאחר העליה לסירות, כל מדריך מסביר קצת על השיט ועל הוראות חתירה (כולם, רק צד ימין וכו').
נכנסים לזרם, סירה אחר סירה, ומתחילים.
כבר בהתחלה יהיה איזה רפיד שישפריץ עליכם גל של מים קרים.
הנוף הבתולי עוצר נשימה.
עוברים מספר רפידים, חוויה מדהימה, וחונים ללילה.
הטבחים מתארגנים על ארוחת ערב, מחלקים אוהלים ומרכיבים אותם, ועוזרים לאסוף מים מהמעין הקרוב.
ארגון ארוחת הערב זהה לארוחת הצהריים- כל אחד מגיש ושוטף לעצמו.
יש מחצלות פרוסות, ניתן להביא קלפים ולשחק, כדור, פריזבי וכו'. הנפאלים מצטרפים וזה כיף גדול.
השירותים הם בור בחול, המוקף משוטים שעטופים בבד. מול השירותים יש עוד משוט שעליו קסדה.
במידה ואין על המשוט קסדה- משמע שהשירותים תפוסים.
ביום השני אתם כבר יחסית יודעים למה לצפות.
קמים, מקפלים את האוהלים, מתארגנים, ועולים לסירות ליום משוגע.
האדרנלין זורם בגוף, וכל רפיד הוא חוויה מרגשת.
הנהר יותר אינטנסיבי ביום הזה, והחתירה מתחילה להיות קשה.
כמעט כל חלק בנהר גועש ושוצף ומספק לך ריגושים.
כל כך הרבה רפידים לעבור, שהסיכוי שהסירה תתהפך בהם דיי גבוה.
ככל שמבינים יותר את הנהר הקשוח, כך מעריכים יותר את המדריך הנפלאי הצפלון, שבהתחלה תהית לעצמך איך בנאדם כל כך קטן יכול לשלוט בסירה של תשעה אנשים בנהר כזה רציני.
המדריכים הנפלאים מדהימים. הם כל כך שולטים בסירה שזה באמת מעורר השראה.
מכירים כבר יותר טוב את הישראלים האחרים והמדריך, וכבר לכל סירה יש את הצחוקים שלה (וכמובן שגם המדריכים מעבירים צחוקים עלינו).
עצירה לארוחת צהריים, ממשיכים, ולקראת הערב עצירה במחנה.
המחנה בלילה השני קרוב לכפר, ורוב הסיכויים שיחכו שם ילדים נפאלים ואמא שלהם, וינסו למכור לכם סחורה (כמה בקבוקי קולה ודברים כאלה).
מארגנים את האוהלים, ארוחת ערב, מדליקים מדורה ורוקדים לתוך הלילה, עם המדריכים ושירים נפאליים.
הטבחים אפילו הכינו עוגת שוקולד, שהיתה מצויינת ביחס לעוגה שהכינו בשטח.
זהו היום האחרון לרפטינג, והוא גם היום הרגוע ביותר.
תחילת השיט עוד מלווה ברפידים מעניינים ומאתגרים, אך לאחר מכן מגיעים לחלקו הרגוע של הנהר.
הנהר מתרחב ואינו שוצף עוד, והמדריכים מרשים לקפוץ מהסירה ולעשות קצת "בודי רפטינג"- פשוט להסחף בזרם הנעים כשהאפודה מציפה אתכם.
יש מדריכים שאם אתם לא תקפצו למים, הם "יעזרו" לכם לעשות זאת.
אחרי החלק הרגוע מגיעים לנקודת הסיום. יש עליה קלה שצריך לסחוב בה את הציוד לכיוון האוטובוסים. מתארגנים עם הציוד וארוחת צהריים אחרונה, עושים תמונה קבוצתית ועולים לאוטובוס לנסיעה של כ-5 שעות חזרה לפוקרה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם